קבלת החלטות בתנאים של אי-ודאות
בשנים האחרונות חוקרים רבים מתחום הכלכלה פיתחו תיאוריות התנהגותיות. אותם חוקרים התעמתו עם גישות מקובלות של עשרות שנים, לפיהן האדם הינו רציונלי, לכן בחירותיו בין חלופות השקעה מתבצעות על בסיס ניתוח קר של הסתברויות המביאות בחשבון עלות מול תועלת, והן אמורות לגרום לו לבחור בחלופה שתוחלת הרווח שלה הינה המקסימלית ברמת סיכון נתונה. כיום מבינים הכלכלנים שבחירתם של הבריות בין חלופות השקעה מושפעת גם ובמידה רבה משיקולים אמוציונליים כגון פחד, שנאת הפסד, רתיעה מסיכון, תאוות בצע, חמדנות, ביטחון יתר, קיבעון והטיות נוספות.
אחד החוקרים המובילים בתחום הוא דניאל כהנמן שאף זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002. במחקריו הציג כהנמן תיאוריות שסתרו רבות מההנחות היסוד עליהן התבססו התיאוריות הכלכליות המקובלות ועל דרך קבלת ההחלטות של בני האדם בתנאים של אי וודאות. כהנמן ועמיתיו שפכו אור על דרך קבלת ההחלטות של בני האדם וההטיות הגורמות להם לקבל החלטות לא רציונליות, החלטות שאינן מיטיבות עימם וגורעות את מצבם ביחס לחלופות אחרות.
כעת אנו נמצאים בתקופת אי וודאות גדולה, איננו יודעים כיצד תיפתרנה הבעיות באירופה, האם תהיה בקיץ הסלמה ביטחונית, מה יעלה בגורלן של חברות התקשורת וכדומה. שאלות אלו ואחרות נותרות ללא מענה, מעלות את מפלס הפחד וגורמות למשקיעים להתבצר בנכסים בטוחים מחשש לכספם.
רוב רובו של הציבור חוסך את כספו לטווחים ארוכים, לכן מבין חלופות ההשקעה העומדות לנגד עיניו, עליו לבחור באלה אשר ימקסמו את רווחיו בטווח הארוך. בכל זאת רבים מעדיפים את המקלט הבטוח של הפק"מ, הקרן הכספית והמק"מ על פני יתר האלטרנטיבות האפשריות, וזאת מחשש להפסד חלק מכספם בטווח הקצר. תחושת הביטחון שבפק"מ ודומיו מועדפת על אף הידיעה כי במקרה הטוב ביותר הכסף המושקע בנכסים אלה יניב כ-2.5% לשנה. בניכוי עלויות, מיסים ואינפלציה, בעצם לא יניב כלום.
לפני כחודשיים כתבתי כאן (
שוק ההון מציע כיום אלטרנטיבות השקעה ברמות סיכון שונות עבור משקיעים לטווח הארוך, בעלי אורך רוח המוכנים לסבול תנודתיות מסוימת בערך השקעתם. החל מאיגרות חוב ארוכות של הבנקים (עליהן ניתן לקבל כ-3.5% לשנה בתוספת מדד), דרך איגרות חוב קונצרניות אחרות בדירוגים שונים וכלה במניות הנסחרות במכפילים נמוכים ומציעות הזדמנות קנייה במחירים נוחים.
לא ניתן לקנות "בתחתית", לכן על הרוכשים להבין כי סביר להניח שיראו הפסדים בטווח הזמן הקצר. אלו אשר בוחרים להמתין לזמנים טובים יותר צריכים לקחת בחשבון שכאשר רמת אי הוודאות תרד וכל הבעיות תיפתרנה, המחירים יהיו גבוהים יותר, פוטנציאל הרווח יהיה נמוך בהרבה והרכישה במחירים יקרים עלולה בסופו של דבר לגרום להפסדים גבוהים.
רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט
- 2.כריש אדום 23/05/2012 20:42הגב לתגובה זווגם אתה יודע את זה רביב:)
- 1.הבעיה שבארץ לאף אחד אין סבלנות לחכות שנה (ל"ת)הציבור עדר טיפשים 23/05/2012 13:09הגב לתגובה זו
הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?
מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?
ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.
האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.
בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.
בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?
למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.
