רגעי הכרעה: הפרלמנט היווני יתכנס היום לאישור ההסכם - הנה לוח הזמנים
אחרי החיוכים של יום שני בבוקר, תכנית הצנע עליה "הוסכם", אחרי דיון של 17 שעות בבריסל מגיעה הבוקר לאישור היווני. וזה הוסכם במרכאות, שכן ציפראס עצמו אמר אתמול בראיון טלוויזיה ביוון שהוא חתם על ההסכם "עם סכין לצוואר". באותו ראיון הסביר ציפראס כי הוא לא מאמין בתכנית, אבל היה חייב לאשר אותה בכדי להימנע מכאוס כלכלי - צפו בקטע. הלו"ז היום ביוון: דיון בין משרדי בפרלמנט היווני החל בשעה 10:00 בבוקר (שעון ישראל). בשעה 14:00 יעבור הדיון למליאת הפרלמנט כאשר רק בחצות צפוי ההסכם לעלות להצבעה הגורלית. דווקא האופוזיציה של ציפראס צפויה לתמוך בהסכם, אבל בתוך מפלגתו, לציפראס יהיו חיים קשים: לפחות 35 חברי מפלגת הסירזיה כבר הבהירו כי יצביעו נגד. הפרלמנט היווני מונה 300 חברים כאשר הקואליציה של ציפראס הינה 149 חברי 'סיריזיה' ועוד 13 חברי "היוונים העצמאיים" שככל הנראה יצביעו נגד ההסכם. ההערכה היא שבעזרת קולות האופוזיציה, ציפראס יצליח להעביר את ההסכם בפרלמנט - אבל החשש הוא מהתפרקות הממשלה ביום שאחרי. ציפראס ללא ספק חשב על התפטרות, אך בראיון שנתן אתמול אמר כך - "הדבר הגרוע ביותר שיכול לעשות רב חובל בזמן סערה, זה לעזוב את ההגה". נציין כי במידה והפרלמנט היווני יאשר את התכנית, שאר הפרלמנטים של 18 מדינות גוש האירו יתכנסו אף הם לאישור התכנית כאשר העיניים מופנות כמובן לפרלמנט בברלין (למרות שלא אמור להיות שם קושי באישור ההסכם). בתוך כך, קרן המטבע העולמית העבירה אתמול מכתב לראשי האיחוד האירופי לפי ההערכה היא שללא הסדר חוב משמעותי - ליוון אין שום סיכוי להתאושש שכן ההתדרדרות הכלכלית בימים האחרונים הייתה דרמטית. הטיעון של הקרן מוביל אותה לעימות חזיתי עם גרמניה שלפי שעה לא מוכנה לשמוע על אפשרות של מחיקת חובות - לכתבה המלאה. עדכונים שוטפים: יו"ר הפרלמנט באתונה קרא להתנגד ל'הסכם הסטיחה'.
- 4.בא 15/07/2015 16:15הגב לתגובה זומדינה לא נחוצים ,שאוכלים מחרבנים ולא עובדים. והנה יש כסף להחזיר הלוואות
- 3.שאול 15/07/2015 11:15הגב לתגובה זוובכן לעם היווני דרוש הרבה זמן לשכלל ולשקלל דרכים מושרשות בתודעה ובהתנהלות בעבר לא יתכן שיש העלמות מס כל כך גדולות ומושרשות צריך כמו בארה"ב אמון שם מאמינים להצהרות מס של כל נישום אבל אם עושים פעם בכמה שנים בדיקת ההצהרה ומוצאים חריגה אז אוי ואבוי לאותו נישום והוא מקבל כופר ואפילו סגירת עסק בתמורה למכירה פומבית של עיסוקו ללא פשרות וערעור אז גם ביוון אפשר לתפוס כמה וכמה מעלימי מס ולהעניש אותם למען יראו ויפחדו העלמת מס מושרשת עמוק בתודעה היוונית ומי שמצליח מודיע הנה הצלחתי כאילו הוא גיבור גדול אז כמו בארה"ב לפעול נמרצות נגד המעלימים והקומבינות של מעלימי המס שם ואז לדעתי חלק מהבעיה תיפתר לא הכל אבל חלק כי צריך להתחיל משהו נגד השחיתות שם שהולכת וגואה מיום ליום כל טוב לכולם
- שמטוב 15/07/2015 16:23הגב לתגובה זוליוון לא היה סיכוי להחזיק מעמד מכיוון שזו כלכלה חלשה והכלכלות החזקות ביוון הורסות אותה. הכלכלות החזקות באירופה קשרו הסכם עם יוון רק כדי שיהיה להן למי למכור את התוצרת שלהם, לא למטרות שותפות אמת. שימשיכו לקשקש על בטלנות וכולי כי עכשיו כל כלכלה חלשה שתוכל תברח מהשוק האירופי המשותף ואף אחת כזו לא תצטרף אליו. כל ארץ ממזרח אירופה שתצטרף תגמור סחוטה כמו יוון. במה טובות אוקראינה, הונגריה וכולי ? אותו הרס כלכלי יחול עליה על הכלכלה שלהן אם יצטרפו.
- 2.מספיק כבר עם יוון לא מעניינת (ל"ת)גל 15/07/2015 10:59הגב לתגובה זו
- 1.בולשיט אירופאי !!! 15/07/2015 10:26הגב לתגובה זוראש ממשלת יוון העביר את הבעיות של המדינה לעם , שהעם יטפל בזה בהמשך ע"י בחירות מהפכה וכו' הרי ברור שאחרי חמש שנים להמשיך לחנוק את היוונים לא יוביל לשום מקום טוב .

מנכ"ל אנרג'יקס: "בשבועות הקרובים נראה רעידת אדמה רגולטורית בארה"ב"
אנרג'יקס סיימה את הרבעון השני עם ירידה דו ספרתית בהכנסות וב-EBITDA, אך אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס מאמין כי "רעידת אדמה רגולטורית" בארה"ב דווקא תחזק את יתרונם התחרותי ותדחוק שחקנים אחרים החוצה תוך עלייה במחירי החשמל; עם זאת, ניכרת סקפטיות בשוק כאשר המניה מציגה תשואה שלילית בשנה האחרונה
להערכת המנכ"ל אסא לוינגר, השוק מתעלם מהפוטנציאל הגלום בגל רגולציה חדש בארה"ב, שצפוי לחזק את יתרון החברה מול מתחרים ולהוביל לעלייה במחירי החשמל תוך שאנרג'יקס עשויה לרכוש פרויקטים שיתקעו ללא מימון או ציוד במחירי עלות.
ברקע פרסום דוח הרבעון השני של 2025, שעליו כתבנו בהרחבה, ערכנו ראיון עם מנכ"ל החברה, אסא לוינגר, שבו דיברנו על תנודתיות מחירי החשמל, ההשפעה הצפויה של הרגולציה בארה"ב, והאסטרטגיה לצמיחה.
מחירי החשמל ירדו לאחרונה, מה ההערכה שלכם לגבי ההמשך?
ב-2022 פרצה המלחמה באוקראינה, סוף עידן הקורונה, ומחירי החשמל ראו עליה מאד חדה, באירופה ובכלל. ובזמן של הספייק הזה, שהמחירים הרקיעו שחקים, הצלחנו לקבע את מחירי החשמל בפולין במהלך 2022 ועד סוף 2024. אם היינו יכולים לקבע את המחירים ולגדר אותם לתקופה ארוכה יותר, זה מה שהיינו עושים, אבל כך או כך לאחר מספר חודשים המחירים החלו לרדת ואנחנו בעצם נהנינו ממחירים גבוהים מאד שלא שיקפו את מחירי השוק ב-2023 ו-2024. עבורנו זו הייתה הכנסה עודפת של מאות מיליוני שקלים במהלך השנתיים וחצי הללו, אבל אם משווים במהלך 2025 את מחירי החשמל למה שהצלחנו לקבע, כמובן שהם נמוכים יותר אבל הם מחירי השוק. כך שלכאורה ההכנסות שלנו ירדו אבל למעשה היו שנתיים וחצי שנהנינו ממחירי שיא, גבוהים בהרבה ממחירי השוק.
ומה לגבי ההכנסות שלכם ממיסים? אם מנטרלים אותם הרווח שלכם היה מינימלי
ההכנסות ממיסים היא הכנסה שאנחנו מקבלים מהממשל האמריקאי ואותה אנחנו רושמים על פני 5 שנים, במקום להכניס אותם לשנה אחת או רבעון אחד. מה שרואים ברבעון הזה היא הכנסה אמיתית ויציבה, שאינה צפויה להסתיים בקרוב. האם ריבוי הפרויקטים שלכם מוביל להתייעלות? בעקבות העובדה שאנחנו גם היזם וגם חברת ההקמה, אנחנו מצליחים לייעל והתשואות בפרויקטים שלנו בפולין וגם בחלק מהפרויקטים בארה"ב הן גבוהות. לגבי הפרויקטים בישראל, אני חושב שהתשואות אינן מספיק גבוהות באופן כללי בענף כולו.
- אנרג'יקס מדווחת על ירידה של כ-10% בהכנסות וכ-21% ב-EBITDA
- קריסה בענף האנרגיה המתחדשת; סולאראדג' נחתכת ב-19% בטרום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם אינכם חוששים מביטול הטבות ה-IRA והחוק הגדול והיפה של טראמפ?
זוהי בעצם המהות של אנרג'יקס, ואם לרדת לעומקם של הדברים, אנחנו היחידים בישראל שעובדים עם פירסט סולאר ולמעשה אנחנו אחד משלושת הלקוחות הגדולים ביותר שלהם בכל העולם. פירסט סולאר הוא ספק הלוחות הסולריים הייד בארה"ב והעובדה שהלוחות מיוצרים בארה"ב מסתדר היטב עם הרגולוציה החדשה ברוח MAGA, שתפעל נגד ה-Foreign Entity of Concern, זאת אומרת שימוש ברכיבים סיניים במתקנים סולאריים.
שיא בגיוסים: קרנות הנאמנות גייסו 12.5 מיליארד שקל ביולי
התעשיה כולה גייסה ביולי האחרון 12.5 מיליארד שקל, בקרנות המסורתיות נרשם גיוס של 3.9 מיליארד שיא חודשי שלא נראה מאז ינואר 2018; קרנות הסל הוסיפו לגיוס סכום של כ-3.2 מיליארד שקל, זהו הגיוס הגדול ביותר מתחילת השנה הן בקרנות המחקות והן בקרנות הסל
ברקע העליות בשוק המקומי בזמן האחרון, הקרנות המנייתיות רושמות שיא חודשי של שבע שנים בגיוסים. ביולי האחרון החוסכים-משקיעים הזרימו סכומי עתק לקרנות הנאמנות במה שנראה בלא רק חזרה של האמון מצד הציבור והמוסדיים, אלא גם מיקוד מחודש באפיקים מנייתיים ושקליים תוך הפניית גב מסוימת להשקעות בחו"ל. מספרים כאלה לא ראינו בתעשייה כבר שנים, ויכול להיות שהם מאותתים על שינוי מגמה מבחינה מבנית בהתנהלות של המשקיעים.
על פי סקירה שפרסם נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב, תעשיית הקרנות כולה גייסה במהלך חודש יולי סכום יוצא דופן של כ-12.5 מיליארד שקל. מדובר בגיוס החודשי הגבוה ביותר שנרשם בקרנות המסורתיות מאז ינואר 2018, ובשיא מתחילת השנה בקרנות הפסיביות נתון המעיד על דינמיקה חדשה בזירת ההשקעות המקומית. מיטב מציינים כי עיקר ההון זרם לקרנות פסיביות וקרנות כספיות, ובעיקר לאותן קרנות שמתמקדות בשוק הישראלי, הן באג"ח והן במניות.
במרכז חגיגת הגיוסים עומדות הקרנות הפסיביות, עם גיוס מרשים של כ-5 מיליארד שקל ביולי לבדו. חלוקת הסכום מצביעה על העדפה ברורה של המשקיעים לקרנות סל, שגייסו 3.2 מיליארד שקל יותר מכל מחצית השנה הראשונה גם יחד בעוד שהקרנות המחקות גייסו 1.8 מיליארד שקל.
הקטגוריה הבולטת ביותר הייתה מניות בישראל, שבלעה כמעט את כל הגיוסים בקרנות הסל עם כ-3.1 מיליארד שקל, והובילה גם בקרנות המחקות עם גיוס של כ-1.1 מיליארד. מדובר באינדיקציה ברורה לתיאבון הולך וגדל של משקיעים מוסדיים לחשיפה לשוק המניות המקומי.
- הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
- קרנות נאמנות 80/20 - המנצחות והמאכזבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאידך, קטגוריות של מניות ואג"ח בחו"ל דווקא סיימו את החודש עם פדיונות. הקרנות המחקות פדו כ-250 מיליון שקל מקרנות מניות חו"ל, ואילו קרנות הסל פדו 110 מיליון שקל מקטגוריית חברות והמרה.