טלטלות המשקיעים לא תמו, אך התמונה מתבהרת והיא קשורה באג"ח

האם כדאי להסתכן בשוק האג"ח או לוותר על התשואות שהתרגלנו אליהן? גיל הוד, מומחה לשווקים עולמיים ויועץ לחברות בינ"ל, מסביר
גיל הוד | (2)
נושאים בכתבה אג"ח ריבית

כאשר החל משבר הסאב פריים בארה"ב, אף אחד לא ידע להעריך מה תהיה השפעתו ארוכת הטווח. רבים חזו כי הורדות הריבית האגרסיביות לצד ההזרמות בדמות רכישות חוזרות של אג"ח משכנתאות ונכסים רעילים, לצד הטיפול הנחרץ של הממשל בארה"ב במצבם של המוסדות הפיננסיים, יביאו בתוך שנים בודדות להתפרצות אינפלציונית עקב עודף הכסף שיימצא במשק האמריקני.

מתברר כי השבר מתמשך ומדבק וכעומק החוב, הן ממשלתי והן עסקי, עומק ההזרמות והמשבר. כיום העולם כולו סובל מחולשה כלכלית והיעדר אופק צמיחה משמעותי. די לנו להתבונן במודל המשבר היפני על מנת להבין כי על העולם עובר תהליך דומה המורכב מרובדים שונים, ולפיכך המשקיעים החלו להפנים כי הורדות הריבית של הבנקים המרכזיים בכל העולם הן כאן כדי להישאר.

מרגע זה החלה שחיקה מתמשכת בתשואות אגרות החוב ארוכות הטווח אותן מנפיקות הממשלות. שחיקה שהביאה אותן למצב חוסר איזון היסטורי, מצב שניתן היה לצפות לו בעתות מלחמה גלובאלית.

תשואת אג"ח ממשלתי ל-10 שנים של ממשלת גרמניה עומדת כיום על כמינוס 0.05%. תשואת אג"ח ממשלתי ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב עומדת כיום על כ-1.6%. תשואת אג"ח ממשלתי ל-10 שנים של ממשלת ישראל עומדת כיום על כ-1.7%.

המצב הנוכחי נוח למקבלי ההחלטות בכמה היבטים – הביקוש הגואה מביא לכך שעלות החוב הממשלתי יורדת. כל ירידה בתשואת האג"ח המונפקת מביאה לחיסכון ארוך טווח בתשלומי ריבית על החוב הממשלתי.

גלגול החוב של הפירמות גם הוא פשוט יותר. התשואה של הנפקות חוב חדשות נגזרת מפערי הסיכון שמייחסים המשקיעים לכל רמת דירוג, כך שאם אג"ח ממשלת ישראל לטווח של 5 שנים נותנת לדוגמה תשואה שקלית של 0.8% למשקיעים, הרי שאג"ח קונצרני המדורג A יקבל תשואה של כ-3.0% ובכך תחסוך הפירמה תשלומי ריבית ותשפר את מצבה על ידי "גלגול" חוב זול.

המשקיעים, שאינם מקבלים תשואות אליהן התרגלו בסקטור האג"ח הממשלתי, ייטו להגדיל סיכון על מנת להעלות תשואה ויתנפלו בחדווה על הנפקות אג"ח קונצרני ובכך יקלו על הפירמות לגלגל את חובותיהן. המצב הכלכלי בעולם גורר לעצבנות וגוזר בכך תנודתיות גבוהה בשווקי העולם ובכללם על שוק האג"ח, ולכן המשקיעים עוד יחוו טלטלות מדי תקופה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

במידה וננסה להתעלות מעל אותה עצבנות – הרי שהתמונה מתבהרת. לכלכלת העולם עוד דרך ארוכה לעשות, רבת שנים, עד שנבחין בצמיחה ושגשוג. גם כאשר נאבחן צמיחה במדינות מסוימות ובראשן ארה"ב, עדיין מדובר ברמה שנחשבה בעבר כלא מרשימה. לפיכך, רמת הריבית בעולם צפויה להישאר נמוכה ולטפס באיטיות אל עבר נקודת שיווי משקל חדשה הנמוכה משמעותית מזו שהורגלנו אליה בעבר ועמדה על 4% - 5%.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יפני 24/07/2016 15:29
    הגב לתגובה זו
    המקרה של יפן מלמד שלמרות הריבית הנמוכה נכסי הסיכון :מניות ונדל׳ן ירדו הרבה ולאורך זמן . מה שתמך באגח ממשלתי ולא בקונצרני .
  • James 24/07/2016 16:55
    הגב לתגובה זו
    to
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.