שוקי הסחורות: והפעם נחושת – לא רק מתכת אדמדמה
הנחושת, המתכת האדמדמה, הייתה המינרל הראשון שהוציא האדם מן האדמה. משערים, כי כבר לפני 10,000 שנה השתמש האדם בנחושת, מחרוזת עשויה מנחושת מאותה תקופה התגלתה בצפון עיראק. יש גם הוכחות שהתיכו נחושת וייצרו ממנה כלים באזור השייך בימינו לטורקיה בסביבות שנת 6400 לפני הספירה. עד שנת 4000 לפנה"ס השתמשו בעיקר בנחושת שהתגלתה בצורתה טבעית על פני האדמה. התיעוד הקדום ביותר על הפקת נחושת מעפרות נמצא בכתבים מצריים עתיקים, המתארים הפקת נחושת ממכרות בסיני בסביבות שנת 3800 לפנה"ס.
מעניין לציין שבהרי האלפים בין איטליה לאוסטריה התגלה אדם שהשתמר בקרח משנת 3,200 לפנה"ס ובידו גרזן שלו חוד נחושת (99.7% טהור).
מקור השם הלטיני לנחושת במרבצים הגדולים שהתגלו בשנת 3000 לפנה"ס לערך בקפריסין: הרומאים כינו אותה "מתכת קפריסין" ואחר כך קוצר השם ל-.cuprum בשנים האלו למדו להתיך נחושת עם מתכות אחרות וליצור סגסוגות שהיו קשות יותר מנחושת טהורה, והן אפשרו הכנת מכשירים וכלי נשק חזקים יותר. הארד, הידוע יותר בשמו הלועזי ברונזה, הוא תערובת של נחושת ובדיל, והשימוש בברונזה אף מסמל תקופה בהתפתחות האדם, תקופת הברונזה. הסגסוגת של הנחושת והאבץ נקראת פליז ונמצאת בשימוש רב כיום.
בצורתה הטבעית הנחושת נדירה על פני האדמה: כמעט כל הנחושת בעולם מופיעה בתרכובות עם חומרים אחרים בצורה של עפרות נחושת. כיום נכרים כ-15 סוגים שונים של עפרות נחושת לצורכי רווח ב-40 מדינות ברחבי העולם. העפרה הנפוצה ביותר היא העפרה הגופרתית, שבה הנחושת נמצאת בתרכובת עם גופרית. עפרות אחרות כוללות תחמוצות הנחושת ונחושת פחמתית. את הנחושת מפיקים מהעפרות בתהליכים כימיים. רוב עפרות הנחושת הנכרות בארצות הברית מכילות רק כ-1.2%-1.6% נחושת.
הנחושת נוחה לעיבוד, עמידה בפני קורוזיה והיא מוליכה מעולה של חום וחשמל; למעשה רק לכסף מוליכות חשמלית טובה יותר. עקב התכונות האלו משתמשים בנחושת בעיקר לייצור חוטי חשמל וצינורות. מתוך כלל המתכות, רק בברזל ובאלומיניום משתמשים בתעשייה יותר.
השימוש בנחושת בעולם בשנת 2005 התחלק כלהלן: בנייה – 37%, חשמל ואלקטרוניקה – 26%, מכונות תעשייתיות – 15%, תחבורה – 11%, מוצרי צריכה – 11%. לפי Copper Development Association או בקיצוב - CDA, הרי שבבית מגורים של משפחה אחת בארצות הברית יש בממוצע ב-200 ק"ג נחושת, ורכב ממוצע מכיל 23 ק"ג נחושת. אגב, פסל החירות שבכניסה לנמל ניו יורק מכיל 81,300 ק"ג נחושת.
תפוקת הנחושת ממכרות בעולם בשנת 2006 הייתה 15,300,000 טון. מלבד הנחושת המופקת ממכרות, ממוחזרות גרוטאות נחושות בשיעור גדול, המוערך ב-20% מהצריכה העולמית. צ'ילה מפיקה יותר משליש מהכמות המופקת ממכרות בעולם, 5,400,000 טון בשנת 2006, שהם 35.3% מהתפוקה העולמית בשנה זו, וכמעט כל הכמות מיוצאת למדינות אחרות. שאר הארצות המפיקות נחושת ממכרות העיקריות הן ארצות הברית – 8.0%, פרו – 6.9%, אוסטרליה – 6.2%, אינדונזיה – 5.2%, סין – 5.0%, רוסיה – 4.7% וקנדה – 3.9% מהתפוקה העולמית בשנת 2006. העתודות הידועות של נחושת במכרות גדולות מאוד ומוערכות כיום ב-940 מיליון טון, כמות שתספיק לעוד שישים שנה אם יימשך שיעור הצריכה הנוכחי.
בישראל הופקה נחושת ממכרה בתמנע בין השנים 1959 ל-1984, אך הכרייה הופסקה משיקולים של חוסר כדאיות כלכלית עקב מחירי הנחושת הנמוכים באותה תקופה. עקב העלייה החדה במחירי הנחושת נעשתה הערכה מחדש של כדאיות הכרייה בתמנע, וחברת ערבה מיינס, חברת בת של אהמסה מקסיקו (יצרן הפלדה הגדול במקסיקו), הגישה למרכז ההשקעות במאי 2006 בקשה להקמת מפעל לכרייה ולייצור נחושת בהשקעה של כ-526 מיליון ₪. לפי התכנית, החברה מתכננת לייצר נחושת כבר בשנת 2009 בכמות של 20,000 טון לשנה.
החל משנת 2003 סין ולא ארצות הברית היא צרכנית הנחושת הגדולה בעולם: כיום צורכת סין כ-20% מהצריכה העולמית בנחושת. ארצות הברית צורכת כ-15% מהצריכה העולמית, 40% מכמות זאת מיובאת בעיקר מצ'ילה, קנדה ופרו. גם ארצות האיחוד האירופי ויפן הן צרכניות גדולות של נחושת.
בגלל השימוש הנרחב של נחושת בבנייה ובתעשייה מחיר הנחושת מושפע מאוד מהפעילות הכלכלית בעולם והוא מדד חשוב להערכת מגמת הכלכלה העולמית. גורמים נוספים המשפיעים על המחיר הם תפוקת הנחושת העולמית בהשוואה לביקוש וכמות מלאי הנחושת בבורסות למתכות ואצל יצרנים וצרכנים. מחיר הנחושת עלה בתלילות רבה ממחיר של 0.36 דולר לפאונד בחודש אפריל 2003 עד לשיא כל הזמנים במאי 2006, 3.96 דולר לפאונד. זו עלייה דרמטית של 1,000%. מאז ירד מחיר הנחושת ב-35%: ל-2.56 דולר לפאונד ב-30 בינואר 2007. העלייה החדה במחיר הנחושת נבעה מהגברת הביקוש, שתפוקת המכרות לא סיפקה, ומירידה חדה במלאי הנחושת המוחזק בבורסות המתכות.
שלושת הבורסות למתכות החשובות בעולם, London Metal Exchange (LME) New York Commodity Exchange (COMEX) ו- ,Shanghai Futures Exchange (SHFE)החזיקו פחות מ-200,000 טון נחושת בשנים 2004 ו-2005, לעומת 1,300,000 טון בשנת 2002. בסוף שנת 2006 היה מלאי הנחושת בשלושת הבורסות כ-280,000 טון. הביקוש הגדול לנחושת בשנים האחרונות נבע בחלקו הגדול מהצמיחה המהירה בפעילות הכלכלית בסין ומצמיחה הכללית בעולם, והירידה במחיר הנחושת בחצי השנה האחרונה מצביעה על התמתנות הצמיחה הכלכלית בעולם. מחיר שיא של כל הזמנים לנחושת בחישוב מתואם לאינפלציה נמדד בחודש מאי 1974, עם העלייה הכללית במחירי הסחורות בעולם. אז היה מחיר הנחושת 1.39 דולר לפאונד, המקביל ל-5.8 דולר היום בדולרים מתואמים לאינפלציה.
ובשבוע הבא: למי שמאמין שמחיר הנחושת יוסיף לעלות ומחפש דרך להשקיע בו – אסביר כיצד עושים זאת.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.
*הערה: אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של נחושת.
