בדיקה: האם זינוק מחירי הדירות יאפשר פינוי בינוי בפריפריה? התשובה פשוטה
בישראל יש מאות אלפי בנייני שיכון ישנים שלא יעמדו ברעש אדמה גדול ואינם מספקים הגנה מפני טילים. כיום כמעט כל יוזמות ההתחדשות העירונית קורמות עור וגידים במרכז הארץ, היכן שקיימת כדאיות כלכלית לביצוע פרויקטים מסוג תמ"א 38 ופינוי בינוי.
מבדיקה שערכה חטיבת הנדל"ן של קבוצת אלוני האפט עולה כי במרבית המקרים, אין כדאיות כלכלית לביצוע פרויקטי תמ"א 38(2) בערים הרחוקות מהמעגל השני של העיר תל אביב - כלומר בערים הדרומיות לאשדוד וצפוניות מנתניה. הניתוח שנערך בדק, כהנחה שמרנית, עלייה של עד 5% במחירי הדירות בערי הפריפריה במהלך השנים הקרובות.
מכפיל של 6 דירות לפחות
באלוני האפט גורסים כי למרות העלייה החדה במחירי הדירות בשנים האחרונות, כדי לייצר כדאיות כלכלית מצד היזם לפרויקטי פינוי-בינוי בפריפריה נדרש היזם למכפיל של 6 לפחות. המשמעות היא שעל כל דירה שתיהרס נדרש היזם לבנות 6 דירות חדשות לפחות וככל שמתרחקים גיאוגרפית מהעיר תל אביב המכפיל הולך ועולה בהתמדה עם הירידה במחירי הדירות. לדבריהם, "בחלק מהמקרים הדיירים בפרויקטי פינוי בינוי דורשים מהיזם הגדלת שטח הדירה הקיימת באופן כזה שדורש מכפילים גבוהים בהרבה ואז רשויות התכנון לא מאשרות את תוספת יחידות הדיור בפרויקט. כשהמצב מתרחש בפריפריה דרישות התושבים, לגיטימיות ככל שיהיו, מפחיתות את הכדאיות באופן דרמטי".
תל אביב - לא בסיס השוואה מייצג
בעיר תל אביב, המכפיל של פרויקט פינוי הבינוי הראשון שאוכלס בעיר על 2.8, אך מכפיל זה חושב לפני מספר שנים בשכונת נווה שרת ומאז עלו מחירי הדירות. כיום ישנה כדאיות כלכלית בעיר תל אביב לפרויקטי פינוי בינוי לפי טווח מכפילים של 2-2.5, כלומר על כל דירה ישנה שמפנים על היזם לבנות לפחות 2 דירות חדשות. במרכז תל אביב, אם ייצאו לפועל פרויקטים של פינוי-בינוי הם יהיו במכפילים נמוכים יותר, אך אינם מהווים בסיס השוואה מייצג.
- נתנאל גרופ תבנה 530 דירות חדשות בפינוי בינוי ברמת גן; שלושה מגדלים עד 35 קומות
- אשדוד: פינוי-בינוי ברובע ב׳ קיבלה אישור, 2.16 אלף דירות יוקמו בציר הרצל-המעפילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחיפה מנגד, כדי להחליף 50 יחידות דיור ברמת מחירים ממוצעת של כ-900 אלף שקל לדירה חדשה, נדרש היזם לייצר 300 יחידות דיור לפחות כדי להגיע לשיעור הרווחיות המינימלי שיאפשר את קיום הפרויקט.
באלוני האפט טוענים כי מחד עלו מחירי הדירות בכל הארץ בשנים האחרונות, אך הסל הרחב של העלויות הכרוכות בכל תהליך ייזום הבנייה עלה ולא הביא מנגד לירידה משמעותית במכפילים לעומת שנים קודמות, למעט העיר תל אביב. "שני הגורמים המשמעותיים המשפיעים על היזם הם מחירי הדירות שאכן עלו, אולם מדד תשומות הבנייה עלה ב-5 השנים האחרונות בכ-14% במצטבר".
שיעור הרווחיות המינימלי המאפשר קבלת ליווי בנקאי בענף הבנייה עומד על 15% ואינו שונה גם בענף התמ"א 38 שנחשב לענף יזמי לכל דבר שדורש ליווי בנקאי על פי חוק. לאור שיעור הרווחיות הנדרש, על היזם למכור מספר דירות חדשות בהיקף משתנה, כתלות במחיר השוק של הדירות החדשות בעיר. ככל שמחיר הדירה החדשה יותר גבוה נדרש היזם למכור פחות ופחות דירות כדי לכסות את עלויות הבנייה והעלויות הנוספות הנדרשות. כמו כן, ככל שהמכפיל המקורי שהוצע על ידי היזם יותר נמוך, יש ליזם יותר מרחב תמרון במקרה של שינוי בתנאי השוק, כמו ירידת מחירים קלה או מיעוט של ביקושים בעקבות סיבות מאקרו כלכליות. כשהיזם מציע מכפיל גבוה עליו למכור דירות חדשות רבות יותר, עובדה שמעלה את הסיכון של הפרויקט ללא קשר למכפיל בלאו הכי.
- 76.5 אלף דירות החלו להיבנות השנה - אבל ברבעון האחרון הקצב הואט
- עסקת ענק בלב תל אביב: JFrog שוכרת 20 אלף מ"ר מרבוע כחול ב-650 מיליון שקל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על...
צחי אגסי, מנכ"ל משותף בחטיבת הנדל"ן של הקבוצה, מסביר כי "תכניות הממשלה להתחדשות עירונית בהיקף נרחב בפריפריה לא עולות בקנה אחד עם השאיפה להוריד את מחירי הדירות. על פי מחירי הדירות הקיימים כיום יש כדאיות כלכלית נמוכה מאוד עד אפסית לקיום של התחדשות עירונית בפריפריה כך שאם מחירי הדירות בפריפריה יירדו הכדאיות תפחת עוד יותר והיזמים ייאלצו לייצר מכפילים גבוהים יותר".
רותם סמדג'ה, שותף בחטיבת הנדל"ן, מוסיף: "הדרך שבה יהיה ניתן לאפשר התחדשות עירונית בפריפריה היא על ידי תכניות מקיפות להתחדשות של שכונות שלמות במקום התחדשות של בניינים בודדים. רק דרך התחדשות של שכונות שלמות, באופן כזה שיביא לתכנון מחדש ולהגדלת מספר יחידות הדיור והמתאר באופן שישפר מאוד את התשתיות הסביבתיות ניתן יהיה להוציא אל הפועל פרויקטים של התחדשות עירונית בערים הרחוקות מהמעגל השני של תל אביב ומעלה".
- 3.אבנר 24/11/2015 17:14הגב לתגובה זומעניין לגבי תהליך קבלת החלטות
- כתיבה איכותי מאוד. ממש מעניין. תודה. (ל"ת)פנחס 24/11/2015 17:28הגב לתגובה זו
- 2.שימו לב שלא משנה מה דוחפים את רציו ל שער 29 (ל"ת)4 24/11/2015 10:36הגב לתגובה זו
- 1.פינוי פינוי 24/11/2015 10:23הגב לתגובה זולמה חייבים פינוי בינוי ולא פינוי פינוי קרי לפנות ולעשות פארק ציבורי בחלק מהמיקומים כי כשבונים בלי הפסקה אין ספיגה של מי גשמים אין חניה אין הנאה הכל בטון

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.