הסתערות: בשבוע החולף הזרים הציבור עוד 230 מיליון שקל לקרנות מנייתיות

אחרי שבאוקטובר נרשם שיא של 10 שנים מבחינת הגיוסים, בנובמבר הציבור ממשיך להסיט כסף לשוק המניות - כמה זרם לשוק בת"א

הציבור ממשיך להגדיל את החשיפה למניות באחד העם. אחרי שבחודש אוקטובר גייסו הקרנות המנייתיות 980 מיליון שקל ורשמו שיא של עשור, גם שבוע המסחר הראשון של חודש נובמבר מצביע על המשך המגמה. כך, גייסו הקרנות המנייתיות הישראליות כ-150 מיליון שקל לעומת 80 מיליון שקל שגייסו קרנות מניות חו"ל ובסה"כ 230 מיליון שקל. המשמעות ברורה: הציבור ממשיך להאמין בגל העליות בשוק המקומי - קצב הגיוסים השבוע הכפיל את עצמו לעומת קצב הגיוסים בשבוע הקודם.

המספרים בינתיים בהחלט תומכים בהסטת הכספים לאפיק המנייתי. מדד המעו"ף זינק במהלך השבוע האחרון ב-1.73% ומדד ת"א 100 טיפס ב-2.1%. לעומתם אגב, עלה מדד ה-s&p 500 רק ב-0.5%.

גם בקרנות האג"ח הכללי נמשכים הגיוסים ביתר שאת ובשבוע החולף נכנסו לקרנות האלה כ-720 מיליון שקל - עליה של 10% לעומת השבוע הקודם. בקרנות האג"ח הקונצרניות נרשמה התעוררות גם כן לאחר שקצב הגיוסים הוכפל ועמד על 90 מיליון שקל. בסה"כ גייסו הקרנות המסורתיות (בניטרול הקרנות הכספיות) כ-1.2 מיליארד שקל.

הציבור אומנם האט את קצב הפידיונות מהקרנות הכספיות ב-40% לעומת השבוע הקודם, אבל עדיין נרשמו פידיונות של 240 מיליון שקל - וזהו חיזוק נוסף למגמה שמצביעה על כך שהציבור מקטין החשיפה לאפיק הסולידי ורוצה לנצל את המומנטום בשוק המניות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    המניות בקושי עולות לאן זורם הכסף? (ל"ת)
    הכסף? 10/11/2013 13:31
    הגב לתגובה זו
השקעה
צילום: George Drachas on Unsplash
קרנות נאמנות

רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר

על ההבדלים בין סוגי הקרנות הכספיות השונות, ועל המנצחות והמפסידות ברבעון השלישי ומתחילת השנה בקטגוריה שממשיכה לגדול בהתמדה

גיא טל |

הלהיט הגדול ביותר בשוק הקרנות הוא ללא ספק הקרנות הכספיות שגייסו עשרות מיליארדי שקלים בשנים האחרונות, מאז שהריבית במשק עלתה לרמתה הנוכחית. חשוב לציין, עם זאת, שתחת השם "קרנות כספיות" ישנם מוצרים שונים לחלוטין. הקרנות הכספיות השקליות הן פשוט כלי השקעה נטול סיכון (כמעט) שמעניק פחות או יותר את ריבית השוק, בדרך כלל לפחות ברמות של פיקדון בנקאי, ולא פעם אף יותר, וזאת תוך כדי נזילות מרבית, כלומר ניתן למשוך את הכספים מדי יום, והכסף מגיע לחשבון תוך זמן קצר יחסית. זהו מוצר פשוט וקל להבנה שמאפשר גמישות בניהול הנזילות האישית, כך שמצד אחד כסף לא ישכב סתם כך בחשבון, ומצד שני הוא יהיה זמין לכיסוי כל צורך מיידי. לעניות דעתי זוהי הדרך הטובה ביותר לניהול עודפי מזומן שלא ידוע מתי נצטרך אותם, וכן להשקעה למי שלא רוצה לקחת שום סיכון. 

תחת הקטגוריה הזו ישנן כמה תתי קבוצות. יש קרנות שמסווגות ככספיות "ללא קונצרני", כלומר ללא השקעה באג"ח חברות שנחשב מסוכן יותר, וזאת על מנת להקטין את הסיכון עד כמה שניתן. הטרייד אוף הוא כמה עשיריות האחוז פחות בתשואה, שכן האגרות האגחיות נותנות תשואה מעט גבוהה יותר מהמקבילות הממשלתיות או מפקדונות בנקאיים. ישנן כעת שתי קרנות כאלה, והן כצפוי נמצאות בתחתית הרשימה מבחינת תשואות. לעניות דעתי מדובר ב"זהירות יתר", שכן הקרנות הרגילות הן בטוחות ברמה מספקת. 

ישנה גם "קרן מחלקת" אחת, כזו שמחלקת את הרווחים מדי חודש. זהו כלי מעניין עבור מי שרוצה להנות באופן שוטף מהרווחים, ותשואה שוטפת של כ-4% בשנה (כלומר כשליש אחוז בחודש) על הסכום שברשותו יכולה לספק לו הכנסה שמשמעותית לגביו.

כלי חדש שנוצר לאחרונה מזכיר יותר פקדון בנקאי. מדובר בכעין פקדון סגור לחודש אחד, שמאפשר את הוודאות של לדעת מראש מה תהיה התשואה המתקבלת בסוף החודש, להבדיל מקרן כספית רגילה שתלויה בביצועי השוק. הוודאות הזו מגיעה גם היא על חשבון תשואה נמוכה מעט יותר מהקרנות הרגילות, ובנוסף עם פחות נזילות. לא ניתן למשוך את הכספים מדי יום כמו בקרנות הרגילות אלא רק במועדים הקבועים מראש – כמו בפקדון בנקאי. ישנם כעת בשוק רק שתי קרנות כאלה, של מיטב ושל אלטושלר שחם.

מוצר אחר שנמצא תחת קטגוריה של "קרן כספית" אבל הוא מסוג אחר לחלוטין הוא כספית מט"חית. פה בעצם מדובר בהשקעה במטבע חוץ בתוספת ריבית מסוימת. שינוי שער החליפין מול השקל משפיע הרבה יותר על התשואה מאשר הריבית שמייצרת הקרן. כך הקרנות המט"חיות הדולריות יצאו הפסד של מעל 6% מתחילת השנה עקב היחלשות הדולר, בעוד קרנות היורו הניבו רווחים של כ-2% - 3% באותה תקופת זמן, בגלל שינוי שער החליפין מול האירו.