חגיגת הריבית אפסית: גיוסים של 805 מיליון שקל בקרנות הנאמנות בשבוע החולף - לאן זרם הכסף?

בשבוע החולף נרשמו גיוסים של 380 מיליון שקל בקרנות שמשקיעים באג"ח ממשלתיות. הפידיונות בקרנות אג"ח קונצרניות התכווצו לכ-200 מיליון שקל
תומר קורנפלד | (1)
נושאים בכתבה תעשיית הקרנות

הציבור ממשיך להסיט כסף לאפיקים מוטי סיכון. בשבוע הראשון של פברואר השקיע הציבור 805 מיליון שקל בקרנות המסורתיות. במקביל, גם בשבוע החולף נרשמה בריחה מהקרנות הכספיות וסך המשיכות מאפיק זה הסתכמו בכ-200 מיליון שקל. נתונים אלו הינם על פי אומדנים והערכות שבוצעו על ידי כלכלני מיטב-דש.

השבוע שעבר התאפיין במגמה מעורבת. מצד אחד נרשמו ירידות שערים במדדי איגרות החוב הממשלתיות. מנגד, נרשמו עליות שערים במדדי המניות ואיגרות החוב הקונצרניות.

למרות הירידה באיגרות החוב הממשלתיות - קרנות המשקיעים באג"ח מדינה רשמו השבוע גיוסים של כ-380 מיליון שקל. מדובר בעלייה חדה של פי 2 בקצב הגיוסים לעומת השבוע הקודם. גיוסים מרשימים נרשמו גם בקרנות אג"ח כללי (בהיקף של כ-300 מיליון שקל). עיקר הגיוסים היו בקרנות 90/10 שרשמו קצב גיוסים הגבוה פי 6 לעומת השבוע האחרון של ינואר.

בשבוע החולף מדדי התל בונד רשמו עליות שערים נאות בשיוער של עד 0.4%. מדד הקונצרני הכללי רשם תשואה חיובית של 0.3%. האווירה החיובית באפיק זה גרמה לצמצום בקצב הפידיונות בקרנות המשקיעים באג"ח קונצרני - וזה הסתכם בכ-200 מיליון שקל.

הקרנות המנייתיות רשמו בשבוע החולף גיוסים של כ-70 מיליון שקל. מרבית הכסף נותב לקרנות המשקיעות בחו"ל (כ-80 מיליון שקל). מנגד, נרשמו פידיונות בקרנות נאמנות המתמחות בישראל וגמישות בשיעור של כ-10 מיליון שקל. קרנות אג"ח חו"ל רשמו גיוס של 233 מיליון שקלים.

נכון לסוף השבוע - תעשיית קרנות הנאמנות מונה סכום של 264.5 מיליארד שקל. הקרנות המסורתיות מנהלות 211.1 מיליארד שקל והקרנות הכספיות מנהלות 53.3 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    jr 08/02/2015 15:48
    הגב לתגובה זו
    זה הזמן של התחמנים למיניהם ותאמינו לי לא חסר כאלה המיטה נוחה עם אגחים ממשלתיים או מניות בארצות הברית
SP500
צילום: דאלי

יש לי קרן אירית על ה-S&P 500 - האם יש סכנה שהקרן תיסגר?

רן קידר |
נושאים בכתבה קרן אירית S&P 500

החלטת משרד האוצר להפסיק את רישום האג"ח הממשלתיות באירלנד בעקבות לחץ פוליטי סביב המלחמה בעזה מעלה חששות לגבי עתידן של הקרנות האיריות המנהלות כ-18 מיליארד שקל בקרנות עוקבות מדדים, בעיקר עוקבי S&P 500. נתחיל מהסוף - כנראה שאין מקום לדאגה, אבל היחסים של ישראל עם אירלנד הגיעו למצב שתיאורטית הכל יכול להיות. 

הקרנות האיריות רשומות באירלנד, אבל מי שמנהלות אותן הן חברות אמריקאיות - אינווסקו ואיישרס. החברות האלו נהנות ממיסוי נמוך והן רוכבות על היתרון הזה ומשכפלות את הקרנות למסחר כפול במקומות נוספים בעולם, לרבות בישראל. ומכאן, שהקרנות האלו, הן יותר אמריקאיות מאיריות וגם אם האירים לא ירצו שישראלים ייהנו מההטבה הזאת יהיה להם שיח מול החברות האמריקאיות ולא מול ישראל.

לא נראה שקיימת סיבה שהגופים האמריקאיים האלו יבטלו את הרישום של הקרנות האיריות בארץ וישאירו אותן במקומות אחרים. צריך להיות לחץ מאוד מאוד גדול עליהם כדי שהם יעשו זאת, ואין לזה כמובן הצדקה כלכלית. יש כאן הפסד גדול, הקרנות האלו מנהלות כסף גדול והיקפם הולך ועולה. מעבר לכך, אין בקרנות האלו תמיכה בישראל, תמיכה במלחמה. אפשר למצוא קשר עקיף כי אחרי הכל ישראלים מרוויחים מההחזקה בהם, ולכן הסיכוי לכך שהקרנות האלו ימחקו אומנם לא אפסי, אבל הוא נמוך מאוד.     


היתרון של הקרנות האיריות הוא לא רק יתרון שלהם. גם לקרנות הישראליות יתרונות דומים ולמעשה במבחן התשואה הן לא נופלות מהקרנות האיריות. לקרנות העוקבות דמי ניהול נמוכים במיוחד, גם לאיריות וגם לישראליות. קרנות איריות נהנות ממס נמוך יותר לעיומת קרנות ישראליות על דיבידנדים. הדיבידנדים לא כאלו גדולים שזה יצור פער דרמטי.  מנגד, קיים בעצם מיסוי כפול על דיבידנדים בקרנות האיריות כאשר המשקיע משלם מס פעם אחת בעת חלוקת הדיבידנד (מיסוי נמוך) ופעם נוספת במס רווחי הון בעת מכירת הקרן (25%), מה שעלול להביא למס כולל גבוה, אולם בפועל הקרנות האיריות דוחות את המס - הן לא מחלקות דיבידנדים אלא צוברות אותם.


קרנות ישראליות או קרנות איריות - יתרונות וחסרונות


בקרנות איריות אתם כפופים לעולם מיסוי אחר ומשתנה. הרבה ישראלים השקיעו בנכסים זרים וגילו שחל עליהם מס ירושה. באירלנד אין מס ירושה אבל בארה"ב דווקא יש, כך שאתם צריכים לעקוב כי ענייני המיסוי דינמיים. זה חיסרון של האיריות מול הישראליות.