טלטלות המשקיעים לא תמו, אך התמונה מתבהרת והיא קשורה באג"ח

האם כדאי להסתכן בשוק האג"ח או לוותר על התשואות שהתרגלנו אליהן? גיל הוד, מומחה לשווקים עולמיים ויועץ לחברות בינ"ל, מסביר
גיל הוד | (2)
נושאים בכתבה אג"ח ריבית

כאשר החל משבר הסאב פריים בארה"ב, אף אחד לא ידע להעריך מה תהיה השפעתו ארוכת הטווח. רבים חזו כי הורדות הריבית האגרסיביות לצד ההזרמות בדמות רכישות חוזרות של אג"ח משכנתאות ונכסים רעילים, לצד הטיפול הנחרץ של הממשל בארה"ב במצבם של המוסדות הפיננסיים, יביאו בתוך שנים בודדות להתפרצות אינפלציונית עקב עודף הכסף שיימצא במשק האמריקני.

מתברר כי השבר מתמשך ומדבק וכעומק החוב, הן ממשלתי והן עסקי, עומק ההזרמות והמשבר. כיום העולם כולו סובל מחולשה כלכלית והיעדר אופק צמיחה משמעותי. די לנו להתבונן במודל המשבר היפני על מנת להבין כי על העולם עובר תהליך דומה המורכב מרובדים שונים, ולפיכך המשקיעים החלו להפנים כי הורדות הריבית של הבנקים המרכזיים בכל העולם הן כאן כדי להישאר.

מרגע זה החלה שחיקה מתמשכת בתשואות אגרות החוב ארוכות הטווח אותן מנפיקות הממשלות. שחיקה שהביאה אותן למצב חוסר איזון היסטורי, מצב שניתן היה לצפות לו בעתות מלחמה גלובאלית.

תשואת אג"ח ממשלתי ל-10 שנים של ממשלת גרמניה עומדת כיום על כמינוס 0.05%. תשואת אג"ח ממשלתי ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב עומדת כיום על כ-1.6%. תשואת אג"ח ממשלתי ל-10 שנים של ממשלת ישראל עומדת כיום על כ-1.7%.

המצב הנוכחי נוח למקבלי ההחלטות בכמה היבטים – הביקוש הגואה מביא לכך שעלות החוב הממשלתי יורדת. כל ירידה בתשואת האג"ח המונפקת מביאה לחיסכון ארוך טווח בתשלומי ריבית על החוב הממשלתי.

גלגול החוב של הפירמות גם הוא פשוט יותר. התשואה של הנפקות חוב חדשות נגזרת מפערי הסיכון שמייחסים המשקיעים לכל רמת דירוג, כך שאם אג"ח ממשלת ישראל לטווח של 5 שנים נותנת לדוגמה תשואה שקלית של 0.8% למשקיעים, הרי שאג"ח קונצרני המדורג A יקבל תשואה של כ-3.0% ובכך תחסוך הפירמה תשלומי ריבית ותשפר את מצבה על ידי "גלגול" חוב זול.

המשקיעים, שאינם מקבלים תשואות אליהן התרגלו בסקטור האג"ח הממשלתי, ייטו להגדיל סיכון על מנת להעלות תשואה ויתנפלו בחדווה על הנפקות אג"ח קונצרני ובכך יקלו על הפירמות לגלגל את חובותיהן. המצב הכלכלי בעולם גורר לעצבנות וגוזר בכך תנודתיות גבוהה בשווקי העולם ובכללם על שוק האג"ח, ולכן המשקיעים עוד יחוו טלטלות מדי תקופה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

במידה וננסה להתעלות מעל אותה עצבנות – הרי שהתמונה מתבהרת. לכלכלת העולם עוד דרך ארוכה לעשות, רבת שנים, עד שנבחין בצמיחה ושגשוג. גם כאשר נאבחן צמיחה במדינות מסוימות ובראשן ארה"ב, עדיין מדובר ברמה שנחשבה בעבר כלא מרשימה. לפיכך, רמת הריבית בעולם צפויה להישאר נמוכה ולטפס באיטיות אל עבר נקודת שיווי משקל חדשה הנמוכה משמעותית מזו שהורגלנו אליה בעבר ועמדה על 4% - 5%.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יפני 24/07/2016 15:29
    הגב לתגובה זו
    המקרה של יפן מלמד שלמרות הריבית הנמוכה נכסי הסיכון :מניות ונדל׳ן ירדו הרבה ולאורך זמן . מה שתמך באגח ממשלתי ולא בקונצרני .
  • James 24/07/2016 16:55
    הגב לתגובה זו
    to
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?

על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה

ד"ר אדם רויטר |

בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל". 

 החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.

מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה". 


מה קרה בפועל?

חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט. 

 התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.

נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?

תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.