אין כסף עוני מחסור
צילום: Istock

לאן נעלם הכסף? הפקדות לפנסיה שלא מופיעות בחשבון

הבעיות החלו כבר לפני 14 שנה כשקרנות הפנסיה וקופות הגמל הגדולות נמכרו לבתי השקעות ולחברות הביטוח; על רקע היעלמות הכספים, נכנס האוצר לתמונה
עמית בר, הון | (7)

בשנים האחרונות על רקע השינויים הדרמטיים בשוק הפנסיה והגמל, מתקשות החברות המנהלות עם התפעול והמעקב השוטף. הבעיות החלו כבר לפני עשור כשקרנות הפנסיה וקופות הגמל הגדולות נמכרו לבתי השקעות ולחברות הביטוח. אז "נעלמו" קרנות וקופות שלמות (לא רק כספים בתוך הקרנות והקופות).

על רקע הבעיות, האוצר דרש מהגופים המנהלים מנגנון של העברת פרטים ללקוחות (תוך כדי אימות כספים) כשבשנים האחרונות פיתח האוצר יחד עם החברות המנהלות, כלים לחיפוש השקעות בקרנות פנסיה וקופות גמל. כיום, כל אחד יכול באופן יחסית פשוט לאתר את כספו (הרחבה - המדריך לאיתור הכספים האבודים שלכם).

אבל הבעיה לא עצרה עם קליטת הקרנות והקופות בגופים החדשים. היא נמשכת עד היום גם בגלל שינויים ורפורמות שונות, שמצריכות התאמה רגולטורית וטכנולוגית וגם בשל קשיים תפעוליים וטעויות.

מסתבר שיש רבים שמפקידים כסף כל חודש, במקביל להפקדה של המעסיק שלהם, שלא "רואים" את הכסף בחשבון קרן הפנסיה או קופת הגמל. לפעמים הבעיה היא אצל המתווך – סוכן הביטוח שלא בדק ולא העביר את הכספים, ולפעמים הבעיה היא אצל קרן הפנסיה או קופת הגמל.

המשמעות פשוטה - כסף הולך לאיבוד. המשמעות הפרקטית היא שאתם אחראים על הכסף שלכם באופן מלא גם על ההפקדות. זה מתחיל בלוודא שהמעביד אכן מפקיד לכם כמו שצריך, ממשיך בבדיקה אם הכסף נמצא בחשבון שלכם, ואם לא - לבדוק היכן הבעיה. האם בהעברות של המעביד, סוכן הביטוח, או בחברה המנהלת והמתפעלת.

אל תוותרו. אם אתם מגלים חוסר, אי התאמה, בודקים ומקבלים הסברים שהכל בסדר אך עדיין לא רואים את ההפקדה, תתעקשו על תיקון מהיר ואישור על ההפקדות מהקרן או הקופה. התיעוד חשוב.

איך בודקים אם המעסיק הפריש לפנסיה ולקופת הגמל?

על רקע היעלמות הכספים, נכנס האוצר לתמונה. הממונה על שוק ההון והביטוח הגבירה את הפיקוח על העברות הכספים מצד כל הנוגעים בדבר.  הוחלט כי המעסיק יהיה חייב למסור את מספר הטלפון הנייד של העובד, לצורך עדכונים שיקבל החוסך מקרן הפנסיה.

קיראו עוד ב"חיסכון ארוך טווח"

ההוראות עד כה מחייבות את החברה המנהלת לדווח למעסיק ולעובד באם הופסקו ההפקדות לחיסכון של העובד. ההוראות החדשות מדברות על הנגשת המידע - ניתן יהיה לשלוח הודעה בדבר הפסקת ההפקדות לנייד של העובד, אלא אם העובד ביקש לקבל הודעות באמצעות הדוא"ל.

ההוראות החדשות קובעות כי כדי לתת מענה לאוכלוסיית לקויי הראיה כמו גם לאוכלוסייה החרדית המחזיקה במכשירי טלפון "כשרים", במקרה הצורך, יישלח לחוסך מסרון קולי, על פי בקשתו. אם לעובד אין טלפון נייד או ביקש שלא לשלוח לו הודעות באמצעות הנייד או הדוא"ל - תישלח ההודעה בדואר.

הפיקוח על שוק ההון והביטוח דורש גם כי העובד יוכל לפנות לחברה המנהלת בבקשה לקבל דיווח חודשי אודות סך הכספים שהעביר המעסיק משכרו של העובד אל מול סך הכספים שנקלטו בחשבונו – מידע שיועבר באמצעות הודעה לטלפון הנייד. כך ניתן יהיה להשוות בקלות את מה שרשום בחשבון לבין מה שהועבר. זאת ועוד, בהודעה, החברה המנהלת, תתריע בפני העמית במקרה שקיימת אי התאמה בין דיווח המעסיק לבין אופן קליטת הכספים והרישום בספרי הקרן (וקופת הגמל).

כמו כן, מנסה הפיקוח להתגבר על הבלגן דרך הסדרת ההעברות הכספים. בפיקוח דורשים שהמעסיקים לא יוכלו יותר להפקיד לפנסיה עבור העובדים באמצעות צ'קים. תשלום דרך צ'קים מסתבר כתהליך מסורבל כשבדרך מתרחשות טעויות רבות.

ההוראות החדשות "מתחברות" לפעימה האחרונה של תקנות התשלומים שמסדירות, בין היתר, את אופן העברת הדיווח על הפקדת תשלומים לקופת גמל ממעסיק לחברה מנהלת. החל מפברואר 2018 כ-260 אלף מעסיקים שבם פחות מ-50 עובדים, מדווחים בדוח מיוחד לקופות הגמל על ההפקדות לעובדים, וזאת גם כדי לסדר את הבלגן שנוצר, ולוודא שהכסף לא נעלם בדרך.

 

מדריכי חיסכון מאתר הון:

קרן השתלמות – כל מה שצריך לדעת

קופת גמל להשקעה – דירוג הקופות הטובות ביותר

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    בושה שדבר כזה קורה (ל"ת)
    דנאל 24/12/2019 12:15
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אורי 11/03/2018 09:08
    הגב לתגובה זו
    כתבה חשובה מאוד זה קרה לי באופן אישי ולקח מס׳ חודשים עד שאצרו את הכסףכדאי לעקוב חודשית ולטפל מיידית במיוחד כאשר מועברות קופות מבית השקעות אחד לאחרבהצלחה
  • 5.
    משה ראשל"צ 11/03/2018 07:41
    הגב לתגובה זו
    מחשוב של חברות הביטוח מסתמך על מחשבים בינוניים או קטנים לעומת הבנקים שם החשבים הם של מייפריים ענקים ואיכותיים יותר בחברות הביטוח כספים נעלמים וזוהי עובדה עגומה
  • 4.
    ברגר 11/03/2018 00:06
    הגב לתגובה זו
    נתתי הוראת משיכה. שאלתי כמה אקבל? אמרו לי, 91 אלף ש"ח. בפועל הועבר לי 89 אלף ש"ח. שאלתי איך יתכן? אמרו לי 600 ש"ח ירד מס רווחי הון, והשאר? ביום המשיכה ירדו נכסי הקופה בלמעלה מאחוז. עכשיו, לך תבדוק את זה.
  • 3.
    שם טוב 10/03/2018 19:00
    הגב לתגובה זו
    החודשיות שבוצעו לאורל השנים בהגיע החוסך לגיל היציאה לפנסיה.
  • 2.
    כספים לא "נעלמים" הם נגנבים (ל"ת)
    ישראל גנב 10/03/2018 18:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אייבי כהן 10/03/2018 16:31
    הגב לתגובה זו
    לי. גנ בו כסף מחשבון
רונן אגסי
צילום: ניקולה וסטהפל

דחוף: תמכרו את פוליסת החיסכון הזו - גונבים אתכם

פסיבי במחיר אקטיבי: ארבע מחברות הביטוח הגדולות בישראל גובות דמי ניהול של עד 0.92% על פוליסות שמחקות את מדד ה-S&P 500 מוצר שלא מנוהל כלל וזה בזמן שקרנות סל ומחקות גובות אפס; הבדיחה על חשבונכם והאשמה היא בעיקר על סוכן הביטוח שלכם שדחף לכם את הפוליסה הזו כשיש פוליסות מקבילות באפס דמי ניהול - חוצפה ישראלית

מנדי הניג |

מסתבר שה"עושק" לא נגמר בפוליסות חיסכון. אם חשבתם שדמי הניהול הגבוהים בפוליסות החיסכון נגמרים שם - תחשבו שוב. אחרי שהראינו בכתבה הקודמת איך פוליסות החיסכון הפכו למוצר יקר שהביצועים שלו מפגרים אחרי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, מגיעה עכשיו דוגמה נוספת: מגדל, הפניקס, כלל והראל, חברות הביטוח הגדולות בישראל גובות בין 0.62% ל-0.92% של דמי ניהול על מכשירים פסיביים לחלוטין, שעוקבים אחד לאחד אחרי מדד ה־S&P 500. מגדל בראש "החצופות" עם 0.92%. 

כן, קראתם נכון. 0.92% דמי ניהול על מוצר שלא “מנוהל” בפועל, אלא פשוט מחקה מדד אמריקאי. אין מנהל השקעות שמחליט על מניות, אין אסטרטגיה, אין תזמון שוק. רק מסלול פסיבי שמטרתו לשקף את ביצועי מדד ה-S&P 500. ובכל זאת - החוסך דרך חברת הביטוח צריך לשלם על זה דמי ניהול חצופים. גם קרנות ההשתלמות וקופות הגמל להשקעה גובות דמי ניהול גבוהים על המוצר הפסיבי, אך פחות. וכל זה שיש קרנות נאמנות מחקות וקרנות סל שעוקבות אחרי המוצר באפס דמי ניהול, או קרוב לאפס. 

איך אפשר להסביר את דמי הניהול האלו? קוראים לזה שיטת מצליח - דורשים 0.92% - הציבור מסכים, יופי. אם אין זרימת כספים גדולה לפוליסה עוברים לפוליסה אחרת, או שמורידים דמי ניהול. לא הוגן, זה ניצול גדול של הציבור ההדיוט. לצד העושק הזה, יש גם פוליסות חיסכון עם דמי ניהול אפס שעוקבות אחרי ה-S&P - מנורה, הכשרה ו...מגדל שמנוהלת על ידי מגדל שוקי הון.  הפוליסה הגדולה היא היקרה - כ-3.6 מיליארד שקל, פי 12 מהרן הקטנה. אגב, דמי הניהול של מגדל על הקרן הזו הם מעל 30 מיליון שקל!


“פסיבי” במחיר של אקטיבי

במבט ראשון זה נשמע כמעט לא הגיוני: הרי כל התכלית של מכשירים מחקי מדד היא להיות זולים, נגישים, פשוטים. בעולם, קרנות סל ותעודות מחקות S&P 500 גובות לרוב דמי ניהול של 0.03%-0.09% בלבד. גם בישראל רוב הקרנות המחקות דמי הניהול הם אפסיים או קרובים לזה אבל אצל חברות הביטוח, זה סיפור אחר: מגדל גובה 0.92%, הפניקס סביב 0.72%, כלל 0.67% והראל כ־0.62%.

איך זה בכלל אפשרי?

פוליסת חיסכון היא כמו "חוזה אישי" ביניכם לבין חברת הביטוח. החברה מנהלת את הכסף בתוך הבית. היא קובעת את דמי הניהול, את המסלולים, וגם מתי איפה וכמה תדעו על הביצועים. זה לא אותה רמה של פיקוח כמו במוצרים האחרים. ואין דרישה רגולטורית אחידה כמו זו שחלה על קופות גמל או קרנות נאמנות.

חיסכון פנסיה השקעה
צילום: Towfiqu barbhuiya on Unsplash
הטבה לעשירים

האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים

האוצר (בצדק) מעוניין להפחית את הטבות המס על קרנות השתלמות; דוח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר חושף את האופי הרגרסיבי של הטבות המס בקרנות ההשתלמות; 71% מההטבה מגיעה לשלושת העשירונים העליונים; עובד בעשירון העליון צפוי ליהנות מ-173 אלף שקל לאורך חייו, לעומת 1,100 שקל בלבד לעובד בעשירון התחתון

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה קרן השתלמות

הטבות המס בקרנות ההשתלמות, שעלותן למדינה הגיעה ב-2024 ל-10.7 מיליארד שקל (וצפויה להגיע ל-11.5-12 מיליארד ב-2025), מועילות בעיקר לעשירים ומעמיקות את אי השוויון בישראל. כך עולה מניתוח מדיניות מקיף שפרסם היום אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בהובלת הכלכלנים כפיר בץ, מורן משה חנציס ודור סרברניק.

הנתונים חושפים תמונה מטרידה: בעוד ש-83% מהעובדים בעשירון העליון מפקידים לקרן השתלמות ונהנים מהטבות המס הנלוות, רק 9% מהעובדים בעשירון התחתון זוכים להטבה זו. "מדובר למעשה בהטבה נלווית לשכר, אשר אינה נגישה לכלל העובדים במשק", מציינים מחברי הדוח, ומוסיפים כי "מטבע הדברים, היות ומדובר בהטבה נלווית לשכר, ניתן לזהות קבוצות מאוגדות של עובדים הנהנים מהאפשרות לנהל קרן השתלמות כחלק מתנאי ההעסקה הקולקטיביים".

העבודה המחקרית הזו אולי מלמדת על כוונת האוצר להכשיר את הקרקע למסות את קרנות ההשתלמות. באופן מוצהר אין קשר בין המחקר הזה ובין העבודה השוטפת על התקציב, אבל המסקנות שלה מאוד משרתות את האוצר שמעוניין למסות את הקרנות שהן מקלט מס כולל - אין מס באף אחד משלבי הקרן - לא בהפקדה, לא בחיסכון ולא במשיכה. יש הטבות מס ויש אפס מס על הרווחים ומסתבר שמיש נהנה מכך הם העשירונים העליונים. 

  

מהשתלמות מקצועית למכשיר חיסכון כללי

קרנות ההשתלמות הוקמו בתחילת שנות ה-60 במטרה מוגדרת וברורה: לסייע לעובדי הוראה במימון השתלמויות מקצועיות ושנות שבתון. המטרה הייתה לאפשר למורים לצאת לשנת חופש ללא תשלום, במהלכה יוכלו לעבור הכשרות מקצועיות וריענון למניעת שחיקה מקצועית. אולם בתחילת שנות ה-80 חל מהפך דרמטי - בוטלו המגבלות על המשיכה מהקרנות, והן הפכו בפועל לאפיק חיסכון כללי, נזיל ופטור ממס, ללא ייעוד ייחודי.

נכסי קרנות ההשתלמות מגיעים לכ-420 מיליארד שקל, והם מהווים כ-22% מסך נכסי החיסכון (בניכוי חיסכון פנסיוני) של משקי הבית בישראל. ההפקדות השנתיות נטו עומדות על כ-13 מיליארד שקל בממוצע, מה שהופך את הקרנות למוצר מרכזי ונפוץ בשוק ההון הישראלי.