איתן בר זאב ביג
צילום: יחצ

ביג רכשה 67.5% ממרכז מסחרי בסרביה תמורת כ-40 מיליון שקל

שיעור התפוסה בנכס עומד כיום על כ-80% וה-NOI השנתי מסתכם בכ-1.3 מיליון אירו. במקביל, הודיעה החברה כי היא בוחנת הנפקה לציבור של מניות וכתבי אופציה
גיא עיני |

חברת מרכזי הקניות ביג דיווחה הבוקר (ג') על רכישת 67.5% מחברה סרבית המחזיקה במרכז קניות בעיר אינדג'יה שבסרביה תמורת כ-40 מיליון שקל, לפי שווי של 14.5 מיליון אירו למרכז המסחרי כולו (100%). במקביל, הודיעה החברה כי היא בוחנת הנפקה לציבור של מניות וכתבי אופציה.

המרכז המסחרי כולל שטח מסחרי להשכרה (GLA) של כ-9,570 מ"ר עם זכויות להרחבה של עד כ-30 אלף מ"ר משטח בנוי ברוטו. שיעור התפוסה שעליו דיווחה ביג עומד כיום על כ-80%, וה-NOI הנוכחי מסתכם בכ-1.3 מיליון אירו בשנה.

כנגד הנכס הועמדה לחברת הנכס הלוואה בהיקף של כ-9 מיליון אירו הנושאת ריבית שנתית של 4.5%. ההלוואה צפויה להיפרע בחודש ספטמבר 2020 ובכוונת ביג לפעול למימון מחדש של הפרויקט, כאשר להערכת החברה ניתן יהיה לממן מחדש את הפרויקט בריבית נמוכה יותר.

השלמת העסקה כפופה למספר תנאים מתלים, לרבות אישור הממונה על ההגבלים העסקיים בסרביה.

החברה בוחנת הנפקה לציבור

כאמור, במקביל לדיווח אודות רכישת הנכס, הודיעה החברה כי היא בוחנת הנפקה לציבור של מניות וכתבי אופציה מסדרה 5. עם זאת, מבנה ההנפקה ותנאיה טרם נקבעו סופית ועדיין דורשים את אישור הדירקטוריון ואישורים רגולטוריים סטנדרטיים אחרים. נכון לכרגע אין ודאות כי ההנפקה אכן תצא לפועל.

בדו"חות הכספיים לרבעון הראשון של 2019, דיווחה ביג על זינוק של 170% ברווח הנקי בעיקר בזכות רכישת מניות אפריקה נכסים ועלייה של כ-10% בהכנסות בעקבות הרחבת היקף הנכסים (לכתבה המלאה).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

נועם גרייף
צילום: ימית הרוניאן
הרווחיות בירידה

מחירי הדירות יורדים: עמרם מוכרת יותר, אבל הרווחיות ירדה

נועם גרייף, מנכ"ל החברה מעביר מסר לרוכשים פוטנציאלים: "ככל שנראה הורדות ריבית נוספות לצד המשך התייצבות הסביבה הביטחונית, תהיה התאוששות בביקושים בשוק הדיור" - האינטרסים שלו ברורים, בפועל מחירי הדירות בירידה גם אצל עמרם; "למרות סביבה עסקית מורכבת, מתחילת השנה מכרנו למעלה מאלף יח"ד"

ליאור דנקנר |

מחירי הדירות יורדים ורואים את זה ברווחיות נמוכה יותר בדוחות הכספיים. החברות יספרו לכם שזה מסיבות שונות ומשונות, אבל זה גם ואולי בעיקר מירידה במחירים.  

עמרם אברהם עמרם 2.37%  מדווחת על עלייה של 30% בהכנסות ברבעון השלישי ל-384  מיליון שקל, לעומת כ-296 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות בתשעת החודשים הראשונים של 2025 עלו בכ-55% לכ-1.094 מיליארד שקל, לעומת כ- 705.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה. עיקר ההכנסות בתקופת הדוח הינן מפרויקטים אקווה פארק אשדוד, אקווה סנס נתניה (בן גוריון), אקווה ריזורט אילת, רובע הברון פרדס חנה- כרכור, אילת רובע השדה ועכו.

הרווח הגולמי ברבעון עלה בכ-17.5% לכ-89.6 מיליון שקל, לעומת כ-76.2 מיליון שקל ברבעון המקביל.  שיעור הרווח הגולמי ברבעון עמד על כ-23.3%%, לעומת כ-25.7% ברבעון המקביל. הרווח הגולמי בתשעת החודשים הראשונים לשנת 2025 עלה בכ-26.6% לכ-243 מיליון שקל, לעומת כ-191.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור הרווח הגולמי בתשעת החודשים הראשונים של 2025 עמד על כ-22.2%%, לעומת כ-27% בתקופה המקבילה אשתקד. 

השינוי בשיעור הרווח הגולמי הושפע בעיקר משינוי בתמהיל הפרויקטים, בשל עלייה במשקל פרויקטים בעלי רווחיות יחסית נמוכה ומכירות במסלולים מסובסדים. בנוסף, חלק מהפרויקטים של הקבוצה נמצאים בשלבים מוקדמים של ביצוע הפרויקט (טרם מסירות), שבהם ההכרה החשבונאית שמרנית יותר בכל הקשור לשיעור הרווח הגולמי.

הרווח הנקי לבעלי המניות ברבעון הסתכם בכ-20.9 מיליון שקל, לעומת כ-32.5 מיליון שקל ברבעון המקביל. עיקר השינוי ברווח נבע מעלייה בהוצאות המימון נטו של הקבוצה. הרווח הנקי לבעלי המניות בסיכום תשעת החודשים הראשונים עלה ב-17% לכ-72.4 מיליון שקל, לעומת כ-61.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.