כולם כל הזמן מדברים עליו, אבל מעטים עושים משהו להפסיק אותו - שוד דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני. כולם מדברים על דמי הניהול הגבוהים אותם אנו משלמים שמפחיתים את סכום הקצבה העתידית שנקבל בכ-30%. השאלה שלא רבים שואלים אותה היא האם יש בכלל הצדקה לסכומים אלו, או במילים אחרות - האם התשואות שמשיאים עבורנו אותם "מומחים" של חברות הביטוח אכן מצדיקים את דמי הניהול?

במאמר זה אתמקד בביטוחי החיים בפוליסות שהופקו משנת 2004 ואילך ועד הרפורמה האחרונה, ובעזרת נתונים עובדתיים אחשוף את הבלוף הגדול ואת העובדה שאת התשואות שהשיגו "מנהלי ההשקעות" באותן פוליסות ביטוח חיים, היה יכול להשיג כל הדיוט, התשואות נטו לא היו טובות יותר ביחס למדדי השוק הבסיסיים, מכאן שהמסקנה היא חד משמעית - אין כל הצדקה לתשלום דמי הניהול.

דמי הניהול כללו בעבר שני רכיבים: דמי ניהול מהפקדות שוטפות (בשיעור ממוצע של כ-4% לשנה, כ-1.5% מסך הסכום הנצבר) ודמי ניהול מהסכום הנצבר (בשיעור ממוצע שלו כ-1.1% לשנה), ולזה הצטרפו הוצאות ניהול השקעות. מהאמור עולה כי שיעור דמי הניהול הכולל, מהסכום הנצבר הינו כ-2.6% לשנה. דמי הניהול מגיעים לאלפי שקלים בשנה לכל חוסך, סכומים שמופחתים מהיתרה הנצברת לזכותו של בעל הפוליסה ובכך מקטינים באופן משמעותי את הסכומים שיקבל בהגיעו לגיל פרישה.

כדי לבחון את הנתון בחנתי את נתוני התשואות הממוצעות נטו, דהיינו בנטרול דמי הניהול הממוצעים, של כלל חברות הביטוח בשנים 2015-2012. התשואות חושבו על בסיס נתונים מתוך מאגר המידע של אגף שוק ההון הביטוח והחיסכון במשרד האוצר. 

1. בשנת 2015 התשואה הממוצעת ברוטו הייתה כ-2.09%, והיות שדמי הניהול הם בשיעור של כ-2.6%, המשמעות היא שב-2015, בעלי הפוליסות הפסידו כסף, שכן דמי הניהול שנגבו היו גבוהים יותר מהתשואה.
2. התשואה בין מאי 2015 לבין אפריל 2016, הינה תשואה שלילית בשיעור ממוצע של 2.33%, משמע שבתוספת דמי הניהול קיימת שחיקה של כ-5% בחסכון של בעלי פוליסות אלו.
3. להשלמת התמונה בחנתי את התשואה המצטברת ברוטו בשנים 2015-2012, (4 שנים), ומצאתי שהיא הייתה נמוכה מ-30%. בניכוי דמי הניהול הנגבים מידי שנה בשנה, התשואה נטו בפוליסות ביטוח חיים בשנים 2015-2012, נמוכה מ 20%.

• הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
• תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השלב הבא הוא לבדוק מה היו התשואות נטו שיכול היה משקיע סולידי, בלי הבנה מיוחדת בשוק ההון, לקבל אם היה משקיע את כספו בעצמו וחוסך את דמי הניהול שגובות חברות הביטוח:

1. מדד ת"א 100 עלה בשנים 2015-2012 בשיעור של כ-34%
2. מדד ת"א 25 עלה בשנים 2015-2012 בשיעור של כ-40%
3. מדד אגרות החוב הממשלתיות הממוצע עלה בתקופה המקבילה בשיעור של כ-21%, כאשר אגרות החוב הממשלתיות השקליות עלו בשיעור גבוה יותר של כ-25% באותה תקופה.

המשמעות של ההשוואה לעיל היא שבראיה של 4 שנים, שיעור התשואה שהשיגו "מומחי ההשקעות" של חברות הביטוח היה נמוך משיעור התשואה שיכול היה משקיע חסר ניסיון להשיג על ידי השקעה באפיקים סולידיים אשר אינם דורשים מיומנות וידע מיוחד.

המסקנה - אין כל הצדקה להמשיך ולשלם דמי ניהול מופרזים לחברות ביטוח אשר אינן מספקות את הסחורה. אין ספק כי אם היה מדובר על שירות בכל תחום אחר, הלקוח היה מסיים מיידית את ההתקשרות עם החברה. עולה השאלה מדוע בכל הקשור לכספי הפנסיה שלנו, אלו אשר ישפיעו ישירות על איכות חיינו בשנים הבאות, אנו לא עושים מספיק על מנת לשפר את השירות אותו אנו מקבלים ומפסיקים לשלם ביוקר על מוצר פגום.

• החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
• האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל:...

*הכותבים הינם שותפים בפירמת עינב כהן & סלובודיאנסקי- המתמחה בביקורת חקירתית.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.