הפרטיים לפעמים קודמים לבנקים - דוגמא משוק האג"ח

קובי שגב, מנכ"ל יובנק קרנות נאמנות, מתייחס לסדר העדיפות בהחזר החובות של חברות אל מול משקעיהן
קובי שגב | (4)

לאורך השנים הורגלנו לעובדה שבעלי האג"ח בשוק המקומי נחותים מהבנקים. הבנקים דאגו תמיד לביטחונות, התניות פיננסיות (קובננטים), ריביות גבוהות שגרמו לבעלי האג"ח להיפגש עם השקעתם רק אחרי שהבנק קיבל את שלו. אגרות החוב של אלבר הן דוגמא לאג"ח שמחירו ירד והפך (את אלבר אגח יא ואלבר אגח יב במיוחד) לחוב עדיף על פני החוב הבנקאי.

אלבר היא חברה הפועלת בתחום הליסינג וההשכרה של כלי רכב. נתח השוק שלה בתחום הליסינג הוא השלישי בגודלו אחרי שלמה (ניו קופל) ואוויס. אלבר הנפיקה בעבר סדרות אג"ח ללא בטחונות וסדרות להן משועבדים כלי רכב. אם כך, מה הפך את האג"חים לאטרקטיביות?

בראש ובראשונה, ירידת המחירים. האג"ח מסדרה יב' נסחרת במחיר של 90 אג' לעומת ערך פארי (ערך מתואם) של 100.2. אג"ח יא' נסחרת ב-94 אג' לעומת 101.6.

דבר נוסף הוא הרכישות העצמיות שביצעה החברה. רכישות אלו בהיקף של כ- 50 מיל' ש' בסדרות יא', יב' מפחיתות את כמות האג"ח בציבור ובעלי הזכויות למימוש הביטחונות המובטחים לאגרות החוב מהסדרות האלו.

אם נביט בטבלה המצורפת ונשווה את החוב הבנקאי בריבית שקלית משתנה מול אג"ח יב', נוכל לראות כי בהשוואת הריבית / תשואה לפדיון סדרת האג"ח עדיפה. תשואה לפדיון של 9.3% משתנה לפי תשואת המק"מ לשנה עדיפה על ריבית פריים + 1.1%. מבחינת בטחונות, בשני המקרים מדובר על יחס זהה (כ-130% בטחונות לחוב). בהסתכלות על ההתניות הפיננסיות אז ברובן הן זהות עם יתרון קל לטובת הבנקים.

גם בבחינת החוב הצמוד לעומת האג"ח מסדרה יא' ניתן לראות כי למרות העדיפות הקלה לבנקים ביחס הביטחונות, הפרש הריביות הגבוה הופך את האג"ח לאטרקטיבי יותר. רוב המשקיעים היו מעדיפים לקבל תשואה צמודה של 6.6% עם שעבוד בהיקף של 107% לעומת ריבית של 2.4% עם בטחונות עדיפים רק במעט.

אלבר - חובות לבנקים ולמחזיקי האג"ח

* נלקח מהדו"ח השנתי של 2010 ** בהתאם לעסקאות שנעשו בעבר

לסיכום, התנאים בשוק יצרו להערכתנו מצב בו מצבם של רוכשי האג"ח (יא', יב') של אלבר טוב יותר מאשר הבנקים המלווים. במילים אחרות הבנקים מלווים לחברה בתנאים פחות טובים מאלו של האג"ח הנסחר בשוק, מכאן נגיע לאחת משתי המסקנות:

1. אם הבנקים מתמחרים נכון את הסיכונים אז האג"ח הוא אטרקטיבי.

2. אם שוק האג"ח מתמחר נכון את הסיכונים אזי הבנקים צפויים להפסדים בענף זה וגם באחרים. אנו נוטים להסכים עם המסקנה הראשונה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אבי 01/01/2012 13:28
    הגב לתגובה זו
    אם כן הרי הם (אגחים ג-י)אטרקטיביים באותה מידה ובאותה רמת בטחון,הלא כך?
  • קובי שגב 02/01/2012 09:16
    הגב לתגובה זו
    ג-ו אינם מגובים בביטחונות שאר האג" חים כן מגובים ברכבים, אכן כן המצב די דומה באגרות החוב שהזכרתי התשואה גבוהה יותר במעט ויחס הבטחונות לחוב טוב יותר
  • 1.
    שאלי 01/01/2012 09:06
    הגב לתגובה זו
    הם קונים בזמן האחרון במיליונים
  • קובי שגב 02/01/2012 09:08
    הגב לתגובה זו
    החברה במצב לא טוב, ראה מאמר קודם שלי בנושא חברות נדלן שישרדו ללא הזרמת כספים, בכל מקרה מבחינת שיעבודים אגח ג' עדיף על ב'
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.