משקיע
צילום: pixabay
בדיקת Bizportal

קרנות מחקות - מי הן הקרנות הטובות ביותר בשנה האחרונה וב-3 השנים האחרונות

איך משווים בין קרנות מחקות, מה זה פער עקיבה ואיך זה שהקרנות מנוטרלות המט"ח על הנאסד"ק 100 הציגו תשואה נמוכה בכ-20% מתשואת המדד בשלוש השנים האחרונות
מערכת ביזפורטל |

תעשיית קרנות הנאמנות מסתכמת בכ-322 מיליארד שקל - ירידה של כ-9% מתחילת השנה, אם כי, הקרנות המחקות ממשיכות לגדול, כנגד המגמה. היקף הנכסים בקרנות מחקות מוערך ב-44.4 מיליארד שקל, כשלצד קרנות הסל, המכשירים הפסיביים מהווים כ-43% מהיקף תעשיית הקרנות. המכשירים הפסיביים - הקרנות המחקות וקרנות הסל - נהנות מהפנמה בקרב הציבור שקה למנהלי ההשקעות להכות את המדדים, ואם כך - אז עדיף להשקיע ישירות במדדים - דרך אותם מכשירים פסיביים.

קרנות מחקות לא מחויבות להשיג את תשואת המדד, אלא הן עושות את כל המאמצים להשיג את תשואת המדד. Bizportal בודק מדי חודש חלק מהקטגוריות המובילות בקרנות המחקות, ומציג את הקרנות הטובות.  

להשקיע בנאסד"ק בלי החשיפה להיחלשות השקל

בשנה האחרונה מניות הטכנולוגיה ריכזו עניין רב, על רקע הביקוש הגובר לשימוש באינטרנט ולעבודה מהבית לנוכח מגבלות משבר הקורונה. חברות הטכנולוגיה הגדולות הובילו את העליות במדדי וול סטריט אשר למרות המשבר, שוברים שיאים שוב ושוב לאחרונה. כך למשל, מדד הנאסד"ק 100, רשם תשואה מצטברת של כ-99% בשלוש השנים האחרונות, בשעה שמדד ה-S&P500 רשם תשואה של כ-40% "בלבד". תשואה מדהימה בפני עצמה לנוכח אחד המשברים הגדולים שידעה האנושות.

עם זאת, התשואה הזו היא תשואה דולרית ועבור המשקיעים בישראל, השקעה במדד יוצרת חשיפה לדולר שהולך ונחלש מול השקל לאחרונה. על כן, עבור משקיעים שמעדיפים לנטרל חלק מהשפעת שערי החליפין על השקעתם, מנהלי הקרנות השיקו בקטגוריות עיקריות גם קרנות מנוטרלות מט"ח. הכוונה היא לנטרל את השפעת המט"ח בתשואת המדד. כלומר, אם המדד עלה ב-10% אבל הדולר ירד ב-3% הרווח הצפוי למשקיע הוא  לא 7%, אלא 10%. בדרך הזו, המחזיקים בעצם משקיעים בחו"ל אבל הרעיון הוא שהם משקיעים בכלכלה המסוימת - בכלכלה האמריקאית, במגזר הטכנולוגיה ולא חשופים למט"ח - כלומר יקבלו תשואה של כ-10% כשמהתשואה הזאת יופחתו עלויות הגידור. 

 

בדקנו את הקרנות מנוטרלות מט"ח על הנאסד"ק. זו הקטגוריה התוססת יותר והרווחיות ביותר בשנים האחרונות. הנה הנתונים:

מרבית הכספים מנוהלים בשוק האג"ח

התחום שמרכז את מרבית הכספים המנוהלים, הינו תחום האג"ח, אשר מיוצג בעיקר על ידי מדדי התל בונד. כשמשווים בין קרנות מחקות על אג"ח, אז כצפוי מקבלים פערים קטנים יחסית, בכל זאת - להבדיל ממניות שיש בהן תנודתיות גדולה, שוק האג"ח יותר יציב. הנה הנתונים על הקרנות המחקות ופערי העקיבה בקטגוריית אג"ח כללי ובתל בונד 60:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קרנות נאמנות (גרוק)קרנות נאמנות (גרוק)

ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל

הכספיות מאטות, הפסיביות מתחזקות והאקטיביות מנסות לחזור לעניינים; מ-351 ל-750 מיליארד שקל ככה נבנה מחדש שוק הקרנות מ-2021 ועד היום, מה היה ומה השתנה בדרך

מנדי הניג |

תעשיית קרנות הנאמנות ממשיכה להתרחב ומגיעה ל-750 מיליארד שקל נכון ל-2 בדצמבר 2025, שיא כל הזמנים. רק באמצע אוגוסט נרשם שיא קודם של 700 מיליארד שקל, מה שממחיש את הקצב הגבוה שבו התעשייה מוסיפה נכסים בתקופה האחרונה.

את הניתוח עורך נאור כהן, מנהל קשרי לקוחות במיטב, שמציין כי מאז מרץ 2021 התעשייה יותר מהכפילה את עצמה מ-351 מיליארד שקל ל-750 מיליארד שקל, שזה זינוק של 114%. אפילו בטווח קצר יותר, מיוני 2024, מדובר בזינוק של 50%, מ-500 מיליארד ל-750 מיליארד שקל. מאחורי הגידול הזה עומדות שתי מגמות מרכזיות: הראשונה היא כמובן הגאות שראינו בשווקים בשנתיים האחרונות, בעיקר בשוק המניות בארץ ובחו"ל, והשניה היא הריבית הגבוהה שהובילה להיקפי גיוס גדולים לקרנות הכספיות. במקביל נרשמה גם הזרמת כספים משמעותית מצד ציבור המשקיעים, כולל רבים הנכנסים לשוק בפעם הראשונה.

הצמיחה בתעשייה הקיפה אמנם את כל חלקיה, אבל בהחלט לא באותה עוצמה. הקרנות הכספיות רשמו זינוק של 761% בארבע וחצי השנים האחרונות, ועלו מ-6% מהתעשייה לחלק של 24%. בתקופה האחרונה קצב הגידול שלהן כבר מתמתן, ובחודשיים האחרונים הוא עומד על כ-2 אחוז בלבד. בתעשייה הפסיבית, הכוללת קרנות מחקות וקרנות סל, הצמיחה המצטברת עומדת על כ-126%, בעוד הקרנות האקטיביות המסורתיות צמחו ב-27% בלבד בשל פדיונות ניכרים שחוו במשך חלק גדול מהתקופה. למרות זאת, בשלושת החודשים וחצי האחרונים שתי התעשיות, האקטיבית והפסיבית, צמחו בקצב דומה של כ-9%.

המספרים מציגים גם את משקל התשואות מול הגיוסים. מתוך גידול כולל של 400 מיליארד שקל מאז מרץ 2021, כ-220 מיליארד מקורם בכניסת כספים נטו של משקיעים, בעוד כ-180 מיליארד נבעו מתשואות הקרנות. בטווח הקצר יותר, בשלושת החודשים וחצי האחרונים, כ-15 מיליארד שקל הגיעו מגיוסים ו-35 מיליארד שקל מהתשואות, תמונת מצב שמדגישה את השפעת הגאות בשווקים בתקופה זו.

הטבלה המצורפת מסכמת את השינויים בהרכב התעשייה. חלקן של הקרנות האקטיביות ירד מ-51% ל-30 אחוז בתוך ארבע וחצי שנים, בעוד הקרנות הפסיביות עלו מ-43% ל-46%. הקרנות הכספיות היו "הנעלם החסר" של התקופה, עם קפיצה מ-6% ל-24%. בסיכום כולל, התעשייה כולה צמחה מ-351 ל-751 מיליארד שקל ונמצאת כיום בשיא היסטורי המשלב בין תשואות חזקות, גיוסי ענק ושינוי בהרכב שוק הקרנות בישראל.