איציק סלודוביאנסקי
צילום: צילום ביתי

שוד הפנסיה הגדול: האם התשואות מצדיקות את דמי הניהול?

רו"ח איציק סלודוביאנסקי ורו"ח עינב כהן בדקו את התשואות שעשו חברות הביטוח ב-4 השנים האחרונות, התוצאות מפתיעות

כולם כל הזמן מדברים עליו, אבל מעטים עושים משהו להפסיק אותו - שוד דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני. כולם מדברים על דמי הניהול הגבוהים אותם אנו משלמים שמפחיתים את סכום הקצבה העתידית שנקבל בכ-30%. השאלה שלא רבים שואלים אותה היא האם יש בכלל הצדקה לסכומים אלו, או במילים אחרות - האם התשואות שמשיאים עבורנו אותם "מומחים" של חברות הביטוח אכן מצדיקים את דמי הניהול?

במאמר זה אתמקד בביטוחי החיים בפוליסות שהופקו משנת 2004 ואילך ועד הרפורמה האחרונה, ובעזרת נתונים עובדתיים אחשוף את הבלוף הגדול ואת העובדה שאת התשואות שהשיגו "מנהלי ההשקעות" באותן פוליסות ביטוח חיים, היה יכול להשיג כל הדיוט, התשואות נטו לא היו טובות יותר ביחס למדדי השוק הבסיסיים, מכאן שהמסקנה היא חד משמעית - אין כל הצדקה לתשלום דמי הניהול.

דמי הניהול כללו בעבר שני רכיבים: דמי ניהול מהפקדות שוטפות (בשיעור ממוצע של כ-4% לשנה, כ-1.5% מסך הסכום הנצבר) ודמי ניהול מהסכום הנצבר (בשיעור ממוצע שלו כ-1.1% לשנה), ולזה הצטרפו הוצאות ניהול השקעות. מהאמור עולה כי שיעור דמי הניהול הכולל, מהסכום הנצבר הינו כ-2.6% לשנה. דמי הניהול מגיעים לאלפי שקלים בשנה לכל חוסך, סכומים שמופחתים מהיתרה הנצברת לזכותו של בעל הפוליסה ובכך מקטינים באופן משמעותי את הסכומים שיקבל בהגיעו לגיל פרישה.

כדי לבחון את הנתון בחנתי את נתוני התשואות הממוצעות נטו, דהיינו בנטרול דמי הניהול הממוצעים, של כלל חברות הביטוח בשנים 2015-2012. התשואות חושבו על בסיס נתונים מתוך מאגר המידע של אגף שוק ההון הביטוח והחיסכון במשרד האוצר. 

  1. בשנת 2015 התשואה הממוצעת ברוטו הייתה כ-2.09%, והיות שדמי הניהול הם בשיעור של כ-2.6%, המשמעות היא שב-2015, בעלי הפוליסות הפסידו כסף, שכן דמי הניהול שנגבו היו גבוהים יותר מהתשואה.
  2. התשואה בין מאי 2015 לבין אפריל 2016, הינה תשואה שלילית בשיעור ממוצע של 2.33%, משמע שבתוספת דמי הניהול קיימת שחיקה של כ-5% בחסכון של בעלי פוליסות אלו.
  3. להשלמת התמונה בחנתי את התשואה המצטברת ברוטו בשנים 2015-2012, (4 שנים), ומצאתי שהיא הייתה נמוכה מ-30%. בניכוי דמי הניהול הנגבים מידי שנה בשנה, התשואה נטו בפוליסות ביטוח חיים בשנים 2015-2012, נמוכה מ 20%.

השלב הבא הוא לבדוק מה היו התשואות נטו שיכול היה משקיע סולידי, בלי הבנה מיוחדת בשוק ההון, לקבל אם היה משקיע את כספו בעצמו וחוסך את דמי הניהול שגובות חברות הביטוח:

  1. מדד ת"א 100 עלה בשנים 2015-2012 בשיעור של כ-34%
  2. מדד ת"א 25 עלה בשנים 2015-2012 בשיעור של כ-40%
  3. מדד אגרות החוב הממשלתיות הממוצע עלה בתקופה המקבילה בשיעור של כ-21%, כאשר אגרות החוב הממשלתיות השקליות עלו בשיעור גבוה יותר של כ-25% באותה תקופה.

המשמעות של ההשוואה לעיל היא שבראיה של 4 שנים, שיעור התשואה שהשיגו "מומחי ההשקעות" של חברות הביטוח היה נמוך משיעור התשואה שיכול היה משקיע חסר ניסיון להשיג על ידי השקעה באפיקים סולידיים אשר אינם דורשים מיומנות וידע מיוחד.

המסקנה - אין כל הצדקה להמשיך ולשלם דמי ניהול מופרזים לחברות ביטוח אשר אינן מספקות את הסחורה. אין ספק כי אם היה מדובר על שירות בכל תחום אחר, הלקוח היה מסיים מיידית את ההתקשרות עם החברה. עולה השאלה מדוע בכל הקשור לכספי הפנסיה שלנו, אלו אשר ישפיעו ישירות על איכות חיינו בשנים הבאות, אנו לא עושים מספיק על מנת לשפר את השירות אותו אנו מקבלים ומפסיקים לשלם ביוקר על מוצר פגום.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

*הכותבים הינם שותפים בפירמת עינב כהן & סלובודיאנסקי- המתמחה בביקורת חקירתית.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    סקירה רדודה ביותר 30/06/2016 09:33
    הגב לתגובה זו
    ללא היתיחסותך לנכסים בלתי סחירים,אגח מיועד,ומכשירים שיחודיים לקרנות פנסיה,ברור שהבן אדם לא מגיע משוק ההון,כתבה מביכה שלא מביאה כבוד לאתר
  • 5.
    מבין משהו 29/06/2016 23:25
    הגב לתגובה זו
    1) זה לא מעשי ש 700-800 מיליארד שח יושקעו בתא 25 או אגח ממשלתי, וכל שנה עוד כמה עשרות מיליארדים יושקעו שם.2) ניהול סיכונים ראוי מחייב השקעה גם בניירות ערך בחו״ל, נדל״ן מניב וכו.3) ישנו חיסכון פנסיוני שמאפשר ללקוח להשקיע את הכסף בעצמו בדמי ניהול נמוכים אולם מסלול זה אינו פופולרי כי מחייב ידע שאינו מצוי בידי הציבור4) דמי הניהול אכן מאוד גבוהים וגם איחו התשואות היו גבוהות יותר זה עדיין ללא הצדקה
  • 4.
    חישוב שגוי מיסודו 29/06/2016 23:14
    הגב לתגובה זו
    איך אפשר לשקלל דמי ניהול מההפקדה ודמי ניהול מהצבירה שסכום הצבירה לא ידועjQuery2030203034452162683_1467231066242ומה לגבי האגח המיועדות שנותנות 4%צמוד?בקיצור דמגוגיה בגרוש,או חפריות בלשון העם
  • 3.
    1+1~2 29/06/2016 17:18
    הגב לתגובה זו
    מה קורה שיש תשואה מובטחת/מקדם מובטח, ב'ביל זה צריך כבר לדעת חשבון!
  • גל 04/07/2016 15:04
    הגב לתגובה זו
    זה לא רלוונטי, בקרן פנסיה אין מקדם מובטח, רק בביטוח מנהלים!
  • 2.
    חן 29/06/2016 14:10
    הגב לתגובה זו
    אם אתה עושה השוואה כלשהי שכזו תשווה את אותן רמות סיכון(תפוח לתפוח) ובמקביל תשווה גם את אותן תקופות.חבל שאתה סתם מטעה פה אנשים שקוראים את הכתבה ואין להם השכלה פיננסית וחושבים שהטייטל שלך כרואה חשבון מקנה לך את הידע לומר או לכתוב או לפרסם טורים שכאלו.צריך להתחיל להפעיל רגולציה על כתבים במדורים פיננסים!!!
  • דב אדן 29/06/2016 14:41
    הגב לתגובה זו
    אין שום הצדקה לשלם דמי ניהול למישהו שהתרומה הסיגולית שלו לקרן שלילית
  • דב אדן 29/06/2016 14:38
    הגב לתגובה זו
    על מה אתה מדבר דווקא בגלל רמות הסיכון הנמוכות יותר שמנהלי ההשקעות בקרנות לוקחים בולטת ביתר שאת העובדה שהם מפסידים כל כך הרבה . מי שלא מפעיל ראש שלא יגיב תגובות מטופשות .
  • 1.
    אברי 29/06/2016 13:27
    הגב לתגובה זו
    כל פעולה שלהם זה תמורת אלפי שקלים. הם דשנים. הם שמנים. הם נוטפי כסף ומתעוררת השאלה: מהי זכותם לבקר אירגונים אחרים עובדים תמורת שקלים ספורים?
  • דב אדן 29/06/2016 14:43
    הגב לתגובה זו
    אין לי הרבה סימפטיה לרואי חשבון אבל לפחות להם יש תרומה כספית ללקוח מה שאין למנהלי הקרנות
  • פנסיונר בפוטנציה 30/06/2016 00:19
    יפה אתה כותב. גם הרוה"ח. אבל תנו חלופות. להגיד מה לא טוב זה פשוט מדי. ולא מספק
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.

סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.