גיא טל
צילום: משה בנימין
קרנות נאמנות

מניות היתר: הקרנות הפאסיביות מפגרות משמעותית אחרי האקטיביות ואחרי המדד; הנה הסיבות

הפערים בין קרנות הסל למדד מצטברים לעד 3% בשנים האחרונות; הקרנות האקטיביות המעטות מצליחות על פי רוב לגבור על המדד בטווחי הזמן הארוכים יותר; קסם אקטיב יתר מציגה את הביצועים הגרועים ביותר בקטגוריה, ומי המוצלחות? 
גיא טל | (5)

בשבועיים האחרונים השוונו בין השקעה פאסיבית לבין השקעה מנוהלת בסגמנטים שונים. בקרנות המשקיעות בת"א 125 גילינו שהמנהלים היכו את מדד היחס על פי רוב, ואילו במדדי סקטורים כמו נדל"ן או אנרגיה התוצאות היו מעורבות. השבוע נמשיך לבדוק את ביצועי מנהלי הקרנות בהשוואה למדדי היחס, והפעם נתמקד דווקא בקרנות המשקיעות במניות הקטנות – מדדי היתר.

>>> למדור קרנות הנאמנות של ביזפורטל

 

הקטגוריה הזו קטנה וכוללת רק 10 קרנות אקטיביות, רובן וותיקות למדי, 3 קרנות פועלות כבר מעל 20 שנה. ישנה רק קרן אחת חדשה יחסית, של אלפא טק, שהוקמה לפני פחות משנה וחצי. בקרנות הפאסיביות ניתן למצוא 4 קרנות סל העוקבות אחר ת"א 60SME וקרן מחקה אחת שעוקבת אחר אותו מדד. נראה שהסקטור הזה לא מעורר הרבה עניין בקרב המשקיעים. 

 

המדד העיקרי של מניות היתר, הוא SME60 העוקב אחר 60 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה שאינן נכללות במדד ת"א 125, ועומדות בתנאי הסף של המדד. כל מניה יכולה להגיע למשקל של עד 3% מהמדד. מדד נוסף הוא מדד יתר המניות שכולל את כל המניות הנסחרות בבורסה שלא נכללות במדד ת"א 125. יש לציין שמדד SME60 עבר שינוי מהותי בשנת 2019, שמשפיע על בחינת ביצועיו בחמש השנים האחרונות. באופן כללי הוא ידוע כמדד בעייתי, בעל תחלופה גבוהה של מניות, וביצועי חסר משמעותיים. לכן אולי חוסר העניין הציבורי. יש לציין שדווקא בקרב מניות השורה השניה והשלישית ישנן לעיתים קרובות מציאות שמחזירות תשואות מדהימות, אבל המדד בכללותו ככל הנראה לא מוצלח במיוחד. 

 

התחלנו בבדיקת קרנות הסל והקרנות המחקות, ונדהמנו לגלות דמי ניהול גבוהים במיוחד ביחס למכשיר השקעה פאסיבי. למה דמי הניהול של קרן סל שלא דורשת כמעט עבודה צריכים להגיע ל-1%? למנהלי הקרנות הפתרונים. לנו זה לא נראה הגיוני בכלל. הקרן המחקה זולה מעט יותר מאחיותיה קרנות הסל, והיא גובה 0.5% דמי ניהול.

להלן ביצועי המדדים והמכשירים הפאסיביים בשנת 2022, בשלוש ובחמש השנים האחרונות:

 

כבר במבט ראשון בולטת עובדה פשוטה. גם במדדי היתר שנת 2022 מחקה תשואות של שנים. הטבלה מצדיקה גם את המוניטין הגרוע של מדד ת"א SME60 שמציג ביצועים גרועים בהרבה ממדד יתר המניות. שנת 2022 הגרועה העבירה את SME60 להפסד גם בטווח הזמן של 3 שנים וגם בטווח הזמן של 5 שנים, בעוד מדד יתר המניות שומר על תשואה חיובית בטווחי הזמן האלה. ההפרש בולט במיוחד בטווח החמש שנים. בעוד ה-SME60  רשם הספד של 15% מדד יתר המניות רשם רווח של 20%. ההפרש המצטבר משמעותי ביותר, כך שבהחלט משנה איזה מדד יתר אתם בוחרים.

למרבה הצער הכלים הפאסיביים לא עוקבים אחר מדד יתר המניות אלא אחר מדד ה-SME 60. קרנות הסל לא קיימות חמש שנים לכן אין נתונים לחמש שנים, אבל דמי הניהול הגבוהים מדי בהחלט באים לידי ביטוי, כשבטווח הזמן של שלוש שנים נוצר פער של עד 3 אחוז לרעת קרנות הסל לעומת המדד. הקרן המחקה קצת קרובה יותר, אך עדיין מפגרת במעל אחוז וחצי בטווח הזמן של שלוש השנים.

לדמי ניהול גבוהים יש מחיר, ואתם משלמים אותו. נדגיש שלא מדובר במדד מורכב שעובד על פי מתודולוגיה מיוחדת כפי שקיים לעיתים בשוק קרנות הסל המורכבות יותר, אלא סתם מדד "טיפש" שעוקב אחרי רשימה של מניות בתל אביב. נראה שדמי הניהול הללו לא מוצדקים ובאים על חשבון המשקיעים.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

 

מהשקעה פאסיבית נעבור לבדוק איך תפקדו קרנות הנאמנות המעטות שנשארו בשוק היתר. להלן הטבלה עם הקרנות טובות והגרועות בשנת 2022, בשלוש ובחמש השנים האחרונות:

 גם בקרנות האקטיביות דמי הניהול נראים גבוהים מדי, בחלק מהמקרים באופן מוגזם, וללא ספק בטווח הגבוה יותר של דמי הניהול. הקרן הזולה ביותר היא הקרן הצעירה יחסית של אלפא טק (שלא מופיעה בטבלה) שגובה 1.5%.

שלושת הקרנות היקרות ביותר – קסם אקטיב יתר, אי.בי.אי. יתר ופסגות יתר שגובות 2.7%, 2.71% ו-2.92% בהתאמה הן אחת משתי הגרועות לפחות באחד מטווחי הזמן שנבדקו. במקרה או שלא במקרה דמי ניהול גבוהים לא מביאים לתוצאות טובות יותר, להיפך. קסם אקטיב יתר היא ללא ספק הקרן הגרועה ביותר בקטגוריה, שכן היא מציגה את הביצועים הגרועים ביותר בכל טווחי הזמן שנבדקו, ובפער די משמעותי מהמתחרות. היא הקרן היחידה שהצליחה להציג הפסד גם בשלוש השנים האחרונות ששתיים מתוכן, נזכיר, היו מצוינות בשוק ההון. 

 

בצד החיובי בולטות שתי קרנות. דולפין יתר בין שתי הראשונות בכל טווחי הזמן שנבדקו, כנראה בעיקר בגלל השנה האחרונה בו הצליחה להוביל בפער משמעותי, כלומר להפסיד הכי פחות. שוב רואים שלעיתים קרובות תשואות לטווח ארוך נקבעות על פי מי שמצליח להפסיד פחות בתקופות קשות. הקרן השניה שבולטת לטובה היא זו של מור שנמצאת בין שתי הראשונות גם בשנת 2022 וגם בחמש השנים האחרונות – טווח זמן שבו היא מובילה את הטבלה בפער די משמעותי מהמקום השני.

 

בהשוואה למדדים ניתן לראות שרוב הקרנות הביסו בקלות את מדד SME60 שהוא מדד הייחוס העיקרי, אך כפי שכבר כתבנו ידוע בביצועים גרועים יחסית לאורך השנים. מדד יתר המניות לעומת זאת הציג תשואה טובה יותר (או פחות גרועה) מכל הקרנות בשנת 2022 למעט זו של דולפין. בטווח הזמן של שלוש השנים לעומת זאת כל הקרנות מציגות תוצאות טובות יותר למעט קסם, ובטווח הזמן של חמש שנים 7 מתוך 9 קרנות מציגות תוצאות טובות יותר.

 

מה המסקנה? למשקיעים המתעניינים במניות היתר בתל אביב ככל הנראה היה עדיף להשקיע בקרנות המנוהלות. במיוחד אם "פגעת" בקרנות המוצלחות יותר, אלו של דולפין או של מור ולא נפלת בטעות על הקרן של קסם. יש לסייג עם זאת, שייתכן שלאורך זמן קרנות פחות מוצלחות נסגרות, כך שהמדגם מוטה בעצם לטובת קרנות שהצליחו להכות את המדד. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    לרון 10/02/2023 11:15
    הגב לתגובה זו
    את דמי הניהול הוא מידת נהירת ההמון,ההמון נוהר דמי הניהול עולים,ההמון פודה דמי הניהול יתכן ויורדים
  • 3.
    Business 07/02/2023 09:46
    הגב לתגובה זו
    קרנות סל הצמודות למדד יש פערים של אפילו 100% בין המדד לביצועי הקרן . בידקו את הממונפות ... איזו רמאות !!!!!
  • לרון 10/02/2023 11:18
    הגב לתגובה זו
    פשוא הביתא שלהן=סטיית התקן גבוהה ,ומשכך הן מפסידות יותר ממרוויחות,וכפי שבאפט אמר אופציות הן משמידות ערך
  • 2.
    שרון 06/02/2023 09:24
    הגב לתגובה זו
    למה דמי הניהול של קרן סל שלא דורשת כמעט עבודה צריכים להגיע ל-1%? למנהלי הקרנות הפתרונים.אולי כי אין תחרות אמיתית בשוק? צריך לאפשר כניסה של גופי השקעה מחו"ל,איפה הגופים המפקחים ??
  • 1.
    אל תשקיעו במניות 06/02/2023 08:56
    הגב לתגובה זו
    מאז מס הבורסה כולם ברחו מישראל העיקר צועקים הבורסה עם הכלכלה הכי טובה בעולם . אין שום קשר בין ממשלה עשירה לבורסה ממשלה חזירית בורסה אל הפנים
SP500
צילום: גיא טל

האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים

כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך

הדס ברטל |

בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות. 

התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות.  זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70. 

אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA  של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.

הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק  העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.

הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול. 


השקעה
צילום: George Drachas on Unsplash
קרנות נאמנות

רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר

על ההבדלים בין סוגי הקרנות הכספיות השונות, ועל המנצחות והמפסידות ברבעון השלישי ומתחילת השנה בקטגוריה שממשיכה לגדול בהתמדה

גיא טל |

הלהיט הגדול ביותר בשוק הקרנות הוא ללא ספק הקרנות הכספיות שגייסו עשרות מיליארדי שקלים בשנים האחרונות, מאז שהריבית במשק עלתה לרמתה הנוכחית. חשוב לציין, עם זאת, שתחת השם "קרנות כספיות" ישנם מוצרים שונים לחלוטין. הקרנות הכספיות השקליות הן פשוט כלי השקעה נטול סיכון (כמעט) שמעניק פחות או יותר את ריבית השוק, בדרך כלל לפחות ברמות של פיקדון בנקאי, ולא פעם אף יותר, וזאת תוך כדי נזילות מרבית, כלומר ניתן למשוך את הכספים מדי יום, והכסף מגיע לחשבון תוך זמן קצר יחסית. זהו מוצר פשוט וקל להבנה שמאפשר גמישות בניהול הנזילות האישית, כך שמצד אחד כסף לא ישכב סתם כך בחשבון, ומצד שני הוא יהיה זמין לכיסוי כל צורך מיידי. לעניות דעתי זוהי הדרך הטובה ביותר לניהול עודפי מזומן שלא ידוע מתי נצטרך אותם, וכן להשקעה למי שלא רוצה לקחת שום סיכון. 

תחת הקטגוריה הזו ישנן כמה תתי קבוצות. יש קרנות שמסווגות ככספיות "ללא קונצרני", כלומר ללא השקעה באג"ח חברות שנחשב מסוכן יותר, וזאת על מנת להקטין את הסיכון עד כמה שניתן. הטרייד אוף הוא כמה עשיריות האחוז פחות בתשואה, שכן האגרות האגחיות נותנות תשואה מעט גבוהה יותר מהמקבילות הממשלתיות או מפקדונות בנקאיים. ישנן כעת שתי קרנות כאלה, והן כצפוי נמצאות בתחתית הרשימה מבחינת תשואות. לעניות דעתי מדובר ב"זהירות יתר", שכן הקרנות הרגילות הן בטוחות ברמה מספקת. 

ישנה גם "קרן מחלקת" אחת, כזו שמחלקת את הרווחים מדי חודש. זהו כלי מעניין עבור מי שרוצה להנות באופן שוטף מהרווחים, ותשואה שוטפת של כ-4% בשנה (כלומר כשליש אחוז בחודש) על הסכום שברשותו יכולה לספק לו הכנסה שמשמעותית לגביו.

כלי חדש שנוצר לאחרונה מזכיר יותר פקדון בנקאי. מדובר בכעין פקדון סגור לחודש אחד, שמאפשר את הוודאות של לדעת מראש מה תהיה התשואה המתקבלת בסוף החודש, להבדיל מקרן כספית רגילה שתלויה בביצועי השוק. הוודאות הזו מגיעה גם היא על חשבון תשואה נמוכה מעט יותר מהקרנות הרגילות, ובנוסף עם פחות נזילות. לא ניתן למשוך את הכספים מדי יום כמו בקרנות הרגילות אלא רק במועדים הקבועים מראש – כמו בפקדון בנקאי. ישנם כעת בשוק רק שתי קרנות כאלה, של מיטב ושל אלטושלר שחם.

מוצר אחר שנמצא תחת קטגוריה של "קרן כספית" אבל הוא מסוג אחר לחלוטין הוא כספית מט"חית. פה בעצם מדובר בהשקעה במטבע חוץ בתוספת ריבית מסוימת. שינוי שער החליפין מול השקל משפיע הרבה יותר על התשואה מאשר הריבית שמייצרת הקרן. כך הקרנות המט"חיות הדולריות יצאו הפסד של מעל 6% מתחילת השנה עקב היחלשות הדולר, בעוד קרנות היורו הניבו רווחים של כ-2% - 3% באותה תקופת זמן, בגלל שינוי שער החליפין מול האירו.