האיום מומש - סלקום הגישה בקשת פירוק לגולן: "מהלך All In של סלקום"

גיא בן סימון |
נושאים בכתבה סלקום

חברת סלקום דיווחה היום לבורסה בתל אביב על הגשת בקשת פירוק לחברת גולן טלקום, לאחר שזו הפסיקה לשלם לה עבור שירותי הרשת שהיא מקבלת. המהלך מגיע כמנוף לחץ על גולן בצל חוב ענק לסלקום. הנה ההסבר:

לירן לובלין מבית השקעות איי.בי.איי, אמר בשיחה עם Bizportal: "במסגרת הסכם הרכישה שהיה לסלקום עם גולן היה סעיף שאומר שאם עד ה-4 לנובמבר השנה העסקה לא יוצאת לפועל (ולא משנה מאיזה סיבות שכן פה הרגולטור עצר את המיזוג), נכנס לתוקפו חוב של 600 מיליון שקל שגולן חייבת לסלקום. מדובר בהסכם חתום על ידי שני הצדדים ובית המשפט הכיר בו. ה-4 בנובמבר עבר, סלקום נתנה עוד גרייס לגולן כי היא הבינה שהיא לא יכולה לקנות את גולן ונתנה צ'אנס לקבוצות אחרות להתעניין בגולן". 

"גולן, עד כמה שאני מבין, מערימה קשיים והקבוצות נתקלות במבוי סתום ומנגד לסלקום נשבר מהמצב ולכן הגישו את הבקשה. אז בסלקום אמרו אם זה לא עובד בדרכי נועם - נדרוש את החוב. המטרה להערכתי היא פחות לפרק את גולן אלא להפעיל לחץ על מנהלי המשא ומתן לסגור עסקה. אם בפועל הולכים לפירוק אז סלקום היא הנושה הגדול של גולן והיא זכאית לנכסים בפירוק. מה יהיו הנכסים? לא כל כך ברור. לגולן אין נכסים מלבד לקוחות - שזה נכס לא יציב שכן אלו יכולים להתפזר".

"לגולן עדיף ללכת להסכם של מכירה וכן להחזיר חלק מהכסף שהם עשו מאחר שימנו לה מפרק שימכור את החברה במחיר מצחיק. בכל עסקה שתהיה (תהיה עסקה משולשת של הסדרת חובות מול סלקום והסכם שיתוף רשתות), ברגע שמגישים בקשה לפירוק הכל מתערבב. אני מניח שהסיפור פה  הוא עוד ניסיון להפעיל לחץ על גולן. יש כמה קבוצות שמאד מתעניינות ברכישת גולן. להגיד עד כמה זה רציני? כולם אומרים שהם נמצאים בשלבים סופיים של המו"מ אבל בסוף זה נופל בשלב הסופי. מבחינת סלקום הליך הפירוק הוא הכי פחות ודאי, הוא מייצר בלגאן בשוק, לא ברור לאן הלקוחות ילכו, לא ברור מה ההכנסות העתידיות שיהיו לסלקום מזה, לא ברור כמה סלקום תצליח לגבות אם ימכרו את גולן במחיר זול. יש פה קצת מהלך All In של סלקום".

משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.