האג"ח של חבס בתשואה של 40%, שווה להיכנס?

ערן קלינסקי, מנהל מחלקת מחקר, אמיר אלשייך, אנליסט, אפסילון, מתייחסים לחברת חבס וכדאיות ההשקעה באיגרות החוב שלה לאחר הירידות האחרונות

מארק טווין אמר בעבר, "להגיד 'אל תשים את כל הביצים בסל אחד' זו שטות. שים את כל הביצים בסל אחד, ושים עין על הסל." אלא שלמרבה הצער, גם לאחר ששמים את כל הביצים בסל אחד, אי אפשר תמיד לשים עליו עין. לפעמים הדברים מעבר לשליטתנו ולא בדיוק בטווח הציפיות. כך התגלגל הסיפור בחברת חבס, בה נעסוק היום.

אגרות החוב של החברה השלימו במהלך השבוע האחרון ירידה מצטברת של עשרות אחוזים, והפכו לאג"ח זבל. זאת, במקביל להודעת החברה לפיה לא קיימים ברשותה מקורות לפירעון אגרות החוב והריבית בגינן.

חברת חבס נתפשת על ידי רבים כחברה שמוכוונת בעיקרה לשוק הישראלי, עם מרכז כובד (כ-75% מהנכסים) באירופה. בפעילות החברה בישראל, נותרו שלוש רגליים בלבד - קרקע לבנייה בקיסריה, מבנה ברחוב לינקולן בתל אביב ודירות אחרונות בפרוייקטים לבנייה בתל אביב. פעילותה באירופה, מרוכזת תחת חברת בת, בה מחזיקה החברה ב-74% בשם חבס סטאר. הפעילות הבינלאומית כוללת כיום שלושה דברים עיקריים: החזקה במניות קרן הריט ההולנדית NSI, החזקה בפרוייקט נדל"ן מסחרי בשוויץ והחזקה קטנה בשני קניונים בגרמניה.

ההחזקה בקרן הריט NSI מהווה, נכון להיום, את החלק הארי של נכסי הנדל"ן של החברה בחו"ל ובכלל. בדיקת השווי הנכסי הנקי של החברה, מעלה כי מדובר בשווי שלילי. הסיבה לכך, היא אותו ריכוז של מרבית הביצים בסל אחד, והוא קרן הריט ההולנדית NSI. מדובר בקרן בעלת היקף נכסים משמעותי של למעלה משני מיליארד אירו. הקרן מחזיקה בנכסי משרדים ונכסים מסחריים בהולנד, 40% מנכסי הקרן הינם משרדים בהולנד.

שוק המשרדים בהולנד סובל מהאטה קשה, בעיקר לאור עודף היצע. משכך, שיעור ההשכרות של המשרדים בהולנד, עומד על 71% בלבד, ושווי הנכסים קטן בהתמדה, כאשר בכל שנה מוחקת הקרן חלק מהשווי בגין ירידת ערך זו. על הרקע הזה, מניית NSI משלימה ירידה של כ-70% בשנתיים האחרונות, ונדמה שאינה מוצאת תחתית.

כאשר החברה רכשה את הקרן, היא לוותה מגוף מממן סך של 55 מיליון אירו, תוך שהיא מתחייבת, שערך מניות הקרן יעמוד על לפחות 50% מגובה ההלוואה. אלא שעם הירידה החדה בשערן של המניות, החברה לא עמדה בתנאי זה, ולכן היא נאלצת, באופן שוטף, להזרים כסף מזומן לפיקדון - כך ששווי הבטוחות של הבנק יעמוד על 50% משווי ההלוואה.

במסגרת כך, הזרימה החברה עד היום להערכתנו כ-128 מיליון ש'. לפי החישוב שלנו, בגין כל אחוז של ירידה במניות הקרן, נאלצת החברה, שבידה קופת מזומנים דלה מאוד, להוסיף כ-2.7 מיליון ש' לפיקדון.

מבדיקת תזרים המזומנים של החברה, עולה שהיא צפויה להיתקל בקושי בשירות החוב כבר במהלך השנה הקרובה, גם במקרה שתצליח לממש נכס עיקרי שהיא מחזיקה בשוויץ, ותשרוד את השנה הקרובה, הרי שללא התאוששות מהותית במניית NSI, קשה לראות כיצד תצלח החברה את שנת 2014.

לחברה שתי סדרות של אגרות חוב, סדרה 12 הקצרה והקטנה יותר, בהיקף של כ-117 מיליון ש'. וסדרה 4, גדולה יותר, בהיקף של כ-338 מיליון ש' (במונחי פארי). בדיקה של התשקיפים מעלה שלטובת סדרה 4 ישנו שעבוד על כל החזקת מניות החברה בחבס סטאר, שכאמור מרכזת את כל הפעילות בחו"ל. עיקרי שעבוד זה כוללים את ההחזקה ב-NSI (ששווה היום כ-350 מיליון ש'), בפיקדון (ששווה היום להערכתנו הסובייקטיבית כ-177 מיליון ש') ובניכוי החוב (ששווה היום כ-266 מיליון ש').

כל זאת בנוסף למרכז המסחרי בשוויץ ולקניונים בגרמניה (ששווים להערכתנו כ-64 מיליון ש') וכן חשבון משועבד של כ-10 מיליון ש'. קיומו של שעבוד זה, הוא שהוביל לכך שהירידות בסדרה 12, שעבורה לא קיים שעבוד, היו משמעותיות יותר מהירידות בסדרה 4. כמו כן, קיומו של השעבוד האמור, בשילוב ירידות חדות שחוו אגרות החוב של החברה, עשויים להצדיק כעת בחינת השקעה בסדרה 4. אז למה כן ולמה לא?

- למה כן?

שווי הנכסים הנקי של מניות חבס סטאר המשועבדות לטובת סדרה 4, שמסתכם להערכתנו בכ-225 מיליון ש', עולה על שווי השוק של הסדרה, שעומד כיום על כ-180 מיליון ש'.

- למה לא?

מדובר בהשקעה בחברה שככל הנראה נכנסת כעת להליך של הסדר, שאין לדעת כיצד ומתי יסתיים, ומה יקרה בדרך. בנוסף, ישנו רכיב של חוסר וודאות בנוגע לשוויו של השעבוד, היות שחלקו מורכב ממניות ששווין משתנה מידי יום, וכתוצאה מכך, שלא ברור מה יהא חלקם המדוייק של נושי החברה המשועבדת (ובעיקרם, הגוף הפיננסי שמימן את רכישת NSI).

**רו"ח ערן קלינסקי ורו"ח אמיר אלשייך הינם אנליסטים בבית ההשקעות אפסילון. לבית ההשקעות אפסילון ולחברות הקשורות אליו יש או עשוי להיות עניין אישי בני"ע. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות והמידע הינו לידיעה בלבד. שיווק השקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דן 18/03/2013 10:11
    הגב לתגובה זו
    ניתוח נכסיה מול התחיבויותיה
  • 4.
    אתם באפסילון קניתם/קונים? מסקרן (ל"ת)
    תם 18/03/2013 09:44
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אלון 18/03/2013 08:09
    הגב לתגובה זו
    בעצם לא נאמר כאן כמעט כלום
  • 2.
    זה רציני זה ? מה אפשר להבין מפה? (ל"ת)
    נועם 17/03/2013 22:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    tert 17/03/2013 17:37
    הגב לתגובה זו
    rtrret
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?

על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה

ד"ר אדם רויטר |

בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל". 

 החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.

מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה". 


מה קרה בפועל?

חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט. 

 התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.

נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?

תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.