טלטלות המשקיעים לא תמו, אך התמונה מתבהרת והיא קשורה באג"ח
כאשר החל משבר הסאב פריים בארה"ב, אף אחד לא ידע להעריך מה תהיה השפעתו ארוכת הטווח. רבים חזו כי הורדות הריבית האגרסיביות לצד ההזרמות בדמות רכישות חוזרות של אג"ח משכנתאות ונכסים רעילים, לצד הטיפול הנחרץ של הממשל בארה"ב במצבם של המוסדות הפיננסיים, יביאו בתוך שנים בודדות להתפרצות אינפלציונית עקב עודף הכסף שיימצא במשק האמריקני.
מתברר כי השבר מתמשך ומדבק וכעומק החוב, הן ממשלתי והן עסקי, עומק ההזרמות והמשבר. כיום העולם כולו סובל מחולשה כלכלית והיעדר אופק צמיחה משמעותי. די לנו להתבונן במודל המשבר היפני על מנת להבין כי על העולם עובר תהליך דומה המורכב מרובדים שונים, ולפיכך המשקיעים החלו להפנים כי הורדות הריבית של הבנקים המרכזיים בכל העולם הן כאן כדי להישאר.
מרגע זה החלה שחיקה מתמשכת בתשואות אגרות החוב ארוכות הטווח אותן מנפיקות הממשלות. שחיקה שהביאה אותן למצב חוסר איזון היסטורי, מצב שניתן היה לצפות לו בעתות מלחמה גלובאלית.
תשואת אג"ח ממשלתי ל-10 שנים של ממשלת גרמניה עומדת כיום על כמינוס 0.05%. תשואת אג"ח ממשלתי ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב עומדת כיום על כ-1.6%. תשואת אג"ח ממשלתי ל-10 שנים של ממשלת ישראל עומדת כיום על כ-1.7%.
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב הנוכחי נוח למקבלי ההחלטות בכמה היבטים – הביקוש הגואה מביא לכך שעלות החוב הממשלתי יורדת. כל ירידה בתשואת האג"ח המונפקת מביאה לחיסכון ארוך טווח בתשלומי ריבית על החוב הממשלתי.
גלגול החוב של הפירמות גם הוא פשוט יותר. התשואה של הנפקות חוב חדשות נגזרת מפערי הסיכון שמייחסים המשקיעים לכל רמת דירוג, כך שאם אג"ח ממשלת ישראל לטווח של 5 שנים נותנת לדוגמה תשואה שקלית של 0.8% למשקיעים, הרי שאג"ח קונצרני המדורג A יקבל תשואה של כ-3.0% ובכך תחסוך הפירמה תשלומי ריבית ותשפר את מצבה על ידי "גלגול" חוב זול.
המשקיעים, שאינם מקבלים תשואות אליהן התרגלו בסקטור האג"ח הממשלתי, ייטו להגדיל סיכון על מנת להעלות תשואה ויתנפלו בחדווה על הנפקות אג"ח קונצרני ובכך יקלו על הפירמות לגלגל את חובותיהן. המצב הכלכלי בעולם גורר לעצבנות וגוזר בכך תנודתיות גבוהה בשווקי העולם ובכללם על שוק האג"ח, ולכן המשקיעים עוד יחוו טלטלות מדי תקופה.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
במידה וננסה להתעלות מעל אותה עצבנות – הרי שהתמונה מתבהרת. לכלכלת העולם עוד דרך ארוכה לעשות, רבת שנים, עד שנבחין בצמיחה ושגשוג. גם כאשר נאבחן צמיחה במדינות מסוימות ובראשן ארה"ב, עדיין מדובר ברמה שנחשבה בעבר כלא מרשימה. לפיכך, רמת הריבית בעולם צפויה להישאר נמוכה ולטפס באיטיות אל עבר נקודת שיווי משקל חדשה הנמוכה משמעותית מזו שהורגלנו אליה בעבר ועמדה על 4% - 5%.
- 1.יפני 24/07/2016 15:29הגב לתגובה זוהמקרה של יפן מלמד שלמרות הריבית הנמוכה נכסי הסיכון :מניות ונדל׳ן ירדו הרבה ולאורך זמן . מה שתמך באגח ממשלתי ולא בקונצרני .
- James 24/07/2016 16:55הגב לתגובה זוto
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
