מחיר למשתכן
צילום: ענת דניאלי

77% מהזוכים במחיר למשתכן - מתכוונים לגור בדירה שזכו בה

ענת דניאלי |

״אני רוצה קצת להכניס את הציבור לפרופרציות, מחיר למשתכן על השולחן שנה וחצי. בסוף השנה נהיה ב-60 אלף פרסומים לשיווק ועם כ-75 אלף זכאים בתכנית״, כך אמר אשל ארמוני, מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון במהלך פאנל בועידת עיר הנדל״ן שעורך מרכז הבנייה הישראלי, המתקיימת באילת בהתייחס לביקורות על התכנית. 

ארמוני הוסיף כי בגלגול הקודם של תכנית מחיר למשתכן, בשנים 1994-2006 שווקו סך הכל 10 אלף דירות. ״צריך להבין שמדובר בזמן יחסית קצר. הממשלה קבעה מדיניות שהוצאה לפועל. אנשים לא מבינים שלייצר דירות לוקח זמן ובצדק. האם אנחנו אסטרטיבים ודוחפים קדימה? אנחנו במטה הדיור מתקרצצים לקבלנים להגיש היתרים ובמשרד הבינוי והשיכון מחלטים ערבויות. לדעתי 6,000 יח״ד שסיימו את התהליך במחיר למשתכן זו הצלחה גדולה״.

סקר בקרב הזוכים: 20% מוכנים לזכות בכל מקום ׳לא משנה איפה׳

אריאל רוזנברג מנהל תכנית ׳מחיר למשתכן׳ במשרד הבינוי והשיכון הציג שורה של נתונים על התכנית בעקבות סקר שהתקיים בקרב 15 אלף זוכים בתכנית: ישנם 62 אלף זכאים בסדרה א׳ ו-10,500 זכאים בסדרה ב׳. ממוצע הרשמה להגרלה הינו 1,500. בסקר בקרב 15 אלף זכאים שנרשמו, 77% מתכוונים לגור בדירות שבהן יזכו.

מנתוני הסקר עולה כי קרוב ל-2/3 רוצים לגור ביישוב שהם גרים או במקום קרוב אליו. 20% אמרו שלא משנה איפה העיקר ׳שנזכה בדירת מחיר למשתכן׳. 93% אמרו שבמידה ומבטיחים להם דירה הם מוכנים לחכות לזכייה.

מבחינת תמהיל הדירות בהן מעונינים הצעירים הוסיף רוזנברג: ״מרבית הנרשמים מעדיפים דירות 4 חדרים (65%). בתל אביב 44% מהזכאים הם יחידים ומבוגרים יותר מירושלים. בירושלים שיעור הנשואים הוא 83%. מספר הזוכים הגדול ביותר הוא בתל אביב ובירושלים. בחיפה למשל, זכו בערך 211 זוכים מתוכם רבים בחרו להירשם להגרלות במוצקין, ביאליק, עתלית ועפולה. אנשים בפתח תקווה, שמובילה ברישום, מעדיפים את ראש העין״. 

על המבטלים בתכנית ציין כי ״יש ביטולים ומדובר בתהליך טבעי. אנשים נרשמים לכל ההגרלות, או חלקם. הם זוכים בדירה ונכנסים לחישוב מסוים וחלקם מבטלים. אנחנו לא נבהלים מכך. למעלה מ-82% רוכשים את הדירות שזכו בהן. הביטולים הם בהגרלות שיש בהן בעיות; הן אלה שלא חילקו חדרים באופן נכון, דירות גדולות יותר ומיוחדות הכוללות גינות - היזם מתקשה יותר למכור בפרויקט. 95% מהדירות בלוד נמכרו כבר ונותרו רק 8 דירות למרות הפרסומים והביטולים״. 

בני דרייפוס, מנהל אגף שיווק במשרד הבינוי והשיכון, גם כן התיחס לביטולים ואמר: ״אנחנו לא מחייבים אף אחד. יש מספיק לכולם, אם לא מתאים לך אתה מוזמן לוותר. אני לא בעד שאנשים יכנסו לפרויקט שגדול עליהם. חלק ניכר מהמבטלים הם כי הבנקים לא מאשרים משכנתא או שאין מספיק הון עצמי לזוכה״. 

קיראו עוד ב"נדל"ן"

מחירי הדיור והמשכנתאות 

אסנת אלרואי, סגנית יו״ר מטה הדיור: ״יש רמת אמון גבוהה של הציבור בתכנית והוא ילך ויאמין בתכנית ככל שהיא תמשך. אני חושבת שהמטרה הראשונית של התכנית היא לספק דיור למחוסרי דיור ומטרה זו תגשים את עצמה. אני חושבת שאנחנו כבר רואים מגמות לירידת מחירים במקומות בהם יש מחיר למשתכן. כמו ראש העין זו דוגמא ושם אני יודעת שב-2017 יהיו הרבה זכאים עם דירות״.

איילת רוסק, מנהלת סקטור נדל״ן בנק ירושלים התייחסה לדברי אלרואי ואמרה: ״אני חייבת להגיד שאישרנו בשנה האחרונה 14 מתחמים של מחיר למשתכן כשהרווחיות הכי נמוכה הייתה של 10% ועל הנייר זה נראה הרבה יותר טוב ממה שציפינו. להגיד שמחיר הקרקע ירד זהו נתון מוטעה כי כל הקרקעות שמשווקת כעת בראש העין הן מחיר למשתכן״. 

בעניין המשכנתאות אמרה רוסק: ״הבנק לא ייתן משכנתא כשאין ליווי בנקאי. בנק לא רוצה לתת מסה של משכנתאות שהוא לא יודע שניהול שלו יהיה תקין. ברגע שהבעיה הזו נפתרת הם מוכנים להעמיד משכנתאות לזוכה. בן אדם שזכה בפיס שקוראים לו מחיר למשתכן ולא עומד בתנאי המימון, זה הזמן לבטל״. כמו כן, רוסק ציינה כי ״מאז שהתחיל מחיר למשתכן, מימנו רק פרויקטים מסוג מחיר למשתכן או התחדשות עירונית״. 

עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל התייחס גם כן למחירי הקרקעות: ״ההנחה שאנחנו נותרים לקרקע מייצרת פרויקטים שעומדים על הרגליים. אנחנו בודקים את שווי הקרקע למכרזים ואנחנו לוקחים שווי של יולי 2015 - הדירה וגם שווי הקרקע. כך שההנחות המתחייבות כתוצאה מהמספרים בדירות שנמכרות לצרכן הסופי הם מאותה תקופה. מבחינתי המחירים נעצרו ב-2015״.

צחי חג׳ג׳ מבעלי קבוצת חג׳ג׳ הציג ביקורת לתכנית ואמר: ״צריך לראות מה התכנית הזו עושה לכלל השוק. זה מבורך שרוצים להתאים דירות לחתך מסוים של האוכלוסייה אבל צריך לראות מה זה עושה לשאר השוק וגם להם צרי לדאוג המדיניות הובילה, איפה שלא תסתכל, זה הוביל לעלייה של 25% במחירים. אני לא מתעסק באזורים בהם בונים מחיר למשתכן, אני רואה ההשפעות של זה וזה לא יכול להיות לבד. היום 93% מהקרקעות מנוהלות ברמ״י, מה נשאר לשאר הוא רק 7%-10%״. חג׳ג׳ הוסיף לסיכום, ״אני מכיר הרבה מאוד שחיכו וחיכו בהגרלות ולא זכו והלכו וקנו במקום אחר״. 

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.