בנקאות הצללים בסין - "הברבור השחור" הבא?

גיא בראון, אסטרטג אג"ח, אקסלנס קרנות נאמנות, מציג את ה"אופנה" החדשה בסין - בנקאות צללים. כיצד היא משפיעה, לטוב ולרע, על הכלכלה השנייה בגודלה בעולם?
גיא בראון | (3)
נושאים בכתבה סין

לאחרונה נשמעים יותר ויותר דיבורים על "בנקאות הצללים" בסין, מה בדיוק זה אומר? כיום, כמחצית מהאשראי בסין ניתן מחוץ למערכת הבנקאית המפוקחת. ההלוואות ניתנות ע"י בנקים וגופים פיננסיים בעיקר לחברות, למתווכים פיננסיים וכו'. לממשלה בבייג'ינג אין יכולת שליטה ובקרה על כספים אלו, למי הם ניתנים ולאיזו מטרה - שוק הנדל"ן, מניות וכו'.

על פי הנתונים הלא רשמיים, היקף פעילות הצללים הכוללת קרנות ופלטפורמות בנקאיות לא רשמיות, אשר אינן יושבות במאזני הבנקים, הגיעה השנה לסכום הגבוה מ-5 טריליון דולר. רק בשביל לסבר את האוזן, מדובר בסכום המהווה כמעט ממחצית מהתמ"ג הסיני.

בנקאות הצללים בסין פורחת כיוון של-95% מ-40 מיליון העסקים המוגדרים קטנים במדינה אין יכולת לקבל הלוואות מהמערכת הבנקאית הרשמית הנשלטת על ידי הממשל הסיני. הבנקים מוכנים לתת אשראי בעיקר לחברות גדולות, הנשלטות גם הן, על ידי הממשל. נוצר מצב בו חלק גדול מאוד מהצמיחה הסינית בשנים האחרונות, צמיחה שנבעה בין היתר מאותם עסקים קטנים, תלויה באותה בנקאות צללים המאיימת על הבנקים הגדולים במדינה.

מלכודת הצמיחה הסינית

בשנתיים האחרונות צמחה הכלכלה הסינית בשיעור של 7.7% בכל שנה - קצב הצמיחה הנמוך ביותר ב-20 שנה האחרונות. הצמיחה בסין נבעה בעיקר מהשקעות ענק בתשתיות, פרויקטי נדל"ן אדירים ומינוף גבוה. הממשל במדינה הבין כבר מזמן כי רצוי לו לכוון את הצמיחה מכזו מוטת השקעות, שחלקן השקעות כושלות, שניפחו את הצמיחה באופן זמני בעשור האחרון, ולעבור לצמיחה מוטת צריכה פרטית.

לפני כחודשיים פרסם הממשל הסיני תקנות חדשות, אשר מטרתן צמצום תופעת בנקאות הצללים במדינה, על רקע החשש כי תופעה זו יוצאת מכלל שליטה ומעלה שוב את החשש ממשבר חוב מתקרב בסין. התקנות החדשות מצטרפות למאמצים קודמים, שנועדו להוריד את רמת המינוף במשק הסיני. אולם הממשל נמצא בבעיה, תקנות אלו עשויות לצמצם את אותה בנקאות צללים בטווח הבינוני, אך המחיר הוא פגיעה בצמיחה הסינית בטווח המיידי - כך שככל הנראה הכלכלה השנייה בעולם הולכת לצמיחה נמוכה בהרבה משהורגלה בעבר.

הצמיחה בסין עדיין גבוהה במידה ניכרת מהצמיחה בארצות הברית, יפן והגוש האירופי המקרטע, אך הירידה משיעורי צמיחה דו- ספרתיים, שאפיינו את הכלכלה הסינית, הגדילה את הסיכון לגלי פיטורין אשר עלולים לערער את יציבות הכלכלה הסינית - זהו למעשה אחד האתגרים העומדים בפני מפלגת השלטון.

החשש הגדול - משבר חוב בסין

ההיסטוריה מלמדת כי כמעט כל המשברים הגדולים בשווקים, קשורים בצורה כזו או אחרת לבנקים. כך גם קרה במשבר הסאב- פריים שהחל בארצות הברית בשנת 2006 - כולנו יודעים מה היו תוצאותיו. כיום יש לא מעט קולות המכנים את המצב בסין כ-"סאב-פריים סיני". להערכתי, אין מקום להשוואה בהיבט של שוק המשכנתאות, שכן בארצות הברית שלפני המשבר ניתן היה לקבל משכנתא על 100% ממחיר הדירה, ואף מעבר לכך. לעומת זאת, בסין, לאחרונה הוקשחו התנאים לקבלת משכנתא ע"י העלאת הדרישה להון עצמי מינימלי של כ-65% מערך הנכס, זאת בכדי לנסות ולהילחם בבועת הנדל"ן.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכל אותם מכשירי השקעה שונים ומשונים שהיו בארה"ב ערב משבר הסאב-פריים, אשר קיימים היום בסין. כולם מובילים, בסופו של דבר, לבנקים והחשש הוא שהבעיות יתגלו רק בטטוח הארוך.

אז מה בכל זאת אפשר לעשות (אם בכלל)?

כמשקיעים עלינו לחפש תמיד את גורמי הסיכון לנכסים אותם אנו מנהלים. במילים אחרות, נהוג לכנות את אותם גורמים כ"ברבורים שחורים" - כך על פי הפילוסוף וסוחר ניירות הערך נסים טאלב, שפיתח את תיאוריית הברבור השחור - הלא הוא אירוע חריג בשווקים, אשר השפעתו עצומה. לדוגמא, המשבר העולמי ב-2008 נולד מאותו משבר סאב-פריים - המטרה, בסופו של דבר, היא למזער סיכונים במידת האפשר.

צריך לומר את האמת, המידע אשר נמצא ברשותנו כמשקיעים (ולא משנה דרך היכן אנחנו ממוקמים,אם זה ניו-יורק, לונדון או ת"א), הוא מוגבל, לא בהכרח מדויק, וכשמדובר על הכלכלה הסינית, צריך לקחת את הנתונים שמגיעים משם בערבון מוגבל.

אני מאמין כי המשימה של קובעי המדיניות בסין אינה פשוטה. מצד אחד, ריסון הבנקים ע"י הקטנת המינוף וצמצום בנקאות הצללים עלולה לדרדר את הכלכלה הסינית להאטה, אשר השפעותיה מרחיקות לכת. מצד שני, גם האופציה השנייה - המשך ניפוח בנקאות הצללים - אינה באה בחשבון, שכן במצב כזה הפיצוץ יגיע בסופו של דבר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אירוע שלא ניתן לצפיי 03/03/2014 12:13
    הגב לתגובה זו
    להעריך כאפשרי לא נחשב לברבור שחור ,ברבור שחור זה אירוע שאינו אפשרי לצפייה כמו פיגוע התאומים . זה עפ"י דבריו באחד הראיונות של כותב הספר .
  • 2.
    דוכס 03/03/2014 11:40
    הגב לתגובה זו
    בראון מאמר יפה!
  • 1.
    "אופנה חדשה" ? לא בדיוק .... (ל"ת)
    ר 03/03/2014 11:28
    הגב לתגובה זו
חותים
צילום: טוויטר

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה". 

משה כסיף |
נושאים בכתבה חות'ים

הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".

ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.

אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.

רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים

בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.

לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.

חותים
צילום: טוויטר

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה". 

משה כסיף |
נושאים בכתבה חות'ים

הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".

ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.

אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.

רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים

בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.

לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.