תחרות יופי קטלנית והמלצות ה"מכירה" של המוסדיים
הסיפור של תחילת השנה בשוק ההון הישראלי זה ללא ספק תגלית הגז שמול חופי חיפה. תשובה חוגג אבל דווקא מניית ישראמקו היא זו שגורמת ללא מעט אנשים להגיד כמעט בכל יום שעובר - "איך לא קניתי קצת...".
אחרי שגמעה כבר משהו כמו 700%, ישראמקו נסחרת לפי שווי של כ-2 מיליארד שקלים ועכשיו אני כבר פחות שומע אנשים שאומרים "איך לא קניתי" ואני יותר שומע אנשים ששואלים - "האם היא באמת שווה 2 מיליארד שקלים או שאולי היא שווה אפילו קצת יותר ובכל זאת כדאי להיכנס?".
אני באמת לא רוצה להיכנס לעניין התימחור של ישראמקו ולא הייתי מציע לאף אחד לראות בדברים המלצה לקנות או למכור, אבל זו פשוט דוגמה מצוינת שחבל לפספס. העניין הוא שכל פעם שאני שומע את הנסיונות האלה להבין אם ישראמקו שווה את המחיר שבו היא נסחרת כעת אני פשוט כמעט יוצא מדעתי.
בשביל לשים את הדברים על השולחן, אגיד שאם ההערכה היא שהשווי הנקי של 'תמר 1' הינו כ-1.5 מיליארד דולר, זה אומר שישראמקו שווה קצת פחות מ-2 מיליארד שקלים. במילים אחרות, ישראמקו אכן נסחרת כיום סביב המחיר ההוגן שלה. בשוק של היום אני מקווה שאתם מבינים מה זה אומר? זה אומר מכירה מטורפת!!!
למה מכירה? תראו לי אתם מניה אחת נורמלית שנסחרת בתקופה הנוכחית בשווי שבכלל קרוב למחיר ההוגן שלה. כל מניה שמזנקת ומגיעה לאזור השווי ההוגן שלה הופכת מהר מאוד ל"מכירה מיידית" אצל כל המוסדיים. המשקיעים הקטנים צריכים לקחת את זה בחשבון ולחשוב על ההשלכות.
השקעות, כבר אמרתי לא פעם, זה עניין של בחירה אל מול אלטרנטיבה. כאשר האלטרנטיבות הן מניות שנסחרות בחצי מהשווי הסביר שלהן, אין שום סיבה לתקוע את הכסף על מניה שמתומחרת במחיר מלא או כמעט מלא.
דוגמה מצויינת לכך הייתה הצעת הרכש של דנקנר לאידיבי פתוח. דנקנר נותן פרמייה של 33% ואתם בטח אומרים - "לא שווה למכור לו, המניה שווה הרבה יותר". לא ככה חושבים ועובדים המוסדיים. מבחינתם, הם מוכרים בלי לחשוב פעמיים ומייד עוברים למניה הבאה, לא חסרות מניות שנסחרות במחירי ריצפה אז למה לא לעשות 33% ולעבור הלאה? זה שהמחיר המלא של אידיבי פתוח בכלל שווה פרמיה של 100% זה לא רלוונטי.
הכל זה תחרות יופי - היום יותר מתמיד
הכלכלן הגדול ג'ון מיינרד קיינס השווה בזמנו את שוק המניות לתחרויות יופי שערכו עיתונים שונים בארה"ב. לפי אותן תחרויות יופי, על הקוראים לבחור את 6 המועמדות היפות ביותר מתוך מאה תמונות, והפרס ניתן לקורא שבחירתו היא הקרובה ביותר להעדפה הממוצעת של כלל הקוראים.
מה זה אומר? זה אומר שבשביל לזכות בפרס צריך כל קורא לבחור לא את המועמדת היפה ביותר בעיניו, אלא את המועמדת שהוא חושב שסביר ותמצא חן בעיני מרבית הקוראים.
ככה זה גם במניות ובתקופה הנוכחית יותר מתמיד. זה לא ממש משנה אם אתם חושבים שהמניה שווה כרגע את המחיר שבו היא נסחרת, השאלה היא אם היא שווה בעיני מרבית המשקיעים ולצורך העניין - כיום מרבית המשקיעים זה המוסדיים, כמעט ואין שחקנים פרטיים. לא הייתי מציע לכם למצוא את עצמכם יושבים בתקופה הנוכחית על מניה שמקבלת "מכירה" אצל המוסדיים, זה עלול להיות כואב.
ועוד מילה
אין לי שום מושג מה יקרה עם ישראמקו. אם פתאום יוציאו החברות דיווח כי הגילוי גדול משמעותית מ-87 מיליארד מ"ק, כמובן שזה ייתן רוח גבית נוספת. מצד שני, אולי זה רק יספק הזדמנות מכירה למוסדיים שכבר הצליחו לעשות מהלך. ואולי הם בכלל מחכים לדיבידנדים שיחולקו בשנים הקרובות, בכל זאת מדובר בפעילות תזרימית, יש פה הרי חברה מאחורי המניה הזו.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
