הורדת הריבית - זו סכנה לאמינות בנק ישראל

המדד האפסי והמפתיע בחודש אפריל והצמיחה המאכזבת ברבעון הראשון של השנה, שפכו מים צוננים על סימני ההתאוששות במשק, והשיבו בגאון את המילה 'מיתון' לשיח הכלכלי. מכאן ועד קריאות להורדות ריבית נוספות, כבר ביום שני הקרוב, הדרך הייתה קצרה.

אך האם הריבית באמת צריכה לרדת? אני חושב שלא. גם אם נשים רגע בצד את העובדה שנתון רבעוני אינו מייצג וייתכנו תיקונים גדולים בהמשך, צריך לשאול מה תעשה למשק ריבית של 0.5% שלא עשתה ריבית של 0.75%? כמו כן בנק ישראל לוקח בחשבון שני דברים לפחות: האחד, המשק בהאטה, אך לא במיתון. די לעיין בהודעת הריבית האחרונה כדי לראות זאת. אם אכן יתחולל בסופו של דבר מיתון, הרי שיהיה כדאי להגיע אליו עם ריבית אפקטיבית - כזו שניתן עדיין להוריד ולסייע לפעילות הכלכלית.

השני, לפי תחשיביו של בנק ישראל, יהיה צורך בקיצוצים תקציביים גדולים ובהגדלת ההכנסות ממיסים כדי לעמוד ביעד הגירעון לשנה הבאה. אם הממשלה תתקשה בכך (במיוחד על רקע החשש ממיתון), הבנק יצטרך לנקוט דווקא מדיניות מוניטארית מצמצמת כדי לאזן את המדיניות הפיסקאלית המרחיבה, שתיווצר כתוצאה מאי עמידה ביעד.

בעיני המשקיעים הזרים וחברות הדירוג האמינות הפיסקאלית היא נכס יקר מאוד שיש למשק, הורדת ריבית היום הינה בעייתית בהקשר זה. נכון שבעתות מיתון יש מקום להרחבה מחזורית, אך הכל תלוי במספרים ולא תמיד קל לחזור אחר כך לצמצום מבני - ולכן אין למהר עם הורדת הריבית. המדדים הבאים עדיין צפויים לעלות, כמות הכסף במשק זינקה 4.1% בחודש האחרון (ו-21% בקרוב בשנה האחרונה) וסופה שתתועל לצריכה פרטית. שיעור הבלתי מועסקים נמוך מ-6% ועלייה של 2% במספר משרות השכיר בשלושת החודשים האחרונים מפצה על ירידה של 0.6% בשכר הריאלי. בנוסף, הגידול בתיקי ניירות הערך. אומרים שעלייה מתמשכת בנכסים הפיננסיים (ת"א 25 עלה מעל 13% בשנה האחרונה) תוליך לבסוף לעלייה עתידית במחירי המוצרים והשירותים.

• המשק האמריקאי התכווץ ב-0.3% ברבעון הראשון, מתחת לצפי; החוזים נופלים
• בנק אוף אמריקה: "צפויה צמיחה חזקה בישראל ביחס לעולם; האינפלציה תהיה 2.9%"

אפילו הצרכנים עצמם לא כל כך פסימיים. הם אמנם נעדרו מהרשתות ברבעון הראשון של השנה, וגם כשביקרו לא קנו הרבה, אך גם אם נניח שההתחשבות בעיתוי חג הפסח נעשתה כמו שצריך, כששואלים אותם מה הלאה, יש מצב שהפסימיות מאחורינו: מדדי אמון הצרכנים עולים על גבי אופטימיות של הציבור לגבי מצב המשק והמצב הכלכלי האישי במחצית השנייה של השנה - במיוחד בנושא התעסוקה והנכונות לרכוש דירות, כלי רכב ומוצרים בני קיימא.

אני מודה, אגב, שבטיעון האחרון יש משהו טריקי. אם הציבור "ייקנה" את הכותרות הכלכליות השליליות ויתנהג בהתאם, הוא ינקוט זהירות מופלגת וסופו שיגרום לחששות להתממש. בכלכלה מכנים זאת "ציפיות שמגשימות את עצמן". והנה, העברנו טור שלם על הסיבות למה לא למהר עם הורדת הריבית, בלי להזכיר את ההשפעות שעלולות להיות לכך על מחירי הדירות או בדמי השכירות. אם רוכשי דירות פוטנציאליים יעדיפו להמתין להחלת מע"מ 0% על דירות של 1.6 מיליון שקלים. סעיף הדיור מהווה רבע מהמדד, נזכיר.

בשורה התחתונה, הריבית בארץ לא גבוהה גם היום ואינה חזות הכל. לא נכון שמדד אחד, כמו גם נתון צמיחה רבעוני אחד, יעמידו בצל את שאר הגורמים, כפי שתיארתי כאן. וצריך לזכור - גם אם הריבית תרד, אם בשוק יחשבו שזה מהלך זמני (והרי בנק ישראל צפה במארס שהריבית תעלה בתחילת השנה הבאה ותגיע ל-2% בסופה), הרי הריביות הבינוניות והארוכות, המשפיעות על מחיר ההון ועלות האשראי לא בהכרח תלכנה בעקבותיה. בנק ישראל עלול להסתכן באובדן אמינות, וזו - היא אחד הכלים החשובים והחזקים שידע המוסד המרכזי הזה לאמץ ולטפח בשנים האחרונות.

• בנק ישראל יכול להקריס כלכלית את החמאס – התוכנית לביטול שטרות ה-200 בעזה
• אחרי עשרות שנים של השקעות - הנה העצות שלי לצעירים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.