ענף הבנייה, מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נקלע למבחן במהלך מבצע "עם כלביא". נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) חושפים תמונה מורכבת: כ-65% מאתרי הבנייה בישראל המשיכו לפעול, אך מאחורי הממוצע הזה מסתתרים פערים אזוריים דרמטיים שממחישים את השבריריות של הענף בשעת חירום.

במחוז תל אביב ובאזור יהודה ושומרון, כ-51% מאתרי הבנייה נסגרו. בתל אביב, הסיבה המרכזית היא השילוב בין איום ביטחוני כבד לבין תלות גבוהה בתנועה שוטפת של עובדים ואספקות במרקם עירוני צפוף. כל שיבוש משתק את הפעילות. 

ביהודה ושומרון, לעומת זאת, המצב מושפע גם מהמורכבות הביטחונית הייחודית לאזור, אם כי חלקו היחסי בתמונה הארצית קטן (כ-4% בלבד מכלל האתרים). הדרום מפתיע, ירושלים יציבה

בניגוד לציפיות, מחוז הדרום שנחשב יעד מרכזי לאיומים רקטיים, הציג עמידות מרשימה, עם כ-80% מהאתרים שנותרו פעילים. הסיבה היא הניסיון המצטבר בהתמודדות עם סביבה ביטחונית מורכבת, לצד היערכות מוקדמת ואולי גם מיקום של אתרים באזורים מרוחקים ממרכזי אוכלוסייה. 

• אושר תזכיר חוק לשיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית
• אנרג'יאן עם עלייה של 24% ברווח הנקי, למרות ההשבתה הזמנית ביוני
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בירושלים, רק 27% מהאתרים הושבתו, מה שמעיד על יציבות יחסית, ככל הנראה בזכות מיגון טוב יותר והשפעה מופחתת של האיום. בצפון, לעומת זאת, כ-40% מהאתרים נסגרו, בעוד שבמחוז המרכז ובחיפה שיעור הסגירה עמד על כ-30% ו-32% בהתאמה. 

השבתת אתרי בנייה, גם אם חלקית, היא לא רק עניין של ימי עבודה אבודים. מדובר בשרשרת השלכות - עיכובים בלוחות זמנים, עלייה בעלויות, קנסות חוזיים ואולי השפעה על היצע הדירות. קצב הבנייה שגם ככה ירד צפוי לרדת עוד יותר בעקבות המלחמה.