בנקאות הצללים בסין - "הברבור השחור" הבא?
סין לאחרונה נשמעים יותר ויותר דיבורים על "בנקאות הצללים" בסין, מה בדיוק זה אומר? כיום, כמחצית מהאשראי בסין ניתן מחוץ למערכת הבנקאית המפוקחת. ההלוואות ניתנות ע"י בנקים וגופים פיננסיים בעיקר לחברות, למתווכים פיננסיים וכו'. לממשלה בבייג'ינג אין יכולת שליטה ובקרה על כספים אלו, למי הם ניתנים ולאיזו מטרה - שוק הנדל"ן, מניות וכו'.
על פי הנתונים הלא רשמיים, היקף פעילות הצללים הכוללת קרנות ופלטפורמות בנקאיות לא רשמיות, אשר אינן יושבות במאזני הבנקים, הגיעה השנה לסכום הגבוה מ-5 טריליון דולר. רק בשביל לסבר את האוזן, מדובר בסכום המהווה כמעט ממחצית מהתמ"ג הסיני.
בנקאות הצללים בסין פורחת כיוון של-95% מ-40 מיליון העסקים המוגדרים קטנים במדינה אין יכולת לקבל הלוואות מהמערכת הבנקאית הרשמית הנשלטת על ידי הממשל הסיני. הבנקים מוכנים לתת אשראי בעיקר לחברות גדולות, הנשלטות גם הן, על ידי הממשל. נוצר מצב בו חלק גדול מאוד מהצמיחה הסינית בשנים האחרונות, צמיחה שנבעה בין היתר מאותם עסקים קטנים, תלויה באותה בנקאות צללים המאיימת על הבנקים הגדולים במדינה.
מלכודת הצמיחה הסינית
בשנתיים האחרונות צמחה הכלכלה הסינית בשיעור של 7.7% בכל שנה - קצב הצמיחה הנמוך ביותר ב-20 שנה האחרונות. הצמיחה בסין נבעה בעיקר מהשקעות ענק בתשתיות, פרויקטי נדל"ן אדירים ומינוף גבוה. הממשל במדינה הבין כבר מזמן כי רצוי לו לכוון את הצמיחה מכזו מוטת השקעות, שחלקן השקעות כושלות, שניפחו את הצמיחה באופן זמני בעשור האחרון, ולעבור לצמיחה מוטת צריכה פרטית.
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
- אילו הזדמנויות השקעה הסכסוך הסיני-אמריקאי יוצר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני כחודשיים פרסם הממשל הסיני תקנות חדשות, אשר מטרתן צמצום תופעת בנקאות הצללים במדינה, על רקע החשש כי תופעה זו יוצאת מכלל שליטה ומעלה שוב את החשש ממשבר חוב מתקרב בסין. התקנות החדשות מצטרפות למאמצים קודמים, שנועדו להוריד את רמת המינוף במשק הסיני. אולם הממשל נמצא בבעיה, תקנות אלו עשויות לצמצם את אותה בנקאות צללים בטווח הבינוני, אך המחיר הוא פגיעה בצמיחה הסינית בטווח המיידי - כך שככל הנראה הכלכלה השנייה בעולם הולכת לצמיחה נמוכה בהרבה משהורגלה בעבר.
הצמיחה בסין עדיין גבוהה במידה ניכרת מהצמיחה בארצות הברית, יפן והגוש האירופי המקרטע, אך הירידה משיעורי צמיחה דו- ספרתיים, שאפיינו את הכלכלה הסינית, הגדילה את הסיכון לגלי פיטורין אשר עלולים לערער את יציבות הכלכלה הסינית - זהו למעשה אחד האתגרים העומדים בפני מפלגת השלטון.
החשש הגדול - משבר חוב בסין
ההיסטוריה מלמדת כי כמעט כל המשברים הגדולים בשווקים, קשורים בצורה כזו או אחרת לבנקים. כך גם קרה במשבר הסאב- פריים שהחל בארצות הברית בשנת 2006 - כולנו יודעים מה היו תוצאותיו. כיום יש לא מעט קולות המכנים את המצב בסין כ-"סאב-פריים סיני". להערכתי, אין מקום להשוואה בהיבט של שוק המשכנתאות, שכן בארצות הברית שלפני המשבר ניתן היה לקבל משכנתא על 100% ממחיר הדירה, ואף מעבר לכך. לעומת זאת, בסין, לאחרונה הוקשחו התנאים לקבלת משכנתא ע"י העלאת הדרישה להון עצמי מינימלי של כ-65% מערך הנכס, זאת בכדי לנסות ולהילחם בבועת הנדל"ן.
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכל אותם מכשירי השקעה שונים ומשונים שהיו בארה"ב ערב משבר הסאב-פריים, אשר קיימים היום בסין. כולם מובילים, בסופו של דבר, לבנקים והחשש הוא שהבעיות יתגלו רק בטטוח הארוך.
אז מה בכל זאת אפשר לעשות (אם בכלל)?
כמשקיעים עלינו לחפש תמיד את גורמי הסיכון לנכסים אותם אנו מנהלים. במילים אחרות, נהוג לכנות את אותם גורמים כ"ברבורים שחורים" - כך על פי הפילוסוף וסוחר ניירות הערך נסים טאלב, שפיתח את תיאוריית הברבור השחור - הלא הוא אירוע חריג בשווקים, אשר השפעתו עצומה. לדוגמא, המשבר העולמי ב-2008 נולד מאותו משבר סאב-פריים - המטרה, בסופו של דבר, היא למזער סיכונים במידת האפשר.
צריך לומר את האמת, המידע אשר נמצא ברשותנו כמשקיעים (ולא משנה דרך היכן אנחנו ממוקמים,אם זה ניו-יורק, לונדון או ת"א), הוא מוגבל, לא בהכרח מדויק, וכשמדובר על הכלכלה הסינית, צריך לקחת את הנתונים שמגיעים משם בערבון מוגבל.
אני מאמין כי המשימה של קובעי המדיניות בסין אינה פשוטה. מצד אחד, ריסון הבנקים ע"י הקטנת המינוף וצמצום בנקאות הצללים עלולה לדרדר את הכלכלה הסינית להאטה, אשר השפעותיה מרחיקות לכת. מצד שני, גם האופציה השנייה - המשך ניפוח בנקאות הצללים - אינה באה בחשבון, שכן במצב כזה הפיצוץ יגיע בסופו של דבר.
- 3.אירוע שלא ניתן לצפיי 03/03/2014 12:13הגב לתגובה זולהעריך כאפשרי לא נחשב לברבור שחור ,ברבור שחור זה אירוע שאינו אפשרי לצפייה כמו פיגוע התאומים . זה עפ"י דבריו באחד הראיונות של כותב הספר .
- 2.דוכס 03/03/2014 11:40הגב לתגובה זובראון מאמר יפה!
- 1."אופנה חדשה" ? לא בדיוק .... (ל"ת)ר 03/03/2014 11:28הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
