הקרב על סגירת 'שרונה מרקט' הגיע היום לדיון בבית המשפט השלום בת"א. זאת משום שהדיירים הגישו בקשה לביהמ״ש וצווים לסגירת המתחם. במהלך הדיון, טענו הדיירים כי ישנם ליקויים הנובעים מפעילות שוק האוכל מתחת לבתיהם. כאשר גינדי החזקות השיבו על כך כי אין ליקויים במתחם וכן נידונו בנושא עם הדיירים והיו הסכמים בין הצדדים. בתום הדיון, השופט יריב פסק שלא לסגור את המתחם וכי על ההצדדים להגיע לכדי הבנות עד לתאריך ה-18 במאי. 

השופט יריב נימק החלטתו כי ניתן להגיע להסדר ע״י המומחים שבחנו את הליקויים, "לאחר ששמענו זה את זה, מוסכם עלינו כי המומחים מטעם שני הצדדים יגיעו לתכנית מוסכמת הכוללת זמנים ריאלים וקרובים להסרת המפגעים הניתנים. ככל שלא יגיעו להסכמות או לחילופין, יוותרו נושאים שנויים במחלוקת בין המומחים. ימנה ביהמ"ש מומחה מטעמו, אשר יבחן את טענות הצדדים והמומחים מטעמם לעניין העבודות הדרושות ויקבע הן את אופי עבודתן, הן את היקפן ואת לוחות הזמנים לביצוען בפועל".

טענות הדיירים: הצפות מחנק ועכברושים

חני נחמיאס שגרה במתחם שרונה מספטמבר, מסבירה את מצבם של הדיירים "הסבל הנורא שאנו חשים; הצפות מחנק ועכברושים. אני אישית נתקלתי בעכברושים בתוך החניונים. אלו צרות שנחשפנו אליהם ואני בתפקידי בוועד המנהל ויש לי עשרות סרטונים של הצפות. ישנה הצפה אחת ידועה שמדובר ב-4 ס"מ של שמן וצואה ורכבים שהחליקו בחניון. מדובר על סכנה ממשית על בריאותנו ומטרדים חוזרים ונשנים".

נחמיאס אמרה שלא הוזכר בשום שלב שיוקם השוק ושתהיה כזו ״מפלצת מזון מתחת לביתי״. עוד טענה כי ״אין ספק שהביובים לא הותאמו לכמויות השמן, הניירות וכל הזבל במקום. אנו דורשים הפרדה מוחלטת כמו שדובר בהסכם הפשרה. חיינו הם סבל. אתם רוצים להמשיך לקנות לו מרקט וזה שוק. והשוק הזה עולה לדירות שלנו".

• חיכו 14 שנה כדי שגינדי תתקן ליקויים - וזה הפיצוי
• כשמציעים לכם הנחה של 35% ברכישת דירה - למה באמת מתכוונים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הגשת התביעה בתזמון תמוהה

בפתח הדיון, השופט יריב טען כי השאלה שהטרידה אותו בקריאת הבקשה והתגובה משני הצדדים, הנה תזמון הגשת הבקשה. והוא מסביר, "המתחם קיים מסוף יולי. תוך שסיפרו לי וידוע כי הטענות למטרד בנכס לא הופיעו לראשונה באמצע אפריל, אלא כמה חודשים שהטענות "מתרוצצות" ואתם גם כותבים בבקשות שאתם במגעים ומשא ומתן. בהינתן אלה, מתוך שלל הטענות שעלו - ייתכן ואתם צודקים, אבל בואו נחכה שתוכיחו זאת כראוי בהליך המקובל".

עו"ד שרף המייצג את הדיירים טען כי מרגע פתיחת המתחם נעשו פעולות ודיונים. "מדצמבר 2015 אני בתוך מתווה שלא אמור להוביל אותי לביהמ"ש. יש נקודה שהדיון מיצה את עצמו וצריך להגיע לביהמ"ש". השופט יריב, השיב לו על כך "אתם (הדיירים) מינואר יודעים שהולכים לפתוח את המתחם ואולי זה היה המועד להגיש בקשה כזו. יש קושי להחליט לכאן או לכאן כי יש חוות דעת של המומחים. זוהי שאלה מהותית כי יש כאן עסקים שנחתוך להם את צינור החמצן".

עו"ד שרף בתגובה, "לא התנגדנו לקונספט של המרקט. לא הנחתי שביולי כבר יהיו הצפות ביוב ומטרדים. הייתי צריך לחזות ולצפות את זה? בוודאי שלא".

הדיירים מעבר לתביעה לביצוע ההפרדה הגישו צווי סגירה למתחם ואף הציגו כי אין ברשות המקום רישוי עסק מעיריית ת״א. על כך הגיב עורך דינם של גינדי החזקות כי הם עומדים בהסכם ומצויים בתהליכי רישוי. בתוך כך, עורך דינם של הדיירים טען בתביעה כי בינואר נודע לו שאין רישוי עסק למתחם. עורך דינם של גינדי תקף וטען כי אם נודע לו על כך בינואר מדוע הוא הגיש צווים באפריל, ״הוא חושב שהוא זכאי להיות השוטר - אם נודע לו עך כך בינואר מדוע הוא מבקש בסוף אפריל בערב פסח בקשה לביהמ"ש?". בסיכום אמר, "כל התיק מבוסס על הטענה של מומחה שאינו מוסכם ושהוא מציג כי איננו מקיימים את ההסכם. אך למעשה אין כל תקלה בביוב".

• סולל בונה הוא הקבלן המבצע שנבחר לפרויקט בן גוריון ברמלה
• המדינה ממשיכה להמר על "דירה בהנחה": התכנית הוארכה עד נובמבר 2025
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על...

בעקבות הטענה כי אין כל תקלה בביוב, כל הדיירים באולם החלו בצעקות. חני נחמיאס אמרה: "שקרים". עו"ד מטעם גינדי הגיב על הצעקות: "טענות הדיירים מופרכות. חבריי נקטו בגישה שמדובר בבקשה דחופה. אך אם היה דחוף זה היה כבר לפני חודשים רבים".

השופט מוביל לפשרה

השופט הציע לנסות ולפתור את הבעיות וציין "האם יש עוד סיכוי לנסות וליישב את המחלוקת בבסיס צווי המניעה? האם קיימת האפשרות להגיע להמלצת מומחה מוסכם. מצד אחד שלא יינתן הצו ומן הצד השני שהדיירים יוכלו להמשיך לחיות".

עו"ד מטעם גינדי הסכים שייקבע מומחה מוסכם מטעם ביהמ"ש. עו"ד הדיירים הגיב כי "יש שני מומחים שעבדו מכל צד. יש צורך לצמצם את המחלוקות ביניהם".