שאול אלוביץ
צילום: שלומי יוסף

בפרקליטות מברכים על החלטת בג"צ להחזרת שני אישומים בתביעה כנגד שאול אלוביץ' בעסקת יס-בזק

בפרקליטות אמרו כי "החלטת בית המשפט העליון שולחת מסר ברור ביחס לחשיבות השמירה על חובות בעלי שליטה ונושאי משרה בשוק ההון, על מנת להגן על ציבור המשקיעים" וזאת לאחר שבית המשפט העליון החליט לקבל היום את ערעור המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי לבטל שני אישומים בכתב האישום שהוגש כנגד שאול אלוביץ' ונאשמים נוספים והחזיר את הדיון בעניינם לבית המשפט המחוזי
נחמן שפירא | (7)

בהמשך להחלטת בית המשפט העליון לקבל היום את ערעור המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי לבטל שני אישומים בכתב האישום שהוגש כנגד שאול אלוביץ' ונאשמים נוספים ולהחזיר את הדיון בעניינם לבית המשפט המחוזי, בפרקליטות מרגישים שהמטוטלת חוזרת לנוע בכיוון שלהם.

 

בפרקליטות אמרו היום כי "החלטת בית המשפט העליון שולחת מסר ברור ביחס לחשיבות השמירה על חובות בעלי שליטה ונושאי משרה בשוק ההון, על מנת להגן על ציבור המשקיעים. בית המשפט קיבל את טענת הפרקליטות כי חובת סודיות היא ממאפייניה היסודיים והבסיסיים של ועדה בלתי תלויה, שמטרתה לבחון עסקאות מול בעל השליטה במסגרתן יש ניגוד עניינים מובנה. חשוב להדגיש כי במסגרת ההחלטה צוין כי על פניו, פעילות כזו, ככל שתוכח, אכן עשויה לעלות לכדי הפרת נורמה פלילית של עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד".

 

בערעור בעליון ייצגו עו"ד אמיר טבנקין מפרקליטות מיסוי וכלכלה ושרית משגב מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. את ההליך בבית המשפט המחוזי בתל אביב מנהלים עו"ד אמיר טבנקין, יעל ענתות, ניצן וולקן, סתיו גינת, הדס נאמן, מיכל אלבז מפרקליטות מיסוי וכלכלה.

מוקדם יותר היום פסק בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ כי הוא מבטל את ההחלטה של בית המשפט המחוזי על ביטול שני סעיפי אישום כנגד שאול אלוביץ'. כזכור השופטת מיכל אגמון גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו קיבלה בחודש יוני 2022 טענה מקדמית שהעלה אלוביץ' ונאשמים נוספים בתיק וביטלה שני אישומים נגדם מן הטעם שעובדות כתב האישום באישומים אלה אינן מגלות עבירה.

 

 

השופט דוד מינץ שישב בהרכב בעליון יחד עם השופטת וילנר ועם השופט עמית, הזכיר בפסק הדין על מה מדובר בכלל בתיק בעסקת בזק-יס, "במוקד האישומים האמורים, התנהלות הקשורה לשתי עסקאות בהן התקשרה בזק בהיקף של כ-2 מיליארד שקל: עסקה אחת בשנת 2015 בה רכשה בזק את החזקותיה של יורוקום בחברת  יס, באופן שהביא לכך שמלוא מניותיה של חברת יס הוחזקו על ידי בזק. ועסקה שנייה בשנת 2017 בין חברת יס, שהייתה באותו שלב כבר בבעלות מלאה של בזק, לבין חברת חלל תקשורת בה רכשה יס מחלל רצועות שידור לווייני מעבר למקטעי לוויין שחכרה ממנה עד לאותה עת.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שרה 13/07/2023 22:41
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לפרקליטות ולבג"צ.
  • 5.
    אבנר 13/07/2023 22:40
    הגב לתגובה זו
    נתניהו המושחת נסחט ע"י ההנהגה החרדית. החרדים מרוקנים את קופת המדינה
  • 4.
    אמונחטאפ 13/07/2023 20:03
    הגב לתגובה זו
    אחרי המכות האנושות שנחתו עליהם בתיק 4000 ו- 1000. בקיצור אוסף מושחתים ויד רוחצת יד
  • 3.
    כבר אמר פרופסור זליכה שהפרקליטות היא מאפיה (ל"ת)
    אלי 13/07/2023 17:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הפרקליטות ארגון פשיעה. (ל"ת)
    חנוך 13/07/2023 15:28
    הגב לתגובה זו
  • גם בגץ (ל"ת)
    גם בגץ 13/07/2023 16:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מאוכזבת 13/07/2023 13:01
    הגב לתגובה זו
    היא עובדת עבור הטייקונים, יש לפטר אותה מבית המשפט כי היא מושחתת.
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)

צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו

עוזי גרסטמן |

מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.

בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.

המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.

למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.

מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש

שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.

אתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלםאתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלם

מהפכה בפרסומות, נזיפה בביהמ"ש: ליברה תשלם 100 אלף שקל

תאונת דרכים פשוטה נהפכה למאבק משפטי ממושך, לאחר שחברת הביטוח סירבה לשלם פיצוי וטענה למרמה. השופט גיא אבנון דחה את הטענות של ליברה אחת לאחת, מתח ביקורת חריפה על התנהלות החברה וקבע כי נוהלה "הגנת סרק". התוצאה: פיצויים, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין גבוהים - ובית משפט שלא חסך מלים

עוזי גרסטמן |


בכביש 44, בסמוך לצומת פיקוד העורף, אירעה בשעת אחר צהריים שגרתית תאונת דרכים מהסוג שאמור להסתיים במהירות: פגיעה מאחור, אחריות ברורה, נזק לרכב ופנייה לחברת הביטוח. אלא שמבחינת שרה ג'נשווילי, בעלת הרכב שנפגע, האירוע הזה היה רק תחילתו של מסע ארוך ומעיק, שבסופו מצאה את עצמה מתדיינת בבית משפט מול חברת ביטוח גדולה, שמצדה עשתה כל שביכולתה כדי לא לשלם. בפסק דין חריג באורכו ובחריפותו, קבע שופט בית משפט השלום בנתניה, גיא אבנון, כי חברת הביטוח ליברה ניהלה הגנת סרק, פגעה גם במבוטח שלה וגם בנפגעת, וחייב אותה בכ-100 אלף שקל פיצויים והוצאות. כבר בפתח פסק הדין הבהיר השופט את עמדתו, כשכתב כי מדובר ב"אחד מאותם מקרים מקוממים".

הרקע להליך פשוט לכאורה. ב-18 בספטמבר 2024, בשעה 15:00 בערך, נהג בנה של התובעת ברכבה, ופנה ימינה בצומת מצליח. מאחוריו נסע רכב אחר, שנהגו לא שמר מרחק ופגע ברכב מאחור. אין מחלוקת על עצם התאונה, אין מחלוקת על האחריות, וגם לא על זהות הנהג הפוגע. הנתבע עצמו, אברהם אבירן אטיאס, הודה באחריות כבר בכתב ההגנה והבהיר כי האחריות לפיצוי מוטלת על חברת הביטוח שלו, ליברה חברה לביטוח.

אלא ששם, בנקודה שבה רוב תיקי הרכב מסתיימים, בחרה ליברה לסטות מהמסלול המוכר. במקום לשלם את הנזק לצד השלישי, היא טענה כי אין כיסוי ביטוחי כלל. לטענתה, הנהג המבוטח מסר לה מידע כוזב, שיבש חקירה, לא שיתף פעולה, ואולי אף מדובר בתאונה שמעולם לא התרחשה. בכתב ההגנה נכתב, במלים שלא הותירו מקום לספק, כי, "אין כיסוי ביטוחי לאירוע הנטען שלא הוכח כלל כי אכן התרחש כמדווח".

הטענות האלה, שייחסו למעשה מרמה ברף פלילי, עמדו בלב ההליך. אלא שככל שהמשפט התקדם, כך התברר עד כמה הן נשענות על יסודות רעועים. דו"ח החקירה שעליו ביקשה ליברה להתבסס הוסתר תחילה, לאחר מכן התעכב, ולבסוף כלל לא הובא כראיה. השופט אבנון נדרש שוב ושוב להתנהלות החברה כבר בשלבים המקדמיים, והבהיר בהחלטותיו כי אין הצדקה לעיכוב גילוי המסמכים. באחת ההחלטות הוא כתב כי "לא שוכנעתי כי חשיפתו של הדו"ח תפגע בהגנתה של ליברה, לבטח אין בה כדי לסכל את חשיפת האמת".

התנהלות מעוררת קושי של ליברה

גם לאחר שהדו"ח נחשף, המשיכה ליברה לנהל קו לוחמני. היא הגישה בקשות חריגות לצווים נגד התובעת והמבוטח שלה, לרבות דרישה לקבלת פירוט שיחות טלפון, איכוני סלולר ואיתור כלי הרכב - חודש לפני התאונה וחודש אחריה. הבקשות נדחו, והשופט קבע כי מדובר בצווים "גורפים באורח קיצוני", שפגיעתם בפרטיות גבוהה והם לא מבוססים על תשתית ראייתית כלשהי. הוא אף תהה על עיתוי הגשתם, בסמוך מאוד למועד הדיון, וציין כי ההתנהלות מעוררת קושי.