עמודי חשמל אנרגיה חברת החשמל
צילום: Istock

זאת החברה הצומחת שנסחרת במכפיל 9 וזוכה להתעלמות המשקיעים

חברת הפרוייקטים בתחום החשמל והאנרגיה הציגה בשנת 2018 צמיחה של 11% בהכנסות, ושל 36% בצבר ההזמנות. המניה זינקה בכ-30% מתחילת השנה
ערן סוקול | (10)

חברת אלמור חשמל -0.07% העוסקת בהקמת פרוייקטים ואחזקת מתקני חשמל ואנרגיה דיווחה ביום חמישי על תוצאותיה לרבעון הרביעי של 2018 ולשנה כולה, עם צמיחה של כ-10.8% בהכנסות, עלייה של כ-17% ברווח הנקי (המנוטרל) ושיפור בשולי הרווחיות. המניה זינקה בכ-30% מתחילת השנה, אך עדיין נסחרת במכפיל 8.8 על הרווח הנקי של 2018. 

צמיחה נאה בהכנסות, ובצבר ההזמנות

הכנסות החברה הסתכמו בכ-271.5 מיליון שקל בשנת 2018, גידול של כ-10.8%, לעומת כ-245 מיליון שקל בשנת 2017. הצמיחה בהכנסות מיוחסת לגידול בצבר ההזמנות בתחום החשמל וכן מתוספות ועבודות חריגות במספר פרויקטים ברבעון השני.

צבר ההזמנות של החברה נכון לסוף שנת 2018 נאמד בכ-471 מיליון שקל, גידול של כ-36% לעומת צבר הזמנות של כ-347 מיליון שקל בסוף שנת 2017 ולעומת צבר של כ-327 מיליון שקל בסוף שנת 2016.

הרווח הנקי הסתכם בשנת 2018 בכ-22.6 מיליון שקל, צמיחה של כ-105% ביחס לרווח הנקי אשתקד, אשר הסתכם בכ-11 מיליון שקל, בין היתר, בשל השפעת תשלום חד פעמי, מבוסס מניות באוגוסט 2017 בסך של כ-8.3 מיליון שקל. החברה מציינת בהודעה לעיתונות כי בנטרול השפעת התשלום מבוסס המניות כאמור, בשנת 2017 הסתכם הרווח הנקי בכ-19.3 מיליון שקל, כלומר הרווח הנקי בשנת 2018 צמח בכ-17% ביחס לרווח הנקי המנוטרל אשתקד. 

הרווח הגולמי הסתכם בשנת 2018 בכ-52.5 מיליון שקל, צמיחה של כ-21% ביחס לרווח גולמי של כ-43.3 מיליון שקל בשנת 2017. שולי הרווחיות הגולמית בשנת 2018 הגיעה לכ-19.3% מההכנסות, לעומת כ-17.7% מההכנסות בשנת 2017. 

מדיניות חלוקה של עד 50% מהרווח 

על פי מדיניות החלוקה של אלמור, החברה תפעל לחלק לבעלי מניותיה דיבידנד במזומן בשיעור של עד 50% מהרווח השנתי הנקי מפעילות שוטפת ובהתאמה הכריזה על חלוקה של כ-7 מיליון שקל.

לא הכל ורוד: עלייה עקבית בצרכי ההון החוזר

אמנם בבחינת הוצאות המימון, אין לחברה הוצאות מהותיות, אולם לאורך 3 השנים האחרונות החברה הציגה ירידה עקבית בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת, בשל גידול בצרכי ההון החוזר. בשנת 2018 תזרים המזומנים ששימש לפעילות שוטפת הסתכם בכ-0.8 מיליון שקל, לעומת תזרים מזומנים חיובי של כ-5.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד ולעומת תזרים מזומנים חיובי של כ-12 מיליון שקל בשנת 2016.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מאיר סרוסי מנכ"ל אלמור חשמל: "אלמור ממשיכה לצמוח בכלל מגזרי הפעילות אנו נמשיך לפעול ולתור אחר פרוייקטים משמעותיים במטרה להשיא ערך לבעלי המניות שלנו".    

אל-מור חשמל, המוחזקת על ידי רפק -1.06%  (50.01%) והמייסדים חיים גרשון ומאיר סרוסי, פועלת בתכנון, הקמה ואחזקה של מערכות אנרגיה, חשמל ומערכות אלקטרו-מכאניות במבני ציבור וכן במסגרת של פרויקטים פרטיים בתחומי התעשייה הכבדה, תעשיית המזון והתרופות, המסחר, תחנות כוח ותשתיות התחבורה – התקנת לוחות ומערכות חשמל, מערכות תקשורת, מערכות מתח נמוך, בעיקר בארץ אך גם במדינות ביבשת אפריקה דוגמת קניה, אנגולה וגאנה.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רועי לוי 10/03/2019 18:02
    הגב לתגובה זו
    אז אני לא מבין למה להשקיע בארץ . שאני לא בטוח בכלל שהרווח יציב , שהתזרים יכול לתמוך בדיבדנד .. ושיהיה לי מחזור למכור את המניות שקניתי אם אני ארצה. לא ברור לי למה להשקיע בארץ
  • 3.
    איציק 10/03/2019 17:06
    הגב לתגובה זו
    אף פעם לא קונה מנייה על סמך כותרת, ברוב המקרים קיבלתי צינור כאשר פעלתי על סמך כתבה שפתאום התברר שמדובר בניסיון להשחיל פראירים ותקופה לאחר מכן התברר שהחברה נשוא הכתבה בצרות צרורות
  • 2.
    עמי 10/03/2019 14:36
    הגב לתגובה זו
    אין לו שום משמעות. מי שרוצה לדעת מה החברה שווה חייב להיכנס לשוטף ולא למאזנים. סוקול תפסיק להפיץ מסרים מטעים.
  • קונספירציה 10/03/2019 17:08
    הגב לתגובה זו
    ואם אתה עדיין חושב שהמניה לא טובה, אל תקנה. התפקיד של העיתונות הכלכלית זה להציף מניות מעניינות, לא לקבל החלטות במקומך. בהצלחה!
  • אורי 11/03/2019 10:05
    אולי בעולם אוטופי הרסת אותי מצחוק, באמת
  • עמי 10/03/2019 18:35
    כנראה שאינך מבין את כללי המשחק
  • 1.
    למה 2017 הייתה ככ גרועה לחברה? (ל"ת)
    אמלק 10/03/2019 13:13
    הגב לתגובה זו
  • אני 10/03/2019 15:27
    הגב לתגובה זו
    החברה העניקה חד-פעמי מניות למנהל אשר בן שימול בסך 8.3 מיליון שקל.
  • אז בעצם איזה מסר אתה מנסה להעביר?! (ל"ת)
    משקיע 10/03/2019 21:37
רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.

יגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהםיגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהם

עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים

המניות שייכנסו למדד 90 והמניות שינשרו 

תמיר חכמוף |

יגאל דמרי עשה כמעט הכל כדי להישאר במדד ת"א 35 - מכר מניות בהנפקה פרטית כדי להגדיל את הכמות הצפה. "הכריח"  את המוסדיים לממש אופציות שברשותם (מהנפקות פרטיות קודמות) דרך הורדת מחיר המימוש לימים בודדים. אם הם לא יממשו - הם פראיירים. נותנים מתנה (מחיר נמוך של המניות בהנפקה פרטית, מחיר מימוש של אופציה נמוך) - המוסדיים לוקחים ונהנים. אחר כך, הם מוכרים את המניות בשוק והמניה יורדת ועדיין - דמרי עלתה מאז הרמזים הראשונים על עסקת חטופים והסכם סיום המלחמה ב-25%. 

העליות והתרגילים הלגיטימיים של יגאל דמרי עזרו לו להשאיר במדד המכובד, אבל צריך לזכור שלדברים האלו יש מחיר. דמרי מכר בזול. יכול משקיע מהציבור לטעון ובמידה רבה של צדק - למה לא אני? גם אני רוצה? ואז תעלה השאלה - האם זו טובת החברה והאם היא גוברת על טובת בעלי המניות. כלומר, חברת דמרי לא צריכה מזומנים, היא לא צריכה הנפקות. ברור שהמהלך הזה נועד רק כדי להשאיר אותה במדד - האם העלות של המהלך - פגיעה בבעלי המניות הקיימים, נמוכה מהתועלת של הישארות במדד? לא ברור. יגאל דמרי כנראה משוכנע שכן. צריך גם לזכור שהוא עצמו בעל המניות הגדול ביותר, כך שדילול שהוא עושה הוא גם על חשבונו. מנגד, הוא להבדיל ממשקיע קטן מתוגמל אחרת לחלוטין - הוא המנכ"ל, הבוס הגדול, והוא השולט. הוא מתוגמל בכמה צורות - שכר, הטבות ותגמול לא חומרי - כבוד, כוח. אלו לא נפגעים כלל. 

בקיצור, סוגייה מעניינת. אבל בשורה התחתונה, דמרי הצליח להשאיר את החברה  שלו בטופ, במדד המוביל - ריספקט. מי שלא הצליחו להישאר במדד הן אנרג'יאן, והחברה לישראל, האמא של איי.סי.אל. במקומן ייכנסו למדד נקסט ויז'ן הלהיט של הבורסה בשנתיים האחרונות ומגדל שגם היא להיט גדול, כמו כל תחום הביטוח בשנה האחרונה.  

ממדד ת"א 90 ינשרו טלסיס, תדיראן, מימון ישיר ופלסאון. למדד ייכנסו מור השקעות וגילת שעשו מהלך מרשים בשנה האחרונה. מור אולי הפתיעה יחד עם כל תחם בתי ההשקעות, גילת היתה תמיד עם ערך חבוי, ומה שמעניין שאחרי הניתוח כאן - למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה, היא דווקא ירדה 20%, לפני שזינקה פי 3.5!

כמו כן, תצטרף אמפא שהנפיקה לאחרונה במחיר מלא, אבל השוק משווא לסחורה וקנה. ותיכנס גם רימון, קבוצת תשתיות שבצמיחה אורגנית וחיצונית מגדילה באופן שוטף את המחזורים והרווחים שלה.