הפרטיים לפעמים קודמים לבנקים - דוגמא משוק האג"ח
לאורך השנים הורגלנו לעובדה שבעלי האג"ח בשוק המקומי נחותים מהבנקים. הבנקים דאגו תמיד לביטחונות, התניות פיננסיות (קובננטים), ריביות גבוהות שגרמו לבעלי האג"ח להיפגש עם השקעתם רק אחרי שהבנק קיבל את שלו. אגרות החוב של אלבר הן דוגמא לאג"ח שמחירו ירד והפך (את אלבר אגח יא ואלבר אגח יב במיוחד) לחוב עדיף על פני החוב הבנקאי.
אלבר היא חברה הפועלת בתחום הליסינג וההשכרה של כלי רכב. נתח השוק שלה בתחום הליסינג הוא השלישי בגודלו אחרי שלמה (ניו קופל) ואוויס. אלבר הנפיקה בעבר סדרות אג"ח ללא בטחונות וסדרות להן משועבדים כלי רכב. אם כך, מה הפך את האג"חים לאטרקטיביות?
בראש ובראשונה, ירידת המחירים. האג"ח מסדרה יב' נסחרת במחיר של 90 אג' לעומת ערך פארי (ערך מתואם) של 100.2. אג"ח יא' נסחרת ב-94 אג' לעומת 101.6.
דבר נוסף הוא הרכישות העצמיות שביצעה החברה. רכישות אלו בהיקף של כ- 50 מיל' ש' בסדרות יא', יב' מפחיתות את כמות האג"ח בציבור ובעלי הזכויות למימוש הביטחונות המובטחים לאגרות החוב מהסדרות האלו.
אם נביט בטבלה המצורפת ונשווה את החוב הבנקאי בריבית שקלית משתנה מול אג"ח יב', נוכל לראות כי בהשוואת הריבית / תשואה לפדיון סדרת האג"ח עדיפה. תשואה לפדיון של 9.3% משתנה לפי תשואת המק"מ לשנה עדיפה על ריבית פריים + 1.1%. מבחינת בטחונות, בשני המקרים מדובר על יחס זהה (כ-130% בטחונות לחוב). בהסתכלות על ההתניות הפיננסיות אז ברובן הן זהות עם יתרון קל לטובת הבנקים.
גם בבחינת החוב הצמוד לעומת האג"ח מסדרה יא' ניתן לראות כי למרות העדיפות הקלה לבנקים ביחס הביטחונות, הפרש הריביות הגבוה הופך את האג"ח לאטרקטיבי יותר. רוב המשקיעים היו מעדיפים לקבל תשואה צמודה של 6.6% עם שעבוד בהיקף של 107% לעומת ריבית של 2.4% עם בטחונות עדיפים רק במעט.
אלבר - חובות לבנקים ולמחזיקי האג"ח
* נלקח מהדו"ח השנתי של 2010 ** בהתאם לעסקאות שנעשו בעבר
לסיכום, התנאים בשוק יצרו להערכתנו מצב בו מצבם של רוכשי האג"ח (יא', יב') של אלבר טוב יותר מאשר הבנקים המלווים. במילים אחרות הבנקים מלווים לחברה בתנאים פחות טובים מאלו של האג"ח הנסחר בשוק, מכאן נגיע לאחת משתי המסקנות:
1. אם הבנקים מתמחרים נכון את הסיכונים אז האג"ח הוא אטרקטיבי.
2. אם שוק האג"ח מתמחר נכון את הסיכונים אזי הבנקים צפויים להפסדים בענף זה וגם באחרים. אנו נוטים להסכים עם המסקנה הראשונה.
- 2.אבי 01/01/2012 13:28הגב לתגובה זואם כן הרי הם (אגחים ג-י)אטרקטיביים באותה מידה ובאותה רמת בטחון,הלא כך?
- קובי שגב 02/01/2012 09:16הגב לתגובה זוג-ו אינם מגובים בביטחונות שאר האג" חים כן מגובים ברכבים, אכן כן המצב די דומה באגרות החוב שהזכרתי התשואה גבוהה יותר במעט ויחס הבטחונות לחוב טוב יותר
- 1.שאלי 01/01/2012 09:06הגב לתגובה זוהם קונים בזמן האחרון במיליונים
- קובי שגב 02/01/2012 09:08הגב לתגובה זוהחברה במצב לא טוב, ראה מאמר קודם שלי בנושא חברות נדלן שישרדו ללא הזרמת כספים, בכל מקרה מבחינת שיעבודים אגח ג' עדיף על ב'

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
