הפרטיים לפעמים קודמים לבנקים - דוגמא משוק האג"ח
לאורך השנים הורגלנו לעובדה שבעלי האג"ח בשוק המקומי נחותים מהבנקים. הבנקים דאגו תמיד לביטחונות, התניות פיננסיות (קובננטים), ריביות גבוהות שגרמו לבעלי האג"ח להיפגש עם השקעתם רק אחרי שהבנק קיבל את שלו. אגרות החוב של אלבר הן דוגמא לאג"ח שמחירו ירד והפך (את אלבר אגח יא ואלבר אגח יב במיוחד) לחוב עדיף על פני החוב הבנקאי.
אלבר היא חברה הפועלת בתחום הליסינג וההשכרה של כלי רכב. נתח השוק שלה בתחום הליסינג הוא השלישי בגודלו אחרי שלמה (ניו קופל) ואוויס. אלבר הנפיקה בעבר סדרות אג"ח ללא בטחונות וסדרות להן משועבדים כלי רכב. אם כך, מה הפך את האג"חים לאטרקטיביות?
בראש ובראשונה, ירידת המחירים. האג"ח מסדרה יב' נסחרת במחיר של 90 אג' לעומת ערך פארי (ערך מתואם) של 100.2. אג"ח יא' נסחרת ב-94 אג' לעומת 101.6.
דבר נוסף הוא הרכישות העצמיות שביצעה החברה. רכישות אלו בהיקף של כ- 50 מיל' ש' בסדרות יא', יב' מפחיתות את כמות האג"ח בציבור ובעלי הזכויות למימוש הביטחונות המובטחים לאגרות החוב מהסדרות האלו.
אם נביט בטבלה המצורפת ונשווה את החוב הבנקאי בריבית שקלית משתנה מול אג"ח יב', נוכל לראות כי בהשוואת הריבית / תשואה לפדיון סדרת האג"ח עדיפה. תשואה לפדיון של 9.3% משתנה לפי תשואת המק"מ לשנה עדיפה על ריבית פריים + 1.1%. מבחינת בטחונות, בשני המקרים מדובר על יחס זהה (כ-130% בטחונות לחוב). בהסתכלות על ההתניות הפיננסיות אז ברובן הן זהות עם יתרון קל לטובת הבנקים.
גם בבחינת החוב הצמוד לעומת האג"ח מסדרה יא' ניתן לראות כי למרות העדיפות הקלה לבנקים ביחס הביטחונות, הפרש הריביות הגבוה הופך את האג"ח לאטרקטיבי יותר. רוב המשקיעים היו מעדיפים לקבל תשואה צמודה של 6.6% עם שעבוד בהיקף של 107% לעומת ריבית של 2.4% עם בטחונות עדיפים רק במעט.
אלבר - חובות לבנקים ולמחזיקי האג"ח
* נלקח מהדו"ח השנתי של 2010 ** בהתאם לעסקאות שנעשו בעבר
לסיכום, התנאים בשוק יצרו להערכתנו מצב בו מצבם של רוכשי האג"ח (יא', יב') של אלבר טוב יותר מאשר הבנקים המלווים. במילים אחרות הבנקים מלווים לחברה בתנאים פחות טובים מאלו של האג"ח הנסחר בשוק, מכאן נגיע לאחת משתי המסקנות:
1. אם הבנקים מתמחרים נכון את הסיכונים אז האג"ח הוא אטרקטיבי.
2. אם שוק האג"ח מתמחר נכון את הסיכונים אזי הבנקים צפויים להפסדים בענף זה וגם באחרים. אנו נוטים להסכים עם המסקנה הראשונה.
- 2.אבי 01/01/2012 13:28הגב לתגובה זואם כן הרי הם (אגחים ג-י)אטרקטיביים באותה מידה ובאותה רמת בטחון,הלא כך?
- קובי שגב 02/01/2012 09:16הגב לתגובה זוג-ו אינם מגובים בביטחונות שאר האג" חים כן מגובים ברכבים, אכן כן המצב די דומה באגרות החוב שהזכרתי התשואה גבוהה יותר במעט ויחס הבטחונות לחוב טוב יותר
- 1.שאלי 01/01/2012 09:06הגב לתגובה זוהם קונים בזמן האחרון במיליונים
- קובי שגב 02/01/2012 09:08הגב לתגובה זוהחברה במצב לא טוב, ראה מאמר קודם שלי בנושא חברות נדלן שישרדו ללא הזרמת כספים, בכל מקרה מבחינת שיעבודים אגח ג' עדיף על ב'
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
