הפרטיים לפעמים קודמים לבנקים - דוגמא משוק האג"ח

קובי שגב, מנכ"ל יובנק קרנות נאמנות, מתייחס לסדר העדיפות בהחזר החובות של חברות אל מול משקעיהן
קובי שגב | (4)

לאורך השנים הורגלנו לעובדה שבעלי האג"ח בשוק המקומי נחותים מהבנקים. הבנקים דאגו תמיד לביטחונות, התניות פיננסיות (קובננטים), ריביות גבוהות שגרמו לבעלי האג"ח להיפגש עם השקעתם רק אחרי שהבנק קיבל את שלו. אגרות החוב של אלבר הן דוגמא לאג"ח שמחירו ירד והפך (את אלבר אגח יא ואלבר אגח יב במיוחד) לחוב עדיף על פני החוב הבנקאי.

אלבר היא חברה הפועלת בתחום הליסינג וההשכרה של כלי רכב. נתח השוק שלה בתחום הליסינג הוא השלישי בגודלו אחרי שלמה (ניו קופל) ואוויס. אלבר הנפיקה בעבר סדרות אג"ח ללא בטחונות וסדרות להן משועבדים כלי רכב. אם כך, מה הפך את האג"חים לאטרקטיביות?

בראש ובראשונה, ירידת המחירים. האג"ח מסדרה יב' נסחרת במחיר של 90 אג' לעומת ערך פארי (ערך מתואם) של 100.2. אג"ח יא' נסחרת ב-94 אג' לעומת 101.6.

דבר נוסף הוא הרכישות העצמיות שביצעה החברה. רכישות אלו בהיקף של כ- 50 מיל' ש' בסדרות יא', יב' מפחיתות את כמות האג"ח בציבור ובעלי הזכויות למימוש הביטחונות המובטחים לאגרות החוב מהסדרות האלו.

אם נביט בטבלה המצורפת ונשווה את החוב הבנקאי בריבית שקלית משתנה מול אג"ח יב', נוכל לראות כי בהשוואת הריבית / תשואה לפדיון סדרת האג"ח עדיפה. תשואה לפדיון של 9.3% משתנה לפי תשואת המק"מ לשנה עדיפה על ריבית פריים + 1.1%. מבחינת בטחונות, בשני המקרים מדובר על יחס זהה (כ-130% בטחונות לחוב). בהסתכלות על ההתניות הפיננסיות אז ברובן הן זהות עם יתרון קל לטובת הבנקים.

גם בבחינת החוב הצמוד לעומת האג"ח מסדרה יא' ניתן לראות כי למרות העדיפות הקלה לבנקים ביחס הביטחונות, הפרש הריביות הגבוה הופך את האג"ח לאטרקטיבי יותר. רוב המשקיעים היו מעדיפים לקבל תשואה צמודה של 6.6% עם שעבוד בהיקף של 107% לעומת ריבית של 2.4% עם בטחונות עדיפים רק במעט.

אלבר - חובות לבנקים ולמחזיקי האג"ח

* נלקח מהדו"ח השנתי של 2010 ** בהתאם לעסקאות שנעשו בעבר

לסיכום, התנאים בשוק יצרו להערכתנו מצב בו מצבם של רוכשי האג"ח (יא', יב') של אלבר טוב יותר מאשר הבנקים המלווים. במילים אחרות הבנקים מלווים לחברה בתנאים פחות טובים מאלו של האג"ח הנסחר בשוק, מכאן נגיע לאחת משתי המסקנות:

1. אם הבנקים מתמחרים נכון את הסיכונים אז האג"ח הוא אטרקטיבי.

2. אם שוק האג"ח מתמחר נכון את הסיכונים אזי הבנקים צפויים להפסדים בענף זה וגם באחרים. אנו נוטים להסכים עם המסקנה הראשונה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אבי 01/01/2012 13:28
    הגב לתגובה זו
    אם כן הרי הם (אגחים ג-י)אטרקטיביים באותה מידה ובאותה רמת בטחון,הלא כך?
  • קובי שגב 02/01/2012 09:16
    הגב לתגובה זו
    ג-ו אינם מגובים בביטחונות שאר האג" חים כן מגובים ברכבים, אכן כן המצב די דומה באגרות החוב שהזכרתי התשואה גבוהה יותר במעט ויחס הבטחונות לחוב טוב יותר
  • 1.
    שאלי 01/01/2012 09:06
    הגב לתגובה זו
    הם קונים בזמן האחרון במיליונים
  • קובי שגב 02/01/2012 09:08
    הגב לתגובה זו
    החברה במצב לא טוב, ראה מאמר קודם שלי בנושא חברות נדלן שישרדו ללא הזרמת כספים, בכל מקרה מבחינת שיעבודים אגח ג' עדיף על ב'
התרסקות מטוס (צילום מסך)התרסקות מטוס (צילום מסך)

בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם 

עופר הבר |

הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.

הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.

מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.



המושבים הבטוחים יותר


היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם  Live Crash Test.

מחאה פרו פלסטינית
צילום: טוויטר

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?

איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע? 

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה חרם יצואנים

מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.

האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.

מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?

 

ארבעה סוגי חרמות

אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.

חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.