גיל רושינק מנכ"ל אלקטרה נדל"ן
צילום: אורן קהן

אלקטרה נדל"ן מכרה 3 נכסים בשוויץ תמורת כ-113 מיליון שקל

החברה מחסלת בכך את פעילותה בשוויץ; סך היקף המימושים של החברה עד כה מסתכם בכ-7 מיליארד שקל
נועם בראל | (1)
נושאים בכתבה גיל רושינק נכסים

חברת אלקטרה נדל"ן ממשיכה את יישום אסטרטגיית המימוש שלה, במסגרתה היא פועלת ב-4 השנים האחרונות, ומדווחת על השלמת מכירת מכירת 3 נכסים מניבים בשוויץ, אשר למעשה מחסלים את פעילותה במדינה.   אלקטרה נדל"ן, אשר החזיקה ב-50% מהזכויות ב-3 הנכסים, הממוקמים בערים לוצרן ובייל, חתמה יחד עם שותפתה לנכסים על הסכם למכירתם תמורת כ-113 מיליון שקל (כ-30 מיליון פרנק שוויצרי), מהלך אשר צפוי להניב לאלקטרה נדל"ן ולשותפיה תזרים מזומנים חופשי של כ-39 מיליון שקל (כ-10 מיליון פרנק שוויצרי).   חלקה של אלקטרה נדל"ן בתמורת העיסקה מסתכמת בכ-56.5 מיליון שקל (כ-15 מיליון פרנק שוויצרי), ובעקבות המכירה תהנה החברה מתזרים מזומנים חופשי בסך של כ- 19.5 מיליון שקל (כ-5.3 מיליון פרנק שוויצרי). נציין כי העיסקה כבר מגולמת בדו"חותיה הכספיים של החברה  לשנת 2017, משום שהחברה כבר סיווגה את הנכסים האמורים כנכסים המיועדים למכירה.   במסגרת אסטרטגיית המימוש שלה, אלקטרה נדל"ן פועלת לממש את נכסיה בחו"ל ולצאת ממרבית מדינות הפעילות שלה למעט פעילות מקבצי הדיור בדרום מזרח ארה"ב. ב-3 השנים האחרונות יצאה החברה מפעילות במדינות: אנגליה, בלגיה, קנדה, לוקסמבורג ושוויץ, וכן מימשה נכסיה המניבים בישראל ואת הפרוייקטים הפעילים שלה בהודו. סך היקף המימושים של החברה עד כה מסתכם בכ-7 מיליארד שקל. גיל רושינק מנכ"ל אלקטרה נדל"ן: "אנו ממשיכים ביישום אסטרטגיית המימוש של החברה, במסגרתה מימשנו בשנים האחרונות נכסים בהיקף של מיליארדי שקלים במדינות מהן החלטנו לצאת ולסגור את הפעילות. מימושים אלה הניבו לחברה תזרים מזומנים חופשי גבוה, שאיפשר לנו לשפר באופן ניכר את מצבה הפיננסי של החברה, תוך הפחתת החוב הפיננסי והקטנת המינוף הפיננסי".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מכרו את כל הנכסים שמייצרים לחברה הכנסות - לא נשאר כלום (ל"ת)
    דני 08/04/2018 11:50
    הגב לתגובה זו
בנייה מתועשת (גרוק)בנייה מתועשת (גרוק)

כך בונים בניין בחודש: למה בסין כן ובישראל לא?

בעוד שסין מקימה בניין מגורים של 30 קומות ב-15 ימים, בישראל אותו פרויקט ייקח 5-7 שנים. הסיפור המדהים של טכנולוגיית הבנייה המתועשת שמשנה את פני העולם ומוזילה את מחירי הדירות - ומדוע ישראל נשארת מאחור



צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנייה מתועשת

כשאמיר כהן, קבלן ותיק מתל אביב, ביקר לראשונה באתר בנייה בצ'אנגשה שבסין, הוא לא האמין למראה עיניו. מול עיניו התרומם בניין של 30 קומות תוך 15 ימים בלבד. "חשבתי שמדובר בתעלול פרסומי", הוא מספר, "עד שראיתי את זה במו עיניי. הם מרימים שלוש קומות ביום כאילו מדובר במשחק לגו ענק".

הנתון הזה אינו חריג. בניין מגורים טיפוסי של 20 קומות בסין נבנה ומאוכלס תוך 4-6 חודשים מתחילת העבודות. בישראל, אותו פרויקט בדיוק ייקח 5-7 שנים מרגע הגשת הבקשה להיתר ועד מסירת המפתחות לדיירים. גם אם נתעלם מהביורוקרטיה הישראלית הידועה לשמצה ונתמקד רק בזמן הבנייה הפיזי, הפער עצום: 2.5-3 שנים בישראל לעומת חודשים בודדים בסין.

מה עומד מאחורי הפער הדרמטי הזה? התשובה נעוצה במהפכה טכנולוגית שסין מובילה בעשור האחרון - מהפכת הבנייה המתועשת, שהופכת את תעשיית הבנייה ממלאכת כפיים מסורתית לתעשייה מודרנית. בעוד שבישראל עדיין בונים בניינים באותה שיטה כמו לפני 50 שנה - לבנה על לבנה, בלוק על בלוק, תחת השמש הקופחת או הגשם הסוחף - בסין הפכו את אתרי הבנייה למפעלי הרכבה מתוחכמים.

המהפכה שמתחילה במפעל

כדי להבין את עומק השינוי, צריך להבין מהי בעצם בנייה מתועשת. במקום לבנות את הבניין באתר מאפס, מייצרים את רוב הרכיבים במפעל בתנאים מבוקרים. קירות שלמים נוצקים בתבניות מדויקות, כשבתוכם כבר מותקנות צנרת המים והביוב, תעלות החשמל, ואפילו החלונות והדלתות. רצפות שלמות מגיעות מוכנות עם מערכות חימום תת-רצפתי מובנות. תקרות מיוצרות עם תאורה ומיזוג אוויר משולבים.

התהליך מתחיל במפעל ענק שנראה יותר כמו מפעל רכב מאשר אתר בנייה. בקווי ייצור ממוחשבים, עובדים מייצרים מודולים - יחידות בנייה שלמות שיכולות להיות חדר, דירה שלמה או אפילו קומה שלמה. בזמן שהמודולים מיוצרים במפעל, באתר הבנייה עצמו מכינים רק את היסודות. ברגע שהיסודות מוכנים והמודולים מגיעים מהמפעל, מתחיל שלב ההרכבה - תהליך מהיר ומדויק שבו מנופים מרימים את המודולים למקומם, עובדים מחברים אותם זה לזה, ותוך ימים ספורים הבניין עומד על תילו.

בנייה מתועשת (גרוק)בנייה מתועשת (גרוק)

כך בונים בניין בחודש: למה בסין כן ובישראל לא?

בעוד שסין מקימה בניין מגורים של 30 קומות ב-15 ימים, בישראל אותו פרויקט ייקח 5-7 שנים. הסיפור המדהים של טכנולוגיית הבנייה המתועשת שמשנה את פני העולם ומוזילה את מחירי הדירות - ומדוע ישראל נשארת מאחור



צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנייה מתועשת

כשאמיר כהן, קבלן ותיק מתל אביב, ביקר לראשונה באתר בנייה בצ'אנגשה שבסין, הוא לא האמין למראה עיניו. מול עיניו התרומם בניין של 30 קומות תוך 15 ימים בלבד. "חשבתי שמדובר בתעלול פרסומי", הוא מספר, "עד שראיתי את זה במו עיניי. הם מרימים שלוש קומות ביום כאילו מדובר במשחק לגו ענק".

הנתון הזה אינו חריג. בניין מגורים טיפוסי של 20 קומות בסין נבנה ומאוכלס תוך 4-6 חודשים מתחילת העבודות. בישראל, אותו פרויקט בדיוק ייקח 5-7 שנים מרגע הגשת הבקשה להיתר ועד מסירת המפתחות לדיירים. גם אם נתעלם מהביורוקרטיה הישראלית הידועה לשמצה ונתמקד רק בזמן הבנייה הפיזי, הפער עצום: 2.5-3 שנים בישראל לעומת חודשים בודדים בסין.

מה עומד מאחורי הפער הדרמטי הזה? התשובה נעוצה במהפכה טכנולוגית שסין מובילה בעשור האחרון - מהפכת הבנייה המתועשת, שהופכת את תעשיית הבנייה ממלאכת כפיים מסורתית לתעשייה מודרנית. בעוד שבישראל עדיין בונים בניינים באותה שיטה כמו לפני 50 שנה - לבנה על לבנה, בלוק על בלוק, תחת השמש הקופחת או הגשם הסוחף - בסין הפכו את אתרי הבנייה למפעלי הרכבה מתוחכמים.

המהפכה שמתחילה במפעל

כדי להבין את עומק השינוי, צריך להבין מהי בעצם בנייה מתועשת. במקום לבנות את הבניין באתר מאפס, מייצרים את רוב הרכיבים במפעל בתנאים מבוקרים. קירות שלמים נוצקים בתבניות מדויקות, כשבתוכם כבר מותקנות צנרת המים והביוב, תעלות החשמל, ואפילו החלונות והדלתות. רצפות שלמות מגיעות מוכנות עם מערכות חימום תת-רצפתי מובנות. תקרות מיוצרות עם תאורה ומיזוג אוויר משולבים.

התהליך מתחיל במפעל ענק שנראה יותר כמו מפעל רכב מאשר אתר בנייה. בקווי ייצור ממוחשבים, עובדים מייצרים מודולים - יחידות בנייה שלמות שיכולות להיות חדר, דירה שלמה או אפילו קומה שלמה. בזמן שהמודולים מיוצרים במפעל, באתר הבנייה עצמו מכינים רק את היסודות. ברגע שהיסודות מוכנים והמודולים מגיעים מהמפעל, מתחיל שלב ההרכבה - תהליך מהיר ומדויק שבו מנופים מרימים את המודולים למקומם, עובדים מחברים אותם זה לזה, ותוך ימים ספורים הבניין עומד על תילו.