ללמוד מהפרופסורים טאלב וגאלווי - מגלובליזציה ללוקליזציה?
האם טראמפ הוא המנהיג הסוציאליסט החדש? באיזו חברות הימורים כדאי להשקיע? האם ענף התיירות יתאושש כפי שמאמינים האופטימיים שקונים את מניותיו? ואיך נדע לענות על כל השאלות ולהיחשף לשאלות מעניינות נוספות?
אחד הכותבים שמאוד השפיעו עלי בתחום ההשקעות הוא פרופ׳ נאסים טאלב. טאלב כתב סדרה של 5 ספרים שמתייחסים לדרך שבא אנחנו תופסים את המציאות ולמקום של אקראיות בעולמנו. טאלב אינו חוסך את שבטו מתעשיית ניהול ההשקעות ובין היתר מנטייתה לראות בהצלחה מקרית כישרון או יכולת במקום להכיר במזל. קריאה והקשבה לטאלב נותנת פרספקטיבה רחבה יותר על המציאות ותפיסת המציאות שלכם.
> לקריאת הטורים הקודמים של זיו סגל
אפשר להיעזר בהגותו של טאלב על מנת לנטרל אשליות שלכם בקשר ליכולותיכם ועל ידי כך לאמץ מנגנוני בקרה והטלת ספק משמעותיים יותר להחלטות ההשקעה שלכם ואסטרטגיות הגנה כנגד ברבורים שחורים. טאלב מרבה להתראיין, להרצות ולצייץ ואפשר פשוט לעקוב אחריו בערוצים השונים. מסתבר שאם היינו מקשיבים לו היינו לוקחים טוב יותר בחשבון את מגפת הקורונה.
בכל מקרה, מי שקורא את ״בלוגסטריט״ מיומו הראשון יודע שהיינו מוכנים למגפה תחת המטריה הרחבה יותר של היערכות לברבור שחור. לכן טאלב מקבל היום את המקום הראשון בהמלצות שלי על מקורות לרעיונות והבנות על ההווה והעתיד.
למשל, בראיון הזה:
- הזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?
- זהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדבר טאלב על כך שחיסון יכול לעזור למגפה אבל במציאות העתידית שלנו, בידוד והנכונות להיות בבידוד יקחו חלק משמעותי יותר בחיינו. המשמעות היא למשל שתהליכי בדיקה ובידוד של נוסעים יהיו מוכנים להפעלה בכל פעם שתתקבל התראה. זה בוודאי ישפיע על שיקולי וסיכוני הנסיעות שלנו ועל ענף התיירות הרבה מעבר למשבר הקורונה. תנועה פיסית של אנשים ובייחוד תנועה עסקית תפחת. כך גם קיומם של כנסים מקצועיים. מי שקונה מניות מתחום התעופה והתיירות מתוך אופטימיות עתידית, כדאי שיזכור שההרגלים שאנחנו מאמצים עכשיו להתנהלות מרוחקת בשילוב הקמת מנגנוני הגנה קבועים, שיהיו חלק מחיינו, יהיו בעלי השפעות לעשרות שנים ויותר.
בצד החיובי, טאלב אומר שאנשים יבינו שהאויב הוא לא בני אדם אלא אותם וירוסים בלתי נראים. אולי הסכם השלום החדש שלנו עם איחוד האמירויות הוא תולדה של ההבנה הזו.
אפשר לחשוב על הסטה קבועה, לא זמנית, של כספים מענף חברות התעשיות הביטחוניות לחברות ״ביטחון בריאותי״ (נציין בהמשך את קרן הסל EDOC) ולחפש חברות שירוויחו מהמגמות האלו לטווח הארוך.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
טאלב מדבר גם על מעבר מכלכלה גלובלית לכלכלה אזורית ולחשיבותן הגדולה יותר של ערים לרבות התחרות בין ערים על ההתנהלות מול (ה)מגפה. כן טוען טאלב שדברים חיוניים כמו תרופות יצטרכו להיות מיוצרים ברמה מקומית או רמת המדינה.
והנה דוגמה (לא של טאלב) מעולם ההימורים: אנליסטים ממליצים על Penn National Gaming - PENN. הסיבה: היא אינה חשופה ללאס וגאס שתלויה רבות בתיירות חוץ וגם בכנסים. על הגרף תוכלו לראות פריצה של רמת התנגדות היסטורית וזינוק אחריה. סביר שהמומנטום החיובי יימשך וצריך רק לתזמן את הקניה. הגרף הסגול מראה, לצורך המחשה, את ההתחזקות הדרמטית של PENN בהשוואה ל - LVS.
טאלב אומר שני דברים חשובים נוספים בסיום דבריו בראיון הנ״ל. אחד הוא שסיפור הוא לעולם לא חד כיווני. השני הוא שתמיד צריך לשאול איך עושים לימונדה מהלימון. לכן, בסופו של דבר השיחה מסתיימת באופטימיות וגם בהתייחסות מעניינת לעובדה שהסוציאליזם מתרחב בעולם והנשיא האמריקאי שבפועל נותן כסף לאנשים ומלאים חברות הוא דווקא דונאלד טראמפ.
ללמוד מפרופסור G
דמות נוספת שכדאי לכם לעקוב אחריה הוא פרופסור גאלווי. גאלווי הוא פרופסור לשיווק ב-NYU, יזם סדרתי וגורו עסקי ומחבר רבי מכר לרבות על ארבע החברות שמובילות את העולם (The Four) שנכתב ב-2017, עוד לפני שארבע האלו (פייסבוק, אמזון, גוגל ואפל) הפכו להיות החזות והחזית הכלכלית הכמעט מוחלטת של העולם במודל 2020. ניתן להאזין לגאלווי גם בפודקאסט שלו וללמוד על מגמות בעולם. פעמים רבות הוא מתייחס גם לשוקי המניות ולחברות בודדות ומראיין מרואיינים מעניינים.
האזנה לפודקאסט האחרון שלו החזירה אותי אל תעשיית הלימודים שעוברת את אחד השינויים המהותיים ביותר כתוצאה ממשבר הקורונה. מכיוון שאני בעצמי מרצה באקדמיה, אני חווה את השינויים כמו גם את ההזדמנויות. הרבה מוסדות לימוד יכולים להיסגר (ולהיפך להיות מתחמי מגורים או משהו...) אבל מצד שני, נוצרה הזדמנות למוסדות אקדמאיים להגיע לקהלים שעד עכשיו היו לא רלבנטיים מבחינה גיאוגרפית. יהיו לכך גם השלכות על שכונות ורבעים הידועים כאזורי סטודנטים, מתחמי דיור לסטודנטים וגם על מקצועות הלימוד. תחומי מדעי החברה והרוח יצטרכו להתאים את עצמם ולהילחם על הרלבנטיות שלהם וגם על חווית הלומדים אותם בזום.
בתור התחלה שמתי עיין על קרן הסל החדשה EDUT שמכוונת לכסות את תעשיית הלימודים. גאלווי טוען שחברות הטכנולוגיה הגדולות ואחרות יכנסו גם לתחום הזה שמגלגל כסף רב והרווחיות והאפשרויות הגלומות בו, עם היותו מקוון, רק יעלו.
העניין בהשכלה נובע לא רק מהשינויים וההתאמות שהאקדמיה נדרשת לבצע אלא גם מההכשרות שאנשים צריכים לעבור על מנת להתאים את עצמם למקצועות ותנאים תעסוקתיים חדשים. ישנה הערכה שעד 2030, 85% מהמקצועות, שהסטודנטים שלומדים היום יעבדו בהם, עדיין לא קיימים. החברה שהשיקה את EDUT מתמחה בקרנות סל שמתמקדות בזרמים עתידיים וכך גם השיקה לאחרונה את EDOC המשקיעה בחברות רפואה מקוונת.
אסיים את החלק הזה עם הערה מעניינת של מתי גרינספאן מקוואנטום אקונומיקס. מתי כתב השבוע באחד המיילים שלו ש: ״זה הדור שלנו, דור המילניום, עושה את מה שהוא יודע לעשות וזה להצביע עם הכסף שלו. מנתבים את ההשקעות שלנו כך שהן ישפיעו על העתיד כפי שאנחנו רואים אותו ומשקיעים איפה שהלב שלנו נמצא.״
ההערה מאירה את המעבר לכל הענפים שהתייחסתי אליהם היום ובשבוע שעבר כשאני לא יודע אם היא מדגישה גם את הסיכון שבשווקים (הדור שלא חווה מפולת...) או שדווקא מפחיתה אותו (הדור שמוסיף אימפקט, תרתי משמע, להשקעות ולא ימהר לממש). שאלה טובה שתעמוד למבחן כאשר השקעות דור המילניום יפגשו מימושים, אם יפגשו, שינבעו מכוחות אחרים.
התזמון של JMIA
בשבוע שעבר הצגתי את רעיון ההשקעה ב-JMIA וכתבתי שצריך להמתין לתזמון. כפי שניתן לראות על הגרף, המניה ירדה חדות השבוע אל רמת תמיכה משמעותית ונתמכה מעליה עובדה שיכולה לסמן התחלה של גל עולה חדש. בכל מקרה זכרו שהמניה הזו נמצאת בצד המסוכן יותר של תיק ההשקעות.
ומילה חשובה על השווקים. ה-S&P500 הגיע אל השיא / התנגדות ההיסטורי. הנאסד״ק מראה סימנים של חולשה. יש לקחת בחשבון שיהיה קושי להמשיך בעליות ללא תיקון למטה.
מהלך של הנאסד״ק מתחת ל-10750 יסמן התחלה של תיקון משמעותי שיוכל להימשך עד 9800 - 9500 בשלב ראשון. שימו עיין בבקשה...
כותב המאמר הינו זיו סגל, העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטאלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום באקדמיה ובפרקטיקה.
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 4.נתן 01/09/2020 07:55הגב לתגובה זואני מבין שכדאי לרכוש etf educ &edut מאשר מניות בודדות שעוסקות בתחום בברכה נתן
- 3.זיו הקוראים אוהבים אקשן ולא סיפורים (ל"ת)רפי 18/08/2020 12:57הגב לתגובה זו
- 2.. 17/08/2020 17:11הגב לתגובה זולמר זיו סגל..הבאת את הטובים שבפרופסורים בעולם..אולם במלוא הצניעות ברצוננו להזכיר את מורנו ורבנו פרופסור ג'יימס האריס סימונס הפנומן האולטימטיבי שהקים את הקרן המשובחת בעולם מדליון רנסאנס שמייצרת כבר 30 שנים ברציפות בין 40 ל 80 אחוז בשנה...שנה אחת בלבד הייתה גבולית...העלה זאת בריבית דריבית על סכום התחלתי וראה לאן היגעת...דע רק טוב
- 1.מה עם המניפה? מחכים לשורט (ל"ת)460 17/08/2020 15:24הגב לתגובה זו
- לא מניפה ולא נעליים-הכסף המודפס מדבר....... (ל"ת)אבי 17/08/2020 16:21הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
