צוק פיסקאלי, האם תימצא פשרה של הרגע האחרון?
רוב הכותרות הכלכליות עוסקות היום בצוק הפיסיקאלי בארה"ב ובספירה לאחור לקראת סוף השנה - האם תימצא פשרה שתמנע נזק הרסני, לכאורה, למשק האמריקני בגלל הפסקה בו זמנית של הקלות המס וקיצוץ חד בהוצאות?
האמריקנים מתחבטים כאן בין שיקולי טווח קצר - ראשית נעבור את הגשר בשלום ונימנע (אולי) מהורדת דירוג ועלייה בשנאת הסיכון של המשקיעים - לבין שיקולי טווח ארוך - הרי בסופו של דבר נצטרך לרסן את הגירעון התקציבי, אחרת נדחק החוצה את המגזר הפרטי, והריביות ועלות ההון יתייקרו. כמובן, מקומם של ההקשרים הפוליטיים לא נפקד כאן, אך זו מהות הויכוח.
לדעתי, גישת הטווח הקצר עדיפה ואכן רצוי לדחות את כניסת הגזירות לתוקף. אולם, אינני אומר זאת משום שאני חושב שארה"ב צריכה להמשיך לנפח את הגירעון התקציבי, ולקוות שחינן של איגרות החוב שלה לא יסור מעיני המשקיעים - כך תוכל להמשיך למכור אותן בעד 1.6% ל-10 שנים. שני העשורים האבודים של יפן מהוות תמרור אזהרה בולט מאוד נגד הליכה באותה הדרך. אני חושב כך משום שהתפנית החיובית במצבה הפיסיקאלי של ארה"ב כבר נמצאת בעיצומה.
שיעור הגירעון המצטבר בתקציב ממשלת ארה"ב ירד דרמטית מאז נסק בעקבות פרוץ משבר המשכנתאות במדינה. הגירעון עמד על 9% תוצר בעשרת החודשים הראשונים של 2009 ואחר כך ירד ל-7.3%, 6.8% ו-5.7% בתקופות המקבילות בשלוש השנים הבאות. נכון, מדובר ברמת גירעון כפולה מהרצוי במדינות המפותחות (3% תוצר), אך החשיבות הגדולה ביותר כרגע היא פחות גודל הגירעון ויותר מגמת ההצטמצמות בו.
לא רק זאת, ארה"ב גלגלה עד עתה בקלות את החוב שלה כי היה לו ביקוש עצום (הפד רכש אותו וכך גם שאר העולם). גם הפיחות בשער הדולר, שליווה את תחילת המשבר, סייע לה לשחוק נומינאלית את החוב. אני מעריך כי בשנה - שנתיים הבאות תהיה עליית מדרגה בקצב האינפלציה בארה"ב וגם היא תוליך לשחיקת החוב. לבסוף, ירידת הגירעון מושגת על אף עלייה איטית למדי בפעילות הכלכלית - בין הרבעון השלישי של 2009 לרבעון השלישי של 2012 גדל התוצר הריאלי של ארה"ב 7% בלבד (2.3% לשנה).
במאמר מוסגר, מצב הפוך קיים היום אצלנו. עד לאחרונה הגירעון הממשלתי של ישראל לא נראה גבוה מדי בהשוואה למדינות אירופה, אך הוא גדל במהירות (יעמוד השנה על כ-4% תוצר). שעה שבאירופה, תתפלאו, הוא בירידה (מ-6.9% תוצר לפני שלוש שנים ל-4.4% בשנה שעברה).
למרות ההתקדמות, כלכלת ארה"ב עדיין מהוססת ומצבה לא טוב בהרבה משהיה לפני שלוש וארבע שנים. אתגרים רבים עדיין לפניה, אך לדעתי היא בדרך הנכונה לשוב להוביל את הכלכלה העולמית בתוך שנה-שנתיים. התהליכים ארוכי הטווח משחקים היום לטובתה - הנזילות הגבוהה, התייעלותו של הסקטור העסקי והפיננסי, ההתאוששות המתהווה בשוק הדיור, השיפור העקבי (גם אם איטי) בשוק העבודה וכאמור הצמצום בגירעון הממשלתי. מבחינה זו, חשוב לפתור את משבר הצוק (לדחות את כניסת המגבלות לתוקף) ולא לתקוע מקל בגלגליו של הדוד סם.

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.