הפד מכין את הקרקע לשינוי המדיניות

כלל פורקס |

באמצעות העלאת הריבית שהפד גובה מהבנקים עבור הלוואות לטווח הקצר, נראה שהפד הכין את הבמה, ביום חמישי, ליום שבו ההתאוששות בכלכלת ארה"ב תוביל להידוק המדיניות המוניטארית.

השאלה היא כמה זמן יעבור עד שהיום הזה יגיע. הפד ויו"ר שלו בן ברננקי ניצבים בפני כוחות מורכבים, בזמן שהם מחליטים כיצד ומתי הם מתחילים בצעדי הנסיגה מתוכניות התמריצים האגרסיביות, שהם נקטו כדי למזער את הנזק שהמשבר האחרון גרם לכלכלה. מצד אחד החשש לאינפלציה מצביע על אפשרות להעלאה קרובה בריבית, מצד שני האבטלה עדיין קרובה למספר כפול ובן ברננקי נמצא תחת התקפה בנוגע למדיניות שלו. נראה שההחלטה מתי יחלו הצעדים לשינוי המדיניות, היא לא פשוטה בכלל בעבור הממשל האמריקאי.

דולר/שקל - ניתוח גרף שבועי

לאחר שצמד הדולר/שקל לא הצליח לסגור מעל ההתנגדות במחיר 3.7500, הצמד ירדד עד לאזור 3.7265, ומשם חזר לטפס למעלה והפעם כן הצליח לשבור את ההתנגדות של 3.7500 ואף הגיע עד לגבוה במחיר 3.7610.

הצמד הגיע מעל תיקון 61.8% פיבונאצ'י ממהלך הירידות שהתחיל בתאריך 31.12.2009 והסתיים ב- 3.1.2010.

רצועות בולינגר בגרף 4 שעות בינונית כשמחיר נמצא בחלק העליון שלהן, אינדיקאטור ה- RSI במצב קנייה.

המגמה הנוכחית על פי גרף 4 שעות היא שורית עם צפי להמשך עליות.

התרחיש שלנו, חיפוש אפשרות קנייה אם המחיר סוגר בוודאות מעל ל- 3.7700

תרחיש חלופי, חיפוש אפשרות מכירה זהירה מתחת לאזור 3.7300.

אירו/דולר - ניתוח גרף שבועי

מטבע האירו התחיל את השבוע שעבר בעלייה קלה מול הדולר, מהנמוך במחיר 1.3580 עד לגבוה במחיר 1.3788, אבל לאחר דשדוש קל באזור זה, הצמד ביצע ירידה תלולה לעבר הנמוך במחיר 1.3443, התמיכה באזור זה גרמה לצמד לטפס מעט כלפי מעלה והמסחר ביום שישי נסגר במחיר 1.3613. הצמד הגיע לאזור תיקון של 50% פיבונאצ'י ממהלך הירידות שהתחיל בתאריך ה- 17.2.2010 והסתיים בתאריך ה- 19.2.2010.

על פי ניתוח גרף 4 שעות, למרות מהלך העליות המגמה היא עדיין דובית כל עוד ההתנגדות במחיר 1.3788 עדיין לא נפגעה והתסריט העיקרי הוא להמשך דשדוש ואולי אפילו לירידה בצמד.

בגרף 4 שעות רצועות בולינגר בינוניות כשהמחיר מתקרב למרכזן. אינדיקאטור ה- RSI נמצא במצב נייטרלי.

המגמה השבועית היא דובית, אבל המומנטום שלה נחלש מעט ויכול להצביע על אפשרות להמשך הדשדוש.

הצפי שלנו להמשך השבוע; אפשר לחפש הזדמנות מכירה, אם הצמד סוגר מתחת ל- 1.3443

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

יעקב אטרקצי אאורה נדלן
צילום: ראובן קופצ'ינסקי
ראיון

מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״

יעקב אטרקצ׳י אומר כי אאורה צפויה לעבור את רף ה-1,000 מכירות השנה ומדגיש את שינוי המגמה בשוק: “הציבור כבר לא יכול לקנות בתל אביב - הוא הולך לאיפה שהוא יכול״; על הפרויקטים בתכנון ובביצוע שמגיעים לכ-6 מיליארד שקל צפוי: ״הצבר שלנו יציב מאוד, יש לנו אמון מלא מהבנקים והמוסדיים״

אאורה אאורה 2.11%   העוסקת ביזום ובנייה למגורים בישראל ומזרח אירופה ובנדל"ן מניב מציגה רווח נקי של 183 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, לגבי קצב המכירות מנכ״ל החברה יעקב אטרקציי מציין: ״נעבור את רף ה-1,000 דירות השנה״. בשיחה עם ביזפורטל הוא מוסיף כי ״הפיזור שלנו עשה את ההבדל״. לדבריו, שינוי המגמה בשוק המגורים מורגש היטב: ״תל אביב אאוט - פריפריה אין. המחירים בתל אביב גבוהים מדי, הציבור הרחב כבר לא יכול לקנות שם דירה. אז הוא הולך לאיפה שהוא יכול. מי שיכול לקנות בפריפריה הקרובה קונה, ומי שלא - בפריפריה רחוקה”.

מתחילת השנה מכרה אאורה 840 דירות, כולל 39 לאחר תאריך המאזן. מדובר על קצב מכירות גבוהה ביחס לחברות אחרות בענף. אטרקצ׳י אומר כי הביקושים לדירות של החברה הם ׳אורגניים׳ כלומר משקי בית שצריכים דירה כדי לגור בה, ולא משקיעים שמחפשים תשואה. ״אנחנו פונים לקהל אמיתי שבא לגור, זוגות צעירים ומשפרי דיור. אנחנו פחות פונים למשקיעים, וזה חלק מהיתרון שלנו בתקופה שבה המשקיעים לא ממהרים לקנות״.

אתמול הודיעו לזוכים בהגרלת ״דירה בהנחה״ על זכייתם - לגבי ההגרלות אטרקצ׳י מציין כי: ״ניגשו 130 אלף משפחות, וזכו רק כמה אלפים בודדים. מעל 120 אלף איש נשארו בלי דירה״, ״צריך להוסיף לזה את הודעת המדינה על הפסקת התכניות הממשלתיות באזורי הביקוש, מי שלא זכה, ורובם לא זכו - כנראה יתחיל לרדת מהגדר ולחפש דירה. זה משנה את הדינמיקה״.

במקביל, אטרקצ׳י מתאר שוני משמעותי בין אזורי הארץ: “ב-2025 היו לנו ביקושים עצומים באופקים, בלוד, בחדרה, בנתניה ובירוחם - ככל שאתה מתרחק מתל אביב זה עובד טוב יותר. מי שמרוכז רק בתל אביב בבעיה. הפיזור שלנו עשה את ההבדל״.

ומה לגבי הצבר?

אחד הנתונים הבולטים בדוחות הוא היקף הרווח הגולמי שטרם הוכר מפרויקטים שכבר יצאו לביצוע, מדובר על כ-3.7 מיליארד שקל. כאשר מצרפים את הפרויקטים שמתוכננים להתחיל בשנה הקרובה, נתון זה מגיע לכ-6 מיליארד שקל רווח גולמי עתידי. אטרקצ׳י אומר בזהירות: ״אין עסק בלי סיכון. מי שיגיד לך שאין סיכון - משקר. היו לנו בשנתיים האחרונות עליות במחירי הביצוע, אחרי השביעי באוקטובר זה עלה, אבל היום זה התייצב. אין ירידה עדיין, אבל גם אין עלייה. סיכון אחד ירד מהשולחן”, לגבי הסיכון המימוני הוא משיב: ״המימון פחות משפיע אצלנו בגלל שאנחנו בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית ואין לנו את מרכיב קרקע״.