האם אקורדה בדרך להירכש בידי ענקית פארמה?
בשונה מהתרופות האוראליות, שנספגות במערכת העיכול בטרם הגיען למוח, המשאף של אקורדה מספק מנה מדויקת של תואם דופמין לריאות, שמגיעה אל המוח
מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר לחברת אקורדה (סימול: ACOR), שמפתחת את התרופה CVT-301 לטיפול בתסמיני מחלת הפרקינסון, להגיש את תיק התרופה לאישור, כך עולה מדיווח שפרסמה היום חברת הפארמה האמריקאית. קבלת האור הירוק מצד ה-FDA, עשויה לסלול את הדרך לרכישתה בידי חברת פארמה, שתרצה להניח ידה על התרופה.
מחלת פרקינסון היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים המרכזית, שנובעת מחוסר בדופמין במוח. תסמיני המחלה כוללים הפרעות מוטוריות כמו רעד בלתי רצוני, נוקשות שרירים, האטה וירידה בתנועה וחוסר יציבות. בשלבים המתקדמים של המחלה, סובלים החולים מקשיים בדיבור ובבליעה ומירידה מנטלית משמעותית.
דופמין הוא כימיקל, שניתן כתרופה לטיפול במחלות שונות, אך בכל הנוגע לפרקינסון, נכון להיום לא נמצא הפתרון שיאפשר העברת דופמין למוח. הסיבה: מחסום הדם-מוח (Blood Brain Barrier – BBB) אינו מאפשר את העברת הדופמין מזרם הדם לתאי המוח.
כדי להתגבר על מכשול זה, חולי הפרקינסון מטופלים בתרופות קרבידופה ולבדופה (carbidopa/levodopa). לבדופה, שחוצה את מחסום הדם-מוח, הופכת בתהליך אנזימטי לדופמין. לכן, מתן לבדופה לחולי פרקינסון היא כיום הדרך היעילה ביותר להעלאת רמות הדופמין במוח ולטיפול בתסמיני המחלה.
- הסיכויים והסיכונים באימפקס ולמה בעל מניות תובע את הנהלת החברה?
- אימפקס: המכירות הסתכמו ב-4 מיליון דולר; התזרים הפך לחיובי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאחר והחומר לבדופה עשוי להפוך לדופמין בטרם חדירתו למוח, הוא ניתן בשילוב עם התרופה קרבידופה, שמעכבת את הפיכתו של הלבדופה לדופמין, עד לכניסתו למוח.
יעילות פוחתת
הבעיה בטיפול בלבדופה היא שלאורך זמן יעילות התרופה פוחתת, זאת עד להופעת תופעה של "On/Off", בה בחלק מהזמן התרופה משפיעה (On) וביתר, התרופה אינה משפיעה והחולים סובלים מתסמיני המחלה (Off).
למעשה, לאחר שנתיים של טיפול, כמעט מחצית מחולי הפרקינסון שמטופלים בלבדופה וקרבידופה, חווים אובדן מהיר בשליטה המוטורית בין נטילת גלולה אחת לשנייה.
התרופה CVT-301 של אקורדה עשויה לסייע למטופלים בהם השפעת הטיפול בלבדופה מתפוגגת ונעלמת בין המינונים. מדובר בלבדופה בצורת אבקה הניתנת באמצעות משאף ישירות לריאות, זאת במקביל לנטילת גלולות לבדופה וקרביודופה הניתנות בבליעה.
בשונה מהתרופות האוראליות, שנספגות במערכת העיכול בטרם הגיען למוח, המשאף של אקורדה מספק מנה מדויקת של לבדופה לריאות, שמגיעה אל המוח זמן קצר לאחר מכן, תוך עקיפת מערכת העיכול. באקורדה מצאו שניתן להבחין בלבדופה בזרם הדם תוך 5 דקות מנטילת התרופה במשאף. לשם השוואה, לתרופה הניתנת בבליעה נדרשו 20 דקות להיספג בזרם הדם.
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
לפני כשנה פרסמה אקורדה תוצאות מניסויים בשלב 3 שערכה בתרופה CVT-301 בחולי פרקינסון. תוצאות אלו הצביעו שיפור משמעותי בתפקודים המוטוריים ועל בטיחות הטיפול בחולי פרקינסון החווים תקופות "Off".
קשיים בדרך
אקורדה קיוותה שתוצאות ניסוי שלב 3 יסללו את הדרך לאישור התרופה לשיווק, אולם באוגוסט אשתקד, חודשיים לאחר שהגישה ל-FDA את תיק התרופה לאישור, החברה קיבלה מכתב ממנהל המזון והתרופות ובו סירוב לבחון את אישור התרופה.
לטענת ה-FDA, בבקשה לאישור התיק נפלו פגמים בהצגת נתונים מסוימים הקשורים בהליך ייצור התרופה, המונעים את אישורה של התרופה. באקורדה מיהרו לבצע את התיקונים הדרושים בתיק התרופה ובתוך שלושה חודשים הגישו את התיק לאישור בשנית.
כאמור, היום דיווחה אקורדה שה-FDA אישר את קבלת התיק. להערכת הנהלת החברה, אם התרופה תאושר לשיווק, היא עשויה להגיע בשיא למכירות שנתיות של כ-800 מיליון דולר בארה"ב.
עם נעילת המסחר ביום שישי האחרון נקבע שווי השוק של אקורדה על 1.2 מיליארד דולר. נכון לסוף דצמבר, בקופתה של אקורדה מזומנים והשקעות לטווח קצר בהיקף של כ-307 מיליון דולר, לצד חוב של כ-335 מיליון דולר.
נתונים אלו מעמידים את שווי הפעילות (EV) של אקורדה על כ-1.22 מיליארד דולר – מכפיל של כ-1.5 על המכירות הצפויות בשיא של התרופה. לאור העובדה ש-CVT-301 כבר צלחה את הניסויים הקליניים וסיכוייה לזכות באישור השיווק גבוהים, מכפיל סביר זה ושווי השוק בו נסחרת אקורדה, לא צפויים להקשות על רכישת החברה.
בין החברות שהוזכרו כרוכשות פוטנציאליות ניתן למצוא את ביוג'ן (סימול: BIIB), אב-וי (סימול: ABBV), אלרגן (סימול: AGN), רוש (סימול: RHHBY), שייר (סימול: SHPG), יו.סי.בי (סימול: UCB.BR) ומיצובישי פארמה שרכשה לאחרונה את נוירודרם הישראלית.
מחיקת ענק
בחודשים האחרונים נראה שאקורדה הכינה עצמה לרכישה והחלה בניקוי אורוות: בדוחות הכספיים לרבעון הרביעי של 2017, החברה הכירה בהוצאה של 233.5 מיליון דולר בגין הפסקת תכנית הפיתוח של התרופה טוזדננט (tozadenant).
אקורדה קיוותה שטוזדנט תהווה טיפול משלים לתרופה לבדופה ותשמש להפחתת משך הזמן של תקופת ה-Off. בשונה מהתרופה CVT-301, שצפויה להינתן רק כאשר תקופת ה-Off מתרחשת, התרופה טוזדנט הייתה אמורה להינתן על בסיס קבוע. לכן, פוטנציאל המכירות שלה היה גבוה משמעותית מזה של CVT-301.
לצערה של החברה, עקב מותם של חמישה חולים שהשתתפו בניסוי שלב 3, בנובמבר האחרון היא החליטה להפסיק את פיתוח התרופה.
מחיקת ענק זו לא הייתה היחידה שביצעה חברת התרופות האמריקאית ברבעון הרביעי 2017. אקורדה הכירה גם בהוצאה של 23.8 מיליון דולר, זאת לאחר שתרופה אחרת שהיא מפתחת, SYN120, לטיפול בדמנציה הקשורה בפרקינסון, לא עמדה ביעדים הראשיים והמשניים בניסוי שבוצע בתרופה.
תחרות מעבר לפינה
למחיקות אלו קדמה ההחלטה להפחית את מצבת העובדים בחברה ב-20%. החלטה זו נובעת בעיקר מהצניחה הצפויה בהכנסות החברה בשנה הקרובה. עיקר ההכנסות של אקורדה נובעות ממכירת התרופה אמפירה (Ampira), לשיפור ההליכה בחולי טרשת נפוצה. מכירות התרופה ב-2017 הסתכמו בכ-543 מיליון דולר, שהן 92% מההכנסות השנתיות של אקורדה.
החל מסוף יולי הקרוב, אמפירה צפויה להיתקל בתחרות גנרית מצד 10 חברות שפיתחו גרסה גנרית משלהן לתרופה וטוענות שהפטנטים של התרופה אינם תקפים, טענות שהתקבלו בבית המשפט המחוזי של דלאוור.
אקורדה לא הרימה ידיים וערערה על הפסיקה, אך אם ערעורה יכשל, בחברה מעריכים שהתחרות הגנרית תתורגם להכנסות של 350-330 מיליון דולר ממכירות אמפירה ב-2018, ירידה של עד 39% לעומת מכירות התרופה ב-2017.
שוק צפוף במיוחד
הצמצומים באקורדה יאפשרו לחברה להתמקד בפיתוח התרופה CVT-301, ובמאמצי השיווק של התרופה, בהנחה שזו אכן תזכה באישור השיווק המיוחל.
על אף העובדה שפתרון לתופעת ה-Off נותר אתגר לא מבוטל, על משקיעים שמעוניינים להיחשף להשקעה לאקורדה ולחברות אחרות המפתחות טיפולים לפרקינסון מבוססים לבדופה להבין שהתחזיות של פוטנציאל השוק, לא כוללות כניסתם של מוצרים עתידיים אחרים לשוק.
בסופו של יום, מאחר ומחלת הפרקינסון נובעת מחוסר בדופמין, התרופה לבדופה תמשיך להוות הטיפול העיקרי במחלה. ההבדלים בין המוצרים האחרים יהיו כנראה בשיטת ההולכה של התרופה, אך רובם צפויים להציג יעילות קלינית ולזכות בנתח כלשהו מהשוק הצפוף.
כך למשל, בתחילת 2015 זכתה אב-וי באישור FDA לתרופה דואופה (Duopa), תמיסת ג'ל המיועדת להזלפה ישירות למעי ומכילה לבדופה וקרדיופה. שני החומרים הפעילים נמצאים בתוך מיכל פלסטיק המתחבר למשאבה ניידת וממנה לצינורית המגיעה ישירות למעי הדק.
העובדה שהדואפה מאפשרת אספקה רציפה של לבדופה ישירות למעי, משך כל תקופת הערות, מאפשרת למטופל להמשיך בשגרת יומו ובאורח חייו. החיסרון של דואפה הוא בכך שהמוצר מצריך אשפוז של עד שבוע, לצורך התאמת המינון למטופל, אך העובדה שבניסויים קליניים הדואפה הצליחה להפחית ב-63% את תקופת ה-Off, הופכת אותה למהפכה של ממש.
התחרות תחריף
ארבעה חודשים לאחר אישור הדואפה, אושרה גרסה נוספת של לבדופה וקרבידופה בשחרור מושהה – ריטרי (Rytary), שפיתחה אימפקס לברטוריז. התרופה הניבה הכנסות של 63.3 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2017.
בשנים הקרובות עשויים להיכנס לשוק מוצרים נוספים כמו זה של נוירודרם, שנרכשה על ידי מיצובישי פארמה, אינטק פארמה (סימול: NTEC), שמפתחת גרסת אקורדיון ללבדופה וקרבידופה וחברות נוספות.
מאחר וכולן צפויות להתחלק בשוק, נראה שהכנסותיהן השנתיות יסתכמו בשיא במאות מיליוני דולרים בודדים בלבד. זו הסיבה שאין להשליך מעסקת מיצובישי-נוירודרם על עסקאות אפשריות אחרות.
אין לזלזל בהכנסות של מאות מיליוני דולרים ממכירות תרופה לפרקינסון, אך סביר להניח שמיצובישי הסכימה לשלם 1.1 מיליארד דולר על נוירודרם עקב הפוטנציאל של שיטת הולכת המוצר שלה לטיפול בהתוויות נוספות ולא רק בפרקינסון.
לרוב, מי שזוכה בנתח השוק הגדול ביותר היא החברה שמציגה את היעילות הגבוהה ביותר בניסויים הקליניים. השוואה בין ניסויים בעייתית מאחר ומדובר באוכלוסיות חולים שונות ובמבנה ניסוי שונה. בפרקינסון ההשוואה בעייתית במיוחד עקב השפעת הפלסבו על החולים.
לכן, כדי לזכות בנתח שוק משמעותי על בסיס היעילות, על חברה יהיה להציג שיפור משמעותי מזה של הטיפול של אב-וי, אתגר לא מבוטל. אחרת, מה שיקבע את נתח השוק של החברות שמעוניינות להשיק גרסאות שונות של התרופות בשחרור מושהה, הוא מועד הגעתן לשוק. עיקוב בהשקת המוצר, עלול לעלות באובדן מכירות משמעותי.
** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- 3.עוד מתחרה - GOCOVRI של ADMS (ל"ת)משקיע פארמה 22/02/2018 11:51הגב לתגובה זו
- 2.תומר קורנפלקס 22/02/2018 11:27הגב לתגובה זוסיימה את 2017 עם תוצאות שיא וצפויה להמשיך לגדול בקצב יפה ב-2018, מה אתה צופה בגזרה של החברה.
- 1.תענוג לקרוא אותך שניר יישר כוח (ל"ת)נמרוד 20/02/2018 20:39הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
