בעקבות הכסף הגדול: האינדיקטורים שמנחים השקעה
אחד האינדיקטורים שכדאי לבחון בבואנו לקבל החלטת השקעה בשוק מסוים, הוא מעקב אחרי זרימת כספי ההשקעות של הציבור. בחינה של השינוי בבחירת ההשקעות של הציבור האמריקני שנצפתה בינואר יכולה אולי לבשר על תקופה חדשה בשווקים, ועל בטחון מסוים אצל המשקיעים בכל הנוגע להשקעה במניות, הן בארה"ב והן ברחבי העולם.
חודש ינואר האחרון היה יוצא דופן עבור שוק הקרנות האמריקני (קרנות נאמנות ו-ETF) - כ-62 מיליארד ד' זרמו לקרנות נאמנות מנייתיות, זהו החודש החזק ביותר לקרנות המנייתיות מאז דצמבר 2006. בנוסף, זרמו עוד כ-28 מיליארד ד' ל-ETF מנייתיות. חשש רב מה"נפילה" מהצוק הפיסקלי וסיבות אחרות השאירו את ההשקעה במניות על אש קטנה בסוף 2012, ואילו בחודש הראשון של 2013 אנו רואים התפרצות ממשית - מדד ה-S&P500 חצה את רף ה-1,500 לראשונה מאז 2007' והמשקיע האמריקני בשל יותר להגדיל את רמת הסיכון בהשקעותיו (RISK-ON).
הטבלה המצורפת מראה את הגיוסים נטו בקרנות האמריקניות בחודש ינואר 2013 בהשוואה לחודשים שקדמו לו:
את ההשפעה של זרימת הכספים לשוק האמריקני ראינו בביצועי מדד האמריקני המוביל, ה-S&P500, שסיכם ינואר מוצלח מאוד. מסקנה נוספת הנובעת מנתונים אלו, שהציבור בארה"ב מגדיל באופן ניכר את השקעותיו במניות בעולם, לרבות שווקים מתעוררים. היקף ההשקעות האמריקניות בקרנות המשקיעות בשווקים מתעוררים שהיקף המסחר בבורסות בהם נמוך יחסית, משפיע בצורה מהותית על מדדי המניות המקומיים - אנחנו לא מדברים עדיין על ההיקפים שראינו ב-2006-2007, אולם אם זו תחילתה של מגמה, אזי השפעתה של זרימת הכספים משפיעה לאין ערוך על השווקים האלו, ועשויה להביא לזינוקים בשערי המניות האקזוטיות.
אם נשווה לרגע בין שוק הקרנות האמריקני לשוק הישראלי, נגלה תופעה מעניינת - המשקיע הישראלי העלה גם הוא את רמת הסיכון של השקעותיו, אך בניגוד להחלטות המשקיע האמריקני, ניתבו משקיעי הקרנות הישראלים את הכסף (כמעט 4 מיליארד ש') לקרנות אג"ח קונצרניות וכלליות ואילו בקרנות המנייתיות כמעט ולא נרשמו גיוסים. אצל האמריקנים התמונה ברורה - השקעה במניות בעיקר, השקעה באג"ח במידה פחותה.
להלן טבלה המסכמת את הגיוסים נטו בקרנות הנאמנות האמריקניות לפי קטגוריות:
לסיכום, המספרים מרמזים על שינוי בתפישת הסיכון אצל המשקיעים ברחבי העולם, המחליפים השקעות בטוחות בהשקעות מסוכנות יותר בתקווה לייצר תשואה עודפת בעולם בו שוררת ריבית שפל אצל רוב הבנקים המרכזיים. בינתיים, הישראלים רוכשים רק אג"ח קונצרניות, האמריקנים קונים מניות ובמידה והמגמה תמשך נצפה לאפקט חיובי במדדי המניות בשווקים המתעוררים (וייתכן שגם אצלנו).
- 3.אמריקאי לשעבר 24/02/2013 09:44הגב לתגובה זואחרי שבנק מתמוטט לך, את מפסיק לחשוב אתה יודע מה בטוח ומה ספקולטיבי
- 2.פרידה קאלו 22/02/2013 18:51הגב לתגובה זוואג"ח זבל!
- 1.ניתוח מעניין מאד (ל"ת)אליהו 21/02/2013 12:34הגב לתגובה זו
עדר (X)העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.
