הדילמה של השנה החדשה: מה עדיף מח"מ קצר או ארוך?
נדמה כי משקיעי המניות לא היו יכולים לבחור פתיחת שנה מוצלחת מזו שאנו חווים ב-2013. ישנם מספר נתונים שגרמו לכך: רגיעה מכיוון אירופה, עד כדי כך שהמדינות שגרמו לחששות על פירוק הגוש ב2012, ספרד ואיטליה, מצליחות לגייס חוב בריביות של 4%-5%, הרחק מהרמות הגבוהות של 7% בו נסחרו בעבר הלא רחוק. בארה"ב מצליחים להגיע לפתרונות ביניים, וכמובן הריבית הנמוכה על נכסים "בטוחים" גורמת להסיט כספים לאפיקי המניות.
ניתן להניח כי לו היה מבוצע סקר בקרב המשקיעים מה האפיק המועדף עליהם בשנת 2013, האפיק המנייתי היה זוכה להיות במקום הראשון, מהסיבה הפשוטה שמדדי המניות המובילים בעולם עדיין נסחרים ברמות מכפילים אטקרטיביות, ומנגד באפיקים הבטוחים יותר הריביות ברמות שפל.
למרות זאת, גם בתקופה הנוכחית האפיק שתופס משקל משמעותי בתיקי ההשקעות ובקרנות החסכון לטווח הארוך הוא האג"ח הממשלתיות. בימינו, הדילמה המעסיקה רבים היא טווח המח"מ שיש להחזיק בותן איגרות חוב.
אג"ח של מדינת ישראל הנפדות בעוד כשנתיים מניבות תשואה לפדיון של פחות מ-2%. כנגד כך אג"ח הנפדות בעוד כ-10 שנים מניבות תשואה לפדיון של כ-4%. ההחלטה האם להחזיק את האג"ח הקצרה ולהסתפק ב-2% בלבד או להחזיק את האג"ח הארוכה ב-4%, עשויה להיות החלטה מכרעת ומשמעותית לתיק ההשקעות. לדוגמא, במידה והתשואה לפדיון של האג"ח הארוכה תעלה מ-4% ל-5%, יגרם הפסד של כ-8% (המח"מ [8] כפול עליית התשואה [1]) לכל המשקיע בה - הפסד של 8% בנכס שנחשב לבטוח יחסית.
ההחלטה באיזה טווח השקעה להשקיע מורכבת וצריכה להתחשב במספר גורמים. ביניהם, ביצוע הערכה מתי הבנק המרכזי בארה"ב יתחיל להעלות את הריבית. בן ברננקי, יו"ר הבנק המרכזי, העריך כי הריבית תישאר אפסית לפחות עד שנת 2015. עם זאת ברור כי במידה ורמת האבטלה תרד בהדרגה והאינפלציה תעלה מעל רמות של 2%, נראה את הריבית מתחילה לעלות. גורם נוסף הוא האיום על יציבות הגוש האירופי. תרחיש שנחשב ב-2012 לאיום ממשי, נראה כעת רחוק - המנהיגים באירופה מצליחים להגיע להסכמות בנוגע ליציבות הכלכלית.
דווקא המשקיעים האופטימים סביר שלא יסתפקו בתוספת של 2% וישקיעו באג"ח ממשלתיות קצרות, מאחר ובתרחיש האופטימי הכלכלה העולמית תצמח בהדרגה, האבטלה תרד, האינפלציה תעלה, ומשקיעים יעדיפו לפנות לנכסי סיכון. כל אלה יגרמו לעלייה בריביות ובתשואות לפדיון של האג"ח הממשלתיות.
המשקיע הפסימי יבחר באג"ח הארוכה מאחר ובמידה ולא נראה שינוי ושיפור בכלכלה, הריביות ימשיכו להיות נמוכות על מנת לתמרץ את השווקים. מי שישקיע באג"ח ארוכות יהנה מתשואה גבוהה יותר, ואולי אף יהנה מרווחי הון במידה והתשואות עוד ימשיכו לרדת.
נראה כי לא נזכה לראות בשנה הקרובה שיפור עקבי ואמיתי בכלכלה העולמית. ירידה משמעותית באבטלת ארה"ב עדיין רחוקה ובאירופה היא אף במגמת עלייה, והביקושים הקיימים מצד הצרכנים עדיין תלויים בתוכניות תמריצים או ריבית נמוכה. על פי הנתונים האחרונים נרשמת התייצבות בכלכלת העולם ובדגש על ארה"ב. אך התייצבות זו נרשמת בעיקר בזכות כסף "זול" שמגיע מאותן תוכניות תמריצים וריבית נמוכה.
על כן, נראה כי הדרך לעליית הריבית עדיין רחוקה והשקעה באג"ח ארוכות עדיין אטרקטיבית, אם כי בחשיפה נמוכה מבעבר. כמו כן, ניתן לבצע שילוב עם אג"ח קצרות וכך ליצור מח"מ סינטתי בינוני. הדבר החשוב ביותר הוא לעקוב אחר התפתחויות מאקרו כלכליות, ועל פיהן להחליט מתי לעבור לאג"ח קצרות, זאת מאחר ותזמון המעבר הינו קריטי - תשואות האג"ח יחלו לעלות הרבה לפני שהבנקים המרכזיים יודיעו על העלאת הריבית. התשואות יעלו וככל הנראה בחדות ומהירות ברגע שהתאוששות בכלכלה תהיה עקבית ואמיתית, וזאת כפי שציינתי לדעתי לא נראה בעתיד הקרוב.
- 1.blond10 21/02/2013 12:31הגב לתגובה זוממשלתי במח"מ ארוך(8 שנים+) תרד ויהיו רווחי הון?
- ירידת ריבית במשק (ל"ת)ניב 22/02/2013 09:21הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
