גלוברנדס מונפקת במכפיל רווח 9. האם זה זול או קשור לפשיטת הרגל של פישמן?
המכפיל הנמוך לכאורה לפיו מונפקת החברה עשוי להיות קשור למגמה ארוכת הטווח של שיעור המעשנים בישראל, לירידה בשיעור הצמיחה ולעתיד תחום הטבק
לפי התשקיף, נתח השוק של גלוברנדס עמד בשנת 2017 על 31% משוק הסיגריות והטבק לגלגול בישראל, פיליפ מוריס עם נתח שוק של 52% ודובק עם 16% מהשוק.
הצמיחה דועכת
במסגרת המצגת למשקיעים מצוטט דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל בשנת 2016: "מגמת הירידה בשיעורי העישון החלה בתחילת שנות ה-70, סביב שנת 2010 החלה האטה בקצב הירידה עד כדי עצירה, והשנה לראשונה אנו רואים עלייה בשיעור המעשנים, וכיום האומדן לאחוז המעשנים מכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל (בני 21 שנה ומעלה) הוא 22.5%, לעומת 19.8% בשנה שעברה בה שיעורי העישון היו הנמוכים ביותר אי פעם".
מקור: דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל 2016
נתון זה הינו בעייתי בפני עצמו, אולם מי שמחפש רמזים לגבי שיעור המעשנים בישראל בעתיד, צריך לשים לב למגמה בקרב בני הנוער. בעניין זה, במסגרת אותו דו"ח ממש נכתב כי "מזה כעשור, ישנה מגמת ירידה הדרגתית בשיעור עישון הסיגריות בקרב בני הנוער. כ-8% מהתלמידים מדווחים כי הם מעשנים לפחות סיגריה אחת בשבוע, זאת בהשוואה לכ-15% בשנת 2002".
למרות מגמת הירידה ארוכת הטווח בשיעור המעשנים בישראל, במסגרת המצגת למשקיעים מפרסמת החברה את נתוני הצמיחה השנתית הממוצעת (CAGR) של הכנסותיה בשנים 2017-2013 אשר עמדו על כ-6.5%. אולי אחד ההסברים לצמיחה הנאה בהכנסותיה הינו הגידול שהציגה החברה בנתח השוק בתחום הסיגריות, אשר עלה מכ-29.6% בשנת 2015 לכ-32.9% ברבעון הראשון של שנת 2018.
עם זאת, נראה שלאחרונה נבלמה התנופה בצמיחת הכנסות החברה אשר רשמו עלייה של כ-3.8% בשנת 2016, לעומת עלייה של כ-0.6% בשנת 2017 ונותרו ללא שינוי מהותי ברבעון הראשון של 2018 ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
ראה שהחוקים והתקנות השונות למזעור היקף העישון ונזקיו משנים את השוק באופן מהותי שכן דעיכת הצמיחה בהכנסות הינה מגמה כוללת בענף הטבק העולמי, כך למשל, על פי המידע שמספקת החברה במצגת למשקיעים, שיעור הצמיחה השנתי הממוצע בענף הטבק העולמי אשר עמד על 2.4% ב-9 השנים האחרונות, צפוי לעמוד על כ-0.6% בלבד ב-5 השנים הבאות.
שומרים על הרווחיות
יאמר לזכות הנהלת גלוברנדס כי למרות המגמות המטרידות בענף, לאורך השנים האחרונות החברה מצליחה להציג שיפור במדדי הרווחיות. כך למשל שיעור הרווחיות הגולמית אשר עמד על כ-7% מההכנסות בשנת 2015, עלה בהדרגה עד לרמה של כ-7.9% ברבעון הראשון של 2018.
בנוסף, למרות עלייה קלה בשולי הוצאות התפעול מרמה של כ-3% בשנת 2015 לרמה של כ-3.6% ברבעון הראשון של 2018, החברה הציגה שיפור גם בשולי הרווח התפעולי שעלו מרמה של כ-4% בשנת 2015 לרמה של כ-4.5% בשנת 2017 וכ-4.3% ברבעון הראשון של 2018 (בדומה רבעון הראשון בשנה הקודמת).
שולי ה-EBITDA עלו מרמה של כ-4.2% בשנת 2015 לרמה של כ-4.6% ברבעון הראשון של 2018.
גם בשורה התחתונה הציגה החברה שיפור עקבי בתוצאות עם רווח נקי של כ-18.3 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2018, עלייה של כ-41% ביחס לאשתקד. רווח נקי של כ-71.1 מיליון שקל בשנת 2017, עלייה של כ-14.7% ביחס לשנה הקודמת ורווח נקי של כ-62 מיליון שקל, עלייה של כ-11.2% ביחס לשנת 2015.
תלות בספקים
רואי החשבון מציינים בד"ח המבקר כי לחברה תלות ב-BAT ו-JTI באופן בו הפסקת ההתקשרות עם אחת מהן עלולה להשפיע באופן מהותי לרעה על הכנסות החברה ורווחיותה. במקרה קיצון, בו תסתיים התקשרות החברה עם שני הספקים, קיים ספק באשר להמשך פעילותה הנוכחית של החברה.
לאורך השנים האחרונות הנהלת החברה מצליחה לשפר את התוצאות הכספיות ברמה התפעולית, למרות הבלימה המסתמנת בשיעורי צמיחת ההכנסות. עם זאת, צריך לדעת גם מתי למכור וזה בדיוק מה שעשו בעלי המניות של גלוברנדס - כולם, ללא קשר לפשיטת הרגל של פישמן. המשך המגמה ארוכת הטווח של ירידה בשיעור המעשנים בישראל, עשוי בסופו של דבר לחלחל גם לשיעורי הרווחיות והשורה התחתונה של החברה, כך שהמכפיל הזוהר של היום עשוי לזהור פחות בעתיד.
- 3.susu 28/05/2018 19:35הגב לתגובה זומתי ניתן לקנות?
- 2.dw 28/05/2018 17:55הגב לתגובה זואין פה חברת צמיחה או משהו ויש מספיק חברות יתר המציעות מרכולתן בתמחורים כאלה. מה שיותר מדאיג זה מכפיל ההון, באזור ה 10, שזה די גבוה לנייר יתר.
- נייר 90 לא יתר (ל"ת)ערן 28/05/2018 19:58הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 28/05/2018 16:41הגב לתגובה זומעניין איזה בית השקעות יחזיק רעל (או מוות) בתיק ההשקעות שלו
- גיא 29/05/2018 12:23הגב לתגובה זובתי ההשקעות מפחדים מתגובות כאלה
- dw 28/05/2018 17:54הגב לתגובה זולא רק סיגריות לא בריא לגוף. גם סוכר.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
