האם בנק ישראל נכנע לספקולנטים? השקל התחזק ב-10% בחודש
לאן נעלם המבוגר האחראי? השקל שב להיות המטבע החביב על הספקולנטים והוא משלים התחזקות של 10% תוך חודש. משבר הקורונה הביא להיחלשות דרמטית בשער השקל שהגיעה לשיאה ב-17/3. השקל פוחת באופן חד והמערכת הפיננסית בישראל היתה בפאניקה גדולה. בנק ישראל נקט בצעד חריג (ואמיץ יש לומר) וסיפק למערכת נזילות באמצעות עסקות SWAP שמשמעותן - מכירת דולרים (ורכישתם בהמשך). מהלך הפוך מזה שהוא נוקט במשך שנים. מהלך זה הביא לרגיעה במערכת. אולם גם הביא לחזרתם של הספקולנטים למגרש המשחקים המקומי ובגדול. אנחנו רואים את זה בשבועות האחרונים. תוך חודש ימים התחזק השקל ב-10% לעומת סל המטבעות.
האם זה מוצדק? לא. אמנם הפיחות שהיה בחודש שעבר היה אגרסיבי מדי ושער 3.9 שקל לדולר אינו משקף את המשק הישראלי שלפני המשבר. כל יצואן בר דעת, והיו רבים כאלו, ניצל שער כזה על מנת להמיר את הכנסותיו ולהגן עליהם לפחות למספר חודשים. זו הסיבה שיש סיבה הגיונית להתחזקות השקל (רכישות של יבואנים). עד לאן? עד לרמת שיווי המשקל סביב 3.7 שקל לדולר.
אז מדוע חזר השקל לרמת שיא כל הזמנים? ספקולציה נטו של מספר גופים גדולים, זרים אבל גם מקומיים, שמנצלים את הלחץ בבנקים ואת הנזילות הנמוכה על מנת לגרום לשקל להתחזק ולגרוף רווחים נאים.
לא צריך להיות כלכלן מבריק על מנת להבין עד כמה נחלש המשק הישראלי. תתעלמו לרגע מאישור דירוג האשראי של חברת הדירוג פיץ' שמאז משבר 2008 ברור לכולם שצריך להתעלם ממנו לחלוטין כי רובן תמיד יסבירו לנו בדיעבד מה קרה. לפחות מודי'ס תיקנה קצת את הרושם האבסורדי וסיפקה תחזית ריאלית יותר. אחוז האבטלה כאן ביחס למדינות המפותחות בשיא. כך גם אחוז העסקים בסכנה. הרבה יותר גבוה אפילו ממדינות שהקורונה פגעה בהן חזק. ראו מה קורה בהיי טק בימים האחרונים - זהו הקטר שהוביל את הצמיחה במשק. זה יגרום לצניחה נוספת בהכנסות המדינה ממסים ויעמיק את הגירעון. אז ברור שמבחינה כלכלית צריך מעמדו של השקל להיחלש.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם נבחן את שני הגורמים שהעניקו את הרוח הגבית להתחזקות השקל נראה כי הם כמעט ואינם קיימים יותר - העודף בחשבון השוטף יצטמצם להערכתי באופן מהותי. היצוא ירד, היבוא יעלה. אם ניקח בחשבון שיצואנים רבים ניצלו את רמות השערים הגבוהות על מנת להמיר ולהגן על השער, די ברור שזרם ההמרות לצורך פעילות עסקית יהיה הרבה יותר נמוך בחודשים הקרובים. הגופים המוסדיים שמנהלים חשיפות למטבע בהתאם לתנועת הבורסות והיו המוכרים הגדולים של מטבע בשנה שעברה, אמורים לרכוש מטבע במקביל לירידת הבורסות מתחילת השנה.
גם הגז וכניסת ישראל למדד האג"ח לא ממש יציפו את המדינה במט"ח בימים כאלו. ולמרות כל אלו ממשיך השקל להתחזק מדי יום על ידי גורמים אינטרסנטיים, התחזקות שפוגעת עוד יותר במשק החבוט ממילא ומהווה שיקול מכריע בקבלת החלטות של יצואנים ותעשיינים מקומיים לצמצם ולפטר.
וכאן נשאלת שאלת השאלות? להיכן נעלם המבוגר האחראי? בנק ישראל. בכלל נראה כי לאורך המשבר (למעט מאותו יום בו התערב) מתנהל בנק ישראל בעצלתיים ומעדיף לעשות את המינימום. כך בהתנהלות המפקחת על הבנקים מול הבנקים בנושא האשראי, כך בהתנהלות הבנק שמצד אחד מפחית לבנקים את דרישת הלימות ההון על מנת להקל . אולם מצד שני מאפשר להם וללקוחותיהם להתפרע בשוק המט"ח וכך גם בעצימת העיניים לנוכח מה שקורה בשוק בימים האחרונים.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
האוצר חייב להיכנס מתחת לאלונקה ולסייע. אנשי האוצר לא נרדמו בלילות בהן השקל נחלש. בשיא ההיחלשות גדל החוב ב-12 מיליארד שקל. ממש לא נתון שמוסיף שעות שינה לחשב הכללי. את זה אפשר למנוע כאשר מקטינים את החשיפה למטבע ככל שהשקל מתחזק ומה שקורה כאן בימים האחרונים נותן בידי האוצר הזדמנות פז לתקן את שגיאות העבר ולמנוע מעצמו ומהמדינה כאבי ראש והתמודדות עם גורם גרעוני מיותר לחלוטין.
תוך כדי כתיבת שורות אלו כבר נושק הצמד דולר שקל ל-3.51. מישהו חייב להתעורר בירושלים לפני שהנזק יהיה בלתי הפיך.
- 36.ישראל ישראלי 29/04/2020 20:02הגב לתגובה זוהיצוא והיצואנים נדפקים וחבל. ושלא יעבדו עליכם.חייבים לעזור ליצוא וליצואנים למען מדינת ישראל.
- 35.איציק 29/04/2020 14:05הגב לתגובה זואמר שזה המטבע של2019 נכשל בגדול
- 34.משקיע נבון 29/04/2020 14:03הגב לתגובה זוסתם מחשבה.... הרי הדולר קפץ וחזר להיכן שהיה, אז מה הצעקה???
- 33.מנוחה שאין לו מושג 29/04/2020 13:09הגב לתגובה זותתחילו להביא כתבות של אנשים שיש להם מושג מה יהיה
- 32.מתמטיקאי-1 29/04/2020 12:44הגב לתגובה זוכדי לעזור ליצוא שער הדולר צרך להיות בטווח של 4.00-4.20, כל הזמן אומרים שזה לא שם בגלל הספקולנטים... עכשיו מתברר שזה שקר אחד גדול, והמדיניות של בנק ישראל היא זו שדוחפת לשער נמוך מאד, כנראה במטרה להוריד את האינפלציה. בנק ישראל = שקרנים= ספקולנטים. וחבל
- 31.איציק 29/04/2020 09:18הגב לתגובה זואמר שהלישט יהיה המטבע של 2019 נכשל בגדול
- 30.דובי 29/04/2020 01:56הגב לתגובה זובגלל ההדפסות של הפד
- 29.סוף סוף 28/04/2020 18:27הגב לתגובה זוופשוט לא האמנתי שחיסלו את העליה תוך ימים ספורים....אבל מהצד השני זה מרגיש הרבה יותר טוב....
- 28.מדינת חלם,אין מילים!! (ל"ת)י 28/04/2020 17:13הגב לתגובה זו
- 27.לא! בנק ישראל לא נכנע לספקולנטים. הוא נסחף עם הזרם (ל"ת)חיים 28/04/2020 16:14הגב לתגובה זו
- 26.מנחם סנסן 27/04/2020 23:02הגב לתגובה זוסוריה איראן ולבנון מכינות את עצמם ללחימה ארוכה
- 25.רוני 27/04/2020 18:34הגב לתגובה זוזה הרי משחק מכור של ירון הנגיד
- 24.שי 27/04/2020 17:49הגב לתגובה זואיך בדיוק ספקולנטים הרוויחו אם השאירו שער נמוך כמו 3.4, אם היו ספקולנטים השער היה עולה ויורד בכדי שיהנו מההפרשים.. הריי איך שהגיע בגלל המשבר ל 3.88 הזרימו 15 מיליארד דולר להחזיר אותו חזרה.. בישראל אין כלכלה חופשית יש מטבע עם שער קבוע
- 23.י 27/04/2020 17:18הגב לתגובה זואין קשר למציאות.. יש קשר ישיר בין הבורסה לדולר כשאחת עולה השני יורד ולהיפך ....
- 22.ארז 27/04/2020 16:44הגב לתגובה זוהנגיד ירון השחלת את הציבור ואת עובדי היי טק.היצואנים,רחם עלינו ירון
- 21.לי 27/04/2020 16:07הגב לתגובה זובבקשה תתעוררו שם באוצר או בבנק ישראל אל תחנקו אותנו גם ככה כל היצואנים בקריסה.זו פארסה רצינית,הדולר צריך לפחות להיות 3.7
- 20.יצחק טיומקין 27/04/2020 15:14הגב לתגובה זועוד חכמולוג אחד שקוראים לו יוסי פרנק במקום לכתוב את האמת - שהבנקים בישראל השחילו את בנק ישראל כשהדולר רץ לפני חודש -בנק ישראל היה צריך לנתק את הטלפונים לתת לדולר לרוץ ל4.2 4.5 לא משנה ללמד את האפסים ששחטו שנים את הדולר בארץ לקח פעם אחת ולתמיד אבל אדון נגיד הוא ליצן עם חיתולים וכשהדולר התחיל לרוץ הוא הקשיב לבנקים הישראליים חילץ אותם ואותת לשוק המט"ח - יש אפס בירושלים אפשר לחזור ולקרוע את הדולר מקסימום בנק ישראל יבוא עוד הפעם לחלץ זו התוצאה וכל הקשקוש שנכתב על ידי פרנק זה בלבול ביצים שקל יגיע ל5 גזרו ושמרו
- 19.זליגמן 27/04/2020 15:11הגב לתגובה זוהספקולנט העיקרי הוא בנק ישראל שמחזיק בדוקטרינה שהתועלת מאינפלציה כבושה עדיפה על שאר האופציות. לכן הבנק נצמד להחלטת הממשלה לשמור על האינפלציה בגבולות של 1-3% לשנה. את היעד הזה הבנק משיג ע"י החזקת הדולר בשער שנקבע עפ"י תנאי השוק.
- 18.מדינה של מפיוזים- אם לא אז (ל"ת)ליאה 27/04/2020 14:57הגב לתגובה זו
- 17.אנונימי 27/04/2020 14:08הגב לתגובה זונגיד הבנק לא הפסיד לספקולנטים.הוא בצד שלהם....
- צודק 100 אחוז (ל"ת)אבי 27/04/2020 19:20הגב לתגובה זו
- 16.כנראה שזה לא בטעות (ל"ת)שובניסט 27/04/2020 14:02הגב לתגובה זו
- 15.מיכאל 27/04/2020 13:57הגב לתגובה זוהזדמנות פז נקרתה לנגיד עם היחלשות טבעית של השקל מול הדולר מול היורו. בזבז הזדמנות פז.
- עופר 27/04/2020 14:39הגב לתגובה זוה 5 מיליארד SWAP עוד צריכים לחזור. הדולר עוד יתחזק ומאד.
- הם כבר חזרו (ל"ת)רפי 28/04/2020 17:59
- 14.בן 27/04/2020 12:45הגב לתגובה זוכנראה משרת אנשים עם אנטרסים אין תשובה אחרת כי כשהדולר היה 4 או אפילו יותר היה יותר טוב בקיצור מטבע חוץ ממש גרוע שהוא חלש
- 13.יוני 27/04/2020 12:42הגב לתגובה זוכי ככה הם החליטו.. הטענה שאנחנו מעצמה כלכלית וספקולנטים יכולים לטלטל מטבע ב 10% בחודש פשוט מגוחכת
- 12.כמו במשטרים אפלים, להקפיא שער על 3.5 (ל"ת)חיים 27/04/2020 12:22הגב לתגובה זו
- 11.גדעון 27/04/2020 12:13הגב לתגובה זויוסי אפשר לקבל דוגמא היפוטטית איך זה מתבצע בשוק המט"ח העולמי?
- בנק ישראל מעונין בחיזוק השקל- מקטין את האינפלציה (ל"ת)עמישראלחי 27/04/2020 12:44הגב לתגובה זו
- דן 27/04/2020 12:32הגב לתגובה זוהספקולנטים אינם טיפשים - הם רואים שאצלנו אף אחד לא לוקח אחריות וגם אם מגיבים - זה נעשה בחוסר כישרון מדהים אם תיקח את טיוואן כדוגמה - שם יש "בעל בית" שלא יתן לשער המטבא לזוז 10% בחודש - בלי סיבה נראית לעין ויותר מכך - לנוכח הורדת הדירוג והכאוס הפוליטי השקל היה אמור להחלש - הפוך גוטה הפוך עצוב מאוד.
- 10.דן 27/04/2020 12:09הגב לתגובה זוראו את הדולר אינדקס לעומת דולר שקל בשנים האחרונות https://il.investing.com/currencies/usd-ils https://il.investing.com/currencies/us-dollar-index
- 9.בדיחה 27/04/2020 12:09הגב לתגובה זוגם הורדת דירוג המדינה של ישראל לא משפיע על השקל...המטבע ה"חזק" בעולם. לא ייאמן איזה רפיון בבנק ישראל. מצד שני האינטרנס של בנק ישראל הוא לא האינטרס שלנו התושבים, מורכב מבנקים פרטיים שדואגים לתחת שלהם ותו לא
- 8.שאול 27/04/2020 12:05הגב לתגובה זוישראל במשבר כלכלי קשה! מגיפה שרק מתחילה ושעדיין לא רואים את סופה, גירעון ענק, מפעלים ועסקים רבים נסגרים, מעל למיליון מובטלים, ירידה בצמיחה, חובות משקי הבית עומדים על למעלה מחמש מאות מיליארד שקל וכנראה שחלקם יהפכו לחובות אבודים, חברות דירוג אשראי שמתחילות להזהיר אותנו, מצב ביטחוני רגיש... רק מה, כל זה לא מדאיג את מקבלי ההחלטות. הם יושבים שם למעלה במגדל השן שלהם ומשוויצים שיש לנו את "המטבע הכי חזק בעולם". הם ימשיכו להשוויץ עד לרגע שבו הם ואנחנו, האזרחים הקטנים, נחטוף את הבומבה לפרצוף.
- 7.את עובדי בנק יזרעל ההזויים שמנופחים בכסף (ל"ת)צריך לפזר 27/04/2020 12:02הגב לתגובה זו
- 6.גל 27/04/2020 11:53הגב לתגובה זוכספי האג"ח שהאוצר גייס התקבלו בדולרים
- 5.בנק ישראל הוא הספקולנט והאשם - ירון צריך להתבייש! (ל"ת)בן 27/04/2020 11:47הגב לתגובה זו
- 4.יוני 27/04/2020 11:34הגב לתגובה זוהזרימו 15 מיליארד לחזק אותו לשער לפני פרוץ המשבר, כנראה יש פה אינטרסים חבויים, הפכנו לסין - שער ללא רצועת ניו, פשוט בדיחה
- 3.ישראל 27/04/2020 11:33הגב לתגובה זושיראו שקל חזק ,בכיה לדורות את הנזקים שנגמרו לכלכלה בישראל עם גירעון ענק לפני הקורונה ובמיוחד בזמן האחרון ספק אם מי שגרם להם יוכל לתקן אותם. עתיד שחור מצפה לכלכלה במדינת ישראל עם מיליון מובטלים . הממשלה פשוט לא סופרת את האזרחים ועסקים.
- 2.בנק ישראל לא אשם וכמובן שגם לא ספקולנטים, הנהג מה 27/04/2020 11:27הגב לתגובה זובנק ישראל לא אשם וכמובן שגם לא ספקולנטים, הנהג מה היא כבר 10 שנים פיחות של הדולר/שקל בעיקר בגלל הריביות הריאליות.בשעה שארהב הורידו ריבית ל0 והאינפלציה קצת מעל 1% פה בארץ זה לא קרא, הורדה ריבית בדיוק ב0.15% ויש דיפלציה שצפויה להעמיק ובקיצור ריבית ריאלית בארהב -1 וריבית ריאלית בישראל 0.1 חיובי
- 1.חלש מאד פשוט בושה לא עושה כלום (ל"ת)אנונימי 27/04/2020 11:24הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
