משקיע
צילום: pixabay
בדיקת Bizportal

קרנות מחקות - מי הן הקרנות הטובות ביותר בשנה האחרונה וב-3 השנים האחרונות

איך משווים בין קרנות מחקות, מה זה פער עקיבה ואיך זה שהקרנות מנוטרלות המט"ח על הנאסד"ק 100 הציגו תשואה נמוכה בכ-20% מתשואת המדד בשלוש השנים האחרונות
מערכת ביזפורטל |

תעשיית קרנות הנאמנות מסתכמת בכ-322 מיליארד שקל - ירידה של כ-9% מתחילת השנה, אם כי, הקרנות המחקות ממשיכות לגדול, כנגד המגמה. היקף הנכסים בקרנות מחקות מוערך ב-44.4 מיליארד שקל, כשלצד קרנות הסל, המכשירים הפסיביים מהווים כ-43% מהיקף תעשיית הקרנות. המכשירים הפסיביים - הקרנות המחקות וקרנות הסל - נהנות מהפנמה בקרב הציבור שקה למנהלי ההשקעות להכות את המדדים, ואם כך - אז עדיף להשקיע ישירות במדדים - דרך אותם מכשירים פסיביים.

קרנות מחקות לא מחויבות להשיג את תשואת המדד, אלא הן עושות את כל המאמצים להשיג את תשואת המדד. Bizportal בודק מדי חודש חלק מהקטגוריות המובילות בקרנות המחקות, ומציג את הקרנות הטובות.  

להשקיע בנאסד"ק בלי החשיפה להיחלשות השקל

בשנה האחרונה מניות הטכנולוגיה ריכזו עניין רב, על רקע הביקוש הגובר לשימוש באינטרנט ולעבודה מהבית לנוכח מגבלות משבר הקורונה. חברות הטכנולוגיה הגדולות הובילו את העליות במדדי וול סטריט אשר למרות המשבר, שוברים שיאים שוב ושוב לאחרונה. כך למשל, מדד הנאסד"ק 100, רשם תשואה מצטברת של כ-99% בשלוש השנים האחרונות, בשעה שמדד ה-S&P500 רשם תשואה של כ-40% "בלבד". תשואה מדהימה בפני עצמה לנוכח אחד המשברים הגדולים שידעה האנושות.

עם זאת, התשואה הזו היא תשואה דולרית ועבור המשקיעים בישראל, השקעה במדד יוצרת חשיפה לדולר שהולך ונחלש מול השקל לאחרונה. על כן, עבור משקיעים שמעדיפים לנטרל חלק מהשפעת שערי החליפין על השקעתם, מנהלי הקרנות השיקו בקטגוריות עיקריות גם קרנות מנוטרלות מט"ח. הכוונה היא לנטרל את השפעת המט"ח בתשואת המדד. כלומר, אם המדד עלה ב-10% אבל הדולר ירד ב-3% הרווח הצפוי למשקיע הוא  לא 7%, אלא 10%. בדרך הזו, המחזיקים בעצם משקיעים בחו"ל אבל הרעיון הוא שהם משקיעים בכלכלה המסוימת - בכלכלה האמריקאית, במגזר הטכנולוגיה ולא חשופים למט"ח - כלומר יקבלו תשואה של כ-10% כשמהתשואה הזאת יופחתו עלויות הגידור. 

 

בדקנו את הקרנות מנוטרלות מט"ח על הנאסד"ק. זו הקטגוריה התוססת יותר והרווחיות ביותר בשנים האחרונות. הנה הנתונים:

מרבית הכספים מנוהלים בשוק האג"ח

התחום שמרכז את מרבית הכספים המנוהלים, הינו תחום האג"ח, אשר מיוצג בעיקר על ידי מדדי התל בונד. כשמשווים בין קרנות מחקות על אג"ח, אז כצפוי מקבלים פערים קטנים יחסית, בכל זאת - להבדיל ממניות שיש בהן תנודתיות גדולה, שוק האג"ח יותר יציב. הנה הנתונים על הקרנות המחקות ופערי העקיבה בקטגוריית אג"ח כללי ובתל בונד 60:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
2025 בשווקים2025 בשווקים
קרנות נאמנות

הקרנות החדשות של 2025 - האם הן הציעו ערך מוסף?

הגאות בשוק ההון הישראלי בכלל וזרימת הכספים לשוק הקרנות בפרט הביאו ליצירתן של מעל 40 קרנות חדשות במהלך שנת 2025 - האם הן נותנות ערך מוסף? אילו סקטורים אטרקטיביים בעיני מנהלי הקרנות? האם הציבור הישראלי מסכים איתם? ובאילו סקטורים לא נוספו כלל קרנות חדשות ולמה? סקירה של הקרנות המנייתיות האקטיביות החדשות מהשנה האחרונה

גיא טל |


45 קרנות חדשות ב-2025


שנת 2025 המתקרבת לסיומה הייתה שנה של שיאים בבורסה בתל אביב. הבורסה המקומית עקפה את רוב המדדים בעולם עם זינוק של כ-50% במדדים המובילים. גם שוק אגרות החוב ידע שנה חיובית, אם כי צנועה הרבה יותר, עם עליות בשיעור חד ספרתי בינוני באפיקים השונים. על רקע הגאות בשווקים גם שוק קרנות הנאמנות חווה שנה חיובית למדי. על פי נתוני הבורסה לניירות ערך, הציבור הזרים 4.5 מיליארד שקל לאפיק המנייתי בארץ ו-20.7 מיליארד שקל לקרנות האג"חיות, וזאת לעומת היקף זניח בקרנות מניות חו"ל ופדיונות של כמיליארד שקל בקרנות אג"ח חו"ל. הקרנות הכספיות משכו 26.2 מיליארד שקל, מעט פחות משנים קודמות, אך עדיין סכומים גבוהים מאד.

נתונים אלו משקפים העדפה ברורה של המשקיעים הישראלים להשקעה מקומית השנה, תופעה שמוסברת בשילוב של מספר גורמים: הביצועים יוצאי הדופן של הבורסה המקומית, נגישות טובה יותר עם להשקעות הישראליות, והרצון להימנע מחשיפה לתנודתיות במטבע החוץ. המשמעות היא שבתי ההשקעות מצאו קהל יעד רעב למוצרי השקעה מקומיים, מה שהניע אותם להרחיב את המגוון.

במצב של שוק חיובי כזה, בתי ההשקעות מנסים למשוך את תשומת לב המשקיעים, בין השאר באמצעות כלי השקעה חדשים. כך במהלך השנה הונפקו, על פי ספירתנו, 45 קרנות נאמנות אקטיביות חדשות. הנפקה של קרנות חדשות יכולה להיות חיובית כאשר אלו מאפשרות גיוון בהשקעות, מציגות אסטרטגיה חדשה או מתמקדות בסקטור שעד כה לא זכה לחשיפה. ייתכן גם שקרנות יגדילו תחרות בסקטורים שכבר קיימים בהם שחקנים אחרים, באמצעות דמי ניהול מופחתים על מנת לתפוס לקוחות.

יש מצד שני הרבה מאוד קרנות שהן "עוד מאותו דבר" – קרנות שמתמקדות בסקטורים עמוסים למדי, עם הבדל קטן עד לא קיים במדיניות ההשקעה לעומת קרנות קיימות, וללא בשורה אמיתית למשקיעים בגזרת דמי הניהול או אסטרטגיית ההשקעה. בתי השקעות מסוימים כנראה הרגישו שהם צריכים לחזק נוכחות בסקטורים מסוימים והשיקו קרנות נוספות שלא היו להם בפורטפוליו קודם לכן. השאלה המתבקשת היא האם אכן יש מקום ל-45 קרנות נוספות בשוק הישראלי, או שמדובר בעודף היצע שלא ישרת את המשקיעים בטווח הארוך. בכתבה הבאה נסקור את הקרנות החדשות שהושקו במהלך השנה באפיקים המנייתיים בלבד.

מניות בארץ וגמישות

סך הכל מצאנו 10 קרנות מנייתיות חדשות ואחת גמישה. הקרנות המעניינות הן אלו שמנסות להתמקד בסקטורים ש"כיכבו" או שצפויים לככב אולי בבורסה הישראלית – פיננסים וביטחוניות. בשני המקרים מדובר בסקטורים שחוו שינויים משמעותיים במהלך השנה, והביקוש למוצרי השקעה ייעודיים בהם גדל באופן ניכר.