הדילמה של השנה החדשה: מה עדיף מח"מ קצר או ארוך?
נדמה כי משקיעי המניות לא היו יכולים לבחור פתיחת שנה מוצלחת מזו שאנו חווים ב-2013. ישנם מספר נתונים שגרמו לכך: רגיעה מכיוון אירופה, עד כדי כך שהמדינות שגרמו לחששות על פירוק הגוש ב2012, ספרד ואיטליה, מצליחות לגייס חוב בריביות של 4%-5%, הרחק מהרמות הגבוהות של 7% בו נסחרו בעבר הלא רחוק. בארה"ב מצליחים להגיע לפתרונות ביניים, וכמובן הריבית הנמוכה על נכסים "בטוחים" גורמת להסיט כספים לאפיקי המניות.
ניתן להניח כי לו היה מבוצע סקר בקרב המשקיעים מה האפיק המועדף עליהם בשנת 2013, האפיק המנייתי היה זוכה להיות במקום הראשון, מהסיבה הפשוטה שמדדי המניות המובילים בעולם עדיין נסחרים ברמות מכפילים אטקרטיביות, ומנגד באפיקים הבטוחים יותר הריביות ברמות שפל.
למרות זאת, גם בתקופה הנוכחית האפיק שתופס משקל משמעותי בתיקי ההשקעות ובקרנות החסכון לטווח הארוך הוא האג"ח הממשלתיות. בימינו, הדילמה המעסיקה רבים היא טווח המח"מ שיש להחזיק בותן איגרות חוב.
אג"ח של מדינת ישראל הנפדות בעוד כשנתיים מניבות תשואה לפדיון של פחות מ-2%. כנגד כך אג"ח הנפדות בעוד כ-10 שנים מניבות תשואה לפדיון של כ-4%. ההחלטה האם להחזיק את האג"ח הקצרה ולהסתפק ב-2% בלבד או להחזיק את האג"ח הארוכה ב-4%, עשויה להיות החלטה מכרעת ומשמעותית לתיק ההשקעות. לדוגמא, במידה והתשואה לפדיון של האג"ח הארוכה תעלה מ-4% ל-5%, יגרם הפסד של כ-8% (המח"מ [8] כפול עליית התשואה [1]) לכל המשקיע בה - הפסד של 8% בנכס שנחשב לבטוח יחסית.
ההחלטה באיזה טווח השקעה להשקיע מורכבת וצריכה להתחשב במספר גורמים. ביניהם, ביצוע הערכה מתי הבנק המרכזי בארה"ב יתחיל להעלות את הריבית. בן ברננקי, יו"ר הבנק המרכזי, העריך כי הריבית תישאר אפסית לפחות עד שנת 2015. עם זאת ברור כי במידה ורמת האבטלה תרד בהדרגה והאינפלציה תעלה מעל רמות של 2%, נראה את הריבית מתחילה לעלות. גורם נוסף הוא האיום על יציבות הגוש האירופי. תרחיש שנחשב ב-2012 לאיום ממשי, נראה כעת רחוק - המנהיגים באירופה מצליחים להגיע להסכמות בנוגע ליציבות הכלכלית.
דווקא המשקיעים האופטימים סביר שלא יסתפקו בתוספת של 2% וישקיעו באג"ח ממשלתיות קצרות, מאחר ובתרחיש האופטימי הכלכלה העולמית תצמח בהדרגה, האבטלה תרד, האינפלציה תעלה, ומשקיעים יעדיפו לפנות לנכסי סיכון. כל אלה יגרמו לעלייה בריביות ובתשואות לפדיון של האג"ח הממשלתיות.
המשקיע הפסימי יבחר באג"ח הארוכה מאחר ובמידה ולא נראה שינוי ושיפור בכלכלה, הריביות ימשיכו להיות נמוכות על מנת לתמרץ את השווקים. מי שישקיע באג"ח ארוכות יהנה מתשואה גבוהה יותר, ואולי אף יהנה מרווחי הון במידה והתשואות עוד ימשיכו לרדת.
נראה כי לא נזכה לראות בשנה הקרובה שיפור עקבי ואמיתי בכלכלה העולמית. ירידה משמעותית באבטלת ארה"ב עדיין רחוקה ובאירופה היא אף במגמת עלייה, והביקושים הקיימים מצד הצרכנים עדיין תלויים בתוכניות תמריצים או ריבית נמוכה. על פי הנתונים האחרונים נרשמת התייצבות בכלכלת העולם ובדגש על ארה"ב. אך התייצבות זו נרשמת בעיקר בזכות כסף "זול" שמגיע מאותן תוכניות תמריצים וריבית נמוכה.
על כן, נראה כי הדרך לעליית הריבית עדיין רחוקה והשקעה באג"ח ארוכות עדיין אטרקטיבית, אם כי בחשיפה נמוכה מבעבר. כמו כן, ניתן לבצע שילוב עם אג"ח קצרות וכך ליצור מח"מ סינטתי בינוני. הדבר החשוב ביותר הוא לעקוב אחר התפתחויות מאקרו כלכליות, ועל פיהן להחליט מתי לעבור לאג"ח קצרות, זאת מאחר ותזמון המעבר הינו קריטי - תשואות האג"ח יחלו לעלות הרבה לפני שהבנקים המרכזיים יודיעו על העלאת הריבית. התשואות יעלו וככל הנראה בחדות ומהירות ברגע שהתאוששות בכלכלה תהיה עקבית ואמיתית, וזאת כפי שציינתי לדעתי לא נראה בעתיד הקרוב.
- 1.blond10 21/02/2013 12:31הגב לתגובה זוממשלתי במח"מ ארוך(8 שנים+) תרד ויהיו רווחי הון?
- ירידת ריבית במשק (ל"ת)ניב 22/02/2013 09:21הגב לתגובה זו
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
.jpg)