שאול אלוביץ
צילום: שלומי יוסף

בפרקליטות מברכים על החלטת בג"צ להחזרת שני אישומים בתביעה כנגד שאול אלוביץ' בעסקת יס-בזק

בפרקליטות אמרו כי "החלטת בית המשפט העליון שולחת מסר ברור ביחס לחשיבות השמירה על חובות בעלי שליטה ונושאי משרה בשוק ההון, על מנת להגן על ציבור המשקיעים" וזאת לאחר שבית המשפט העליון החליט לקבל היום את ערעור המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי לבטל שני אישומים בכתב האישום שהוגש כנגד שאול אלוביץ' ונאשמים נוספים והחזיר את הדיון בעניינם לבית המשפט המחוזי
נחמן שפירא | (7)

בהמשך להחלטת בית המשפט העליון לקבל היום את ערעור המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי לבטל שני אישומים בכתב האישום שהוגש כנגד שאול אלוביץ' ונאשמים נוספים ולהחזיר את הדיון בעניינם לבית המשפט המחוזי, בפרקליטות מרגישים שהמטוטלת חוזרת לנוע בכיוון שלהם.

 

בפרקליטות אמרו היום כי "החלטת בית המשפט העליון שולחת מסר ברור ביחס לחשיבות השמירה על חובות בעלי שליטה ונושאי משרה בשוק ההון, על מנת להגן על ציבור המשקיעים. בית המשפט קיבל את טענת הפרקליטות כי חובת סודיות היא ממאפייניה היסודיים והבסיסיים של ועדה בלתי תלויה, שמטרתה לבחון עסקאות מול בעל השליטה במסגרתן יש ניגוד עניינים מובנה. חשוב להדגיש כי במסגרת ההחלטה צוין כי על פניו, פעילות כזו, ככל שתוכח, אכן עשויה לעלות לכדי הפרת נורמה פלילית של עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד".

 

בערעור בעליון ייצגו עו"ד אמיר טבנקין מפרקליטות מיסוי וכלכלה ושרית משגב מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. את ההליך בבית המשפט המחוזי בתל אביב מנהלים עו"ד אמיר טבנקין, יעל ענתות, ניצן וולקן, סתיו גינת, הדס נאמן, מיכל אלבז מפרקליטות מיסוי וכלכלה.

מוקדם יותר היום פסק בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ כי הוא מבטל את ההחלטה של בית המשפט המחוזי על ביטול שני סעיפי אישום כנגד שאול אלוביץ'. כזכור השופטת מיכל אגמון גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו קיבלה בחודש יוני 2022 טענה מקדמית שהעלה אלוביץ' ונאשמים נוספים בתיק וביטלה שני אישומים נגדם מן הטעם שעובדות כתב האישום באישומים אלה אינן מגלות עבירה.

 

 

השופט דוד מינץ שישב בהרכב בעליון יחד עם השופטת וילנר ועם השופט עמית, הזכיר בפסק הדין על מה מדובר בכלל בתיק בעסקת בזק-יס, "במוקד האישומים האמורים, התנהלות הקשורה לשתי עסקאות בהן התקשרה בזק בהיקף של כ-2 מיליארד שקל: עסקה אחת בשנת 2015 בה רכשה בזק את החזקותיה של יורוקום בחברת  יס, באופן שהביא לכך שמלוא מניותיה של חברת יס הוחזקו על ידי בזק. ועסקה שנייה בשנת 2017 בין חברת יס, שהייתה באותו שלב כבר בבעלות מלאה של בזק, לבין חברת חלל תקשורת בה רכשה יס מחלל רצועות שידור לווייני מעבר למקטעי לוויין שחכרה ממנה עד לאותה עת.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שרה 13/07/2023 22:41
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לפרקליטות ולבג"צ.
  • 5.
    אבנר 13/07/2023 22:40
    הגב לתגובה זו
    נתניהו המושחת נסחט ע"י ההנהגה החרדית. החרדים מרוקנים את קופת המדינה
  • 4.
    אמונחטאפ 13/07/2023 20:03
    הגב לתגובה זו
    אחרי המכות האנושות שנחתו עליהם בתיק 4000 ו- 1000. בקיצור אוסף מושחתים ויד רוחצת יד
  • 3.
    כבר אמר פרופסור זליכה שהפרקליטות היא מאפיה (ל"ת)
    אלי 13/07/2023 17:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הפרקליטות ארגון פשיעה. (ל"ת)
    חנוך 13/07/2023 15:28
    הגב לתגובה זו
  • גם בגץ (ל"ת)
    גם בגץ 13/07/2023 16:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מאוכזבת 13/07/2023 13:01
    הגב לתגובה זו
    היא עובדת עבור הטייקונים, יש לפטר אותה מבית המשפט כי היא מושחתת.
שדה חיטה
צילום: pixbay

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך

לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי

עוזי גרסטמן |

בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.

מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.

שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"

המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה  רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".

אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

שדה חיטה
צילום: pixbay

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך

לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי

עוזי גרסטמן |

בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.

מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.

שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"

המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה  רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".

אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.