המדינה זיהתה את הכשל אבל לא פותרת אותו; העסקים הקטנים טובעים

ניצן ארליך, יו"ר ועדת עסקים קטנים ובינוניים באיגוד לשכות המסחר ויו"ר אביב יעוץ עסקי, על התנאים הנוכחיים שעסקים קטנים מקבלים מהבנקים והמדינה, וכיצד יש לנהוג על מנת לאזן ביניהם לבין העסקים הגדולים

ניצן ארליך | (10)
נושאים בכתבה עסקים קטנים

כמי שעוסק בתחום המימון והקרנות לעסקים מזה למעלה מ-25 שנה, ובעל ניסיון של טיפול באלפי עסקים, אני תוהה האם אכן קיים מצב בו המערכת הבנקאית לא תומכת בעסקים בקבלת אשראי, ובוודאי כאשר עסקים אלו נמצאים במצוקה וזקוקים לתזרים רחב יותר.

בארץ קיימים כ-500 אלף עסקים בסך הכל, מתוכם 80% הם עסקים שמחזורם העסקי הוא עד מיליון שקלים בשנה. רק כ-3,000 עסקים עם מחזור של מעל כ-100 מיליון ש"ח בשנה, כולל בנקים, חברות ביטוח וכדומה. מכאן, שרוב העסקים במשק הינם עסקים קטנים בהגדרתם עם מחזור שנתי עד 25 מיליון ש'.

בעסקים הקטנים יש פחות עובדים באופן משמעותי מאשר בעסקים הגדולים. מעטים מהם עוסקים בייבוא ויצוא, כך שלמעשה המערכת הבנקאית כולה לא מסתמכת על הכסף שהיא יכולה להרוויח מהם, למעט דרך עמלות של עלות ההלוואה ועלות הקצאת האשראי; כאשר גם בשני מקרים אלו הבנקים גובים את המרווחים הגדולים ביותר, לדוגמא, הלוואה ממוצעת לעסק קטן היא בריבית של פריים 5%.

על כן, הבנקים מעוניינים ורוצים לגייס אליהם עסקים עם מחזורים גבוהים יותר, כדוגמת קרן לאומי לעסקים, בה תנאי הסף הם עסק קיים מעל שלוש שנים ומחזור עסקי של מעל למיליון ש' בשנה. ביצירת תנאים אלו, קרן לאומי לעסקים ויתרה במודע על 80% מהעסקים, ובחרה להתמקד בעסקים שמחזורם גבוה יותר, דהיינו לפלח שוק של עד 5% ממספר העסקים הקיימים.

עלות טיפול בלקוחות קטנים הינה גבוהה ביחס לרווח שניתן להפיק מהם, ולכן הבנק לא כל כך מעוניין לגייסם. במידה והם כבר לקוחות הבנק, הם לא מקבלים שירותי בנקאי אישי והטיפול בהם מתבצע בעיקר דרך מוקדים טלפונים, המקשים את חייו של בעל העסק, או פניה פיזית לבנק בכל בעיה. למעשה, עוד בטרם הגענו לדיון על מתן האשראי אנו מבינים כי עסקים במחזורים נמוכים לא רלוונטיים מבחינת השירותים שמעניקה המערכת הבנקאית בכללה.

עסקים קטנים עם מחזור של 500 אלף ש' לשנה, בהם עובדים, המעסיק, מעבר לבעלים, עובד אחד או שניים, לא נמצאים בראש סדר העדיפויות של הבנק; וכשניתן לו אשראי, המרווחים יהיו גבוהים. כמו כן מסגרת האשראי שלו תהיה בפריים 7%, אם לא אף יותר מזה. המחיר הגבוה ביותר שהבנק יכול ורשאי לגבות!

מדינת ישראל זיהתה את הכשל, ולטובת אותו מגזר עסקים הקימה את הקרן בערבות המדינה. במקביל קמו גם קרנות פילנתרופיות, כגון קרן קורת, וכן קרנות של הסוכנות היהודית, המאפשרות לעסקים לגייס אשראי במחירים נמוכים, חרף היותם עסקים קטנים. יחד עם זאת, בשנת 2014 קיבלו רק כ-5,000 עסקים הלוואות בקרן בערבות המדינה. גם אם מדובר במספר עסקים כפול בהשוואה לשנה הקודמת, מדובר בטיפה בים. כל יתר הקרנות, כולל קרנות המיקרו קרדיט, מסייעות בעוד כ-2,000 הלוואות; כך שלמעשה מתוך מאות אלפי העסקים רק קצת יותר מ-1% קיבל סיוע דרך הקרנות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

העסקים הקטנים מפרנסים משפחות, מעסיקים עובדים ומניעים את הכלכלה. בשל כך, יש צורך לעודד, לדחוף ולשווק את הקרן בערבות המדינה. המדינה חייבת להקצות תקציב לצורך כך, שכן ללא עידוד בפיתוח העסקים לא ניתן יהיה לקבל אשראי ופירושו העדר צמיחה במגזר העסקי.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    חייב הלוואות ללא בטחונות במיידי!סיוע בבקשה! (ל"ת)
    יופיטר שוקי הון ונכס 13/04/2015 19:33
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    רועי 12/04/2015 13:20
    הגב לתגובה זו
    עוד אחד שחי על חשבונם של אחרים ועוזר למערכת ליהיות מסואבת.
  • 8.
    בעל עסק קטן 06/04/2015 20:47
    הגב לתגובה זו
    מדובר בפקידים שיוצרים רגולציות חדשוות חדשות לבקרים, באופן שמשרת רק את העסקים הגדולים שיכולים לעמוד בתקנות הללו. זה קורה כמעט בכל ענף, ואז עסק קטן שמרויח קצת, לא יכול להתמודד עם הדרישות וקורס, והעסקים הגדולים הופכים למונופולים בחסות שלטון הפקידים
  • 7.
    אמיר 04/04/2015 14:09
    הגב לתגובה זו
    ואחרי שיתברר שאותם עסקים לא מצליחים לעמוד בתשלומי הלוואותיהם, מה אז תגיד? אני יודע מה תגיד: שהמדינה והבנקים עודדו את העסקים הקטנים לצרוך אשראי יקר, ובכך כרו את קברם, ועכשו לא נותר אלא לחוקק מגבלות רגולטוריות על אותם לווים ומלווים.
  • 6.
    דור 31/03/2015 09:47
    הגב לתגובה זו
    עם כל הכבוד, מי שמצליח למלא את כל הטפסים, צריך לחכות חודש וחצי להלוואה ומי שמעסיק יועץ שימלא את הטפסים צריך לשלם 6000 ש"ח שהופכים את ההלוואה ללא כדאית
  • 5.
    אלי 30/03/2015 17:01
    הגב לתגובה זו
    כל העסקים האחרים שרק מצליחים, במקרה הטוב לא יפסידו, במקרה הרגיל יפסידו מעט. לסיכומו של דבר, צריך להצליח בגדול כדי שיישאר כמה לירות. שכירות ארנונה מיסים גורמים למעשה לא להרוויח.
  • 4.
    אהוד 29/03/2015 15:38
    הגב לתגובה זו
    וזה רק ב5 אחוז אז למה אתה אומר שלא מתחשבים בעסקים הקטנים לא יפה ככה להגיד אההה וזה גם רטרואקטיבית מתחילת 2014 שטויות גרושים כסף קטן דווקא השכר של עובדי המגזר הציבורי עלה אבל הכל בגלל יוקר המחיה שהחנויות מרוויחות המון וזה בכלל לא קשור לארנונה יוקר המחיה בכלל בכלל לא זה רק הסוחרים גנבים לכן יקר כאן חחחחחח אדיוטים
  • 3.
    nfhrv 28/03/2015 06:06
    הגב לתגובה זו
    הבעיה של העסקים הקטנים היא שהם לא מתאגדים לגוף אחד ויוצרים לעצמם כוח מול השלטון ומול הבנקים ברגע שנתאחד סביב ועד שייצג אותנו נכון הבנקים והשלטון ירדו על הברכיים עבורנו הצעה שלי שכל בעל עסק שיחבר את כל העסקים שנמצאים ברדיוס הקרוב אילו וימצא ועד שייצג אותו ואז נציג מכל אזור יתחבר לאזורים אחרים ואחרי שכל העסקים יתחברו הממשלה והבנקים יבינו שהכל השתנה
  • 2.
    עסקן 26/03/2015 22:46
    הגב לתגובה זו
    עסק קטן הופך לבעל חוב גדול של הבנקים והשוק האפור ואלה בני הטיפוחים של אנשי השלטון
  • 1.
    ZZZZZZZZZZZZZ (ל"ת)
    DD 25/03/2015 19:03
    הגב לתגובה זו
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.