תחרות יופי קטלנית והמלצות ה"מכירה" של המוסדיים

יוסי פינק |

הסיפור של תחילת השנה בשוק ההון הישראלי זה ללא ספק תגלית הגז שמול חופי חיפה. תשובה חוגג אבל דווקא מניית ישראמקו היא זו שגורמת ללא מעט אנשים להגיד כמעט בכל יום שעובר - "איך לא קניתי קצת...".

אחרי שגמעה כבר משהו כמו 700%, ישראמקו נסחרת לפי שווי של כ-2 מיליארד שקלים ועכשיו אני כבר פחות שומע אנשים שאומרים "איך לא קניתי" ואני יותר שומע אנשים ששואלים - "האם היא באמת שווה 2 מיליארד שקלים או שאולי היא שווה אפילו קצת יותר ובכל זאת כדאי להיכנס?".

אני באמת לא רוצה להיכנס לעניין התימחור של ישראמקו ולא הייתי מציע לאף אחד לראות בדברים המלצה לקנות או למכור, אבל זו פשוט דוגמה מצוינת שחבל לפספס. העניין הוא שכל פעם שאני שומע את הנסיונות האלה להבין אם ישראמקו שווה את המחיר שבו היא נסחרת כעת אני פשוט כמעט יוצא מדעתי.

בשביל לשים את הדברים על השולחן, אגיד שאם ההערכה היא שהשווי הנקי של 'תמר 1' הינו כ-1.5 מיליארד דולר, זה אומר שישראמקו שווה קצת פחות מ-2 מיליארד שקלים. במילים אחרות, ישראמקו אכן נסחרת כיום סביב המחיר ההוגן שלה. בשוק של היום אני מקווה שאתם מבינים מה זה אומר? זה אומר מכירה מטורפת!!!

למה מכירה? תראו לי אתם מניה אחת נורמלית שנסחרת בתקופה הנוכחית בשווי שבכלל קרוב למחיר ההוגן שלה. כל מניה שמזנקת ומגיעה לאזור השווי ההוגן שלה הופכת מהר מאוד ל"מכירה מיידית" אצל כל המוסדיים. המשקיעים הקטנים צריכים לקחת את זה בחשבון ולחשוב על ההשלכות.

השקעות, כבר אמרתי לא פעם, זה עניין של בחירה אל מול אלטרנטיבה. כאשר האלטרנטיבות הן מניות שנסחרות בחצי מהשווי הסביר שלהן, אין שום סיבה לתקוע את הכסף על מניה שמתומחרת במחיר מלא או כמעט מלא.

דוגמה מצויינת לכך הייתה הצעת הרכש של דנקנר לאידיבי פתוח. דנקנר נותן פרמייה של 33% ואתם בטח אומרים - "לא שווה למכור לו, המניה שווה הרבה יותר". לא ככה חושבים ועובדים המוסדיים. מבחינתם, הם מוכרים בלי לחשוב פעמיים ומייד עוברים למניה הבאה, לא חסרות מניות שנסחרות במחירי ריצפה אז למה לא לעשות 33% ולעבור הלאה? זה שהמחיר המלא של אידיבי פתוח בכלל שווה פרמיה של 100% זה לא רלוונטי.

הכל זה תחרות יופי - היום יותר מתמיד

הכלכלן הגדול ג'ון מיינרד קיינס השווה בזמנו את שוק המניות לתחרויות יופי שערכו עיתונים שונים בארה"ב. לפי אותן תחרויות יופי, על הקוראים לבחור את 6 המועמדות היפות ביותר מתוך מאה תמונות, והפרס ניתן לקורא שבחירתו היא הקרובה ביותר להעדפה הממוצעת של כלל הקוראים.

מה זה אומר? זה אומר שבשביל לזכות בפרס צריך כל קורא לבחור לא את המועמדת היפה ביותר בעיניו, אלא את המועמדת שהוא חושב שסביר ותמצא חן בעיני מרבית הקוראים.

ככה זה גם במניות ובתקופה הנוכחית יותר מתמיד. זה לא ממש משנה אם אתם חושבים שהמניה שווה כרגע את המחיר שבו היא נסחרת, השאלה היא אם היא שווה בעיני מרבית המשקיעים ולצורך העניין - כיום מרבית המשקיעים זה המוסדיים, כמעט ואין שחקנים פרטיים. לא הייתי מציע לכם למצוא את עצמכם יושבים בתקופה הנוכחית על מניה שמקבלת "מכירה" אצל המוסדיים, זה עלול להיות כואב.

ועוד מילה

אין לי שום מושג מה יקרה עם ישראמקו. אם פתאום יוציאו החברות דיווח כי הגילוי גדול משמעותית מ-87 מיליארד מ"ק, כמובן שזה ייתן רוח גבית נוספת. מצד שני, אולי זה רק יספק הזדמנות מכירה למוסדיים שכבר הצליחו לעשות מהלך. ואולי הם בכלל מחכים לדיבידנדים שיחולקו בשנים הקרובות, בכל זאת מדובר בפעילות תזרימית, יש פה הרי חברה מאחורי המניה הזו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.