השורה התחתונה בעדכון ריבית הפד' - והמלצה למשקיע

אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות, מגיב להחלטת הריבית של הפדרל רזרב
אורי גרינפלד | (2)
נושאים בכתבה ג'נט יילן

בהחלטה האחרונה של שנת 2016 בחרו חברי הוועדה המוניטארית של הפד להעלות את הריבית בארה"ב ב-0.25 נ"א, העלאה ראשונה מאז זו של דצמבר 2015. מכיוון שכל הכוכבים – האינפלציה, הפעילות הריאלית, הציפיות בשווקים וכו' - סוף סוף הסתדרו בקו אחד לכבוד הפד, ההחלטה להעלות את הריבית היתה כמובן צפויה מאוד. לכן, תשומת הלב של המשקיעים התמקדה, ובצדק, בתחזיות הפד לתוואי הריבית העתידי ובדבריה של ילן במסיבת העיתונאים.

בהיבט זה, נראה שחברי הפד ובראשם ג'נט ילן עדיין לא הפנימו שעדיף להיות זהיר משאנן, מה שבא לידי ביטוי במסיבת עיתונאים אופטימית במיוחד של ילן ובתגובה חדה בשוקי האג"ח. תשואות האג"ח ל-10 שנים עלו ב-10 נ"ב ל-2.57% ותשואות האג"ח לשנתיים ב-10 נ"ב ל-1.27%. מה נאמר ומה נגיד? מילא שהפד עדיין לא מבין איך לנהל את הציפיות בשוק אבל מה שבאמת מטריד שהשוק עצמו עדיין לא מבין איך להתייחס לאמירות הפד. למרות האופטימיות של ילן כדאי לזכור שאנחנו במחזור כלכלי מתון עם צמיחה פוטנציאלית, אינפלציה וריבית ריאלית נייטרלית נמוכות מבעבר. לכן, גם אם הכל יהיה בסדר ותחזיות הפד לצמיחה ולאינפלציה יתממשו, הריבית תוותר נמוכה באופן אבסולוטי עוד זמן רב.

שורה תחתונה

מכיוון שהאינפלציה תחזור ליעד הפד כבר בתחילת השנה הבאה ומכיוון ששוק העבודה כבר נמצא כיום במצב של תעסוקה מלאה, הפד ימשיך להעלות את הריבית במהלך 2017 ו-2 העלאות ריבית נראית תחזית אכן סבירה מאוד. למרות האופטימיות של ילן, התחזית ל-3 העלאות ריבית תתממש רק אם טראמפ אכן יוציא לפועל הרחבה פיסקאלית משמעותית שתייצר לחצים אינפלציוניים משמעותיים (מדד הליבה מעל 2.5%). זהו תרחיש אפשרי אבל פחות סביר. מנגד, כך או כך הגורמים המבניים הבעיתיים בארה"ב לא השתנו ולכן הריבית בטווח הארוך תהיה נמוכה כך שעליית התשואות החדה בחלק הארוך של העקומים נראית מוגזמת ואלו חזרו להיות מעניינים להשקעה. הסיכונים המרכזיים לתחזית זו הם מגמה שלילית בשווקים כתוצאה מגורמים חיצוניים כמו אירופה או סין (טוב לאג"ח ורע למניות) או לחצים אינפלציוניים בשל מדיניות מרחיבה מהצפוי של הנשיא הנבחר והעלאות ריבית מהירות יותר (רע לאג"ח ורע למניות). לכן, במקביל להארכת מח"מ כדאי להערכתנו גם לתת עדיפות משמעותית לאפיק הצמוד למדד בשוק האג"ח.

 

עוד נקודות מההודעה וממסיבת העיתונאים:

  • ילן הדגישה בנאומה שאי הוודאות בסביבה הכלכלית גבוהה במיוחד כיום. ניתן כמובן לפרש הערה זו לכל כיוון אך סביר להניח שילן מתייחסת בעיקר לחוסר הוודאות לגבי המדיניות הצפויה של טראמפ.
  • התחזית החציונית של חברי הפד לריבית ב-2017 עלתה מעט (מ-1.1% ל-1.4%). לא פחות חשוב מכך, התחזית של חברי הפד לריבית הטווח הארוך נותרה פחות או יותר ברמתה (3.0% לעומת 2.9% בתחזיות ספטמבר), מה שמלמד על כך שבפד מפנימים שמחזור הריבית הנוכחי יהיה הדרגתי בהרבה ממחזורים קודמים.
  • בתשובה לשאלה מדוע תחזית הריבית ל-2017 הועלתה ילן ציינה שהשינוי הוא פשוט תוצאה של העובדה שחלק מחברי הוועדה הכניסו כבר לתחזית שלהם את ההשפעה של הרחבה הפיסקאלית.
  • בהמשך לכך, ילן כן בחרה להתייחס באופן ישיר למדיניות הפיסקאלית הצפויה וציינה כי עוד מוקדם להעריך כיצד זו תשפיע. בהינתן שלאף אחד חוץ מלטראמפ עצמו אין מושג מה הולכת לכלול התוכנית הפיסקאלית, יש משהו בדבריה.
  • יותר מכך, ילן גם הדגישה שההרחבה הפיסקאלית לא בהכרח נחוצה על מנת שהפד יצליח לעמוד ביעדיו וכי היא לא המליצה מעולם לנסות לחמם יתר על המידה את המשק ולתת לאינפלציה לחרוג לאורך זמן מהיעד.
  • כדי להמשיך את הקו האנטי-טראמפ ילן גם ציינה שהרגולציה על הבנקים הגדולים חשובה ושלא כדאי להחליש אותה. בבנקים הקטנים לעומת זאת יש מקום לדה-רגולציה לפי ילן. 

 

כל מה שנותר זה לקוות שהבנק המרכזי האנגלי (ההחלטה היום ב-14:00) ילמד את ילן נימוסים והליכות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אבל לומר בבטחון כזה שיילן טועה זה מרחיק לכת (ל"ת)
    נתןח מענין 16/12/2016 06:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לדעתי גם טראמפ איננו יודע מה הולכת להיות התכנית הפיסקלי (ל"ת)
    יד הנפץ 16/12/2016 03:49
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.