קרנות מחקות - מי הן הקרנות הטובות ביותר בשנה האחרונה וב-3 השנים האחרונות
תעשיית קרנות הנאמנות מסתכמת בכ-322 מיליארד שקל - ירידה של כ-9% מתחילת השנה, אם כי, הקרנות המחקות ממשיכות לגדול, כנגד המגמה. היקף הנכסים בקרנות מחקות מוערך ב-44.4 מיליארד שקל, כשלצד קרנות הסל, המכשירים הפסיביים מהווים כ-43% מהיקף תעשיית הקרנות. המכשירים הפסיביים - הקרנות המחקות וקרנות הסל - נהנות מהפנמה בקרב הציבור שקה למנהלי ההשקעות להכות את המדדים, ואם כך - אז עדיף להשקיע ישירות במדדים - דרך אותם מכשירים פסיביים.
קרנות מחקות לא מחויבות להשיג את תשואת המדד, אלא הן עושות את כל המאמצים להשיג את תשואת המדד. Bizportal בודק מדי חודש חלק מהקטגוריות המובילות בקרנות המחקות, ומציג את הקרנות הטובות.
להשקיע בנאסד"ק בלי החשיפה להיחלשות השקל
בשנה האחרונה מניות הטכנולוגיה ריכזו עניין רב, על רקע הביקוש הגובר לשימוש באינטרנט ולעבודה מהבית לנוכח מגבלות משבר הקורונה. חברות הטכנולוגיה הגדולות הובילו את העליות במדדי וול סטריט אשר למרות המשבר, שוברים שיאים שוב ושוב לאחרונה. כך למשל, מדד הנאסד"ק 100, רשם תשואה מצטברת של כ-99% בשלוש השנים האחרונות, בשעה שמדד ה-S&P500 רשם תשואה של כ-40% "בלבד". תשואה מדהימה בפני עצמה לנוכח אחד המשברים הגדולים שידעה האנושות.
עם זאת, התשואה הזו היא תשואה דולרית ועבור המשקיעים בישראל, השקעה במדד יוצרת חשיפה לדולר שהולך ונחלש מול השקל לאחרונה. על כן, עבור משקיעים שמעדיפים לנטרל חלק מהשפעת שערי החליפין על השקעתם, מנהלי הקרנות השיקו בקטגוריות עיקריות גם קרנות מנוטרלות מט"ח. הכוונה היא לנטרל את השפעת המט"ח בתשואת המדד. כלומר, אם המדד עלה ב-10% אבל הדולר ירד ב-3% הרווח הצפוי למשקיע הוא לא 7%, אלא 10%. בדרך הזו, המחזיקים בעצם משקיעים בחו"ל אבל הרעיון הוא שהם משקיעים בכלכלה המסוימת - בכלכלה האמריקאית, במגזר הטכנולוגיה ולא חשופים למט"ח - כלומר יקבלו תשואה של כ-10% כשמהתשואה הזאת יופחתו עלויות הגידור.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הקרנות מנוטרלות מט"ח על הנאסד"ק. זו הקטגוריה התוססת יותר והרווחיות ביותר בשנים האחרונות. הנה הנתונים:
מרבית הכספים מנוהלים בשוק האג"ח
התחום שמרכז את מרבית הכספים המנוהלים, הינו תחום האג"ח, אשר מיוצג בעיקר על ידי מדדי התל בונד. כשמשווים בין קרנות מחקות על אג"ח, אז כצפוי מקבלים פערים קטנים יחסית, בכל זאת - להבדיל ממניות שיש בהן תנודתיות גדולה, שוק האג"ח יותר יציב. הנה הנתונים על הקרנות המחקות ופערי העקיבה בקטגוריית אג"ח כללי ובתל בונד 60:
האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך
בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות.
התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות. זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70.
אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.
הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.
הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול.
רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
על ההבדלים בין סוגי הקרנות הכספיות השונות, ועל המנצחות והמפסידות ברבעון השלישי ומתחילת השנה בקטגוריה שממשיכה לגדול בהתמדה
הלהיט הגדול ביותר בשוק הקרנות הוא ללא ספק הקרנות הכספיות שגייסו עשרות מיליארדי שקלים בשנים האחרונות, מאז שהריבית במשק עלתה לרמתה הנוכחית. חשוב לציין, עם זאת, שתחת השם "קרנות כספיות" ישנם מוצרים שונים לחלוטין. הקרנות הכספיות השקליות הן פשוט כלי השקעה נטול סיכון (כמעט) שמעניק פחות או יותר את ריבית השוק, בדרך כלל לפחות ברמות של פיקדון בנקאי, ולא פעם אף יותר, וזאת תוך כדי נזילות מרבית, כלומר ניתן למשוך את הכספים מדי יום, והכסף מגיע לחשבון תוך זמן קצר יחסית. זהו מוצר פשוט וקל להבנה שמאפשר גמישות בניהול הנזילות האישית, כך שמצד אחד כסף לא ישכב סתם כך בחשבון, ומצד שני הוא יהיה זמין לכיסוי כל צורך מיידי. לעניות דעתי זוהי הדרך הטובה ביותר לניהול עודפי מזומן שלא ידוע מתי נצטרך אותם, וכן להשקעה למי שלא רוצה לקחת שום סיכון.
תחת הקטגוריה הזו ישנן כמה תתי קבוצות. יש קרנות שמסווגות ככספיות "ללא קונצרני", כלומר ללא השקעה באג"ח חברות שנחשב מסוכן יותר, וזאת על מנת להקטין את הסיכון עד כמה שניתן. הטרייד אוף הוא כמה עשיריות האחוז פחות בתשואה, שכן האגרות האגחיות נותנות תשואה מעט גבוהה יותר מהמקבילות הממשלתיות או מפקדונות בנקאיים. ישנן כעת שתי קרנות כאלה, והן כצפוי נמצאות בתחתית הרשימה מבחינת תשואות. לעניות דעתי מדובר ב"זהירות יתר", שכן הקרנות הרגילות הן בטוחות ברמה מספקת.
ישנה גם "קרן מחלקת" אחת, כזו שמחלקת את הרווחים מדי חודש. זהו כלי מעניין עבור מי שרוצה להנות באופן שוטף מהרווחים, ותשואה שוטפת של כ-4% בשנה (כלומר כשליש אחוז בחודש) על הסכום שברשותו יכולה לספק לו הכנסה שמשמעותית לגביו.
כלי חדש שנוצר לאחרונה מזכיר יותר פקדון בנקאי. מדובר בכעין פקדון סגור לחודש אחד, שמאפשר את הוודאות של לדעת מראש מה תהיה התשואה המתקבלת בסוף החודש, להבדיל מקרן כספית רגילה שתלויה בביצועי השוק. הוודאות הזו מגיעה גם היא על חשבון תשואה נמוכה מעט יותר מהקרנות הרגילות, ובנוסף עם פחות נזילות. לא ניתן למשוך את הכספים מדי יום כמו בקרנות הרגילות אלא רק במועדים הקבועים מראש – כמו בפקדון בנקאי. ישנם כעת בשוק רק שתי קרנות כאלה, של מיטב ושל אלטושלר שחם.
- הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
- כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מוצר אחר שנמצא תחת קטגוריה של "קרן כספית" אבל הוא מסוג אחר לחלוטין הוא כספית מט"חית. פה בעצם מדובר בהשקעה במטבע חוץ בתוספת ריבית מסוימת. שינוי שער החליפין מול השקל משפיע הרבה יותר על התשואה מאשר הריבית שמייצרת הקרן. כך הקרנות המט"חיות הדולריות יצאו הפסד של מעל 6% מתחילת השנה עקב היחלשות הדולר, בעוד קרנות היורו הניבו רווחים של כ-2% - 3% באותה תקופת זמן, בגלל שינוי שער החליפין מול האירו.
