שובן של אגרות החוב צמודות הדולר
שוק ההנפקות רושם את אחת התקופות הטובות ביותר שידע אי-פעם. לאחרונה החל טרנד חדש בשוק הנפקות החוב, כאשר למעלה מ-3 מילארד ש' מגוייסים באמצעות אגרות חוב צמודות לדולר: ראשונות, היו אלו שותפויות הגז, דלק קידוחים ואבנר שגייסו מיליארד וחצי ש' בשתי סדרות אג"ח. חברה לישראל ביצעה הרחבה בהיקף 800 מיליון ש' לסדרת האג"ח הדולרית שלה. האחרונה היא חברת חלל-תקשורת שהשלימה גיוס של מיליארד ש' לצורך מימון בנייתו של לוויין התקשורת עמוס 17. סקטור אג"ח צמודי הדולר נחשב לאחד מאפיקי ההשקעה הפחות מוכרים למשקיע המקומי. האפיק מונה 8 סדרות אג"ח, כאשר ארבע מתוכן הונפקו רק בחודש האחרון. במסמך זה ננסה לבדוק את פערי התשואה בין אגרות החוב הדולריות מול מקבילותיהן השקליות, וכן ננסה לבחון את כדאיות ההשקעה באגרות חוב צמודות דולר.
כאשר משווים בין סדרות האג"ח של החברות המנפיקות, ניתן למצוא פערים מהותיים בתשואה לפדיון אשר עשויים להוות לציבור המשקיעים הזדמנות השקעה מעניינת:
סוג ההצמדה
קשה מאוד להסביר את פערי התשואות בין אגרות חוב השקליות לבין אלו הדולריות, גם פערי התשואות הקיימים בין אגרות החוב המקומיות של ממשלת ישראל לבין אלו אשר נסחרות בארה"ב אינם מצדיקים עיוות זה. אנו סבורים כי מתודולוגיית הפעולה של תעודות הסל והקרנות המחקות היא נושאת באחריות העיקרית לעיוות המסחרי שנוצר באפיקי האג"ח הקונצרני, שכן נוכחותן של אגרות החוב במדדי התל-בונד מגבירה את רמת הסחירות בהן ותורמת באופן ישיר לירידה בתשואה.
כך לדוגמה, חברת הנדל"ן האמריקאית אול-יר השלימה לאחרונה הצעת רכש אשר במהלכה הוחלפו אגרות החוב הדולריות שלה באגרות חוב שקליות. הדבר נעשה מתוך כוונה להצטרף אל מדד התל-בונד השקלי. מהלך זה הוביל לירידה חדה בתשואת אגרות החוב של הקבוצה, ותרם לפעילי שוק ההון אשר נענו להצעת הרכש ריווחי הון נאים. הסבר נוסף ניתן למצוא בגישתו של המשקיע הישראלי אשר דורש, באופן מסורתי, פרמיית סיכון גבוהה יותר על אגרות חוב נקובות בדולר ביחס לאגרות חוב שקליות. כך לדוגמה בחודש אוגוסט האחרון המירה חברת בי-קומיוניקיישנס חוב דולרי בהיקף של 800 מיליון דולר, אשר נשא ריבית של מעל 7% לסדרת אג"ח שקלית הנושאת ריבית נמוכה באופן משמעותי.
חשיפה דולרית בתיקי ההשקעות
קשה לחזות כיצד יתנהג המטבע האמריקאי בשנה הקרובה, אמנם יישום האג'נדה הכלכלית של הנשיא טראמפ וההיתכנות למלחמת סחר עם סין מעיבה על המטבע האמריקאי, אך מנגד, הדולר ממשיך להתחזק מול מרבית המטבעות המובילים בעולם. התחזקות זו נובעת בעיקר מהזינוק החד בתשואות האג"ח האמריקאיות ובריחת המשקיעים למטבעות "חוף מבטחים". על פי הערכות, פערי התשואות בין אג"ח אמריקאיות לאלו של מדינות גוש האירו, יפן ובריטניה צפויות להמשיך להתרחב ולכן גוברת הכדאיות להסטת חלק התיק ההשקעות לנכסים דולריים, אם באמצעות החזקה פיזית במטבע או באמצעות רכישת נכסים צמודי דולר.
- ירושלים ברוקראז' על המהלך של תשובה: "אפסייד נאה למשקיעי דלק ואבנר"
- דלק קידוחים ואבנר מציגות רווח של 64 מיליון דולר ב-Q2, "ממוקדות בפתוח לוויתן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיכום
אנו סבורים כי סקטור אגרות החוב הדולריות נמצא בפני התעוררות מסוימת ובעתיד יגבר הביקוש מצד גופי ההשקעות השונים להנפקות חוב נוספות במתכונת זו. נדגיש כי השקעה באגרות חוב קונצרניות בעלות הצמדה דולרית תורמת לגיוון האפיק הסולידי ומספקת הגנה לא רעה במקרה של פיחות במטבע המקומי.
צחי קלמין הוא מנהל מחקר ואסטרטגיה בפרוקסימה בית השקעות.
- 2.מאיר פ 05/02/2017 09:23הגב לתגובה זוכבר היום הריבית בארצות הברית גבוהה מ-ישראל ועדין השקל מתחזק מול הדולר ... לכן בנוסף לאטרקטיביות השקעה באגח דולר צריך לקחת בחשבון ספקולציה בדולר שקל ( יתר שאת עם המרת חוב מדולר לשקל , רצון להרויח גם מהפרשי שער ) היעשה הכול על מנת לחזק את השקל... אפילו בנק ישראל לא מצליח להתמודד עם הספקולנטים . שקל חזק טוב למגייסי חוב בחול טוב לספקולנטים טוב יבואנים לא טוב ליצוא ולמדינה אבל... אין בישראל מי שיכול לעצור את הטרגדיה הזאת, סליחה יש בנק ישראל ... אם הנגידה תלך הביתה
- 1.שוקי הון 01/02/2017 19:46הגב לתגובה זוהיום דווח שבנק ישראל קונה דולרים . עוד סיבה לקנות אג"ח צמוד דולר

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים
במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"
דולר שקל רציף 0.05%
אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.
גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.
- נעילה מעורבת בת"א: ת"א 35 ירד 0.2%, ת"א 90 עלה בשיעור דומה
- הדולר ב-3.26, הרמה הנמוכה מזה 3 שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים
במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"
דולר שקל רציף 0.05%
אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.
גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.
- נעילה מעורבת בת"א: ת"א 35 ירד 0.2%, ת"א 90 עלה בשיעור דומה
- הדולר ב-3.26, הרמה הנמוכה מזה 3 שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.