סוכן הביטוח התרשל, חברת הביטוח סירבה לשלם והמבוטחת לא קיבלה פיצוי; מי ישלם?
חברות הביטוח אוהבות להבטיח בפרסומות שלהם שאם רק תצטרף, אתה תוכל להיות רגוע ולקבל פיצויים ברגע שתצטרך. בפרסומות לא מופיעות האותיות הקטנות של ההסכם בהם כתוב גם מה הביטוח לא כולל ומתי לא תקבל כלל פיצויים.
בית המשפט השלום בחיפה דן לאחרונה בתביעה של עובדת שהייתה מבוטחת בביטוח מנהלים של חברת מגדל, העובדת חלתה ונעדרה מעבודתה למשך שנה וחצי. לאחר שהגישה תביעה לחברת הביטוח לשם קבלת פיצויים ונדחתה היא הגישה תביעה לבית המשפט בדרישה לקבלת פיצויים על התקופה בה לא יכלה לעבוד עקב מחלתה.
תחילתו של הסיפור בשנת 2008 אז חתמה התובעת על מסמכי הצטרפות לביטוח מנהלים בחברת מגדל. המסמכים הוכנו לחתימה בידי הנתבע, שהיה אז סוכן הביטוח של מעסיקה של התובעת.
בשנת 2010 התובעת חלתה ובעקבות מחלתה נאלצה להיעדר מעבודתה למשך 18 חודשים, מחודש יולי בשנת 2010 ועד לתחילת שנת 2012. התובעת פנתה אל חברת מגדל בבקשה לקבלת פיצוי מכוח הפוליסה, עבור התקופה בה לא עבדה.
- מדריך לקניית רכב: איך לבחור נכון ולחסוך אלפי שקלים
- מגדל בתשואת הון יוצאת דופן ועלייה של 10% בהון העצמי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לטענתה שכרה המבוטח עמד ערב מחלתה על 5,486 שקל. 75% משכר זה עולים כדי 4,115 שקל, ובשערוך ליום הגשת התביעה - 4,739 שקל. בשל מצבה הבריאותי שהתה התובעת בתקופת אי כושר של שנה וחצי. לפיכך, עתרה התובעת לפיצויים של 85 אלף שקל. לתדהמתה התברר כי פוליסת הביטוח שערך עבורה הנתבע אינה כוללת פיצוי בגין רכיב זה, ומגדל דחתה את פנייתה.
לא נפגש איתה
לטענת התובעת, הנתבע לא נפגש איתה לפני שחתמה על פוליסת הביטוח ולא הסביר לה את המשמעות של ביטוח שאינו כולל כיסוי למקרה נכות או אבדן כושר עבודה. לטענת התובעת הנתבע התרשל בעריכת פוליסת הביטוח וגרם לה להפסדים כספיים כבדים של שעשרות אלפי שקלים.
לאור זאת הגישה התובעת בשנת 2018 תביעה נגד סוכן הביטוח ונגד מגדל חברה לביטוח תביעה לפיצויים. בשנת 2022 נדחתה התביעה נגד מגדל והתביעה כנגד סוכן הביטוח המשיכה להתברר בבית המשפט..
- מתווך יזכה בפיצוי המוסכם אף שלא היה גורם יעיל
- ייצוגית נגד כביש 6 נדחתה: פסקל לא מזכה בהטבות
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
העובדת הגישה גם תביעה נגד המעסיק שלה בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע לאחר שלא ביטח אותה בפנסיית נכות בהתאם לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני במשק משנת 2008. תביעתה של התובעת נגד המעסיק נדחתה לאחר שבית הדין לעבודה קבע, בין היתר, כי התובעת ידעה שהיא מבוטחת בביטוח מנהלים שאינו כולל פיצוי בגין נכות או אובדן כושר עבודה.
נקבע, כי התובעת יכולה הייתה להיוועץ בגורם מקצועי מתאים, ואין מקום להרחיב את אחריותו של המעסיק ולהטיל עליו חובה לבדוק את תנאי הביטוח הפנסיוני של עובדיו. לצד קביעות אלה ביקר בית הדין לעבודה את התנהלותו של הנתבע בעניינה של התובעת ובעריכת פוליסת הביטוח שלה. ערעור שהגישה התובעת על פסק דינו של בית הדין לעבודה נדחה בידי בית הדין הארצי.
מעשה בית דין
סוכן הביטוח טען להגנתו כי מדובר במעשה בית דין, וזאת בעקבות פסק הדין שניתן בעניינה של התובעת בבית הדין האזורי לעבודה, ודחיית הערעור על פסק הדין שהגישה התובעת בבית הדין הארצי לעבודה. לטענתו, בהליך שהתקיים בבית הדין האזורי לעבודה, נקבע כי התובעת ידעה על תנאי הפוליסה ובחרה להיות מבוטחת בביטוח מנהלים ללא כיסוי למקרה של מוות או נכות.
סוכן הביטוח טען כי שוחח מספר פעמים בטלפון עם התובעת לפני חתימתה על ההצעה והסביר לה בפירוט את המשמעות של ביטוח המנהלים שהוצע לה, לרבות היעדר רכיב אבדן כושר עבודה והמשמעויות הכספיות בצדו. לטענתו, הוספת רכיב אובדן כושר עבודה היה כרוך בתשלום נוסף והתובעת בחרה שלא לכלול אותו בפוליסה שלה.
בנוסף, טען כי התובעת הייתה אחראית לברר את תנאי הפוליסה לפני שחתמה עליה ומשלא עשתה זאת האחריות רובצת עליה. לטענתו ההחלטות בעניינה שהפכו חלוטות, יפות גם לתביעה זו ועל כן קמה לנתבע טענה של השתק פלוגתא. בנוסף טען הנתבע להתיישנות התביעה ולכל הפחות לשיהוי כבד בהגשתה. כמו כן, טען הנתבע כי הסמכות המקומית הינה לבית משפט במחוז דרום.
שינה גרסאות
השאלה שעלתה במשפט הייתה האם הסוכן התריע בפני התובעת טרם חתימתה על מסמכי ההצטרפות, שהיא אינה מכוסה בביטוח אובדן כושר עבודה.
השופט זיו אריאלי דחה את טענתו של הנתבע לקיומו של מעשה בית דין. השופט ציין כי הנתבע וויתר על טענותיו להיעדר סמכות מקומית ובדבר התיישנות התביעה.
השופט ביקר את התנהגותו של סוכן הביטוח ואת העובדה כי לא הגיש סיכומים כדרש לבית המשפט ולכן קבע כי יש לראות את הנתבע כמי שוויתר על הגשתם.
השופט אריאלי ציין כי הוא מאמין לגרסתה של התובעת שסיפרה במשפט כי זומנה ב-2008 למשרדו של מנהל החברה בה עבדה, שם היא פגשה בעובדת נוספת ובנתבע. בפגישה זו הוסבר לה כי בעקבות חוק הפנסיה החדש המעסיק מחויב לבטח את עובדיו בביטוח פנסיוני, ולשם כך הוכנו בידי הנתבע הטפסים המתאימים. לפני החתימה על המסמכים הסביר הנתבע בכלליות על הסדר הפנסיה, ולא ניתן יעוץ פרטני לגבי כל עובד וצרכיו.
השופט קיבל את טענתה ושאל אותה בעדותה מדוע לא קראה את המסמך ומדוע חתמה? התובעת ענתה "כי זה מקום העבודה שלי, סמכתי על המעסיק, על הסוכן של הביטוח, כי המעסיק אמר זה הסוכן שמחתים אתכם על הטפסים, זהו, סמכתי".
הסוכן התרשל
השופט ציין כי "בניגוד לתובעת שהייתה עקבית בעדותה, הנתבע שינה את גרסתו חדשות לבקרים. השוואה בין הטענות העולות מכתבי הטענות לבין עדותו בבית הדין לעבודה וחקירתו הנגדית בפניי – מלמדת כי למעשה אין בפני בית המשפט גרסה סדורה ועקבית אחת באשר לנסיבות בהן חתמה התובעת על מסמכי הצטרפותה לפוליסת הביטוח.
בכתב ההגנה טען כי ערך את מסמכי הפוליסה עבור התובעת לאחר ששוחח עמה מספר פעמים בטלפון והסביר לה, כנדרש, את טיבו של הביטוח אותו הוא הציע לה ובכלל זה גם משמעותו של רכיב אובדן כושר עבודה. עוד טען הנתבע בכתב ההגנה, כי הוא לא נכח במעמד חתימתה של התובעת על המסמכים:
לעומת זאת, בחקירה הנגדית טען הנתבע, כי הוא נפגש עמה במשרדו של המעסיק שלה לפני שחתמה על מסמכי הפוליסה וכי באותו מעמד הסביר לה שבפוליסה שהיא רוכשת אין כיסוי ביטוחי לאובדן כושר עבודה.
השופט אריאלי קבע כי "עדותו של הנתבע לא הייתה קוהרנטית, הוא שינה את גרסתו בין טענותיו בבית הדין לעבודה לבין ההליך כאן, ואף שינה את גרסתו במהלך הדיון. הנתבע גם לא הגיש סיכומים ולפיכך אין בפני בית המשפט גרסה עובדתית "סופית" שלו, ואין הסבר מטעם הנתבע כיצד ניתן ליישב בין הסתירות המהותיות העולות מגרסאותיו המשתנות".
השופט פסק כי "נוכח עדותו ההפכפכה של הנתבע, אני מעדיף על פניה את עדות התובעת, לפיה הנתבע לא ישב עמה, לא הסביר לה ולא סקר בפניה את האפשרויות השונות בכל הנוגע לבחירת מסלול ביטוח מנהלים. למעשה, הנתבע הוא שבחר עבור התובעת את מסלול הביטוח אשר חשב כי מתאים לצרכיה. הוא לא הסביר לה כי מסלול זה אינו כולל רכיב של אובדן כושר עבודה. בכך, פעל הנתבע בניגוד להורות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), לא התאים את השירות לצורכי הלקוחה, לא בירר עמה את מטרות החיסכון שלה, את מצבה הכספי. בכך, הפר הנתבע את חובת הזהירות המוטלת עליו מכוח החוק הנ"ל, והתרשל כלפי התובעת".
בנוסף ביקר השופט את התנהלות הסוכן "התרשלותו של הנתבע מתחדדת נוכח עדותו שלו, לפיה עם עובדים אחרים הוא נפגש טרם חתמו על הצטרפות להסדרי הביטוח, וסקר בפניהם את האפשרויות העומדות בפניהם".
- 2.אנונימי 27/07/2023 17:15הגב לתגובה זולעובדת לא קוזז הרווח מאי תשלום אבדן כושר.הסוכן התרשל, חברת הביטוח אף היא התרשלה, משלא התריעה בכתב מודגש בפוליסה , שזה אינו כולל אבדן כושר, ולא הוציאה כל מסמך לעובדת , לסוכן ולמעסיק.זה בסדר שהסוכן נענש, אך היכן הטיפול בחברת הביטוח בקנס כספי.מעבר לכך היום חברות הביטוח מעלות את שיעור התשלום לאבדן כושר בצורה מטורפת וביניהם מגדל, ו כשהעובד לא יכול לכסות מכספי המעסיק, מפחיתות לו את השכר המבוטח.
- 1.נו 27/07/2023 15:10הגב לתגובה זולהגן על העובד. מזל שיש בית משפט שלום!!

התחייבת - תשלם: מתווך יזכה בפיצוי אף שלא היה גורם יעיל
פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת
הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו
במאי 2022 נכנס שי הדר לחנות של מכר כדי להתעניין ברכישת דירה ברחוב סוקולוב בחולון. באותה העת נכנס למקום גם נועם צארום, מתווך ותיק, והמפגש הוביל לחתימה על הזמנה לקבלת שירותי תיווך. ההזמנה כללה סעיפים מחייבים וברורים: התחייבות לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 50 אלף שקל, וכן סעיף מיוחד שקבע כי אם הדר או מי מבני משפחתו ירכשו את הדירה מבלי להודיע למוכר כי הופנו על ידי המתווך, הם יחויבו בפיצוי מוסכם כפול מגובה דמי התיווך, בצירוף מע"מ. צארום מסר לדר את פרטי הדירה ואף את מספר הטלפון של בנה של המוכרת לצורך תיאום ביקור. עוד באותו היום הביע הדר התלהבות מהדירה ואף ציין כי בכוונתו לרכוש אותה.
אלא שמאותו רגע ואילך, הקשר בין הצדדים נותק. הדר יצר קשר ישיר עם נציג המוכרת, ביקר בדירה ותיאם מולו את המשך התהליך, מבלי לעדכן את צארום או לערב אותו. כחודשיים וחצי לאחר מכן, בסוף יולי 2022, נחתם הסכם מכר הדירה בין המוכרת לבין דאלי הדר, רעייתו של שי, בסכום של 1.5 מיליון שקל (ובהמשך הופחת המחיר ל-1.474 מיליון שקל). צארום, שנותר מחוץ לתמונה, דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בהתאם לטופס שעליו חתם שי הדר. משסירבו הנתבעים לשלם, הוא הגיש תביעה לבית המשפט.
בפסק הדין שפרסם השופט דן סעדון פורטו הטענות של שני הצדדים. הנתבעים טענו כי התובע לא היה "הגורם היעיל" לעסקה, מכיוון שהוא לא הציג את הדירה בפועל ולא השתתף במו"מ. מנגד, צארום טען כי הדר פעל בחוסר תום לב כשניתק עמו קשר וניצל את המידע שקיבל ממנו כדי להשלים את העסקה מאחורי גבו. בנוסף, הוא טען כי עצם החתימה על ההזמנה והפרת סעיף ההודעה למוכרת מקנים לו זכות לפיצוי מוסכם ללא צורך להוכיח את היותו הגורם היעיל.
התובע לא דרש דמי תיווך
השופט קיבל את עמדת התובע במלואה. הוא הדגיש כי הסעד שנתבע אינו תשלום דמי תיווך אלא מימוש הוראת הפיצוי המוסכם. בפסק הדין שפורסם הוא כתב כי, "לצורך הוכחת זכות התובע לקבל פיצוי מוסכם די להראות כי ההזמנה נחתמה על ידי נתבע 1; כי הדירה הוצעה לנתבע 1 על ידי התובע; כי נתבע 1 הפר הוראה בהזמנה... וכי נתבע 1, קרוב משפחתו או אדם אחר קרוב אליו רכש את הדירה". מכיוון שאין חולק על כל התנאים האלה, נקבע כי צארום זכאי לפיצוי בסכום כולל של 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.
- מחובב נדל"ן ל"יועץ נדל"ן בכיר" - על הרפורמה בענף התיווך
- מכר דירה ב-17 מיליון שקל; המתווכת טענה שמגיע לה 340 אלף שקל, למרות שלא היה הסכם - מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט התייחס גם לעדותו של שי הדר, שהודה כי לא מסר לנציג של המוכרת שהוא נשלח על ידי המתווך. לדבריו, "התקשרתי לקובי, לא יודע אם אמרתי לו האמת את השם שלו, אני אף פעם לא יכול לזכור כאילו להגיד לו הופניתי על ידי זה וזה..." - עדות שביססה את קביעת בית המשפט כי ההתחייבות הופרה בפועל. טענת הנתבעים שלפיה הסעיף מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד נדחתה למעשה, לאחר שהם זנחו אותה בסיכומיהם.

התחייבת - תשלם: מתווך יזכה בפיצוי אף שלא היה גורם יעיל
פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת
הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו
במאי 2022 נכנס שי הדר לחנות של מכר כדי להתעניין ברכישת דירה ברחוב סוקולוב בחולון. באותה העת נכנס למקום גם נועם צארום, מתווך ותיק, והמפגש הוביל לחתימה על הזמנה לקבלת שירותי תיווך. ההזמנה כללה סעיפים מחייבים וברורים: התחייבות לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 50 אלף שקל, וכן סעיף מיוחד שקבע כי אם הדר או מי מבני משפחתו ירכשו את הדירה מבלי להודיע למוכר כי הופנו על ידי המתווך, הם יחויבו בפיצוי מוסכם כפול מגובה דמי התיווך, בצירוף מע"מ. צארום מסר לדר את פרטי הדירה ואף את מספר הטלפון של בנה של המוכרת לצורך תיאום ביקור. עוד באותו היום הביע הדר התלהבות מהדירה ואף ציין כי בכוונתו לרכוש אותה.
אלא שמאותו רגע ואילך, הקשר בין הצדדים נותק. הדר יצר קשר ישיר עם נציג המוכרת, ביקר בדירה ותיאם מולו את המשך התהליך, מבלי לעדכן את צארום או לערב אותו. כחודשיים וחצי לאחר מכן, בסוף יולי 2022, נחתם הסכם מכר הדירה בין המוכרת לבין דאלי הדר, רעייתו של שי, בסכום של 1.5 מיליון שקל (ובהמשך הופחת המחיר ל-1.474 מיליון שקל). צארום, שנותר מחוץ לתמונה, דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בהתאם לטופס שעליו חתם שי הדר. משסירבו הנתבעים לשלם, הוא הגיש תביעה לבית המשפט.
בפסק הדין שפרסם השופט דן סעדון פורטו הטענות של שני הצדדים. הנתבעים טענו כי התובע לא היה "הגורם היעיל" לעסקה, מכיוון שהוא לא הציג את הדירה בפועל ולא השתתף במו"מ. מנגד, צארום טען כי הדר פעל בחוסר תום לב כשניתק עמו קשר וניצל את המידע שקיבל ממנו כדי להשלים את העסקה מאחורי גבו. בנוסף, הוא טען כי עצם החתימה על ההזמנה והפרת סעיף ההודעה למוכרת מקנים לו זכות לפיצוי מוסכם ללא צורך להוכיח את היותו הגורם היעיל.
התובע לא דרש דמי תיווך
השופט קיבל את עמדת התובע במלואה. הוא הדגיש כי הסעד שנתבע אינו תשלום דמי תיווך אלא מימוש הוראת הפיצוי המוסכם. בפסק הדין שפורסם הוא כתב כי, "לצורך הוכחת זכות התובע לקבל פיצוי מוסכם די להראות כי ההזמנה נחתמה על ידי נתבע 1; כי הדירה הוצעה לנתבע 1 על ידי התובע; כי נתבע 1 הפר הוראה בהזמנה... וכי נתבע 1, קרוב משפחתו או אדם אחר קרוב אליו רכש את הדירה". מכיוון שאין חולק על כל התנאים האלה, נקבע כי צארום זכאי לפיצוי בסכום כולל של 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.
- מחובב נדל"ן ל"יועץ נדל"ן בכיר" - על הרפורמה בענף התיווך
- מכר דירה ב-17 מיליון שקל; המתווכת טענה שמגיע לה 340 אלף שקל, למרות שלא היה הסכם - מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט התייחס גם לעדותו של שי הדר, שהודה כי לא מסר לנציג של המוכרת שהוא נשלח על ידי המתווך. לדבריו, "התקשרתי לקובי, לא יודע אם אמרתי לו האמת את השם שלו, אני אף פעם לא יכול לזכור כאילו להגיד לו הופניתי על ידי זה וזה..." - עדות שביססה את קביעת בית המשפט כי ההתחייבות הופרה בפועל. טענת הנתבעים שלפיה הסעיף מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד נדחתה למעשה, לאחר שהם זנחו אותה בסיכומיהם.