טלטלות המשקיעים לא תמו, אך התמונה מתבהרת והיא קשורה באג"ח
כאשר החל משבר הסאב פריים בארה"ב, אף אחד לא ידע להעריך מה תהיה השפעתו ארוכת הטווח. רבים חזו כי הורדות הריבית האגרסיביות לצד ההזרמות בדמות רכישות חוזרות של אג"ח משכנתאות ונכסים רעילים, לצד הטיפול הנחרץ של הממשל בארה"ב במצבם של המוסדות הפיננסיים, יביאו בתוך שנים בודדות להתפרצות אינפלציונית עקב עודף הכסף שיימצא במשק האמריקני.
מתברר כי השבר מתמשך ומדבק וכעומק החוב, הן ממשלתי והן עסקי, עומק ההזרמות והמשבר. כיום העולם כולו סובל מחולשה כלכלית והיעדר אופק צמיחה משמעותי. די לנו להתבונן במודל המשבר היפני על מנת להבין כי על העולם עובר תהליך דומה המורכב מרובדים שונים, ולפיכך המשקיעים החלו להפנים כי הורדות הריבית של הבנקים המרכזיים בכל העולם הן כאן כדי להישאר.
מרגע זה החלה שחיקה מתמשכת בתשואות אגרות החוב ארוכות הטווח אותן מנפיקות הממשלות. שחיקה שהביאה אותן למצב חוסר איזון היסטורי, מצב שניתן היה לצפות לו בעתות מלחמה גלובאלית.
תשואת אג"ח ממשלתי ל-10 שנים של ממשלת גרמניה עומדת כיום על כמינוס 0.05%. תשואת אג"ח ממשלתי ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב עומדת כיום על כ-1.6%. תשואת אג"ח ממשלתי ל-10 שנים של ממשלת ישראל עומדת כיום על כ-1.7%.
- הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
- שוק העבודה האמריקאי ממשיך להיות יציב - הסיכוי להפחתת ריבית יורד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב הנוכחי נוח למקבלי ההחלטות בכמה היבטים – הביקוש הגואה מביא לכך שעלות החוב הממשלתי יורדת. כל ירידה בתשואת האג"ח המונפקת מביאה לחיסכון ארוך טווח בתשלומי ריבית על החוב הממשלתי.
גלגול החוב של הפירמות גם הוא פשוט יותר. התשואה של הנפקות חוב חדשות נגזרת מפערי הסיכון שמייחסים המשקיעים לכל רמת דירוג, כך שאם אג"ח ממשלת ישראל לטווח של 5 שנים נותנת לדוגמה תשואה שקלית של 0.8% למשקיעים, הרי שאג"ח קונצרני המדורג A יקבל תשואה של כ-3.0% ובכך תחסוך הפירמה תשלומי ריבית ותשפר את מצבה על ידי "גלגול" חוב זול.
המשקיעים, שאינם מקבלים תשואות אליהן התרגלו בסקטור האג"ח הממשלתי, ייטו להגדיל סיכון על מנת להעלות תשואה ויתנפלו בחדווה על הנפקות אג"ח קונצרני ובכך יקלו על הפירמות לגלגל את חובותיהן. המצב הכלכלי בעולם גורר לעצבנות וגוזר בכך תנודתיות גבוהה בשווקי העולם ובכללם על שוק האג"ח, ולכן המשקיעים עוד יחוו טלטלות מדי תקופה.
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
במידה וננסה להתעלות מעל אותה עצבנות – הרי שהתמונה מתבהרת. לכלכלת העולם עוד דרך ארוכה לעשות, רבת שנים, עד שנבחין בצמיחה ושגשוג. גם כאשר נאבחן צמיחה במדינות מסוימות ובראשן ארה"ב, עדיין מדובר ברמה שנחשבה בעבר כלא מרשימה. לפיכך, רמת הריבית בעולם צפויה להישאר נמוכה ולטפס באיטיות אל עבר נקודת שיווי משקל חדשה הנמוכה משמעותית מזו שהורגלנו אליה בעבר ועמדה על 4% - 5%.
- 1.יפני 24/07/2016 15:29הגב לתגובה זוהמקרה של יפן מלמד שלמרות הריבית הנמוכה נכסי הסיכון :מניות ונדל׳ן ירדו הרבה ולאורך זמן . מה שתמך באגח ממשלתי ולא בקונצרני .
- James 24/07/2016 16:55הגב לתגובה זוto
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
