7 מיתוסים נפוצים בתחום המשכנתאות - הנה קצת סדר
לרובנו, רכישת דירה היא העסקה הגדולה והמשמעותית שנעשה בחיינו. על אף חשיבות העסקה, ישנם לא מעט מקרים שמסתבכים לאחר נטילת ההלוואה ומובילים לאורך חיי המשכנתא לטעויות כספיות קשות, והחלטתי לנפץ כמה מיתוסים שהושרשו בנושא.
המיתוס: משלמים רק את הריבית בשנים הראשונות, ולא את הקרן
לחלוטין לא נכון.
רובנו סבורים שבשנים הראשונות, ואולי אפילו עד מחצית תקופת המשכנתא, אנו משלמים רק את הריבית ואילו הקרן נשארת על כנה. בפועל, בתקופה הראשונה של המשכנתא אנו משלמים גם את הריבית וגם את הקרן, אם כי לא באותו יחס: שליש מההחזר החודשי מפחית את הקרן ושני שליש ממנו משולמים עבור הריבית, וככל שהתקופה חולפת, כך היחס בין הקרן לריבית מתהפך.
המלצה: אפשר לבחור מסלולי משכנתא בתוך התמהיל ש"נוגסים" בקרן בצורה משמעותית יותר, אך יש לזכור שאין ארוחות חינם, ומסלולים כאלו לעיתים מתנהגים באופן תנודתי יותר שמשפיע על ההחזר החודשי.
המיתוס: ריבית קבועה = יציבות בהחזר החודשי
לא מדויק.
הסמנטיקה בהגדרה יכולה להטעות מכיוון שלא משנה אם הריבית קבועה, אך יש לזכור שלכל ריבית יש בסיס הצמדה שונה ולכן אם לקחנו מסלול בריבית קבועה צמודה למדד המחירים לצרכן, עלינו לקחת בחשבון שבשנות אינפלציה מסלול זה לא נותן "שקט נפשי" ללווה. לדוגמה, מי שנטל משכנתא בסך 400 אלף שקל לתקופה של 25 שנה בריבית קבועה צמודת מדד, מתחיל בהחזר חודשי של 2,006 שקל ולאחר 5 שנים ההחזר החודשי עלול להגיע ל-2,215 שקל (יותר מ-10%).
- הסיוט של אלו שהמתינו עם רכישת הדירה, עלות המשכנתא מתנפחת במהירות - צפו בנתוני ההחזר החודשי
- "בנק ישראל כבר לא מפחד מניפוח בועת נדל"ן - השוק הצטנן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המלצה: לבדוק היטב מה התנודתיות בכל מסלול ולערוך מספר סימולציות על התפתחות ההחזר בשנים הקרובות.
המיתוס: פיזור הסיכון בצורה מתמטית פשוטה: שליש בריבית פריים, שליש בריבית משתנה ושליש בריבית קבועה
לא נכון.
כדי להבטיח יציבות בהחזר החודשי, יש להתאים את צרכי הלווים להלוואת המשכנתא עצמה. כיום יש למעלה מ-20 מסלולי משכנתא ולכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות.
המלצה: פיזור סיכונים הוא יחודי לכל פרופיל לווה, גם אם גובה המשכנתא הוא אחיד/ממוצע. חשוב לא ללכת אחרי העדר, ולבחון היטב באיזה סטטוס נהיה בעוד 5 או 10 שנים, גם מבחינת התא המשפחתי וגם מבחינה מקצועית (רלוונטיות שכר / משרה מלאה).
המיתוס: "יש לך משכנתא טובה, למה למחזר אותה?", אין טעם למחזר, הקנס גבוה מדי
לא נכון.
גם אם ישנו קנס או שקיימת עמלת היוון, ברוב המקרים שווה למחזר את המשכנתא על אף הקנסות ולהשיג חיסכון ארוך טווח אשר גבוה יותר מהקנס שנשלם.
המלצה: לפנות לגופים אובייקטיביים שיבחנו את תנאי המשכנתא שלכם ויתנו לכם חוות דעת מקיפה בנושא החיסכון והיציבות בהחזר החודשי. הבדיקה חינמית ונותנת תמונה מקיפה ומהימנה על המשכנתא שלכם.
המיתוס: אין מה להילחץ ויש לנו מספיק זמן לעשות סקר שוק בין הבנקים השונים
לא נכון.
האישורים העקרוניים ניתנים מטעם הבנקים לתקופה של 12 ימים קלנדריים (כולל שבתות, חגים וכדומה), מה שמחייב את הלווים לרכז מאמץ ולעבור בכמה שיותר בנקים ולקבל מהם הצעות למסלולים וריביות, אחר כך לבחור בנק ולחתום על ניירת המשכנתא, לרוץ לטאבו, לתאם שמאות, להתנהל מול עורכי דין או קבלנים, לבצע ביטוחי חיים ומבנה ועוד מספר פעולות בירוקרטיות, שלמעשה הופכות את העמידה בזמנים לכמעט בלתי אפשרית.
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
המלצה: כדי לעמוד בלוחות הזמנים הנדרשים, שבהם יש תוקף לאישור העקרוני, חשוב לתכנן היטב מראש את כל המהלך.
המיתוס: כדאי להתייעץ עם "אחד שיודע", חברים או בני משפחה לגבי התנאים שקיבלו על המשכנתא שלהם
חד משמעית לא נכון.
השוואה בין כל הצעת משכנתא היא אמנם כלל מוכר ויעיל, אך במקרה של לקיחת משכנתא ההשוואה אינה רלוונטית היות שכל הצעת משכנתא ניתנת באופן יחודי לעסקה הספציפית של כל לווה. אל לנו להתייחס למשכנתא כאל מוצר מדף סטנדרטי אלא כאל חליפה שחייבת להיות מותאמת אישית לצרכיו של כל לווה, היום ובעתיד.
המלצה: חשוב ונכון להתמקח עם הבנקים על גובה הריבית, אך לא פחות חשוב לקבל תמונת מצב על שינויים שיכולים לקרות לאורך חיי המשכנתא - בדגש על היכולת האישית של הלווים לעמוד בתשלום החודשי.
המיתוס: פירעון משכנתא עתידי - כשפורעים סכום כסף למשכנתא אפשר להוריד רק את ההחזר החודשי
לא מדויק.
כשלווה פורע סכום כלשהו לתוך המשכנתא (ולא את כולה), הוא יכול לבחור או להוריד את ההחזר החודשי באופן יחסי או לקצר את משך תקופת המשכנתא במספר שנים (תלוי בסכום שהופקד לתוך המשכנתא).
- 1.חבר של שרון 05/04/2016 08:14הגב לתגובה זוממליץ בחום על החברה שרות אמין ואישי

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
"רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האופן בו מהפכת ה-AI חושפת את צוואר הבקבוק האמיתי של הכלכלה הגלובלית: תשתיות, עיבוד וקיבולת תעשייתית
הדיון בהתפתחות האבולוציונית של הבינה המלאכותית עבר לאחרונה מהשלב של "כמה ישתמשו?" לשלב של "מה המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש השוטף בטכנולוגיה החדשה והמהפכנית הזו". הסחורות התעשייתיות תופסות בדיון הזה נתח הולך וגובר. די להביט בגרף של תעודת הסל COPX Global X Copper Miners ETF 1.66% שכוללת את חברות כריית הנחושת הגדולות בעולם שעלתה ב 83% מתחילת השנה כדי להכיר בכך שההדף של המהפכה הטכנולוגית החדשה מגיעה למקומות רבים ורחוקים שחלקם היו נשכחים למדי במשך זמן רב.
בסוף 2025 שוק הסחורות התעשייתיות נראה פחות כמו עוד “סייקל” של ביקוש והיצע, ויותר כמו השתקפות של המציאות של הכלכלה הגלובלית. העולם גילה שוב שהחלק הפיזי של הצמיחה, מתכות, כימיקלים, ציוד חשמל כבד ותשתיות צומחת במקביל להתפתחות של הטכנולוגיה. אלא שכאן טמונה התזה המרכזית של האירוע הזה, שלא לומר מגה אירוע. לא די בכך שמדינה מסוימת מחזיקה באדמה נחושת, ליתיום או יסודות נדירים. הכוח האמיתי נמצא במקום שבו החומר עובר עיבוד והופך ליכולת תעשייתית שמספקת מוצר ביניים קריטי. מי ששולט ביכולת הזו, בזיקוק, בהפרדה, בטיהור ובייצור של חומרים מתקדמים, שולט בברז.
צוואר הבקבוק של העשור
כדי להבין למה זה הופך לצוואר הבקבוק של העשור, יש לבחון את המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש והפיתוח של הבינה המלאכותית. דאטה־סנטרים הם מפעלים של חשמל וקירור. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומי (IEA), צריכת החשמל של דאטה־סנטרים צפויה יותר מלהכפיל את עצמה עד 2030. בארה״ב דאטה־סנטרים צפויים להסביר כמעט מחצית מצמיחת הביקוש לחשמל עד 2030. המשמעות היא שבכל פעם שמדברים על “עוד שכבת מודלים”, בפועל מדברים על תוספת של עוד שכבת כבלים, שנאים, לוחות חשמל, מערכות קירור ומים. כאשר מערכת כזו גדלה כל כך מהר, היא לא נתקעת במחסור בנחושת בלבד, היא נתקעת ביכולת העיבוד ובקצב אספקת הציוד הכבד שמחבר בין החשמל לבין החישוב.
הנקודה הזו מסבירה למה נחושת הפכה שוב למדד הסנטימנט של הכלכלה הפיזית. העלייה החדה במחיר הנחושת (כמו גם במתכות תעשייתיות אחרות) הן עדות לכך שהשוק מתמחר את עלות ההרחבה של רשתות, תחבורה חשמלית ודאטה־סנטרים. אלא שכאן מגיע אחד האלמנטים הכי חשובים אשר ממחישים שהבעיה היא לא רק בסחורה, אלא בקיבולת התעשייתית. לשם דוגמה, זמני אספקה ממוצעים של שנאים לגנרטורי ענק הגיעו ברבעון השני ל 143 שבועות, לא רק בגלל הביקוש הגובר, אלא גם בגלל שבתוך ארה"ב אין די יכולת ייצור של שנאים.
- על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
- אלמור: "מתמודדים על פרויקטים נוספים בתחום חוות השרתים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי מקנזי, זה מסביר מדוע חיבורים לרשת מתארכים, פרויקטים נדחים, ולמה חברות ענק מוכנות לחתום על חוזי חשמל ארוכי טווח. כל זה יוצר חשש שמגבלות תשתית
וזמינות הופכות לבעיה אסטרטגית. הגרף המצורף ממחיש את הבעיה. האתגר אינו הימצאות מחצבים נדירים, אלא העדר היכולת לייצר, לעבד ולשלח אותם. הגרף מתאר את שיעור הריכוזיות שמוחזק בידי סין בשלבים שונים של הייצור והעיבוד של כמה סחורות חיוניות.
