אג"ח פטרוכימיים והתלות המוחלטת במניית בזן
הסופר הנודע מארק טווין אמר פעם שלהגיד 'אל תשים את כל הביצים בסל אחד' זו שטות. שים את כל הביצים בסל אחד, ושים עין על הסל. בהקשר זה, מניות בזן, ההחזקה העיקרית של חברת ההחזקות פטרוכימיים, הפכו לאחרונה לסל הביצים של החברה, עליו יש לשים עין.
ב-25/4/2013 הודיעה פטרוכימיים כי חתמה על הסכם עם משקיעים מוסדיים למכירת מרבית החזקתה העקיפה באבגול, תמורת כ-43 מיליון ש' (לא צפויה חבות מס בגין המכירה). השלמת המכירה כפופה לתנאים המקובלים לעסקאות מסוג זה. מדובר בחדשות טובות לחברה, כאשר המכירה משפרת את רמת נזילותה, אם כי הסכום אינו משמעותי. לאחר המכירה הנ"ל, פטרוכימיים נשארת למעשה עם החזקה אחת בלבד, במניות בזן.
בכמה מילים, פטרוכימיים הינה חברת החזקות, אשר החזקתה העיקרית הינה כ-30.7% ממניות בזן, העוסקת בעיקר בזיקוק נפט גולמי, ייצור מוצרי דלק, חומרי גלם לתעשייה הפטרוכימית וחומרים לתעשיית הפלסטיקה. לפטרוכימיים ולחברה לישראל, המחזיקה אף היא במניות בזן בשיעור של כ-37%, הסכם לשליטה משותפת בבזן. כמו גם, לפטרוכימיים החזקה עקיפה ופחות מהותית בכ-7% ממניות אבגול, שנמכרה כאמור ביום 25/4/13.
מבחינה פיננסית, לפטרוכימיים חוב ברוטו בהיקף של כ-1.9 מיליארד ש', כשמנגד ישנם מזומנים ופיקדונות (כולל המכירה של יתרת ההחזקה באבגול) בהיקף של כ-300 מיליון ש', והחזקה בבזן ששוויה לפי שווי שוק בבורסה הוא כ-1.4 מיליארד ש'. כפי שניתן לראות בטבלה הבאה, מצבה הפיננסי של החברה לא פשוט, עם NAV שלילי (ע"פ מחיר השוק של בזן) של כ-230 מיליון ש', לפני היוון הוצאות מטה.
מבחינה תזרימית, לאחר השלמת מימוש ההחזקה באבגול, לחברה יהיו יתרות מזומנים ופקדונות ע"ס כ-300 מיליון ש', שככל הנראה יאפשרו לחברה לצלוח את שנת 2013. יחד עם זאת, שנת 2014 נראית מאתגרת למדי, כאשר לחברה עומס פירעונות חוב ע"ס כ-370 מיליון ש', והיא תצפויה להיות תלויה במימוש או גיוס אשראי כנגד מניות בזן שברשותה שאינן משועבדות (בסך כ-195 מיליון ש', לפי שווי שוק) ובדיבידנד משמעותי מחברת בזן שאינו ודאי.
כעת, לאחר שהבנו את מצבה של פטרוכימיים, נבחן את נכס הבסיס של החברה, הלא היא מניית בזן. בזן הינה חברה ממונפת בעצמה, אשר נמצאת בתהליך התייעלות. היא סיימה לאחרונה תוכנית השקעות רב שנתית בהיקף עצום של כ-1.1 מיליארד דולר. אחת ההשקעות העיקריות של החברה נעשתה במידן (הפצחן המימני), בהיקף של כ-500 מיליון דולר. המתקן פועל בתפוקה מלאה החל מינואר 2013, וצפוי לתרום לחברה כ-150 מיליון דולר בשנה, ע"י הגדלת מרווח הזיקוק ממנו נהנית בזן, דרך שיפור תמהיל ואיכות התזקיקים אותם היא מוכרת.
בנוסף, ב-30/3/2013 בזן החלה לקלוט גז טבעי ממאגר תמר, שצפוי לחסוך לחברה כ-200 מיליון דולר בשנה בעלויות האנרגיה. הפעלת המידן בהצלחה וזרימת הגז מתמר מורידים את רמת הסיכון בבזן, משפרים את מצב החברה ומעלים את הסבירות לחלוקת דיבידנדים בשנת 2014. יחד עם זאת, יש לזכור שבזן נותרה חברה ממונפת, שעדיין רגישה (גם אם פחות מבעבר עקב המידן) לשינויים במרווחי הזיקוק.
מניית בזן תנודתית וקשה לחיזוי - רמת הסיכון בה, גם אם ירדה לאחרונה, עדיין גבוהה. החברה תצטרך להמשיך ולבצע השקעות מהותיות בעתיד, על מנת לשמור על רמת התחרותיות שלה בענף. כמו כן, היא מתמודדת עם מצב מאתגר בחברת הבת שמוזגה לאחרונה כאו"ל, הפועלת בתחום הפולימרים.
ומה לגבי האג"חים של פטרוכימיים?
אחרי שהבנו את מצבה הפיננסי של פטרוכימיים, ואת הנעשה בנכס הבסיס בז"ן - נבדוק את האג"חים של פטרוכימיים. מבחינת סדרות האג"ח הסחירות של פטרוכימיים, ישנן אגרות קצרות נטולות שעבודים (סדרות ה' ו-ו') - סדרה קצרה עם שעבוד ראשון על מניות בזן ופקדון בסך כ-10מיליון ש' (סדרה ד'), כאשר השעבודים כיום מכסים את פארי האג"ח, ושתי סדרות במח"מ ארוך עם שעבוד ראשון על מניות בזן (סדרות ב' ו-ג'), שנסחרות לערך ע"פ שווי שוק השעבודים שלהן.
הטבלה הבאה מציגה את הנתונים העיקריים לגבי האג"חים הנ"ל:
למה כן?
- איגרות החוב נסחרות במחירים נמוכים אשר מגלמים תרחיש של אירוע אשראי/הסדר.
- בסדרות האג"ח עם השעבודים לטובת בעלי האג"ח בטוחה איכותית
- בסדרה ד' הבטוחה מכסה כיום את פארי החוב
בסדרות ג' ו- ד' האג"ח נסחרות לפי שווי שוק הבטוחות לערך.
למה לא?
מינוף גבוה, NAV שלילי, תלות מוחלטת בביצועי בזן, סבירות גבוהה לאירוע אשראי/הסדר.
*במה תלוי ההחזר? עלייה חדה במניית בז"ן, שיפור משמעותי בביצועי בזן אשר יאפשרו לה לחלק דיבידנדים מהותיים החל משנת 2014.
*רו"ח ערן קלינסקי ורו"ח אמיר אלשייך הינם אנליסטים בבית ההשקעות אפסילון. לבית ההשקעות אפסילון ולחברות הקשורות אליו יש או עשוי להיות עניין אישי בני"ע. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות והמידע הינו לידיעה בלבד. שיווק השקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- 4.המצליף 05/05/2013 22:49הגב לתגובה זוזאת טעות לגעת באג"חים של פטרו במיוחד במחירים כיום, עדיף כבר לקנות את מניית בזן שיכולה לספק אפסייד גדול הרבה יותר מפטרו למרות שגם בבזן לא הייתי נוגע אבל זה כבר עניין אחר.
- 3.איזה מלך האלטשיפט הזה... (ל"ת)פיני 05/05/2013 21:54הגב לתגובה זו
- 2.יחיאל 05/05/2013 17:33הגב לתגובה זוהחזר לאגח הוא 87 אג') - מדוע אגח ו נסחר ב- 44 אג' ואגח ה ב- 55 אג'?
- gubbuy 05/05/2013 19:58הגב לתגובה זובמקרה של חדלות פירעון קודם כל נותנים לבעלי האג"ח שלהם שיעבודים את הנכסים המשועבדים ואחר כך מחלקים באופן שווה את שאר הנכסים לכל השאר כלומר גם לאלה שכבר קיבלו וגם לסדרות שאין להם ביטחונות. כך יוצא שאג"ח ב תקבל כ 65 אגורות על כל אג"ח בזכות הביטחונות ואז תקבל את חלקה היחסי במה שישאר כלומר תקבל יותר מאשר 65. דרך אגב עם בז"ן תעלה ל 220 נקודות עליה של כ 18 אחוז השווי הנאבי של פטרוכימים יהיה חיובי. אם בזן תעלה ל 250 נקודות פטרוכימיים תהיה שווה כבר כמה מאות מיליונים. השאלה היא עד כמה מהר נראה את העליה בשווי של בזן בעקבות המידן והזרמת הגז. אם זה יקרה ב 2013 אז החברה תוכל למחזר חובות והאגחים יטוסו וגם המניה אם לא אז סביר שבכר בתחילת 2014 יתחילו ללחוץ על הסדר חוב כאשר מי שיוביל אותו הם הסדרות ללא ביטחונות
- יחיאל 06/05/2013 00:54ומצאתי שבתרחיש פירוק מיידי, אגחים ה ו- ו יקבלו 54 אג' כ"א. מסקנתי היא שמחיר השוק של אגח ה משקף את התמורה המינימלית שיקבל בפירוק ואגח ו יקבל עוד 20% ביחס למחיר השוק היום.
- 1.מעניין ומקצועי (ל"ת)איילת 05/05/2013 10:45הגב לתגובה זו
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
