"בבנק ישראל לא הפנימו שהתקשורת עם השוק - זה הכלי החזק להחלשת השקל"
קשה עד בלתי אפשרי להתווכח עם השוק, וברוב המקרים - השוק מנצח. יוצא מן הכלל כאשר הגופים שאמורים לפקח על השוק מתערבים בו באופן ישיר או עקיף, רק הם יכולים לשנות מגמות ולקבוע עובדות בשטח. אחת הדוגמאות לכך היא שוק המט"ח. הנגיד הקודם, פרופ' סטנלי פישר, הגדיר באופן לא פורמלי כי הוא יתערב בשוק המט"ח לטובת שמירה על רמה מסויימת של שער חליפין בין השקל לדולר. הסיבה לכך ברורה, כאשר השקל חזק והדולר חלש היצואנים מקבלים פחות שקלים על התוצרת שלהם. הדבר פוגע ברווחיות, ברצון וביכולת שלהם להתמודד עם התחרות בשווקים הגלובליים, וכמובן במשק הישראלי. פחות יצוא משמעותו פחות צורך בידיים עובדות, פחות הכנסות למדינה, ומכאן הדרך להאטה, ואולי אפילו מיתון, סלולה.
בתקופה האחרונה אנו שמים לב שאותה תחושה של "אח גדול" השומר על שער חליפין סביר כבר לא קיימת. כיצד זה בא לידי ביטוי? ובכן מאז החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל ב-23 לדצמבר 2013, הדולר נחלש בכ-0.9% מול השקל. השוק, כך נראה, כבר לא "סופר" את בנק ישראל או שמפרש את הפעולות שלו כלא תומכות בדולר מול השקל. חלק מהתיסוף נובע מתחזית בנק ישראל לכך שהריבית במשק תעלה במהלך השנתיים הקרובות, ותגיע לרמה של 2% בסוף 2015.
בבנק ישראל, כך נראה, לא הפנימו מספיק את העובדה שבסביבת ריבית אפסית וכאשר הבנק מתערב בשווקים בכלים לא קונוונציונאליים, הכלי החזק ביותר של קובעי המדיניות הוא התקשורת שלהם עם השווקים בכלל והצהרות על מידת מעורבותם בשווקים בפרט. דוגמאות מהעולם לא חסרות.
לפני שנתיים, כאשר התשואות על אגרות חוב של איטליה וספרד התקרבו ל-8%, והחשש לפשיטת רגל של אותן מדינות וקריסה של גוש האירו כולו עלה, הבנק המרכזי האירופי (ECB) הצהיר כי הוא "יעשה הכל על מנת לשמור על האירו". הוא יהיה מוכן לקנות אג"חים של ספרד ואיטליה אם הן יזדקקו לחילוץ. מרגע שהבנק המרכזי פירסם את עמדתו, התשואות על האג"חים של מדינות אלה ירדו, מבלי שהבנק הוציא ולו סנט אחד לרכוש אגרת חוב. האמון שרוכש השוק להצהרות של הבנק המרכזי הספיקו.
- הצ'ק ליסט השנתי לבדיקת עמלות מול הבנק - עו"ש, ני"ע, כרטיסי אשראי ומט"ח
- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באמצע 2013 הודיע יו"ר הפד היוצא, בן ברננקי, כי הבנק המרכזי האמריקני יתחיל לצמצם את ההרחבה הכמותית לקראת סיומה המוחלט, באמצע 2014. השווקים נבהלו ותשואות האג"ח קפצו בחדות. ברננקי הבין את טעותו בתקשורת עם השווקים, ומאז הוא משחרר לא מעט הצהרות מרגיעות, בהן הוא מדגיש כי תהליך צמצום ההרחבה הכמותית קשור באופן ישיר למידת ההתאוששות של הכלכלה האמריקנית - הצהרות אשר הרגיעו, כמובן, את השווקים.
לחוסר האמון של השוק בבנק המרכזי יש כמובן מחיר. בשבועיים האחרונים נפרץ המחסום הפסיכולוגי של שער החילופין, 3.5 שקלים לדולר, כלפי מטה. יתרה מכך, המחסום נפרץ דווקא בתקופת החגים הנוצריים, כאשר מרבית השווקים בעולם המערבי אינם פועלים. המשמעות היא שמשקיעים מקומיים, לא רק זרים, שמבינים את ההתנהגות של בנק ישראל ככזו שאין לו כוונה לנקוט באמצעים יוצאי דופן על מנת להחליש את השקל.
מה בנק ישראל צריך לעשות?
ראשית, עליו להדגיש עד כמה נושא שער החליפין מהותי מבחינתו. כאשר הבנק מוציא תחזית לפיה הריביות רק הולכות לעלות, הדבר לא ממש מסייע, שכן העלאות ריבית בזמן שסביבת הריביות בעולם נותרת נמוכה מייצרת ציפיות להתחזקות השקל. במידה ואכן כך, וזהו ככל הנראה המצב, כל שלוש הפחתות הריבית האחרונות נבעו מהתחזקות השקל בלבד - בבנק ישראל צריכים להבהיר לשווקים כי הם יעשו כל מה שצריך על מנת להחליש את המטבע המקומי.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- 7.להדפיס מחר 10 מיליארד שקל , כמו שארה"ב עושה ? (ל"ת)יש דרך יותר פשוטה 05/01/2014 13:45הגב לתגובה זו
- 6.כל הבכיינים הם משקיעים שנתקעו עם ה-$!!! (ל"ת)תלמדו להקיע יותר טוב 05/01/2014 10:49הגב לתגובה זו
- 5.שבוע טוב ומבורך 05/01/2014 10:31הגב לתגובה זוצריך להוריד את הריבית בארץ ל0 אחוז ושיפסיקו הספקולנטים להרוס את היצוא משק בריא =דולר מעל 4 שקל לפחות!!!!!!!
- 4.לאורי מפסגות 05/01/2014 10:30הגב לתגובה זואולי החשבון בנק שלה גורם לה לחייך?
- 3.איל 05/01/2014 10:27הגב לתגובה זוצריך לה]פסיק להתעסק על השקל-דולר...
- 2.צודק1000% (ל"ת)ירון 05/01/2014 10:25הגב לתגובה זו
- 1.בחירתו של ביבי 05/01/2014 10:21הגב לתגובה זואם צריך לתת עצות לפלוג אז אנחנו בצרה צרורה העיקר הפמיניסטיות רצו אותה וביבי נכנע כולנו נשלם על הפופוליזים הנאלח הזה
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
