תחרות יופי קטלנית והמלצות ה"מכירה" של המוסדיים

יוסי פינק |

הסיפור של תחילת השנה בשוק ההון הישראלי זה ללא ספק תגלית הגז שמול חופי חיפה. תשובה חוגג אבל דווקא מניית ישראמקו היא זו שגורמת ללא מעט אנשים להגיד כמעט בכל יום שעובר - "איך לא קניתי קצת...".

אחרי שגמעה כבר משהו כמו 700%, ישראמקו נסחרת לפי שווי של כ-2 מיליארד שקלים ועכשיו אני כבר פחות שומע אנשים שאומרים "איך לא קניתי" ואני יותר שומע אנשים ששואלים - "האם היא באמת שווה 2 מיליארד שקלים או שאולי היא שווה אפילו קצת יותר ובכל זאת כדאי להיכנס?".

אני באמת לא רוצה להיכנס לעניין התימחור של ישראמקו ולא הייתי מציע לאף אחד לראות בדברים המלצה לקנות או למכור, אבל זו פשוט דוגמה מצוינת שחבל לפספס. העניין הוא שכל פעם שאני שומע את הנסיונות האלה להבין אם ישראמקו שווה את המחיר שבו היא נסחרת כעת אני פשוט כמעט יוצא מדעתי.

בשביל לשים את הדברים על השולחן, אגיד שאם ההערכה היא שהשווי הנקי של 'תמר 1' הינו כ-1.5 מיליארד דולר, זה אומר שישראמקו שווה קצת פחות מ-2 מיליארד שקלים. במילים אחרות, ישראמקו אכן נסחרת כיום סביב המחיר ההוגן שלה. בשוק של היום אני מקווה שאתם מבינים מה זה אומר? זה אומר מכירה מטורפת!!!

למה מכירה? תראו לי אתם מניה אחת נורמלית שנסחרת בתקופה הנוכחית בשווי שבכלל קרוב למחיר ההוגן שלה. כל מניה שמזנקת ומגיעה לאזור השווי ההוגן שלה הופכת מהר מאוד ל"מכירה מיידית" אצל כל המוסדיים. המשקיעים הקטנים צריכים לקחת את זה בחשבון ולחשוב על ההשלכות.

השקעות, כבר אמרתי לא פעם, זה עניין של בחירה אל מול אלטרנטיבה. כאשר האלטרנטיבות הן מניות שנסחרות בחצי מהשווי הסביר שלהן, אין שום סיבה לתקוע את הכסף על מניה שמתומחרת במחיר מלא או כמעט מלא.

דוגמה מצויינת לכך הייתה הצעת הרכש של דנקנר לאידיבי פתוח. דנקנר נותן פרמייה של 33% ואתם בטח אומרים - "לא שווה למכור לו, המניה שווה הרבה יותר". לא ככה חושבים ועובדים המוסדיים. מבחינתם, הם מוכרים בלי לחשוב פעמיים ומייד עוברים למניה הבאה, לא חסרות מניות שנסחרות במחירי ריצפה אז למה לא לעשות 33% ולעבור הלאה? זה שהמחיר המלא של אידיבי פתוח בכלל שווה פרמיה של 100% זה לא רלוונטי.

הכל זה תחרות יופי - היום יותר מתמיד

הכלכלן הגדול ג'ון מיינרד קיינס השווה בזמנו את שוק המניות לתחרויות יופי שערכו עיתונים שונים בארה"ב. לפי אותן תחרויות יופי, על הקוראים לבחור את 6 המועמדות היפות ביותר מתוך מאה תמונות, והפרס ניתן לקורא שבחירתו היא הקרובה ביותר להעדפה הממוצעת של כלל הקוראים.

מה זה אומר? זה אומר שבשביל לזכות בפרס צריך כל קורא לבחור לא את המועמדת היפה ביותר בעיניו, אלא את המועמדת שהוא חושב שסביר ותמצא חן בעיני מרבית הקוראים.

ככה זה גם במניות ובתקופה הנוכחית יותר מתמיד. זה לא ממש משנה אם אתם חושבים שהמניה שווה כרגע את המחיר שבו היא נסחרת, השאלה היא אם היא שווה בעיני מרבית המשקיעים ולצורך העניין - כיום מרבית המשקיעים זה המוסדיים, כמעט ואין שחקנים פרטיים. לא הייתי מציע לכם למצוא את עצמכם יושבים בתקופה הנוכחית על מניה שמקבלת "מכירה" אצל המוסדיים, זה עלול להיות כואב.

ועוד מילה

אין לי שום מושג מה יקרה עם ישראמקו. אם פתאום יוציאו החברות דיווח כי הגילוי גדול משמעותית מ-87 מיליארד מ"ק, כמובן שזה ייתן רוח גבית נוספת. מצד שני, אולי זה רק יספק הזדמנות מכירה למוסדיים שכבר הצליחו לעשות מהלך. ואולי הם בכלל מחכים לדיבידנדים שיחולקו בשנים הקרובות, בכל זאת מדובר בפעילות תזרימית, יש פה הרי חברה מאחורי המניה הזו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחאה פרו פלסטינית
צילום: טוויטר

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?

איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע? 

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה חרם יצואנים

מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.

האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.

מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?

 

ארבעה סוגי חרמות

אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.

חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.

תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.