בנק ישראל סיפק היתר ראשון לגוף מוסדי להגדיל החזקותיו במניות הבנקים - המדד מזנק

עד כה הסף העליון להחזקה של גוף מוסדי בתאגידים הבנקאיים עמד על 5% בלבד. המדיניות החדשה מאפשרת להגדיל את ההחזקה ל-7.5%
נדב לוי |

בהתאם למדיניות החדשה שפרסם בנק ישראל בחודש יוני 2016, ניתן היום היתר הנגידה לשולטים בקבוצה פיננסית המנהלת כספי לקוחות, אשר פנו לקבלת ההיתר, להגדיל את החזקתם בתאגידים הבנקאיים בשיעור של עד 7.5%. ל-Bizportal נודע כי הגוף שקיבל היום את ההיתר הוא בית ההשקעות מיטב-דש. 

ההיתר שהוענק על בסיס המדיניות שפורסמה, מגביל, בין היתר, את סך כל אמצעי השליטה בבנקים המוחזקים על ידי כל אחת מהחברות שבקבוצה הפיננסית שקיבלה את ההיתר, כך שלא יעלה על 5% מהון התאגידים הבנקאיים בכל חברה בקבוצה, בין עבור לקוחותיהם ובין עבור עצמם ועד לסך של עד 7.5% מהחזקה באמצעי שליטה בתאגיד בנקאי. 

 

שינוי המדיניות, על פיה הסף העליון להחזקה של בעלי שליטה בגופים המנהלים כספי לקוחות (קופות גמל, חברות ביטוח, קרנות נאמנות, ותעודות סל) במניות הבנקים עמד על 5 אחוזים, מאפשר כעת לבעלי שליטה בגופים אלה להחזיק עד 7.5 אחוזים ממניות תאגיד בנקאי, בכפוף לקבלת היתר מנגידת בנק ישראל. ההקלה מתייחסת לגופים אלה בהיותם גופים הפועלים עבור הציבור הרחב ומתוך מניעים פיננסיים ולא אסטרטגים. הרף הקודם מנע מגופים מוסדיים להגדיל את אחזקותיהם במניות הבנקים עבור הציבור, והשפיע לרעה על סחירות מניות הבנקים, ובעקיפין גם על שווי השוק של הבנקים. 

על פי ניתוח של הרגולציה הנהוגה בעולם, עולה שברוב המדינות המפותחות שיעור ההחזקה שמחייב קבלת היתר רגולטורי לאחזקת מניות בבנק הוא 10 אחוזים (לדוגמא בבריטניה, ארה"ב, קנדה, צרפת, בלגיה, שוויץ ועוד) ובחלק מהמדינות אף 15 אחוזים (באוסטריה, הולנד, דנמרק, גרמניה ועוד). לאור כל אלו, בנק ישראל ראה לנכון להקל במגבלת ההחזקה באופן שתואר.

 

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר אמרה כי ״אנו מיישמים את המדיניות שהודענו עליה, תוך בחינה מעמיקה של מבנה ההחזקות בכל אחת מהקבוצות שפונות בבקשה לקבלת ההיתר, על מנת לוודא שההיתר שיינתן ישקף את מטרות המדיניות - לאפשר לציבור הרחב להגדיל את השקעתו במניות הבנקים באמצעות הגופים המנהלים את כספו, ולתמוך בהגדלת הסחירות של מניות הבנקים״.

ממיטב-דש, הראשונים לקבל את ההיתר, נמסר: "אנו שמחים להיות הגוף הראשון שמקבל את אישור בנק ישראל להגדלת אחזקותינו במניות הבנקים. הגדלה זו תאפשר לנו גמישות שלא היתה לנו עד היום במניות הבנקים. אחזקות אלו מהוות נדבך חשוב בתיקי ההשקעות המוסדיים ויאפשרו לנו לנצל מצבי שוק לפעילות במניות אלו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.