טלטלות המשקיעים לא תמו, אך התמונה מתבהרת והיא קשורה באג"ח

האם כדאי להסתכן בשוק האג"ח או לוותר על התשואות שהתרגלנו אליהן? גיל הוד, מומחה לשווקים עולמיים ויועץ לחברות בינ"ל, מסביר
גיל הוד | (2)
נושאים בכתבה אג"ח ריבית

כאשר החל משבר הסאב פריים בארה"ב, אף אחד לא ידע להעריך מה תהיה השפעתו ארוכת הטווח. רבים חזו כי הורדות הריבית האגרסיביות לצד ההזרמות בדמות רכישות חוזרות של אג"ח משכנתאות ונכסים רעילים, לצד הטיפול הנחרץ של הממשל בארה"ב במצבם של המוסדות הפיננסיים, יביאו בתוך שנים בודדות להתפרצות אינפלציונית עקב עודף הכסף שיימצא במשק האמריקני.

מתברר כי השבר מתמשך ומדבק וכעומק החוב, הן ממשלתי והן עסקי, עומק ההזרמות והמשבר. כיום העולם כולו סובל מחולשה כלכלית והיעדר אופק צמיחה משמעותי. די לנו להתבונן במודל המשבר היפני על מנת להבין כי על העולם עובר תהליך דומה המורכב מרובדים שונים, ולפיכך המשקיעים החלו להפנים כי הורדות הריבית של הבנקים המרכזיים בכל העולם הן כאן כדי להישאר.

מרגע זה החלה שחיקה מתמשכת בתשואות אגרות החוב ארוכות הטווח אותן מנפיקות הממשלות. שחיקה שהביאה אותן למצב חוסר איזון היסטורי, מצב שניתן היה לצפות לו בעתות מלחמה גלובאלית.

תשואת אג"ח ממשלתי ל-10 שנים של ממשלת גרמניה עומדת כיום על כמינוס 0.05%. תשואת אג"ח ממשלתי ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב עומדת כיום על כ-1.6%. תשואת אג"ח ממשלתי ל-10 שנים של ממשלת ישראל עומדת כיום על כ-1.7%.

המצב הנוכחי נוח למקבלי ההחלטות בכמה היבטים – הביקוש הגואה מביא לכך שעלות החוב הממשלתי יורדת. כל ירידה בתשואת האג"ח המונפקת מביאה לחיסכון ארוך טווח בתשלומי ריבית על החוב הממשלתי.

גלגול החוב של הפירמות גם הוא פשוט יותר. התשואה של הנפקות חוב חדשות נגזרת מפערי הסיכון שמייחסים המשקיעים לכל רמת דירוג, כך שאם אג"ח ממשלת ישראל לטווח של 5 שנים נותנת לדוגמה תשואה שקלית של 0.8% למשקיעים, הרי שאג"ח קונצרני המדורג A יקבל תשואה של כ-3.0% ובכך תחסוך הפירמה תשלומי ריבית ותשפר את מצבה על ידי "גלגול" חוב זול.

המשקיעים, שאינם מקבלים תשואות אליהן התרגלו בסקטור האג"ח הממשלתי, ייטו להגדיל סיכון על מנת להעלות תשואה ויתנפלו בחדווה על הנפקות אג"ח קונצרני ובכך יקלו על הפירמות לגלגל את חובותיהן. המצב הכלכלי בעולם גורר לעצבנות וגוזר בכך תנודתיות גבוהה בשווקי העולם ובכללם על שוק האג"ח, ולכן המשקיעים עוד יחוו טלטלות מדי תקופה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

במידה וננסה להתעלות מעל אותה עצבנות – הרי שהתמונה מתבהרת. לכלכלת העולם עוד דרך ארוכה לעשות, רבת שנים, עד שנבחין בצמיחה ושגשוג. גם כאשר נאבחן צמיחה במדינות מסוימות ובראשן ארה"ב, עדיין מדובר ברמה שנחשבה בעבר כלא מרשימה. לפיכך, רמת הריבית בעולם צפויה להישאר נמוכה ולטפס באיטיות אל עבר נקודת שיווי משקל חדשה הנמוכה משמעותית מזו שהורגלנו אליה בעבר ועמדה על 4% - 5%.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יפני 24/07/2016 15:29
    הגב לתגובה זו
    המקרה של יפן מלמד שלמרות הריבית הנמוכה נכסי הסיכון :מניות ונדל׳ן ירדו הרבה ולאורך זמן . מה שתמך באגח ממשלתי ולא בקונצרני .
  • James 24/07/2016 16:55
    הגב לתגובה זו
    to
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

TOAH
צילום: באדיבות View Point

איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?

על הקשר בין הריבית ובין שווי נכסים ואיך תשפיע הורדת הריבית על הדוחות הכספיים של חברות הנדל"ן המניב? 

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה נדל"ן מניב ריבית

בשבוע שעבר בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% ונגיד בנק ישראל ציין כי בהתאם לנתונים הקיימים כיום, צפויות ככל הנראה עוד 2 פעימות של הורדות ריבית במהלך שנת 2026. 

הורדת ריבית זו הינה חלק ממהלך רחב יותר של הורדות ריבית בשאר כלכלות העולם, בהובלת הכלכלה הגדולה בעולם, ארה"ב. הורדות ריבית אלו, גם כעת וגם הצפויות, משפיעות באופן ישיר על דו"חות ורווחי החברות הציבוריות העוסקות בנדל"ן מניב, בישראל ובעולם.


מהן חברות נדל"ן מניב?

חברות נדל"ן מניב, כשמן כן הן, חברות אשר מחזיקות נדל"ן אשר מניב להן הכנסות מהשכרה נכסים. הנכסים אלו כוללים נכסים מסחריים כגון קניונים, בנייני משרדים להשכרה, דיור מוגן, מרכזיים לוגיסטיים (מרלו"גים), מבני תעשייה וכדומה.

חברות הנדל"ן המניב מפרסמות כל רבעון דו"ח כספי המשקף את נתוני השכרות הנכסים וכולל את אחוז התפוסה בנכסים, מחירי השכירות, הכנסות והוצאות שוטפות ביחס לנכסים. במקביל, ומדי תקופה מציגים את שווי הנכסים העדכני בהתאם לשמאות שבוצעה לרוב בסמיכות למועד פרסום הדו"ח.

ירידת הריבית משפיעה ישירות על שווי הנדל"ן המוחזקים כך שירידת ריבית מעלה את שווי הנכסים המוערך, ובכך מעלה את רווחי החברות ברווח חשבונאי המכונה "רווח שערוך".

השינוי בשווי נכסי הנדל"ן המניב, המשורשר לשורת הרווח, קשור למושג הנקרא, היוון הכנסות.