מדדי איגרות החוב ממשיכים לשבור שיאים והתשואות יורדות בחדות. על איגרות חוב ממשלתיות לעשר שנים יקבלו המשקיעים תשואה נומינלית של כ- 3.5% לשנה או כ-1.25% בתוספת הצמדה למדד. איגרות חוב לטווחים קצרים יותר נסחרות בתשואות יותר נמוכות כמובן. כך למשל איגרות חוב ממשלתיות לארבע שנים נסחרות בתשואה של 2.2% נומינלי או 0.1%- בתוספת הצמדה למדד. התשואות לעיל הינן תשואות ברוטו והמשקיעים בהן צריכים להביא בחשבון גם עלויות שונות כגון עמלת רכישה, דמי משמרת, דמי ניהול בקרן נאמנות ותשלום מס. היכולת להשקיע בצורה פשוטה, לשמור על ערך הכסף ואולי אף להרוויח מעט, הפכה כיום ליותר מסובכת. התשואות הנמוכות בהן נסחרות כיום איגרות החוב הממשלתיות, אינן מאפשרות עוד השקעה פשוטה ברמת סיכון נמוכה, אשר תניב בעתיד תשואות סבירות ללא מאמץ. "בחיפושם" אחר תשואות ראויות, עוברים המשקיעים למדדי התל בונד השונים. אך לאחר עלייה חדה במחירם בתשעת החודשים האחרונים וירידה חדה בתשואות ובמרווחים מאיגרות החוב הממשלתיות, גם אלו נסחרים בתשואה משוקללת נמוכה יחסית. כך לדוגמא מדד תל-בונד 60 נסחר בתשואה של כ-1.5 בתוספת מדד לקצת יותר מארבע שנים ומדד תל-בונד שקלי נסחר בתשואה 3.1% למעט יותר משלוש שנים. ההיסטריה והפחד שאחזו בציבור עד לפני מספר חודשים לא רב (מישהו זוכר תקיפה באירן?), הביאו לכך שאיגרות החוב נסחרו הרבה מתחת לרמת שיווי המשקל שלהן, אך לאחר מכן התחלפו באופוריה שבשילוב רמת הריבית הנמוכה, דוחפים עוד ועוד משקיעים לעבר איגרות החוב הקונצרניות, בעיקר דרך קרנות הנאמנות. הביקוש העולה לאיגרות החוב מביא לירידה בתשואות אשר שולחת את המשקיעים לחפש איגרות חוב שנותר בהן "עוד בשר". תהליך זה כמובן מגדיל את הסיכון בתיק ההשקעות של החוסך. החיפוש אחר איגרות חוב בתשואה גבוהה יותר גורם להשקעה בחברות מסוכנות יותר ללא מתן פיצוי הולם. דווקא בימים אלו כאשר הפיצוי על השקעה באיגרות החוב המסוכנות נמוך יותר, יש לפעול לצמצום הסיכון בתיק ההשקעות ולהסתפק במה שיש לשוק להציע ברמת סיכון סבירה. תוספת תשואה לתיק ההשקעות ניתן לקבל על ידי שימוש בשיטות מסחר שונות וניצול עיוותי שוק שקיימים מעת לעת, למשל בעת הנפקות והרחבות סידרה של אג"ח, בעת עידכון מדדים וכדומה. קרנות הנאמנות קרנות הנאמנות הן הנהנות הגדולות מהעלייה בביקושים לאיגרות החוב הקונצרניות. מתחילת 2013 זרמו מעל 10 מיליארד שקלים מכספי הציבור לקרנות אג"ח חברות וקרנות אג"ח כללי. מנהלי הקרנות המגייסות נאלצים לרכוש איגרות חוב במחירים הולכים ועולים, עקב חיוב תשקיף הקרן לעשות כן. זהו למעשה אותו מעגל קסמים של שוק ההון - העליות דוחפות עוד ועוד משקיעים פנימה, כניסת הכספים מתדלקת את המשך העליות אשר מדרבנות משקיעים נוספים להיכנס. אינני טוען כאן שהמחירים מנופחים, אך הם אינם זולים כבעבר. בשלב כלשהו המגמה תתהפך (באופן זמני), ואז כולם ינסו לברוח ביחד. לא ניתן כמובן לצפות רגע זה מראש, אך יש להניח כי הוא יגיע וצריך להיערך בהתאם. הערה נוספת: רוב הכסף מנותב למספר קרנות מצומצם - אלו הקרנות אשר הציגו את הביצועים הטובים ביותר בשנה האחרונה. אותן קרנות מגייסות מאות מיליוני שקלים בחודש, וסביר להניח כי הן לא יוכלו לשחזר את ביצועי העבר בשנה הקרובה. מה חושבים להם כל אותם אלו שקונים את הקרנות המדוברות? מנהל קרן X מצא דרך להפוך חצץ לזהב? האם הוא פיצח את השיטה? או שהוא יותר טוב ממקבילו מנהל קרן Y? למען האמת, חלק מהקרנות תמיד יציגו ביצועים יותר טובים מאחרות, זה חלק מהסטטיסטיקה. הבעיה היא שכל שנה אלו הן קרנות אחרות. הנפקות גם החברות נהנות מעליית הביקושים לאיגרות החוב הקונצרניות. הן מנצלות את התקופה הנוכחית לגיוסי חוב ומחזור חובות במחירים נוחים. תהליך זה של מתן אשראי הינו רצוי ומספק את החמצן הכה נחוץ לחברות על מנת להמשיך ולצמוח. הבעיה היא שעת כסף רב מחפש אחר תשואה, לעיתים לא מתבצע סינון מתאים בנוגע לאיכותן של החברות המנפיקות. כך ניתן אשראי במחיר זול מדי לחברות בעלות איתנות פיננסית נמוכה וללא בטוחות מספקות. ריבוי ההנפקות בתקופה האחרונה דורש בחירה סלקטיבית של אותן חברות אשר מספקות יחס סיכון-סיכוי ראוי. רביב רזניק מנהל השקעות בכיר בטאלנט בית השקעות לאתר טאלנט בית השקעות ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.