קבלת החלטות בתנאים של אי-ודאות
בשנים האחרונות חוקרים רבים מתחום הכלכלה פיתחו תיאוריות התנהגותיות. אותם חוקרים התעמתו עם גישות מקובלות של עשרות שנים, לפיהן האדם הינו רציונלי, לכן בחירותיו בין חלופות השקעה מתבצעות על בסיס ניתוח קר של הסתברויות המביאות בחשבון עלות מול תועלת, והן אמורות לגרום לו לבחור בחלופה שתוחלת הרווח שלה הינה המקסימלית ברמת סיכון נתונה. כיום מבינים הכלכלנים שבחירתם של הבריות בין חלופות השקעה מושפעת גם ובמידה רבה משיקולים אמוציונליים כגון פחד, שנאת הפסד, רתיעה מסיכון, תאוות בצע, חמדנות, ביטחון יתר, קיבעון והטיות נוספות.
אחד החוקרים המובילים בתחום הוא דניאל כהנמן שאף זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002. במחקריו הציג כהנמן תיאוריות שסתרו רבות מההנחות היסוד עליהן התבססו התיאוריות הכלכליות המקובלות ועל דרך קבלת ההחלטות של בני האדם בתנאים של אי וודאות. כהנמן ועמיתיו שפכו אור על דרך קבלת ההחלטות של בני האדם וההטיות הגורמות להם לקבל החלטות לא רציונליות, החלטות שאינן מיטיבות עימם וגורעות את מצבם ביחס לחלופות אחרות.
כעת אנו נמצאים בתקופת אי וודאות גדולה, איננו יודעים כיצד תיפתרנה הבעיות באירופה, האם תהיה בקיץ הסלמה ביטחונית, מה יעלה בגורלן של חברות התקשורת וכדומה. שאלות אלו ואחרות נותרות ללא מענה, מעלות את מפלס הפחד וגורמות למשקיעים להתבצר בנכסים בטוחים מחשש לכספם.
רוב רובו של הציבור חוסך את כספו לטווחים ארוכים, לכן מבין חלופות ההשקעה העומדות לנגד עיניו, עליו לבחור באלה אשר ימקסמו את רווחיו בטווח הארוך. בכל זאת רבים מעדיפים את המקלט הבטוח של הפק"מ, הקרן הכספית והמק"מ על פני יתר האלטרנטיבות האפשריות, וזאת מחשש להפסד חלק מכספם בטווח הקצר. תחושת הביטחון שבפק"מ ודומיו מועדפת על אף הידיעה כי במקרה הטוב ביותר הכסף המושקע בנכסים אלה יניב כ-2.5% לשנה. בניכוי עלויות, מיסים ואינפלציה, בעצם לא יניב כלום.
לפני כחודשיים כתבתי כאן (
- 2.כריש אדום 23/05/2012 20:42הגב לתגובה זווגם אתה יודע את זה רביב:)
- 1.הבעיה שבארץ לאף אחד אין סבלנות לחכות שנה (ל"ת)הציבור עדר טיפשים 23/05/2012 13:09הגב לתגובה זו
עדר (X)העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.
עדר (X)העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
באופן דומה, פלטפורמות כמו Market Surge מנסות לנתח מגמות ונתונים מורכבים במטרה לזהות מניות עם פוטנציאל עלייה. למרות שהן משתמשות באלגוריתמים מתוחכמים, הן עלולות בטעות להפוך לכלי נוסף המאיץ את תנועת ה"עדר" במקום לסייע בבניית אסטרטגיה עצמאית. משקיע שלא מבין את הלוגיקה מאחורי הניתוח עלול פשוט ללחוץ על כפתור הקנייה רק כי האפליקציה "ממליצה" על כך, ובכך לוותר על השיקול דעת האישי שלו.
מהפכת אפליקציות ההשקעה היא ללא ספק חיובית בהיבט של דמוקרטיזציה פיננסית, אך היא מגיעה עם מחיר. המשקיעים החדשים והחובבנים נמצאים בחזית הסיכונים, ונדרשת מהם משנה זהירות.
