הדולר עבר לירידה חדה, האירו מתרסק: "פישר שוב לובש את חליפת הטורף"
הדולר עבר להסחר בצד האדום, בעקבות הודעת נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר. שבוע בלבד לאחר שהודיע על שינוי מדיניות ההתערבות בשוק, הכריז היום בנק ישראל כי יפסיק לאלתר את רכישות הקבועות היומיות של 100 מיליון דולר.
"פישר לובש את חליפת הטורף", אמר בשיחה עם Bizportal יועד דרוז מנהל חדר מסחר במט"ח ב-Real Steam Trading. "עכשיו, הסוחרים יפחדו. היו רגילים ל-100 מיליון דולר ופתאום הם לא יודעים למה לצפות. יהיה לו הרבה יותר כוח למתקפות פתאומיות שגם יביאו לתנודתיות חזקה יותר בשוק".
יום המסחר בשוק המט"ח דווקא נפתח במגמה מעורבת, כשהשקל מתחזק מול האירו ומאבד גובה מול הדולר.
בעולם, לאחר זריקת העידוד המאסיבית מנתוני התעסוקה בארה"ב שהתפרסמו בסוף שבוע שעבר, יצפו המשקיעים לאינדיקציות טובות נוספות על המשך התאוששות הכלכלה האמריקאית.
הנתון המרכזי השבוע יהיה הכרזת הריבית בארה"ב, ויהיה חשוב לדעת האם בעקבות הנתונים החיוביים שהתפרסמו לאחרונה, יהיה שינוי במדיניות הפד. נתונים חשובים נוספים שימשכו את תשומת לב השוק הם המכירות הקמעונאיות ומדד המחירים לצרכן בארה"ב, גובה הריבית ביפן, נתוני אינפלציה בבריטניה ונאום נגיד הבנק המרכזי הבריטי קינג, נתוני התמ"ג המקדימים בגרמניה לצד מדד המחירים לצרכן בגוש האירו.
הדולר היציג נקבע בירידה של 1% לרמה של 3.87 שקלים והאירו נחלש ב-2.1% לרמה של 5.50 שקלים. גם בעולם נחלש הדולר מול האירו והיין היפני. האירו מתחזק ב-0.2% לרמה של 1.421 דולרים והיין היפני עולה ב-0.44% לרמה של 97.24 יין לדולר.
איזיפורקס: בשביל לחזור למגמת עליה על הדולר לעלות מעל 3.93 בתור התחלה ומעל 4.02 בהמשך
מחברת איזיפורקס נמסר כי אין ספק כי השקל המקומי היה אחד מן המטבעות המעניינים ביותר בשבוע החולף עקב התערבותו של בנק ישראל בשוק המט"ח. "כנראה שרמת מחירים של 3.75-3.80 אינם מקובלות על הנגיד סטנלי פישר ומזיקות לכלכלה המקומית וליצואנים".
"בעדכונים האחרונים כתבנו שיקשה על בנק ישראל לשמר מגמת עליה של הדולר. בסופו של דבר הוא נדרש להרבה תחמושת בשביל לבלום מגמת ירידה. אבל, הדולר לא חזר עדיין למצב של מגמת עליה. יכול להיות שהתחזקות הדולר בעולם תסייע לעניין הזה. בשביל לחזור למגמת עליה על הדולר לעלות מעל 3.93 בתור התחלה ומעל 4.02 בהמשך".
"התמיכה הקריטית היא ב-3.87. מהלך מתחת ל-3.87 ילמד על חזרתו של הדולר למגמת ירידה. לא נרחיב ביחס לשאלת המשמעות של הניתוח הטכני כשיש שחקן עשיר ועצבני בזירה (יש משמעות, פישר הוא בן אדם!) ולא נקפוץ עם הגדרות החלטיות של המגמה. רק נאמר כי כל עוד הדולר לא עולה מעל 3.93, כל שפישר עשה זה בלימה. מעל 3.93 הסיפור יכול להשתנות לעליה. הקלפים בידיך פישר".
רונן מנחם: בבנק ישראל לא מוטרדים מהאינפלציה
היום פורסמו הפרוטוקולים של הדיון האחרון בנוגע למדיניות המוניטארית בבנק ישראל. רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, אומר כי המסר החשוב העולה מהדיווח לציבור על הדיונים המוניטאריים בבנק ישראל הוא, שרוב הפרמטרים שבנק ישראל מתחשב בהם מוצגים באופן שאינו מחייב העלאת ריבית דחופה.
בין השאר מדובר בכך שלהערכת בנק ישראל, אפשר שההתכווצות במשק נבלמה. "אנו רואים בזאת הכשרת הקרקע לשדרוג קרוב בהנחות הצמיחה של בנק ישראל ל-2009 ו-2010. מחד העלאת ריבית עלולה להכביד על ניצני ההתאוששות ומנגד פער התוצר הנוכחי רחב מספיק כדי שהתאוששות כלכלית לא תוליך כעת ללחצים אינפלציוניים ותחייב העלאה כזו".
בנוסף, אומר מנחם, למרות שהדיונים נערכו לפני שפורסם שהכנסות המדינה ממסים עלו במפתיע בחודש יולי, בנק ישראל הקדים לזהות הקלה בירידה בהכנסות הללו, שהחלה בחודש מרץ. אם תוואי השיפור יימשך, הגירעון במונחי תמ"ג יפתיע כפי מטה, דבר שיקטין את הצורך של בנק ישראל להדק את מדיניותו.
מנחם מציין, במאמר מוסגר, שגם האופן בו שינה בנק ישראל את מדיניותו בשוק מטבע החוץ, כך שיוכל להתערב במכירות מוגדלות של מט"ח אם תתפתח עלייה מהירה בדולר, מהווה מכשיר שיפחית מהעומס על כלי הריבית בתרחיש של התפתחות לחצים אינפלציוניים.
בנק ישראל מזכיר שהכלכלנים המקומיים לא צופים שינוי בריבית בשלושת החודשים הקרובים. את הזינוק בכמות הכסף הוא מיחס להסטה מפיקדונות לחשבונות עו"ש, לנוכח ריבית הפיקדונות הנמוכה. ככזה, התמסורת שלו לצריכה הפרטית ודרכה ללחצים אינפלציוניים לא צריכה להיות משמעותית.
מבין שני מודלים לאינפלציה שבנק ישראל מפעיל, "הודגשה תוצאת המודל הבסיסי, שגם אם בנק ישראל מודה שמשקלו בתנאים החריגים הנוכחים קטן מהרגיל, עדיין לא ניתן להתעלם מכך שנגזרת ממנו עלייה בת 0.9% באינפלציה בסוף 2010, נמוך מיעד האינפלציה. זאת תוך אימוץ הנחות שלהערכתנו הן זהירות מספיק ולמרות שהעלאת הריבית הראשונה תהייה, לפי המודל, רק ברביע השני ב-2010. גם העובדה שתוצאות המודל ל-12 החודשים הקרובים, 1.6%, כוללות בתוכן את שני המדדים הגבוהים הבאים, שמקורם בהעלאות חד פעמיות, לא משדרת בהילות מוניטארית".
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים על מאגר משכירי הדירות והעלייה בהיקף תשלומי מסים על שכר דירה
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים עדכן השבוע בכנס של יועצי המס כי הגבייה ממסים על שכר דירה עלתה ב-10%. הוא הסביר כי הגבייה בכלל במיסוי נדל"ן בעלייה והוא שם דגש על המערכות של רשות המסים שמצליבות מידע ואוספות מידע על משכירי הדירות במטרה להוביל למאגר מידע מלא על המשכירים.
אהרונוביץ מנסה בכל שנה להעביר את חובת הדיווח על משכירים. מדובר בחובת דיווח מינימלית, לא מורכבת מבחינת בירוקרטיה, אבל כל פעם מחדש הוא נבלם בוועדת הכספים. הרכב הועדה וכנראה שהרכב הכנסת והממשלה לא מאפשר להעביר חובת דיווח על משכירים. זה קצת מוזר, כי לכאורה המחוקקים צריכים לדאוג לגילוי ולדיווח נכון. ככה גם הגבייה תהיה גביית אמת וזה ידוע שיש רבבות מעלימי מס בשכר דירה. אפשר לחשוב שחברי ועדת הכספים מוטים אולי אפילו ש, "על ראש הגנב בוער הכובע", אך כמובן שזה לא מבוסס, ושהועדה טוענת שהיא לא רוצה שלציבור יהיה עודף ביורקרטיה ורגולציה.
החשיבות של הדיווח היא אדירה, כי ככה רשות המסים תדע אם יש לאדם מסוים דירה מושכרת ותוכל להבין אם הוא "נופל" בחובת הדיווח. למשל - אם יש לו דירה במרכז תל אביב של 5 חדרים והוא לא מדווח, אז ברור שמשהו לא תקין. ככה היא תעלה גם על דירות בירושה שעדיין לא עברו ליורשים ומניבים שכר דירה ובכלל - תקבל מאגר מלא.
מעבר לכך, חובת הדיווח תוביל לכך שאנשים ירגישו יותר מפוקחים. הם לא יוכלו לעשות תרגילים להורדת שכר הדירה מתחת לרף, הם ישלמו כמו שצריך. ובכלל - צריך לחזור ולהגיד זאת - מדובר במס שולי. עד 5,640 שקלים אין מס; ומעל יש אפשרויות שונות - 10% או מס על פעמיים ההפרש בין הרף לשכר הדירה. מדובר במס נמוך במיוחד ועדיין - אנשים רבים מעלימים אותו.
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אהרונוביץ' אומר שרשות המסים מגיעה למאגר משלה והיא עדיין תנסה לחייב בדיווח, כשהדיווח יהיה פשוט ולא מכביד על הציבור. אהרונוביץ אמר בכנס שהגבייה עלתה גם בגלל שהיה החוזים עלו ושאנשים עברו את הרף והחלו לשלם. "הדיווחים עכשיו יותר אמת, צריך להעלות את החוזים למאגר. ככל, שהעולם משתנה, לאט לאט עוד ועוד ועוד אנשים שמשכירים דירות יעברו לשלוח חוזה בסמארטפון עם חתימות אלקטרוניות אז עוד שנתיים שלוש השוק יהיה יותר וככה חוזה יהיה אונליין".
