הסתערות: האפיק אליו הזרים הציבור סכום עתק של 11.6 מיליארד ש' מתחילת השנה
כסף ענק זרם לתעשיית קרנות הנאמנות במחצית הראשונה של השנה. נראה כי העליות במדדים המובילים מסביב לעולם במהלך המחצית הראשונה של השנה עשו את שלהם. הציבור בישראל לא נותר אדיש והזרים כ-12 מיליארד שקל לקרנות המסורתיות המנוהלות, סכום דמיוני ביחס לפדיונות של כ-8.7 מיליארד שקל שנרשמו במהלך כל שנת 2016, כך עולה מנתונים שנאספו במחלקת קשרי יועצים במיטב-דש.
הרוח הגבית להזרמת הכספים הגיעה מהראלי האדיר בבורסות המובילות מעבר לים ששברו שיאים חדשים כאשר בוול סטריט חתמו המדדים המובילים את התקופה בעליות של עד 14% כשגם באירופה נרשמו עליות חדות, אם כי בשיעורים צנועים יותר, של עד 7.5%. בת"א המעו"ף אמנם המשיך לדשדש אבל ראלי גדול במדדי המישנה (ת"א 90 זינק כמעט 30% ב-12 החודשים האחרונים) סידר אווירה חיובית בקרנות הנאמנות.
הקטגוריה שממשיכה להיות השנה שער הכניסה של הציבור היא ללא ספק קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות שמשלבות חשיפה מנייתית כגון קרנות 10/90, 20/80. במחצית הראשונה של השנה רשמה קטגוריה זו גיוסים של 11.6 מיליארד שקל, זאת לעומת פדיונות של כ-1.5 מיליארד ש' במהלך כל 2016 וגיוסים של 2 מיליארד שקלים ב-2015. כלומר מדובר בהתפוצצות ביקושים לקטגוריה זו כאשר הסיבה המרכזית היא רצון הציבור להגדיל סיכון בניסיון לראות תשואה עודפת. הדבר מיד מעלה את החשש כי מדובר באינדיקציה למפולת שהולכת ומתקרבת אבל נציין כי בשנת 2014 היקף הגיוסים בקרנות אג"ח כללי הסתכם ב-18.3 מיליארד שקלים.
רצון הציבור להגדיל סיכון בא לידי ביטוי גם בקרנות הנאמנות המנייתיות שתופסות מתחילת השנה את המקום השני מבחינת היקף גיוסים - 4.3 מיליארד שקלים.. הקרנות הללו נהנו מעלייה המתמשכת במדדי המניות הגלובליים בחצי הראשון של השנה ובעיקר מראלי גדול במדדי המישנה ומניות הבנקים בבורסה בת"א. לצורך השוואה, במהלך כל שנת 2016 רשמו הקרנות המנייתיות גיוסים של כ-2.5 מיליארד שקל (בדומה ל-2015). בשנת 2014 היקף הגיוסים בקרנות המנייתיות הסתכם ב-3.5 מיליארד שקלים. כלומר היקף הגיוסים בקרנות המנייתיות השנה הינו הגבוה מזה שנים ארוכות ומעיד על הגדלת הסיכון מצד הציבור (כמו גם על ירידה באטרקטיביות של תעודות הסל, בעיקר בשל הנפילה במניות התרופות, שבעבר היוו שער כניסה מרכזי לשוק המניות).
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- דירוג קרנות כספיות - ולמה עדיפה קרן כספית על פיקדון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגזרת אגרות החוב הקונצרניות נרשמו גם גיוסים נאים של כ-3.27 מיליארד שקל במהלך התקופה (בתמיכת מדדי תל בונד 20,40,60 שרשמו תשואה חיובית) זאת לעומת גיוס בסכום זהה שנרשם במהלך כל השנה החולפת.
ומה לגבי חודש יוני? נראה כי דווקא בחודש החולף חלה נסיגה קלה בתנופת הגיוסים והציבור לקחת צעד אחורה כאשר ירידה דרמטית במיוחד נרשמה בקרנות המנייתיות שגייסו את הסכום הנמוך מזה כחצי שנה.
בתוך כך, חודש יוני נחתם במגמה מעורבת במדדי המניות בארץ ובארה"ב, בעוד שבאירופה ובמזרח הרחוק נרשמו עליות שערים. מי שסגרו את החודש במגמה שלילית הן אגרות החוב הקונצרניות והממשלתיות, דבר שגרר ירידה בקצב הגיוסים בקרנות המסרותיות (בנטרול הכספיות) שהסתכם ב-1.715 מיליארד שקל, נמוך בהרבה ביחס ל-2.89 מיליארד שקל שגוייסו במהלך חודש מאי. מכאן, תעשיית קרנות הנאמנות כולה רשמה גיוסים של כ-1.58 מיליארד שקל במהלך החודש, המתחלקים לפדיונות של כ-135 מיליון שקל בקרנות הכספיות, פדיונות של כ-115 מיליון שקל בקרנות המחקות ולגיוס של 1.83 מיליארד שקל בקרנות המנוהלות. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.
- יש לי קרן אירית על ה-S&P 500 - האם יש סכנה שהקרן תיסגר?
- כשקרן גידור רוכשת קרן נאמנות - ספרה תשלם כ-10 מיליון שקל על סלע
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- יש לי קרן אירית על ה-S&P 500 - האם יש סכנה שהקרן תיסגר?
כאמור קרנות המנייתיות גייסו בחודש החולף את הסכום הנמוך ביותר מתחילת השנה הנאמד בכ-180 מיליון שקל בלבד (לעומת גיוס של כ-1.08 מיליארד שקל בחודש קודם), המתחלקים לגיוסים של כ-80 מיליון שקל בקרנות מניות בארץ, כ-40 מיליון שקל בקרנות הגמישות וכ- 60 מיליון שקל בקרנות מניות בחו"ל. הקטגוריה שהמשיכה להפין עוצמה, כמו בשאר החודשים קודם לכן, הינה אג"ח כללי שסיימה את חודש יוני עם גיוס גבוה מאוד של כ-1.4 מיליארד שקל.
בגזרת אגרות החוב הקונצרניות נראה כי מדדי התל-בונד 20,40,60 שרשמו החודש תשואה שלילית של עד 0.7% השפיעו בצורה מסוימת על הציבור שהמשיך להזרים כסף, אם כי בסכומים נמוכים יותר מחודש קודם, בהיקף הנאמד בכ-290 מיליון שקל לעומת כ-580 מיליון שקל במהלך חודש מאי.
בניגוד גמור למגמה שאפיינה את חודש יוני ועל אף שאגרות החוב הממשלתיות רשמו החודש ירידות שערים, קרנות אג"ח מדינה סיימו את חודש יוני לראשונה מאז תחילת השנה בגיוס חיובי הנאמד בהיקף של כ-215 מיליון שקל. עם זאת, בחצי הראשון של השנה קרנות אג"ח מדינה רשמו עדיין פדיון גדול מאוד בסכום של כ-3.975 מיליארד שקל.
בחודש יוני - האטה בקצב הגיוסים.
- 4.עמוס 03/07/2017 14:53הגב לתגובה זוכשהכסף הטיפש נכנס זמן לממש רווחים להמתין קצת ולקנות שורטים.
- 3.לביא 03/07/2017 14:30הגב לתגובה זולציבור המשקיעים אין מושג.......
- 2.מלי 03/07/2017 14:29הגב לתגובה זוסכנה ברורה ומיידית,אולי הן עוד תטפסנה בחודש חודשיים הקרובים, אך הסכנה מרחפת לה.
- 1.אזרח 03/07/2017 13:01הגב לתגובה זוזה הסכף שלנו בקרנות ובסוכניות. הציבור לא יודע בכלל במה מדובר.

יש לי קרן אירית על ה-S&P 500 - האם יש סכנה שהקרן תיסגר?
החלטת משרד האוצר להפסיק את רישום האג"ח הממשלתיות באירלנד בעקבות לחץ פוליטי סביב המלחמה בעזה מעלה חששות לגבי עתידן של הקרנות האיריות המנהלות כ-18 מיליארד שקל בקרנות עוקבות מדדים, בעיקר עוקבי S&P 500. נתחיל מהסוף - כנראה שאין מקום לדאגה, אבל היחסים של ישראל עם אירלנד הגיעו למצב שתיאורטית הכל יכול להיות.
הקרנות האיריות רשומות באירלנד, אבל מי שמנהלות אותן הן חברות אמריקאיות - אינווסקו ואיישרס. החברות האלו נהנות ממיסוי נמוך והן רוכבות על היתרון הזה ומשכפלות את הקרנות למסחר כפול במקומות נוספים בעולם, לרבות בישראל. ומכאן, שהקרנות האלו, הן יותר אמריקאיות מאיריות וגם אם האירים לא ירצו שישראלים ייהנו מההטבה הזאת יהיה להם שיח מול החברות האמריקאיות ולא מול ישראל.
לא נראה שקיימת סיבה שהגופים האמריקאיים האלו יבטלו את הרישום של הקרנות האיריות בארץ וישאירו אותן במקומות אחרים. צריך להיות לחץ מאוד מאוד גדול עליהם כדי שהם יעשו זאת, ואין לזה כמובן הצדקה כלכלית. יש כאן הפסד גדול, הקרנות האלו מנהלות כסף גדול והיקפם הולך ועולה. מעבר לכך, אין בקרנות האלו תמיכה בישראל, תמיכה במלחמה. אפשר למצוא קשר עקיף כי אחרי הכל ישראלים מרוויחים מההחזקה בהם, ולכן הסיכוי לכך שהקרנות האלו ימחקו אומנם לא אפסי, אבל הוא נמוך מאוד.
היתרון של הקרנות האיריות הוא לא רק יתרון שלהם. גם לקרנות הישראליות יתרונות דומים ולמעשה במבחן התשואה הן לא נופלות מהקרנות האיריות. לקרנות העוקבות דמי ניהול נמוכים במיוחד, גם לאיריות וגם לישראליות. קרנות איריות נהנות ממס נמוך יותר לעיומת קרנות ישראליות על דיבידנדים. הדיבידנדים לא כאלו גדולים שזה יצור פער דרמטי. מנגד, קיים בעצם מיסוי כפול על דיבידנדים בקרנות האיריות כאשר המשקיע משלם מס פעם אחת בעת חלוקת הדיבידנד (מיסוי נמוך) ופעם נוספת במס רווחי הון בעת מכירת הקרן (25%), מה שעלול להביא למס כולל גבוה, אולם בפועל הקרנות האיריות דוחות את המס - הן לא מחלקות דיבידנדים אלא צוברות אותם.
קרנות ישראליות או קרנות איריות - יתרונות וחסרונות
בקרנות איריות אתם כפופים לעולם מיסוי אחר ומשתנה. הרבה ישראלים השקיעו בנכסים זרים וגילו שחל עליהם מס ירושה. באירלנד אין מס ירושה אבל בארה"ב דווקא יש, כך שאתם צריכים לעקוב כי ענייני המיסוי דינמיים. זה חיסרון של האיריות מול הישראליות.