דעה

התגובה הנוכחית של שוקי ההון - מצביעה על 'סוף עידן'

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב דש השקעות, על התחזקות האירו למרות ההכרזות הדרמתיות של דראגי

מאז שהבנק המרכזי האירופאי הוריד את הריבית למינוס 0.3% בדצמבר 2015, מטבע האירו התחזק מול הדולר ביותר מ-5%. מאז הורדת הריבית של הבנק המרכזי היפני למינוס 0.1% בסוף ינואר, המטבע היפני התחזק בכ-4.5% ביחס לדולר. אחרי ההחלטה להוריד את הריבית למינוס 0.5% ע"י הבנק המרכזי בשוודיה בפברואר, עלתה הקרונה השוודית בכ-2% ביחס לאירו.

הבנקים המרכזיים שהגיעו לריבית שלילית לא מצליחים יותר להחליש את המטבעות שלהם. החלטת ה-ECB ביום חמישי האחרון ממחישה זאת היטב. השוק הופתע לחלוטין מהנועזות של צעדי הבנק. אמנם לא מיד, אך המניות רשמו עליות חדות ותשואות האג"ח ירדו, אולם המטבע האירופי דווקא התחזק. התנהגות זו של המטבעות הפוכה ממה שראינו בשנים האחרונות, כאשר בתגובה למהלכים של הבנקים המרכזיים המטבעות בדרך כלל ירדו ולעיתים קרובות אף בשיעור חד.

מדוע חל שינוי?

אפשר להניח שהסיבה קשורה לכך שהמטבעות מגיבים לא רק לרמה האבסולוטית של הריבית, אלא בעיקר לציפיות לגבי השינוי בה. המשקיעים רואים שמהרמות הנוכחיות השליליות של הריביות אין הרבה לאן לרדת ומפסיקים למכור מטבע. אם מרחב הפעולה של הבנק המרכזי מוגבל, גם אם הריבית עומדת ברמה נמוכה, אין סיבה לצפות לפיחות מטבע. בגלל התנהגות זו אפשר לדוגמה להניח הנחה, שלא ניתנת אמנם לבדיקה, שאם בנק ישראל היה עוצר את הריבית ברמה של 1.0%-1.5% ולא ממשיך ל-0.1%, לא בטוח שהשקל היה היום חזק יותר. יתכן ששערו היה אפילו נמוך יותר, מכיוון שבנק ישראל היה שומר על "מרחב איום" נגד הספקולנטים לאפשרות של הורדות נוספות של הריבית, מה שאין לו היום.

המקרים האחרונים של אי תגובת המטבע למהלכים של הבנקים המרכזיים שהוצגו לעיל עשויים לסמן סוף מלחמת המטבעות שהתנהלה בשנים האחרונות. הבנקים, שהריבית שלהם שלילית או אפסית, הופכים לנטולי יכולת להחליש את המטבע. למצב שנוצר יש השלכות נרחבות. ראשית, מבחינת הכלכלה האירופאית, יהיה הרבה יותר קשה לגרום לגידול ביצוא בלי פיחות האירו. בשנתיים האחרונות פיחות האירו הוביל את הייצוא מאירופה וסייע להיחלצות של גוש האירו מהמשבר. שנית, גם יעד האינפלציה קשה הרבה יותר להשגה בלי הפיחות.

בנוסף, אם הלהבות של מלחמת המטבעות דעכו, זה מוריד לחץ מבנקים מרכזיים רבים בעולם. ל-FED האמריקאי יותר קל להעלות את הריבית. בנקים אחרים עדיין לא מעלים את הריביות, אך הלחצים להורדה נוספת של הריבית פוחתים. עקב כך אפשר להניח שהסיכוי להורדה נוספת של הריבית בישראל פחת מאוד בעקבות הקטנת הלחצים על השקל מצד מדיניות הבנקים המרכזים באירופה ויפן.

סוף מלחמת המטבעות טוב לכלכלה העולמית. מלחמה זו לא הגדילה ביקושים או תפוקות, אלא בעיקר גרמה לחלוקה מחודשת של אותה "עוגה". עלייה בתנודתיות בשוק המטבע העולמי הובילה לעלייה באי הוודאות והתייקרות פרמיות הסיכון, מה שבסופו של דבר פגע בכדאיות סחר החוץ והשקעות החברות מחוץ לגבולות מדינותיהן.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    חלום 17/03/2016 02:49
    הגב לתגובה זו
    מי קבע ששני אחוז אינפלציה זה יעד מקודש? זה הפך להיות כמו מהירות האור בפיסיקה. קבוע אוניברסלי. יש חיים והם טובים גם בלי אינפלציה באמצע היעד.
  • 4.
    הריביות יתחילו לעלות בקרוב גם בישראל (ל"ת)
    כלכלן 16/03/2016 20:28
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    / 15/03/2016 11:40
    הגב לתגובה זו
    יפן..ואז דראגי..ואז שוב יפן רק הרבה יותר חריף ואז שוב דראגי....הריבית היא כלי לא אפקטיבי יותר , נגמר סיפור הריבית, להפך כדאי לנסו לחשוב מחוץ לקופסא ולהעלות ריבית- להעלות את מחיר הכסף כך שניתוב ההון בכלכלה יהיה אפקטיבי יותר וילך רק להיכן שצריך. עידן הריבית ככלי הקלה אפקטיבי הסתיים.
  • 2.
    אמיר 15/03/2016 09:48
    הגב לתגובה זו
    אם הורדות ריבית לצורך החלשת מטבע פועלות עתה בכיוון הפוך ( נגד הגיון ) אולי זה אומר שכלכלות נכנסו למבוי סתום , כששום דבר לא עוזר להתאוששות . ובאין פיתרון כלכלי יחפשו פיתרון פוליטי - מלחמה ויש לכך תקדימים היסטוריים .
  • 1.
    אבי 15/03/2016 09:18
    הגב לתגובה זו
    שוק ההון. לטענתו הורדת ריבית גורמת ציפיה לעליה במניות ובנדלן, ואז הון זר רב זורם לאותה מדינה והמטבע דווקא מתחזק
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?

הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?

זיו סגל |
נושאים בכתבה פנסוניק סימנס

אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!

 

ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?

1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.

2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.

3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.

 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.