ההשפעה הצפויה של סיפור טבע-פריגו-מיילן על הבורסה בת"א

סוחר מעו"ף | (2)

חזרנו מפסח אל סיפור חד-גדיא בשוק ההון המקומי - טבע -1.01% דהכה למיילן, דאכלה לפריגו. ועתה יש לשאול (בעקבות סאגת Allergan) מי עוד יצטרף לחגיגה, ועם איזו חברת מטרה? נראה שחזית זו תמשיך לרכז עניין בטווח הקרוב.

לפני שנתייחס להשפעות השונות של מהלך כזה על שוק ההון המקומי, הערה לגבי מפסקי הזרם על מניות בודדות בפתיחה (ובפרט על מניות מדד ת"א 25). מדובר במנגנון מסוכן שלא נתנו עליו את הדעת מספיק - כאשר מניה פותחת את המסחר בהפרש צפוי ניכר (מעל ל-7%), ידוע לכל המשתתפים שלא סביר שהמסחר ייפתח בזמן, דהיינו 09:45-09:46 או ב-09:48-09:50, שכן המניה צפויה לפגוע במספק של כל השוק.

דווקא בשל צפייה זו, יש אפשרות לפתיחת off-price בדקות אלו. מכיוון שאין סיבה רציונלית לאזן ביקושים והיצעים ברב-צדדי שסביר שלא ייפתח, ישנה אפשרות, נמוכה אך לא זניחה, שהמסחר דווקא כן ייפתח אך במחירים לא כלכליים. אירוע שכזה טרם התרחש בתל-אביב, ונראה שישנו את המנגנון הלקוי רק כאשר הוא יתרחש.

סיפור טבע-פריגו-מיילן כמובן שמכניס עניין במניות שלרוב יחסית משעממות, וזה לכשעצמו טוב למחזורי מסחר והזדמנויות בטווח הקצר. מעבר לכך, סטיית התקן הגלומה במעו"ף עולה, כיוון שטווח התמחור של המניות בטווח הקצר-בינוני הינו רחב ביחס להצלחה / אי-הצלחה של הצעת הרכש. סטיית התקן הגלומה בפריגו עלתה לכ-48%, ובטבע לכ-33% (הנתונים מהאופציות בארה"ב ל-15 במאי).

בנוסף לכך, אירוע takeover על פריגו צפוי ליצור אירוע גדול בשאר מניות ת"א 25, מה שיוצר אפקט נוסף על העקום של כל שאר המניות (קרי האירוע הבינארי יחסית על פריגו כלפי מעלה, יוצר גם אירוע בינארי על שאר המדד). ככל שפריגו תימכר ותימחק מהמסחר (יש לציין שגם אם מיילן נרשמת (כמו אופקו:פרולור-ביוטק בזמנו), האירוע צפוי להתרחש בשל כללי המדד), יתרחש אירוע ענק על כל שאר המדד. באירוע שמוחק את פריגו מהמסחר, כל העוקבים הפאסיבים על ת"א 25 (תעודות סל ומגדרי חוזים-נכס-בסיס) צריכים למכור פריגו (המהווה 11.4% מהמדד כרגע) ולקנות את כל שאר המדד.

בהערכה שמרנית, מדובר בקניות של יותר מ-2 מיליארד שקל על כל שאר המדד המוביל, שזה אירוע נזילות כיווני גדול למדי, שצפוי להשפיע על התמחור של כל שאר המניות. אליהן מצטרפים מחזיקים פחות פאסיביים, כגון קרנות נאמנות (שחלקן, תשקיפית, לא יכולות להחזיק מניות חו"ל), גופים מוסדיים (שלאו דווקא רוצים חשיפה למיילן) ומחזיקים פרטיים (ששוב, לאו דווקא רוצים מיילן). סביר שחלקם הגדול ימכור מיילן וישתמש במזומן כדי לקנות נכסים אחרים בתל-אביב.

הנהלת הבורסה חרדה ממחיקת פריגו מהמסחר והשפעת המחיקה על המסחר. אנו סבורים שהם טועים במקרה זה - אמנם בטווח הקצר (בשל ענייני ה-M&A) יש מחזור יפה בפריגו, אך לרוב זוהי מניה די "משעממת" ו"לא קשורה" לשוק הישראלי. בהתעלם מהתקופה האחרונה, פריגו לרוב יושבת סטטית על מחיר קבוע (הסגירה ב-NY) עד לפתיחה בארה"ב ואז עוקבת אחרי המסחר בארה"ב. אין עניין מקומי משמעותי בפריגו תמחרוית ומסחרית. אמנם יש מחזור לא מבוטל במניה, אך הוא טכני בעיקרו של מסחר חוזים-סלי נכס בסיס, ומסחר טכני זה יעבור למניות אחרות עם יציאת פריגו מהמדד.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כמו כן, פריגו (לרוב) מקטינה את סטיית התקן של ת"א 25, מכיוון שהיא עם מקדם בטא נמוך מאוד, בשל חוסר הקשר שלה לישראל (גם אם תיפול פצצת אטום על תל-אביב, מחיר פריגו כנראה לא יושפע מהאירוע). אז אנחנו דווקא צופים השפעה חיובית ממחיקת פריגו מהמסחר. נקבל נכס בסיס שיותר קשור לתל-אביב, עם מניות שיש בהן עניין מקומי מעבר לסתם עסקאות סלי-ארביטראז'.

פריגו ללא ספק תרמה עד כה תשואה יפה למדד, המניה עשתה run מאוד יפה בשנים האחרונות. אך מה שקרה בעבר אינו ערובה לעתיד, הצפייה הסבירה קדימה היא 50-50 לשני הכיוונים. גם על אפריקה-ישראל היה ניתן לומר בתחילת 2008 (כשהייתה חברה במועדון משקל ה-10% של ת"א 25) את כל מה שאומרים על פריגו היום מבחינת תרומה לתשואה, ואנו יודעים כיצד זה נגמר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אלי 26/04/2015 14:27
    הגב לתגובה זו
    US לסטייה של המעוף (IMPLIED)?
  • סוחר סחור 26/04/2015 14:43
    הגב לתגובה זו
    עם זאת - זה לא פשוט.בשיקלול סטיות של מניות בודדות לתוך המדד, יש לקחת בחשבון את הבטא (הקורולציה לשאר המדד). מניה שהיא fully correlated אז הסטייה "לא מתמצעת החוצה", לעומת מניה uncorrelated שכן. בנוסף יש גם ענייני שקל-דולר (וקורלציה בין שקל-דולר לתא25 ומחירי בודדות!) אשר משחקים במגרש הזה. או בקיצור - כן יש קשר בין סטיות גלומות על מניה בודדת באופציות בחו"ל לבין סטייה גלומה על תא25 (וכן על סטייה גלומה באותו מניה שקלית באופציות בודדות) - אך מדובר בעניין מורכב יחסית בשל מידת הקורולציה (שהינו גם משתנה סטוכסטי לאורך זמן).
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.