תחרות יופי קטלנית והמלצות ה"מכירה" של המוסדיים
הסיפור של תחילת השנה בשוק ההון הישראלי זה ללא ספק תגלית הגז שמול חופי חיפה. תשובה חוגג אבל דווקא מניית ישראמקו היא זו שגורמת ללא מעט אנשים להגיד כמעט בכל יום שעובר - "איך לא קניתי קצת...".
אחרי שגמעה כבר משהו כמו 700%, ישראמקו נסחרת לפי שווי של כ-2 מיליארד שקלים ועכשיו אני כבר פחות שומע אנשים שאומרים "איך לא קניתי" ואני יותר שומע אנשים ששואלים - "האם היא באמת שווה 2 מיליארד שקלים או שאולי היא שווה אפילו קצת יותר ובכל זאת כדאי להיכנס?".
אני באמת לא רוצה להיכנס לעניין התימחור של ישראמקו ולא הייתי מציע לאף אחד לראות בדברים המלצה לקנות או למכור, אבל זו פשוט דוגמה מצוינת שחבל לפספס. העניין הוא שכל פעם שאני שומע את הנסיונות האלה להבין אם ישראמקו שווה את המחיר שבו היא נסחרת כעת אני פשוט כמעט יוצא מדעתי.
בשביל לשים את הדברים על השולחן, אגיד שאם ההערכה היא שהשווי הנקי של 'תמר 1' הינו כ-1.5 מיליארד דולר, זה אומר שישראמקו שווה קצת פחות מ-2 מיליארד שקלים. במילים אחרות, ישראמקו אכן נסחרת כיום סביב המחיר ההוגן שלה. בשוק של היום אני מקווה שאתם מבינים מה זה אומר? זה אומר מכירה מטורפת!!!
למה מכירה? תראו לי אתם מניה אחת נורמלית שנסחרת בתקופה הנוכחית בשווי שבכלל קרוב למחיר ההוגן שלה. כל מניה שמזנקת ומגיעה לאזור השווי ההוגן שלה הופכת מהר מאוד ל"מכירה מיידית" אצל כל המוסדיים. המשקיעים הקטנים צריכים לקחת את זה בחשבון ולחשוב על ההשלכות.
השקעות, כבר אמרתי לא פעם, זה עניין של בחירה אל מול אלטרנטיבה. כאשר האלטרנטיבות הן מניות שנסחרות בחצי מהשווי הסביר שלהן, אין שום סיבה לתקוע את הכסף על מניה שמתומחרת במחיר מלא או כמעט מלא.
דוגמה מצויינת לכך הייתה הצעת הרכש של דנקנר לאידיבי פתוח. דנקנר נותן פרמייה של 33% ואתם בטח אומרים - "לא שווה למכור לו, המניה שווה הרבה יותר". לא ככה חושבים ועובדים המוסדיים. מבחינתם, הם מוכרים בלי לחשוב פעמיים ומייד עוברים למניה הבאה, לא חסרות מניות שנסחרות במחירי ריצפה אז למה לא לעשות 33% ולעבור הלאה? זה שהמחיר המלא של אידיבי פתוח בכלל שווה פרמיה של 100% זה לא רלוונטי.
הכל זה תחרות יופי - היום יותר מתמיד
הכלכלן הגדול ג'ון מיינרד קיינס השווה בזמנו את שוק המניות לתחרויות יופי שערכו עיתונים שונים בארה"ב. לפי אותן תחרויות יופי, על הקוראים לבחור את 6 המועמדות היפות ביותר מתוך מאה תמונות, והפרס ניתן לקורא שבחירתו היא הקרובה ביותר להעדפה הממוצעת של כלל הקוראים.
מה זה אומר? זה אומר שבשביל לזכות בפרס צריך כל קורא לבחור לא את המועמדת היפה ביותר בעיניו, אלא את המועמדת שהוא חושב שסביר ותמצא חן בעיני מרבית הקוראים.
ככה זה גם במניות ובתקופה הנוכחית יותר מתמיד. זה לא ממש משנה אם אתם חושבים שהמניה שווה כרגע את המחיר שבו היא נסחרת, השאלה היא אם היא שווה בעיני מרבית המשקיעים ולצורך העניין - כיום מרבית המשקיעים זה המוסדיים, כמעט ואין שחקנים פרטיים. לא הייתי מציע לכם למצוא את עצמכם יושבים בתקופה הנוכחית על מניה שמקבלת "מכירה" אצל המוסדיים, זה עלול להיות כואב.
ועוד מילה
אין לי שום מושג מה יקרה עם ישראמקו. אם פתאום יוציאו החברות דיווח כי הגילוי גדול משמעותית מ-87 מיליארד מ"ק, כמובן שזה ייתן רוח גבית נוספת. מצד שני, אולי זה רק יספק הזדמנות מכירה למוסדיים שכבר הצליחו לעשות מהלך. ואולי הם בכלל מחכים לדיבידנדים שיחולקו בשנים הקרובות, בכל זאת מדובר בפעילות תזרימית, יש פה הרי חברה מאחורי המניה הזו.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
