גל
צילום: Jeremy Bishop / Unsplash
דעה

הקשר בין בריאות לכלכלה ואיך להתכוננן לגל שני של קורונה

מחקרים הראו קשר בין בריאות לכלכלה אשר נצפה במדינות עשירות ועניות כאחד - כאשר המצב הבריאותי ירוד, הכלכלה קורסת ולהיפך; שילוב מתודולוגיות טכנולוגיות כהחלטה אסטרטגית עשוי להפחית את הנזק הכלכלי
רונית לפידור בלו |
נושאים בכתבה וירוס הקורונה

לאורך השנים מחקרים הראו, כי קיים קשר עתיק יומין בין בריאות לכלכלה וקשר זה נצפה במדינות עשירות ועניות כאחד. ככל שהמצב הבריאותי במדינות טוב, כך גם הכלכלה משגשגת ולהיפך, כאשר המצב הבריאותי ירוד, הכלכלה קורסת. תקופת הקורונה או ה"פוסט קורונה" שינתה משוואה זו. גם לאחר התייצבות המצב הבריאותי ו"השתטחות העקומה", כולנו עדים לנזקים הכלכליים, אלפי העסקים שקורסים בימים אלו ואחוזי האבטלה שעדיין שוברים שיאים.

ישראל נחשבת למעצמה טכנולוגית עולמית בעלת מוחות מבריקים ופתרונות יצירתיים המייצרים ערכים מוספים אמיתיים למדינות רבות בעולם. בהקשר זה נשאלת השאלה, מדוע בתקופת הקורונה המדינה בחרה למנף רק את המומחים שלנו בענף הבריאות, ולא את מגוון האפשרויות העומדות בפניה בפן הטכנולוגי, המעניקות לה ייתרון משמעותי ממרבית המדינות בעולם? האם שימוש יעיל בטכנולוגיות אלה יכול היה לצמצם את כמות ההפסדים האדירה שנגרמה למשק, לכלכלה ולעובדים?

ארה"ב לדוגמה, משקיעה מיליארדי דולרים בטכנולוגיות קיימות וחדשות מכל התחומים האפשריים. אחד המהלכים המעניינים הינו של רשת המרכזים הרפואיים קליבלנד קליניק וחברת SAS המתמחה באנליטיקה ויצירת תובנות עסקיות מ-Big Data (גילוי נאות, הכותבת הינה מנכ"לית מיה אנליטיקס נציגת SAS בישראל).

שני הגופים יצרו מודלים חדשניים המסייעים לבתי חולים לחזות את כמות המטופלים, מלאי מיטות הטיפול, זמינות מכונות הנשמה ועוד. המודלים שפותחו, הזמינים בחופשיות דרך GitHub, מספקים מידע אמין ומתוזמן לבתי חולים ומחלקות בריאות, במטרה לנתב את מתן שירותי הבריאות עבור COVID-19 ומחלות נוספות, ולנבא את ההשפעות על שרשרת האספקה, הכספים ותחומים קריטיים אחרים.

קליבלנד קליניק היא רשת מרכזים רפואיים ובתי חולים רב תחומיים מהמובילות בארה"ב, והיא מתמחה בטיפולים קליניים, מחקרים וחינוך. בסיסה של הרשת בעיר קליבלנד, אוהיו, כאשר הרשת מונה כ-18 בתי חולים ויותר מ-220 מתקני אשפוז בשלוחותיה בארה"ב ובעולם, בהן פלורידה, נבדה, קנדה, איחוד האמירויות, לונדון ועוד.

המודלים האנליטיים הללו משמשים ליצירת התרחישים הגרועים ביותר, הטובים ביותר והסבירים ביותר, ויכולים להשתנות בזמן אמת ככל שהמצב והנתונים משתנים. לדוגמה, למודלים יכולה להיות השפעה בהקשר של הריחוק החברתי כמניעת התפשטות המחלות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מרפאת קליבלנד משתמשת במודלים כדי לתמוך בקבלת ההחלטות שלה. בעזרת מידע זה, המרפאה יכולה לחזות ולתכנן דרישות עתידיות למערכת הבריאות, כמו מיטות טיפול נמרץ, ציוד מגן אישי לצוות ומכונות הנשמה. לאחר סקירת התרחישים האפשריים של COVID-19 שנוצרו על ידי המודלים, המרפאה בחרה להפעיל תכנית שהכינה אותה לתרחיש הגרוע ביותר ובנתה בית חולים עם 1,000 מיטות טיפול בקמפוס החינוך שלה, עבור חולי COVID-19 שאינם זקוקים לטיפול נמרץ. בנוסף, המרפאה השתמשה במערכת בכדי ליידע על החלטות ארגוניות ונהלי עבודה חדשים.

רשת המרכזים הרפואיים היא דוגמה אחת מיני רבות של גופים ומדינות העושות שימוש מיטבי במינוף טכנולוגיות בעתות משבר, וזאת בניגוד לישראל שלא מינפה כלל טכנולוגיות אלה. אין לי ספק שמשבר זה נוהל בידי מיטב מומחי הבריאות שפעלו לילות כימים, ועם זאת אני סבורה ששילוב מתודולוגיות טכנולוגיות כהחלטה אסטרטגית, היה משפיע ברמה הלאומית גם על המשק, והנזק הכלכלי היה פחות רחב.

לסיכום, כדי להיערך באופן מיטבי לגל השני, על המדינה להכין כבר כעת תכנית אסטרטגית להתמודדות עם מגפות בעתות משבר, בה ישולבו טכנולוגיות מקומיות ואפקטיביות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

מכרה
צילום: Paul Carmona, Unsplash

"רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא

עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האופן בו מהפכת ה-AI חושפת את צוואר הבקבוק האמיתי של הכלכלה הגלובלית: תשתיות, עיבוד וקיבולת תעשייתית

עידן אזולאי |

הדיון בהתפתחות האבולוציונית של הבינה המלאכותית עבר לאחרונה מהשלב של "כמה ישתמשו?" לשלב של "מה המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש השוטף בטכנולוגיה החדשה והמהפכנית הזו". הסחורות התעשייתיות תופסות בדיון הזה נתח הולך וגובר. די להביט בגרף של תעודת הסל COPX Global X Copper Miners ETF 1.66%   שכוללת את חברות כריית הנחושת הגדולות בעולם שעלתה ב 83% מתחילת השנה כדי להכיר בכך שההדף של המהפכה הטכנולוגית החדשה מגיעה למקומות רבים ורחוקים שחלקם היו נשכחים למדי במשך זמן רב.

                                                        גרף של תעודת הסל COPX

בסוף 2025 שוק הסחורות התעשייתיות נראה פחות כמו עוד “סייקל” של ביקוש והיצע, ויותר כמו השתקפות של המציאות של הכלכלה הגלובלית. העולם גילה שוב שהחלק הפיזי של הצמיחה, מתכות, כימיקלים, ציוד חשמל כבד ותשתיות צומחת במקביל להתפתחות של הטכנולוגיה. אלא שכאן טמונה התזה המרכזית של האירוע הזה, שלא לומר מגה אירוע. לא די בכך שמדינה מסוימת מחזיקה באדמה נחושת, ליתיום או יסודות נדירים. הכוח האמיתי נמצא במקום שבו החומר עובר עיבוד והופך ליכולת תעשייתית שמספקת מוצר ביניים קריטי. מי ששולט ביכולת הזו, בזיקוק, בהפרדה, בטיהור ובייצור של חומרים מתקדמים, שולט בברז.

צוואר הבקבוק של העשור

כדי להבין למה זה הופך לצוואר הבקבוק של העשור, יש לבחון את המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש והפיתוח של הבינה המלאכותית. דאטה־סנטרים הם מפעלים של חשמל וקירור. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומי (IEA), צריכת החשמל של דאטה־סנטרים צפויה יותר מלהכפיל את עצמה עד 2030. בארה״ב דאטה־סנטרים צפויים להסביר כמעט מחצית מצמיחת הביקוש לחשמל עד 2030. המשמעות היא שבכל פעם שמדברים על “עוד שכבת מודלים”, בפועל מדברים על תוספת של עוד שכבת כבלים, שנאים, לוחות חשמל, מערכות קירור ומים. כאשר מערכת כזו גדלה כל כך מהר, היא לא נתקעת במחסור בנחושת בלבד, היא נתקעת ביכולת העיבוד ובקצב אספקת הציוד הכבד שמחבר בין החשמל לבין החישוב. 

הנקודה הזו מסבירה למה נחושת הפכה שוב למדד הסנטימנט של הכלכלה הפיזית. העלייה החדה במחיר הנחושת (כמו גם במתכות תעשייתיות אחרות) הן עדות לכך שהשוק מתמחר את עלות ההרחבה של רשתות, תחבורה חשמלית ודאטה־סנטרים. אלא שכאן מגיע אחד האלמנטים הכי חשובים אשר ממחישים שהבעיה היא לא רק בסחורה, אלא בקיבולת התעשייתית. לשם דוגמה, זמני אספקה ממוצעים של שנאים לגנרטורי ענק הגיעו ברבעון השני ל 143 שבועות, לא רק בגלל הביקוש הגובר, אלא גם בגלל שבתוך ארה"ב אין די יכולת ייצור של שנאים. 

לפי מקנזי, זה מסביר מדוע חיבורים לרשת מתארכים, פרויקטים נדחים, ולמה חברות ענק מוכנות לחתום על חוזי חשמל ארוכי טווח. כל זה יוצר חשש שמגבלות תשתית וזמינות הופכות לבעיה אסטרטגית. הגרף המצורף ממחיש את הבעיה. האתגר אינו הימצאות מחצבים נדירים, אלא העדר היכולת לייצר, לעבד ולשלח אותם. הגרף מתאר את שיעור הריכוזיות שמוחזק בידי סין בשלבים שונים של הייצור והעיבוד של כמה סחורות חיוניות.