הדולר המשיך לרדת: "העליות בבורסות, נתוני המאקרו והדוחות החזקים משפיעים"

הדולר נחלש ב-0.13% ובנק ישראל קבע את השער היציג על 3.881 שקלים, והאירו רשם עליה של 0.1% לרמה של 5.52 שקלים
קובי ישעיהו |

הדולר ממשיך לאבד גובה מול השקל, במהלך יום המסחר המקומי במטבעות. עליות שערים בבורסות מסביב לעולם, במקביל לפרסום דוחות טובים של בנקים וחברות מובילות מחלישים את הדולר והיין ומחזקים את המטבעות הנחשבים למסוכנים יותר.

הבנק השוויצרי קרדיט סוויס (סימול: CS) דיווח הבוקר על רווח של 1.6 מיליארד פרנקים שוויצרי (1.47 מיליארד דולר) ובכך עוקף את תחזיות האנליסטים לאחר שחטיבת ההשקעות שלו שוב הציגה רבעון מעולה.

"העליות בבורסות, נתוני המאקרו והדוחות החזקים משפיעים", ציינו אנליסטים באירופה.

בזירת המאקרו דווח היום בבריטניה על נתון המכירות הקמעונאיות לחודש יוני, שהצביע על עליה חסרת תקדים של 1.2% במכירות, זאת לעומת הציפיות בשוק שעמדו על 0.4% ונתון קודם של ירידה של 0.6% במכירות בחודש מאי. טל עבדה, סמנכ"ל השקעות בכלל פורקס, מציין כי העלייה מחזקת את כלכלת בריטניה, שזקוקה נואשות לפירסומים חיוביים כדי להתגבר על המשבר הכלכלי שפגע בה קשות.

בצרפת עלה מדד בטחון העסקים ל-78 נקודות ביוני לעומת 76 נקודות במאי. בבורסות המרכזיות של אירופה נרשמת כעת מגמה מעורבת.

הדולר נחלש ב-0.13% ובנק ישראל קבע את השער היציג על 3.881 שקלים, והאירו רשם עליה של 0.1% לרמה של 5.52 שקלים. בעולם נסחר הדולר בירידה של 0.1% לרמה של 1.424 דולרים לאירו ומתחזק ב-0.84% לרמה של 94.42 יין לדולר. הליש"ט מתחזקת ב-0.12% לרמה של 1.65 דולרים לליש"ט.

בזירת המאקרו באסיה דווח היום ביפן כי היצוא ירד ב-35.7% בחודש יוני, לעומת החודש המקביל אשתקד. זאת, לאחר ירידה של יותר מ-40% במאי. העודף במאזן המסחרי של יפן התרחב ל-508 מיליארד יין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)
הוועידה הכלכלית

"בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"

דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים ורונית שבירו מבעלי קבוצת שבירו בפאנל על שוק הנדל"ן; פרנס: "ההתאוששות בשנה הקרובה תחזיר אותנו לרמה של לפני המלחמה; בשנה שעברה היתה הגירה נטו של 40 אלף איש, 10 אלף דירות ירדו מהביקוש במרכז"

זיו וולף |

ענף הנדלן הישראלי עבר בשנתיים האחרונות רכבת הרים. אחרי ירידות חדות ב־2023, התאוששות ב־2024, ושוב חולשה במכירות ב־2025, מנסים השחקנים המרכזיים בשוק להבין אם מדובר בשינוי מבני או באירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדלן והתשתיות בהשתתפות דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית.

אחד ההסברים המפתיעים לירידה בביקושים ב־2024 וב־2025 מגיע מכיוון דמוגרפי. לדברי דן פרנס, יש להניח שבשנים 2024 וכנראה גם 2025 ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שמתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו.

"חלקם זוגות צעירים שלא קנו דירה, חלקם בעלי דירות שהשכירו את דירתם ועזבו. הדירות הללו נמצאות בעיקר בגוש דן ולא בפריפריה, וזו גם הסיבה שבירושלים ובערי הפריפריה הירידה במכירות הייתה מתונה יותר. זהו אירוע נקודתי ולא בסטנדרט חדש, וכבר ב־2026 נראה היפוך מגמה".

"אנחנו מאמינים בשוק הנדל"ן ולא עוצרים פרויקטים. מחזור העסקים בענף ארוך, וכל פרויקט לוקח שנים משלב תכנון ועד אכלוס. לכן, אין היגיון לעצור בניה בגלל האטה זמנית. כל הדירות שנבנה בשנים הבאות יפגשו את הקונה”.

דן פרנס, קרסו נדל
דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן (צילום: שלומי יוסף)


אווירה, חוסר ודאות ובחירות כנקודת מפנה

בריק מצטרף לתחושה שהחודשים האחרונים מצביעים על שינוי כיוון: "בשני החודשים האחרונים ניכרת חזרה משמעותית למשרדי המכירות. הסיפור של השנתיים האחרונות לא היה בעיקר הריבית, אלא הפסיכולוגיה.

חשבון ארנונה
צילום: עיריית הרצליה

מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026

אחרי שהממשלה מנעה התייקרויות, בנימין נתניהו חותם על הרחבת יכולת העיריות להרים את הארנונה. מה צפוי ומה יקרה לארנונה בעיר שלכם?

רן קידר |
נושאים בכתבה ארנונה

תעריפי הארנונה זינקו השנה ב-5.29% – השיעור הגבוה ביותר מזה 17 שנה, בעיקר בעקבות עליית שכר במגזר הציבורי והוצאות מלחמה, אבל ייתכן שהזינוקים יימשכו והשיא יישבר. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שממלא זמנית את תפקיד שר הפנים לאחר פרישת ש"ס מהקואליציה, חתם יחד עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על תוספת דרמטית לקווים המנחים לאישור חריגות ארנונה לשנת 2026.

זו תפנית חדה ממדיניותו של שר הפנים היוצא, משה ארבל, שהכריז במאי על "עצירת קומבינת הארנונה" ולא אישר חריגות גורפות, למעט רשויות בהבראה. כעת, בעיצומו של קמפיין בחירות מקומי, נתניהו נענה לבקשת יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, ומאפשר לרשויות להגיש בקשות חריגות – מהלך שמסמל תמיכה פוליטית ברשויות החזקות.

השינוי הזה מצטרף לעדכון האוטומטי ("הטייס האוטומטי") של 1.6% שייכנס לתוקף בכל הרשויות בינואר, בהתאם למדד המחירים לצרכן. אם יאושרו חלק מהבקשות, העלייה הכוללת עלולה להגיע ל-6.6% בממוצע, ואף יותר בערים מסוימות,  מה שמביא העלייה בשנתיים למעל 11%.

עד כה הוגשו 110 בקשות חריגות מ-96 רשויות מקומיות, רובן כוללות דרישות להעלאות תעריפים. הסכום המצטבר של התוספות הצפויות: מעל 250 מיליון שקל, מתוכם 50 מיליון שקלח ייפלו ישירות על המגזר העסקי - חנויות, משרדים ועסקים קטנים שחלק גדול מהם כבר סופג האטה כלכלית.

הבקשות ייבחנו בשבועיים הקרובים, אז יחליטו נתניהו וסמוטריץ' על האישורים. רשויות עם חובות העולים על 30% מההכנסות יוכלו לבקש העלאות נוספות, כחלק מתוכנית הבראה. זה נועד למנוע קריסה תקציבית, אך עלול להטיל נטל כבד על תושבים בערים חלשות.