עמי דניאל
צילום: Windward
ראיון

"הבורסה המשנית בלונדון זו רק ההתחלה, ננפיק גם בוול סטריט"

כך אומר בראיון לביזפורטל עמי דניאל, מנכ"ל חברת ווינדוורד הישראלית שהחלה להיסחר היום בבורסה המשנית בלונדון לפי שווי של 530 מיליון שקל; מדוע החברה לא הנפיקה בת"א, ומה קצב הרווחיות אליו הם שואפים?
סתיו קורן |

את ווינדוורד (Windward) הישראלית ייסדו עמי דניאל, ומתן פלד ששירתו בחיל הים כחובלים, ופיתחו מערכת AI לחיזוי והערכת סיכונים בתחום הסחר הימי. החברה החלה להיסחר היום בבורסה המשנית בלונדון, תחת הסימול WNWD, לפי שווי של 126 מיליון ליש"ט (כ-530 מיליון שקל). החברה גייסה בהנפקה 34.5 מיליון ליש"ט (46 מיליון דולר) במחיר של 155 פני למניה - יותר מסך הגיוסים עד כה של החברה. בגיוס ההון השתתפו משקיעים מוסדיים, כולל Hargreave Hale, Gresham House, Premier Miton ו-NinetyOne.  "אחרי ההנפקה באנגליה אנחנו מכוונים להנפקה בארה"ב. למיטב ידיעתי זו החברה המצליחה ביותר בתחום שלה מבחינה עולמית" - מחמיא לעצמו עמי דניאל, מנכ"ל ווינדוורד בראיון לביזפורטל. "השוק בלונדון מאוד מבין את החברה שלנו, לונדון היא מרכז הספנות והמסחר העולמי. החברה נמצאת כרגע בשלב בו היא צריכה הון נוסף בשביל לצמוח ולהנפיק גם בבורסה בארה"ב, "הבורסה המשנית בלונדון זו רק ההתחלה, ננפיק  גם בוול סטריט בשנים הקרובות". עמי דניאל, מנכ"ל ווינדוורד, צילום: Windward​ מה תחומי הפעילות שלכם? "אנחנו חברת תוכנה, ולמעשה אנחנו מספקים ללקוחות שלנו פלטפורמה לניהול סיכונים בתחום האבטחה - אנחנו מספקים את הפלטפורמה שלנו לחברות ביטוח ולחברות אנרגיה. אנחנו מסייעים ללקוחות בכל מה שקשור לנושאים רגולטוריים – לפני שנתיים האמריקאים העבירו רגולציה מחמירה, שדורשת מבנקים וחברות שנוגעות במסחר, להיות בבקרת אבטחה גבוה יותר, מחשש או מרצון למנוע משחקנים כמו איראן לגשת למערכת הפיננסית העולמית. "בשנתיים האחרונות החברה התפתחה בתחום ה-B2B וחוותה צמיחה בלקוחות ובהכנסות בעקבות רגולציה חדשה (סנקציות/קומפליינס) - לקוחות שהצטרפו  כולל מוסדות פיננסיים וחברות אנרגיה מהמובילות בעולם - Bp , Shell, HSBC , ואחרים" אמר דניאל. "אנחנו משלבים ספנות ו-IA, יש לנו מעל 70 לקוחות בתחום הממשלה, המסחר וסחורות, בנקים חברות ביטוח וחברות ספנות. יש לנו לקוחות ממשלתיים שאנחנו מסייעים להם לאתר הברחות של סמים וכל מיני עבירות נוספות. יש לנו לקוחות בתחום המסחר שמנהלים סיכונים רגולטוריים שמחויבים על פי רגולציה לאומית לדווח, ללקוחות שלנו בתחום הביטוח אנחנו עוזרים לתמחר פרויקטים". מטה החברה ממוקם בישראל, ולחברה סניפים נוספים בבריטניה, ארה"ב (החוף המערבי והחוף המזרחי כולל וושינגטון די.סי.), דנמרק ואיחוד האמירויות. "גם הלקוחות שלנו נסחרים בלונדון, יש לנו יו"ר בריטי שהוא איש עסקים מאוד מוביל באנגליה - לורד ג'ון בראון, שהיה מנכ"ל ענקית הנפט BP  העולמית". מה מנועי הצמיחה שלכם? "קיבלנו תמיכה מהמשקיעים האנגלים להיכנס לשני תחומים חדשים ומאוד משמעותיים, הראשון הוא ניהול פליטות גזי חממה למעשה כל העולם מחפש פתרון להפחתת גזי חממה, ולנו יש פתרון של AI שאמור להפחית את הפליטות ב-20% בממוצע. "והתחום השני הוא תחום הלוגיסטיקה בה אנחנו מסייעים לכל בעלי הקונטיינרים שרוצים לעקוב אחרי הקונטיינרים שלהם, יש 47 אלף משלחים בעולם - אנשים שעוזרים לבעלי מטענים להזיז את המטען - ו-800 מיליון יחידות כבידה של קונטיינרים. למשלחים בעולם אין טכנולוגיה בעלי הקונטיירים עובדים איתה, מדובר בעסקים מאוד מסורתיים שעובדים עם מערכות IP ישנות, ומבחינתו זה שוק מעולה כי מדובר בעשרות אלפי לקוחות". למה הנפקתם דווקא באנגליה? והאם חשבתם על הנפקה בבורסה הישראלית? "כן, שקלנו הנפקה בבורסה בישראל, משום שהיא הצליחה מאוד בשנים האחרונות, אך אנחנו הרגשנו שזה פחות מתאים לנו. החלטנו ללכת על לונדון כי כפי שאמרתי, השוק בלונדון יותר מבין את החברה שלנו. רוב המשקיעים בלונדון מחזיקים מניות בבנקים גדולים או בחברות ספנות או חברות אנרגיה, אז לכן מה שאנחנו עושים הוא מאוד אינטואיטיבי למשקיעים בלונדון. בחרנו את השוק לפי התאמה של המשקיעים ואנחנו טבעיים לקהל בלונדון – בסוף בהנפקה החברה גייסה סכום גבוה יותר מכל מה שהיא גייסה עד כה". מה תעשו בכספי הגיוס? "השימושים העיקריים של כספי הגיוס זה התרחבות עסקית ופיתוח בשני הענפים החדשים שאנחנו נכנסים אליהם - תחומי ניהול פליטות גזי חממה ולוגיסטיקה. אנחנו חברה שצומחת בקצב של 30% בשנה בארבע השנים האחרונות, מ-2017 עד ספטמבר 2021. כיוון שאנחנו משיקים שני קווי מוצר חדשים, אנחנו אמורים לצמוח בשיעור גדול יותר.  "בעוד חמש שנים נהיה חברה מובילה עולמית עם אלפי או עשרות אלפי לקוחות, ונסחרים בארה"ב. מדובר בהנפקה ראשונה בחמש השנים האחרונות של חברה ישראלית בלונדון, לא הייתי מזלזל בזה. זה ממש מהותי - יותר מזה לחברות ישראליות היה שם רע בלונדון, בגלל חברות שהנפיקו פה והיה פחות מצליחות ואנחנו קיבלנו תמיכה גורפת של השוק בלונדון. אנחנו מקווים שהחברה שלנו היא תהיה סיפור צמיחה והצלחה".  החברה מציעה בעיקר את פלטפורמת המודיעין החזוי שלה באמצעות מודל תוכנה כשירות ("SaaS"), המספקת מנוי שנתי ללקוחות. במהלך התקופה 2017 - 2020, ההכנסות של החברה צמחו מ-5.9 מיליון דולר ב-2017 ל-14.6 מיליון דולר ב-2020. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זהב 1
צילום: Pixbay

ארה״ב מטילה מכסים על מטילי זהב – המחירים מזנקים לשיא חדש

רשות המכס האמריקאית קבעה שמטילי קילוגרם ו־100 אונקיות יחויבו במכס של עד 39% – צעד שמקפיץ את מחירי החוזים בניו יורק, פוגע בזרימת הסחורה משוויץ ומערער את הסנכרון בין מרכזי המסחר הגלובליים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה זהב העלאת מכסים

מטילי זהב במשקל קילוגרם ו־100 אונקיות יסווגו מעתה תחת קוד מכס שמחייב אותם בתשלום מסי יבוא במסגרת המכסים ההדדיים של טראמפ. משמעות ההחלטה היא שמטילים המגיעים משוויץ – אחד ממרכזי זיקוק הזהב הגדולים בעולם – יחויבו במכס של 39%. הצעד, שהפתיע את הענף שציפה לפטור מהמס, הקפיץ את מחירי הזהב בבורסת ניו יורק לשיא חדש וגרר תגובות נרחבות מצד סוחרים ואנליסטים. הפער בין המחירים בניו יורק לבין לונדון התרחב ליותר מ־100 דולר לאונקיה, מה שמעיד על שיבוש משמעותי בתפקוד השוק. כעת, הסוחרים מנסים לאמוד את מלוא ההשפעה על זרימת הסחורה מהמרכזים המרכזיים – שוויץ, הונג קונג ולונדון.


הבעיה מתחילה בשוויץ, המנוע הבלתי־נראה של מסחר הזהב העולמי. בתי הזיקוק השוויצריים הם שמעבדים את מטילי ה־400 אונקיות הגדולים שנסחרים בלונדון למטילי הקילוגרם הקטנים שמתאימים לחוזים העתידיים בניו יורק. המערכת הזאת פועלת בצורה חלקה עשרות שנים, ומבטיחה שמחירי הזהב באירופה ובאמריקה נשארים מסונכרנים.


המכסים החדשים מפריעים למערכת הזאת. מנהלי שני בתי זיקוק לזהב גדולים באסיה הודיעו שהם מקפיאים זמנית את המשלוחים לארצות הברית עד שתתקבל בהירות נוספת לגבי המכסים. "זהב מועבר הלוך ושוב בין בנקים מרכזיים ומאגרים ברחבי העולם", הסביר רוברט גוטליב, לשעבר סוחר מתכות יקרות בג'יי.פי. מורגן. "מעולם לא חשבנו שהוא יהיה מטרה למכס".


הרקע להחלטה קשור למדיניות המכסים הרחבה של ממשל טראמפ. יצוא הזהב השוויצרי לארצות הברית עלה בחדות השנה, כשהגיע ל־43 טון בחודש ינואר, כשהסוחרים מיהרו לייבא את המתכת לפני הטלת המכסים. הגידול הזה, שעמד מול ממוצע של 22 טון בחודש שמייצרים בתי הזיקוק בארצות הברית לפי נתוני המכון הגיאולוגי האמריקני, הפך את הזהב לנושא מרכזי במחלוקות הסחר בין המדינות.


״מעובד למחצה״

נקודת המפנה היא בפרשנות של רשויות המכס לקודי הסיווג הפדרליים. במכתב שנשלח ב־31 ביולי, הבהירה רשות המכס והגבולות שמטילי הקילוגרם וה־100 אונקיות מסווגים תחת קוד 7108.13.5500 ולא תחת קוד 7108.12.10 כפי שציפה הענף. הסיווג הראשון מגדיר את המוצרים כזהב "מעובד למחצה" ולא כזהב "גולמי", מה שמכניס אותם לקטגוריה החייבת במכס.


גיל שויד צק פוינט
צילום: תמר מצפי
הטור של גרינברג

פאלו אלטו רכשה את סייברארק, אז למה צ'ק פוינט ירדה?

כמעט שלושים שנה חלפו מאז הגיעה צ'ק פוינט לוול סטריט כחברה כוכבת שבראשה המנכ"ל המבטיח גיל שויד. אבל מאז שתי מתחרותיה הצעירות יותר, פאלו אלטו ופורטינט, עקפו אותה כמעט בכל פרמטר. עסקת רכישת סייברארק רק מבליטה עוד את הפערים, ואם צ'ק פוינט לא תציג צמיחה ראויה, עדיף שתחזור להיות פרטית



שלמה גרינברג |

אפשר לקבוע בוודאות שישראל מוכרת זה מכבר כמובילה עולמית בתחום אבטחת הסייבר. ישראל ממנפת את מומחיותה בתחום הביטחון הלאומי, החדשנות הצבאית והאקו-סיסטם הטכנולוגי המשגשג כדי לבנות את אחת מתעשיות הסייבר המתקדמות בעולם. מה שהחל כצורך להתגונן מפני איומי סייבר התפתח למגזר של מיליארדי דולרים, המניע השקעות, פריצות דרך טכנולוגיות וצמיחה כלכלית. 

אפשר גם לקבוע ששלושת האנשים שהקימו את צ'ק פוינט - גיל שויד, מריוס נכט ושלמה קרמר - היו מחלוצי תעשיית ההגנה על הרשת שב-2025 תגלגל 302 מיליארד דולר ובתוך עשור 880 מיליארד. 

בתחילת העשור השני של המאה הייתי בטוח שצ'ק פוינט תהיה "טבע שנייה". היא בהחלט עשתה אז רעשים של חברה שמובילה נישה תעשייתית ענקית בהתהוות. צ'ק פוינט יצרה את שוק אבטחת המידע הארגוני המודרני כאשר הצליחה למסחר בהצלחה רעיון שנולד עשור קודם לכן על ידי חברת Digital Equipment Corporation (סימול:DEC בזמנו) בבוסטון. 

בשנות השמונים, כש-DEC הייתה חברת המחשבים השנייה בגודלה בעולם, היא יצרה את חומת האש הראשונה בעולם. המוצר היה חדשני ומהפכני אבל לא הצליח להתאים את תעבורת הרשת להקשר. גיל שויד זיהה את ההזדמנות לבנות סוג חדש של חומת אש שתתאים לרשת - כזו שיכולה לחסום חבילות על סמך ההקשר שלהן. שויד פיתח, עוד ב-1993, את טכנולוגיית הליבה של החברה, "בדיקה מבוססת מצבים (stateful inspection)", שהפכה בסיס למוצר הראשון של החברה, ה-FireWall-1, וזמן קצר לאחר מכן הם גם פיתחו את אחד ממוצרי ה-VPN הראשונים בעולם, VPN-1. 

שויד נחשב לכוכב-על בוול סטריט

שויד פיתח את הרעיון עוד בזמן ששירת בצבא ביחידה 8200, שם עבד על אבטחת רשתות מסווגות. ה-VPN (Virtual Private Network) היא רשת פרטית וירטואלית שיוצרת חיבור מאובטח ומוצפן בין מכשיר מסוים לאינטרנט ומשפרת את הפרטיות ואת האבטחה. היא מסתירה את כתובת ה-IP של המכשיר, גורמת למי שמשתמש בו להיראות כאילו הוא גולש ממיקום אחר, מצפינה את תעבורת האינטרנט שלו ומגינה על הנתונים שלו מפני האזנות סתר פוטנציאליות. ב-2002 הופיע שויד ברשימת "תינוקות המיליארדרים" של מגזין פורבס ואפילו כונה "ביל גייטס של ישראל".