מיטב בית השקעות מפרסם באמצעות שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים, את סיכום שנת 2022 שתהיה ככל הנראה תהיה אחת השנים המדוברות בהיסטוריה הכלכלית. האינפלציה שהחלה את דרכה החריגה מעלה וכונתה "טרנזיטורית" על ידי הפד' עד לחודש האחרון בשנת 2021, המשיכה לנסוק בעולם המערבי ואף הגיעה למספרים דו ספרתיים בעשרות מדינות, דבר שגרר את הבנקים המרכזיים ברחבי העולם להתחיל ולהדק את התנאים המוניטריים באמצעות סדרה של העלאות ריבית בקצב מהיר. האינפלציה הדוהרת, הריבית ופריצת המלחמה באירופה בחודש  פברואר, גרמו לתנודתיות רבה בשווקים וזרעו תחושות של פחד וחוסר וודאות בקרב המשקיעים.       

לדברי אשכנזי, "החצי הראשון של שנת 2022 אופיין בירידות חדות בשווקים שתורגמו במהרה לפדיונות בתעשיית קרנות הנאמנות. בחודש ינואר התעשייה עדיין גייסה סכום של כ-3 מיליארד שקל, שהגיע כולו מהתעשייה הפסיבית, אך בחודשים פברואר-יוני תעשיית קרנות הנאמנות פדתה סכום כולל של כ-11 מיליארד שקל. את החודשים יולי ואוגוסט תעשיית קרנות הנאמנות סיימה עם גיוס של כ-8 מיליארד, גיוס שהגיע כולו מן הקרנות הכספיות והתעשייה הפסיבית, וקוזז חלקית עקב המשך מגמת פדיונות של התעשייה האקטיבית המסורתית..

"בחודשים ספטמבר-דצמבר התעשייה רשמה גיוס של כ-9.8 מיליארד שקל, גיוס שנבע כולו מן הקרנות הכספיות שרשמו גיוס מצטבר גדול מאוד של כ-25.3 מיליארד שקל, בסכום דומה בכל אחד מהחודשים הנ"ל, כשמנגד התעשייה האקטיבית המסורתית פדתה סכום כולל של כ-12.5 מיליארד שקל והתעשייה הפסיבית גם היא פדתה בשליש האחרון של השנה, סכום של כ-3 מיליארד שקל.

קרנות הנאמנות

"תעשיית הקרנות מסכמת שנה כאילו חיובית עם גיוס כולל של כ-9.3 מיליארד שקל. אבל, הנתון הזה מטעה מאוד שכן היו אלה הקרנות הכספיות שרשמו גיוס בסכום גדול מאוד של כ-33.0 מיליארד שקל. אמנם, גם התעשייה הפסיבית רשמה גיוס של כ-3.8 מיליארד שקל. אבל, הקרנות האקטיביות המסורתיות, המהוות את החלק המרכזי בתעשייה, פדו סכום עתק של כ-27.4 מיליארד שקל. התעשייה האקטיבית (כולל הכספיות) הצטמקה בשיעור של כ-4.6%, כשההצטמקות נבעה משילוב של ירידת ערך של כ-7% וגיוס של כ-5.5 מיליארד שקל. התעשייה הפסיבית הצטמקה בשיעור של כ-11.2%, כשההצטמקות נבעה מירידת ערך של כ-13.4% וקוזזה בחלקה עקב גיוס של כ-4 מיליארד שקל.

• הכלכלן הראשי: ירידה של כ-60% בהשקעות הזרות בישראל ברבעון הראשון
• נקסט ויז'ן מזנקת ב-15% - צופה צמיחה של 70% בהכנסות גם בשנה הקרובה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"התעשייה האקטיבית המסורתית התאפיינה במגמה שלילית מאוד כשפדתה בכל חודשי השנה בלי יוצא מן הכלל ורשמה פדיון בסכום כולל של כ-27.4 מיליארד שקל. הקטגוריה הפודה ביותר בשנת 2022, קטגוריית אג"ח כללי שהיוותה בסוף 2021 כ-52% משווי נכסי התעשייה האקטיבית המסורתית  רשמה פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל, שמהווה כ-60% מסך הפדיון בחלק הזה של התעשייה. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה, הפודה השנייה בגודלה בתעשייה האקטיבית המסורתית סיימה את השנה עם פדיון בסכום של כ-4.9 מיליארד שקל. קטגוריית אג"ח בחו"ל, סיימה את השנה עם פדיון גדול מאוד, כשפדתה סכום של כ-2.2 מיליארד שקל, המהווה קרוב ל-34% מסך נכסיה בתחילת השנה.

"קרנות אג"ח חברות והמרה מסיימות גם הן שנה שלילית עם פדיון בסכום של כ-2 מיליארד שקל. קטגוריות מניות בחו"ל וגמישות, רשמו פדיון כולל של כ-1.9 מיליארד שקל, כשקטגוריית מניות בחו"ל פדתה סכום של כ-1.4 מיליארד שקל וקטגוריית גמישות הוסיפה לפדיון כ-500 מיליון שקל. קטגוריית מניות בארץ פדתה גם היא, לאחר מגמת גיוסים/פדיונות מעורבת בחודשי השנה, כך סיימה את השנה עם פדיון בסכום של כ-200 מיליון שקל. הקטגוריה המגייסת היחידה בשנת 2022 הייתה קטגוריות אגד קרנות, כשגייסה סכום של כ-490 מיליון שקל, הנחלק בסכומים דומים ברוב חודשי השנה".

הקרנות הכספיות

תעשיית הקרנות הכספיות רשמה גיוסים חזקים, המהווים כ-200% מנכסיהן בראשית השנה ומסתכמים בכ-33 מיליארד שקל. סכום זה כולל כניסת כספים בעיקר לקרנות הכספיות השקליות (כ-95% מהסכום)  וגם לקרנות הכספיות הדולריות (כ-5% מהסכום). יצוין, כי הקרנות הדולריות נהנו מתשואה חיובית מאוד של כ-14.5% תודות לפיחות השקל מול הדולר.

• רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
• האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים

נתח השוק של כלל הקרנות הכספיות יותר משילש את עצמו: מכ-4.1% לכ-13.6%. נתח השוק שלהן מתוך תעשיית הקרנות האקטיביות בלבד (בקרנות הפסיביות אין קרנות כספיות) עומד על כ-23.5%. עם זאת, סך נכסיהן (כ-50.3 מיליארד שקל) נמוך עדיין בכ-20% מסך נכסיהן כשהיו בשיא.

התעשייה הפסיבית

שנת 2022 אופיינה במגמה מעורבת שהסתיימה עם גיוס נאה של כ-3.8 מיליארד שקל. קרנות הסל רשמו גיוס של כ-3 מיליארד שקל והקרנות המחקות הוסיפו סכום של כ-800 מיליון שקל. בקרנות המחקות הגיוסים הגיעו מהקרנות המתמחות במניות בארץ ובחו"ל שגייסו סכום כולל של כ-2.4 מיליארד שקל, כשקטגוריית מניות בארץ תרמה לגיוס כ-1.5 מיליארד שקל וקטגוריית מניות בחו"ל כ-900 מיליון שקל. קטגוריות אג"ח בחו"ל וסחורות הוסיפו סכומים קטנים של כ-80 מיליון שקל וכ-20 מיליון שקל בהתאמה. בצד הקרנות הפודות, בקרנות המחקות, נרשמו פדיונות המסתכמים בכ-1.6 מיליארד שקל. הפדיונות נרשמו בקטגוריית אג"ח מדינה, שפדתה כ-950 מיליון שקל, וזאת לאור ירידה שנתית חדה של כ-9.3% במדד אג"ח ממשלתיות. הקטגוריה הקטנה של אג"ח כללי פדתה סכום של כ-350 מיליון שקל וקטגוריית חברות והמרה הוסיפה לפדיון סכום של כ-290 מיליון שקל.

בצד קרנות הסל שגייסו, נמצאות הקטגוריות המתמחות במניות (מניות בארץ, מניות בחו"ל,), הנ"ל סיימו את השנה עם גיוס כולל של כ-6.2 מיליארד שקל. מניות בארץ עם גיוס גדול של כ-5.6 מיליארד שקל, מניות בחו"ל תרמו כ-600 מיליון שקל לגיוס. בצד הקרנות הפודות בקרנות הסל, קרנות אג"ח חברות והמרה היוו כ-51% מהפדיון הכללי של הקטגוריות הפודות, כשפדו סכום של כ-1.2 מיליארד שקל. קרנות אג"ח מדינה פדו את רוב הסכום הנותר בסכום של כ-1 מיליארד שקל. קטגוריית אג"ח בארץ כללי, סיימה את השנה עם פדיון קטן בסכום של כ-90 מיליון שקל, קטגוריות אג"ח בחו"ל, שהיא קטנה למדי, פדתה סכומים זעירים ברוב חודשי השנה, עם פדיון שנתי זעיר של כ-10 מיליון שקל, ובדומה לה, קטגוריית ממונפות ואסטרטגיות שגייסה בסיכום שנתי סכום זעיר של כ-5 מיליון שקל.