על החגיגות באירופה אחרי הבחירות בצרפת, והסיכון להנגאובר

מקרון עלה לסיבוב השני. מדד הקאק הצרפתי טס 4%, האירו מזנק 1.3%. האם כדאי להצטרף לחגיגה?

אורי גרינפלד | 24/04/2017 09:42 (6)

נושאים בכתבה צרפת

תוצאות הסיבוב הראשון של הבחירות בצרפת הן חדשות טובות לשווקים לא רק מפני שהן שמות את עמנואל מקרון המתון והפרו-עסקי בפוזיציה מצוינת להיות הנשיא הבא של צרפת אלא גם בגלל שהן מלמדות יותר מכל שאחרי כל הרעש והמהומה מתברר שהסקרים דווקא עובדים ושהאנשים פועלים רוב הזמן באופן רציונלי.

שתי טענות חזרו ונשמעו בשבועות האחרונים בהקשר של הבחירות בצרפת. האחת: בדיוק כמו במקרה של הברקזיט וטראמפ, גם אם לה פן תנצח זה לא ביג דיל. השניה: בדיוק כמו במקרה של הברקזיט וטראמפ, לסקרים אין שום משמעות. שתי הטענות האלו שגויות.

ראשית, שתי הטענות מתבססות על ההטיה הפסיכולוגית להאמין שמה שהיה הוא שיהיה. שנית, בגלל החברות בגוש האירו והיעדר מטבע עצמאי, יציאה של צרפת מהאיחוד האירופי היא ממש לא כמו היציאה של בריטניה. יציאה של אחת מהמדינות הגדולות בגוש האירו (צרפת, איטליה או ספרד) היא בעייתית במיוחד בשל הקשיים שעלולים להיערם בתשלום החובות הנקובים אירו של המדינה שיוצאת מהגוש ומאמצת מטבע עצמאי.

בניגוד למקרה של בריטניה בו הפגיעה הפוטנציאלית היא בעיקר בכלכלה הריאלית, תרחיש כזה עלול להידרדר במהירות לכדי משבר פיננסי עולמי נוסף. לכן, השילוב בין חזרתה של הרציונליות והיכולת להסתמך נתונים וסקרים כדי לנהל את הסיכונים לבין התוצאות החיוביות במערכת הבחירות החשובה ביותר השנה באירופה הוא לא פחות מחדשות מצוינות לשווקים שנכון לכתיבת שורות אלו אכן מגיבים בחיוב ועולים.

עם זאת, כדאי אולי כבר עכשיו לצנן מעט את ההתלהבות. השווקים הפיננסיים לא ממש תמחרו את התרחיש הרע לפני הבחירות כך שהחגיגה צריכה להיות מוגבלת. החדשות שצרפת תישאר כנראה באיחוד האירופי הן חדשות בהחלט טובות אבל אם המשקיעים לא חשבו אחרת מלכתחילה אז לא מדובר בכלל בחדשות. בסופו של דבר שוקי המניות באירופה מתומחרים כיום באופן יקר יחסית לכלכלה המדשדשת של גוש האירו כך שהם לא ממש אטרקטיביים מלכתחילה ובוודאי אם ירשמו מהלך חד של עליות.

יתרה מכך, יש להיזהר להערכתנו מהערכת יתר לגבי יכולתו של מקרון לשנות את הכיוון של הכלכלה הצרפתית. אמנם מקרון קידם בקמפיין שלו לא מעט שינויים ורפורמות פרו-עסקיות באופן מובהק אבל בין הרצוי למצוי הפער כידוע גדול.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בדומה למה שקרה בארה"ב עם טראמפ, ייתכן שהשווקים יפנימו בשלב כלשהו שמבנה הכלכלה הצרפתית ובעיקר שוק העבודה שלה הוא קשיח מדי בכדי ליישם שינויים מרחיקי לכת כפי שמקרון מתכנן. תרחיש כזה יביא לכך שלאחר שהשמפניות יפתחו והמשקיעים יחגגו, המוסיקה במסיבה תפסק מוקדם מהמתוכנן ומי שלא יעזוב בזמן יסבול מהנגאובר קשה במיוחד.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

6.
דווקא כתבה מקצועית (ל"ת)
מוטי 25/04/2017 07:38
הגב לתגובה זו
5.
בוריס 24/04/2017 13:29
הגב לתגובה זו
ניתוח יהיר ולא מבוסס\מנומק. לפי מה אתה קובע את הקביעות שאתה קובע? זה מאמר דיעה ממדור רכילות של מעריב... זה לא שאני לא מסכים עם חלק (קטן) מהדברים שנכתבו פה, אבל פשוט לא כותבים בסגנון כזה - זה מראה על חוסר רצינות.
4.
גוגו הטברייני 24/04/2017 12:30
הגב לתגובה זו
בסביבת ריבית 0 ושאי הוודאות מיתפוגגת, נו במה משקיעים, BIZ PORTAL. אבל תמיד, יש סופה בדרך, לא ?
3.
co007 24/04/2017 12:09
הגב לתגובה זו
לאחר רצף עליות במשך 7 שנים , יבוא התשלום . זה יהיה כואב .......................
2.
כשתעלם תרועות הפסטיבלים ... (ל"ת)
אופריה 24/04/2017 11:46
הגב לתגובה זו
1.
תראו ...איזה חכם אני ....!!! כתבתי הכל !!!!! (ל"ת)
איציק מנדל 24/04/2017 11:42
הגב לתגובה זו

פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין | 25/12/2025 13:01

נושאים בכתבה פנסיה הפקדות לפנסיה קצבת פרישה יועץ פנסיוני חיסכון פנסיוני

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:

טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: יעל צור

פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?

עינת דואני | 25/12/2025 16:05

נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).

להמשך הכתבה לחץ כאן