חגיגת הריבית אפסית: גיוסים של 805 מיליון שקל בקרנות הנאמנות בשבוע החולף - לאן זרם הכסף?
הציבור ממשיך להסיט כסף לאפיקים מוטי סיכון. בשבוע הראשון של פברואר השקיע הציבור 805 מיליון שקל בקרנות המסורתיות. במקביל, גם בשבוע החולף נרשמה בריחה מהקרנות הכספיות וסך המשיכות מאפיק זה הסתכמו בכ-200 מיליון שקל. נתונים אלו הינם על פי אומדנים והערכות שבוצעו על ידי כלכלני מיטב-דש.
השבוע שעבר התאפיין במגמה מעורבת. מצד אחד נרשמו ירידות שערים במדדי איגרות החוב הממשלתיות. מנגד, נרשמו עליות שערים במדדי המניות ואיגרות החוב הקונצרניות.
למרות הירידה באיגרות החוב הממשלתיות - קרנות המשקיעים באג"ח מדינה רשמו השבוע גיוסים של כ-380 מיליון שקל. מדובר בעלייה חדה של פי 2 בקצב הגיוסים לעומת השבוע הקודם. גיוסים מרשימים נרשמו גם בקרנות אג"ח כללי (בהיקף של כ-300 מיליון שקל). עיקר הגיוסים היו בקרנות 90/10 שרשמו קצב גיוסים הגבוה פי 6 לעומת השבוע האחרון של ינואר.
בשבוע החולף מדדי התל בונד רשמו עליות שערים נאות בשיוער של עד 0.4%. מדד הקונצרני הכללי רשם תשואה חיובית של 0.3%. האווירה החיובית באפיק זה גרמה לצמצום בקצב הפידיונות בקרנות המשקיעים באג"ח קונצרני - וזה הסתכם בכ-200 מיליון שקל.
- בצל הירידות בשווקים: המשקיעים זרמו לקרנות הכספיות
- הישראלים נהרו ב-2024 לקרנות המחקות והכספיות; האם זה ישתנה בקרוב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקרנות המנייתיות רשמו בשבוע החולף גיוסים של כ-70 מיליון שקל. מרבית הכסף נותב לקרנות המשקיעות בחו"ל (כ-80 מיליון שקל). מנגד, נרשמו פידיונות בקרנות נאמנות המתמחות בישראל וגמישות בשיעור של כ-10 מיליון שקל. קרנות אג"ח חו"ל רשמו גיוס של 233 מיליון שקלים.
נכון לסוף השבוע - תעשיית קרנות הנאמנות מונה סכום של 264.5 מיליארד שקל. הקרנות המסורתיות מנהלות 211.1 מיליארד שקל והקרנות הכספיות מנהלות 53.3 מיליארד שקל.
- 1.jr 08/02/2015 15:48הגב לתגובה זוזה הזמן של התחמנים למיניהם ותאמינו לי לא חסר כאלה המיטה נוחה עם אגחים ממשלתיים או מניות בארצות הברית
.jpg)
זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
הראל איתן היא הקרן המובילה בקטגוריית הגמישות בחמש ושלוש שנים אחרונות וגם מתחילת שנה - האם היא תמיד רק עולה? מה המשמעות של דמי כניסה של 5% להשקעה בקרן והאם זה אמור להיות דיל ברקר?
אנחנו נוהגים לבדוק תשואות לזמן ארוך, בדרך כלל בטווח זמן של חמש שנים. יש אפשרות לבחון זמן ארוך יותר, אבל לדעתי זה פחות יעיל. בעשר שנים, לדוגמה, הרבה דברים יכולים לקרות. אנשים מתחלפים, אסטרטגיות השקעה משתנות והשוק משתנה. קשה לראות מישהו מתמיד ומצליח שנים ארוכות במקום אחד, למעט הגדולים ביותר (כדאי להעיף מבט על הגורואים הגדולים כמווורן באפט, בנג'מין גראהם, ג'ון פולסון, סטנלי דרוקנמילר, פול טיודור ג'ונס, או דיוויד טפר). לפעמים גם טווח הזמן של חמש שנים הוא מטעה. לתנועות האחרונות יש השפעה משתנה על התשואה הכוללת בטווח הזמן של חמש שנים באופן שיכול לעוות את הנתונים. ניקח לדוגמה קרן תיאורטית שבמשך ארבע שנים טיפסה ב-100%. כעת, עלייה של 20% נוספים תיראה בתשואה החמש-שנתית כעלייה של 40% בשנה אחת. מצד שני, קרן שנחתכה בארבע שנים ב-50%, ירידה של 20% נוספים תיראה כמו ירידה של 10% בלבד בתשואה החמש-שנתית. לכן, מלבד הבדיקה של הקרן המובילה בחמש שנים, חשוב לראות את ההתפלגות השנתית כדי להבין את העקביות בביצועים של הקרן. השבוע נבחן את ביצועי הקרן הטובה ביותר בחמש השנים האחרונות בקטגורית הקרנות הגמישות - הראל איתן .
תעודת זהות: ללא דמי ניהול, עם דמי הוספה גבוהים
הקרן של הראל הוקמה בסוף שנת 2019, ולא שינתה מדיניות מאז. מדובר בקרן ייחודית מבחינת מבנה העלויות. היא לא גובה דמי ניהול שוטפים, אבל כן גובה "דמי הוספה" בגובה 5%. כלומר, בקניית הקרן משלמים כבר 5%, אבל אחר כך לא משלמים כלום כל עוד מחזיקים בקרן. המשמעות היא שהקרן מיועדת להשקעה לטווח ארוך, שכן רק אחזקה ארוכת טווח תצדיק את דמי הכניסה הגבוהים. דמי הניהול בקרנות הגמישות נעים על פי רוב בין 1% ל-2.5%. כלומר, הקרן גובה "מראש" דמי ניהול של שנתיים עד חמש שנים לעומת המתחרות. יש לציין גם שהיעדר דמי ניהול שוטפים מסייע בתשואות המוצגות, שכן דמי הוספה לא באים לידי ביטוי בתשואה, אבל דמי ניהול שוטפים כן. יוצא, שהקרן מתחילה מראש עם "מקדמה" של 1-2.5 אחוזים בתשואה השנתית לעומת הקרנות המתחרות, למרות שברוב המקרים התשואה בפועל עבור המשקיעים נמוכה יותר, לפחות בשנתיים-שלוש הראשונות. כך הקרן מנסה ליצור נאמנות של המשקיעים, שישארו איתה כמה שנים ולא יכנסו ויצאו לפי תנודות השוק ומצב הרוח. באופן כללי זה נכון לא למהר להיכנס ולצאת מקרנות, אבל דמי כניסה כל כך גבוהים הם בעיתיים. לשם השוואה, אף קרן גמישה אחרת לא גובה דמי כניסה כל כך גבוהים. יש חמש קרנות גמישות עם דמי הוספה, שלוש מתוכם של הראל, השתיים האחרות גובות 2% דמי הוספה, ועוד שתי קרנות עם חצי אחוז דמי הוספה. יחד עם זאת כל הקרנות האחרות שגובות דמי הוספה גובות גם דמי ניהול ברמות שונות. זהו לא שיקול שאמור למנוע לחלוטין השקעה בקרן, במיוחד לאחר הצלחה כל כך גדולה (כפי שנראה בהמשך), אבל בהחלט שיקול מרכזי שצריך להתחשב בו לפני שנכנסים לקרן.
מטרת הקרן המוצהרת היא "להשיג תשואה חיובית לאורך זמן". מדובר בקרן גמישה, כך שהמנהל רשאי לפעול כפי ראות עיניו, בכל זאת, בשונה מקרנות גמישות אחרות, ישנן מגבלות מבחינת חשיפה (לא יותר מ-120% לאג"ח, למניות ולמט"ח. פרופיל חשיפה D4). כיוון שמדובר בקרן גמישה, אין מדד ייחוס. נתייחס למדד ת"א 125 כמדד הייחוס.
- שוק העבודה בארה"ב במרכז, ואיזה עוד נתונים חשובים השבוע?
- הראל: זינוק של כ-87% ברווח לכ-789 מ' שקל, התשואה להון 29% - תחלק 400 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גיוסים ופדיונות